ראיון

גל הרשקוביץ': "אין מקום להגדלת תקציב הביטחון ב-2015"

מי שכיהן עד לפני כשנה כראש אגף התקציבים באוצר, טוען כי למרות הלחימה לא חל 
שינוי במציאות האסטרטגית, אלא התממש תרחיש של מערכת הביטחון ■ הרשקוביץ': "צמצום הפערים והאי־שוויון יביא להגדלת הצמיחה. ישראל לא יכולה להשלים עם צמיחה של 3%"

מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מוטי בסוק

"לא ניתן לספק מענה מלא לצורכי הביטחון של ישראל ללא פגיעה קשה בשירותים האזרחיים והחברתיים או העלאת מסים משמעותית. בהנחה כי העלויות החד־פעמיות של מבצע צוק איתן, שעיקרן חידוש מלאים, ימומנו ב-2014 - אין צורך בהגדלת תקציב הביטחון ל-2015", פוסק גל הרשקוביץ, מי שהיה עד לפני כשנה ראש אגף התקציבים באוצר. לדבריו, "לא חל שינוי במציאות האסטרטגית של ישראל, שעל בסיסה נקבע תקציב הביטחון לשנים הבאות".

הרשקוביץ טוען כי האיומים הביטחוניים על ישראל לא נעלמו, אלא השתנו: "בצוק איתן התממש אחד מהתרחישים של מערכת הביטחון - ולא הרחב שבהם", הוא מסביר. "איומי הטילים, הטרור והסייבר גדלו, במקביל לצמצום האיום של מערכה מלחמתית קונבנציונלית בכמה חזיתות. בשנים האחרונות מבצעת מערכת הביטחון תעדוף במבנה הכוח בהתאם לאיומים המשתנים ומצטיידת בהתאם. תוצאות צוק איתן רק מחזקות את הצורך בהמשך הכיוון הזה".

גל הרשקוביץצילום: מיכל פתאל

כדי לצמצם את הוצאות מערכת הביטחון, טוען הרשקוביץ, יש ליישם צעדי התייעלות במערכת בתחומי הפנסיה, בעיקר בפנסיית הגישור, ובתשלומי אגף השיקום - במטרה ליצור מקורות נוספים לחיזוק המערך הלוחם. "הממשלה תצטרך לקבוע את סדרי העדיפויות, בהתאם למטרות שנקבעו, תוך ניהול סיכונים בכלל המערכות - האזרחיות והחברתיות וגם מערכת הביטחון", הוא אומר.

הרשקוביץ כיהן כראש אגף התקציבים ב-2011–2013, בתקופה רצופה במשברים חיצוניים ופנימיים, בהם משבר כלכלי עולמי, מחאה חברתית, משבר אנרגיה, שביתות, מבצע עמוד ענן, בחירות ותקציב מעבר. הוא הוביל את גיבוש ואישור תקציב המדינה ל-2013–2014, ויזם והשתתף בשורה ארוכה של רפורמות מרכזיות במשק, כמו רפורמות בנושא הריכוזיות, הגברת התחרותיות בתחומי התעופה, הרכב, המזון, והמלט, וכן חשיפת המשק ליבוא בשורה של תחומים.

השבוע פורסם ב-TheMarker כי הרשקוביץ הוא אחד החברים בצוות המסייע לשר התקשורת והרווחה לשעבר, משה כחלון, בגיבוש תוכנית להורדת מחירי הדיור. כחלון מגבש בימים אלה הקמה של מפלגה חדשה, שתתמודד ככל הנראה בבחירות הבאות. לדברי הרשקוביץ, לפני כשנה פנה אליו כחלון וביקש ממנו לסייע לו, כנשיא המכון לרפורמות כלכליות, לרבות בתחום הנדל"ן. לטענתו, אין בכך שום קשר לפוליטיקה.

"המבחן: התמודדות 
עם קבוצות הלחץ"

ביום שני הורידה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, את הריבית ב-0.25% לרמה של 0.25%. לטענת הרשקוביץ, זהו מהלך נכון, כי הריביות באירופה ובעולם היו נמוכות יותר. "עם זאת, לבנק ישראל לא נותרו עוד כלים בארסנל התגובות שלו. משמעות המהלך בצד הפיסקלי הוא כי אסור להעלות את הגירעון בתקציב 2015 ליותר מ-3%".

לדברי הרשקוביץ, בעיות היסוד של המשק הן פערים ואי־שוויון, פריון נמוך (כתוצאה מריכוזיות גבוהה) וחוסר אפקטיביות של הסקטור הציבורי". לדעתו, המשק לא יצמח לאורך זמן ללא צמצום באי־שוויון ובפערים החברתיים. "בשנים האחרונות אמנם צומצם האי־שוויון בחלוקת ההכנסות, אך לא במידה מספקת. השינויים הדמוגרפיים הצפויים בהיקף גילאי העבודה והרכבה (עלייה בשיעור החרדים והערבים), לצד השינויים הטכנולוגיים הצפויים יחריפו את הבעיה", הוא טוען.

הרשקוביץ מדגיש כי הפריון בישראל נמוך - 77% מהפריון הממוצע במדינות ה–OECD, העומד על 56%, וכן מהפריון בארה"ב וביוון. לדבריו, בעקבות כך, קבוצה גדולה של עובדים תשתכר שכר נמוך (50% מהעובדים מרוויחים כיום פחות מ-5,831 שקל ברוטו בחודש), הפערים החברתיים והעוני יגדלו, והפנסיה וגביית מסים תקטן.

משה כחלוןצילום: אייל טואג

"חוסר התחרותיות גורם להטלת מס מונופול רגרסיבי על הצריכה של משקי הבית, שהיא כ-600 מיליארד שקל, לפגיעה בביקושים ולחוסר יזמות ויעילות בייצור", מסביר הרשקוביץ. "הסקטור הציבורי בעל פריון נמוך. תחושת הציבור והמגזר העסקי כי אינם מקבלים שירותים טובים מהמגזר הציבורי ביחס למסים שהם משלמים מוצדקת. השכר גבוה ביחס לתפוקות, יש עודף רגולציה, ביורוקרטיה וכפילויות".

בהתייחסו לתקציב המדינה החדש, ל-2015, אומר הרשקוביץ כי בכל בניית תקציב יש להגדיר מטרות ארוכות טווח, ובהתאם לכך לגזור את צעדי המדיניות הנדרשים. "ישראל לא יכולה להשלים עם קצב צמיחה של 3%", סבור הרשקוביץ. "צמצום הפערים והאי־שוויון יביא להגדלת הצמיחה. לא ניתן לשנות את התהליכים הדמוגרפיים, אך ניתן ונדרש להשפיע על הפריון.

"בידי הממשלה שני הגאים לטיפול בבעיות היסוד: קביעת מדיניות תקציב שתתמודד עם השאלות המרכזיות (היקף השירותים הציבוריים וסדר עדיפויות בביטחון, בבריאות ובחינוך), ורפורמות ושינויים מבניים. במישור התקציבי יש לעצור את המשך הקטנת משקל השירותים האזרחיים בתוצר, שכן כבר כיום הוא הנמוך ביותר בכל מדינות ה-OECD, למעט דרום קוריאה. ברוב סעיפי התקציב מדובר בהשקעות משפרות פריון, מצמצמות פערים ומגבירות צמיחה.

"כדי ליצור מנועי צמיחה במשק", לדבריו, "יש לצמצם את פערי ההשכלה, באמצעות השקעה דיפרנציאלית בחינוך ובהשכלה גבוהה, להגביר את הנגישות התחבורתית על ידי השקעות בתשתיות פיסיות ותחבורתיות, להשקיע בתשתיות תעסוקתיות, לשמור על תקציבי המחקר ופיתוח ולמנוע פגיעה באוכלוסיות שאינן יכולות לעבוד, כמו קשישים ונכים".

שר הביטחון, משה (בוגי) יעלוןצילום: עופר וקנין

לטענת הרשקוביץ, החלטת הממשלה לשנות את הכלל הפיסקלי (הגדלת תקציב 2015 ביחס לתקציב 2014), שמשמעותה המשך הקטנת ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר, לצד תוספת תקציבית לביטחון - תפגע ביכולת ליישם את הצעדים שציין. לטענתו, הממשלה לא צריכה להעלות את יעד הגירעון מ-2.5% תוצר ב-2015, ובכל מקרה לא להגדילו מעבר ל-3%. בנוסף, לצד המדיניות התקציבית חובה לבצע רפורמות ושינויים מבניים, שכן בלעדיהם בעיות היסוד במשק לא יבואו לידי פתרון, וייתכן שאף יוחרפו.

"קיימות תוכניות, שרובן אושרו. המבחן הוא בביצוע, שמחייב התמודדות מול קבוצות לחץ מאורגנות וחזקות", מסביר הרשקוביץ. "גם אם הבשלת חלק מהרפורמות תתרחש בהדרגתיות, ההשפעה על פוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח של המשק ועל האמינות התקציבית של הממשלה תהיה מיידית ותביא לשיפור ברווחת רוב הציבור. לכן, בהמשך ליישום רפורמות חשובות בתחומי התעופה, הסרת חסמי יבוא, תקשורת, מלט והמלצות ועדת הריכוזיות - יידרש יישום מלא של רפורמות נוספות בענפים אחרים, כגון אנרגיה, מזון, נדל"ן ופיננסים".

"במצב כיום חשוב לשמור על גירעון נמוך"

הנטייה הטבעית באוצר היא להגדיל את יעד הגירעון ואילו אתה ממליץ לא לשנותו. מדוע?

הרשקוביץ: "גירעון אינו מטרה, אלא אמצעי. אין מתכון קבוע ואוטומטי ליעד הגירעון, והוא אינו יכול להיות מנותק מהסביבה הכלכלית ומפרמטרים כלכליים של צמיחה, תעסוקה, מחזורי עסקים, משבר כלכלי עולמי, יחס חוב תוצר והרכב התקציב.

"בתקופות שבהן מתרחשים אירועים חיצוניים כמו משבר כלכלי עולמי או מחזורי עסקים שליליים - שמשפיעים באופן שלילי אך זמני על הצמיחה וההכנסות - יש להימנע מהעלאת מסים וקיצוצים כדי להקטין את הגירעון, כי הם רק יחריפו את הבעיה. במצב כזה יש להעלות את הגירעון. בתקופות שבהן מחזורי העסקים חיוביים וקצב הצמיחה גבוה מפוטנציאל הצמיחה הקבוע של המשק, הגירעון יצטמצם.

"למשל, לאחר מחזור עסקים חיובי שהביא לאיזון תקציבי בסוף 2007, ניתן ונכון היה, לנוכח המשבר הכלכלי העולמי, לאפשר את הרחבת הגירעון ב-2009 עד ל-5.4%. התאוששות הכלכלה העולמית וההתאוששות המהירה של המשק מהשלכות מבצע עופרת יצוקה איפשרו לצאת במהירות מהמשבר לקצבי צמיחה גבוהים ולהקטנה מהירה של הגירעון ב–2010.

כל שנה והתוספת שלה

"עם זאת, במצב המשק כיום חשוב לשמור על גירעון נמוך בתקציב, שכן ההאטה בצמיחת המשק לרמה שנתית נמוכה של כ–2.9% אינה נובעת ברובה ממשבר עולמי חיצוני או ממחזור עסקים שלילי, אלא משינויים פנימיים וקבועים במשק בשל שינויים דמוגרפיים, ובהם ירידה דרמטית בשיעור הגידול של קבוצת האוכלוסייה העובדת, ובשל בעיות יסוד פנימיות של המשק".

בהתחשב בסביבה הכלכלית הקיימת ובהנחה שהלחימה תסתיים בקרוב, סבור הרשקוביץ כי חשוב לשמור על גירעון נמוך. זאת, בין היתר, כדי לשמור על אמינות הממשלה בשווקים הפיננסיים, להקטין את נטל הריבית בתקציב, לא לייקר את מקורות האשראי של הסקטור העסקי ולשמור על גמישות הממשלה להתמודדות עם משברים חיצוניים חריפים פוטנציאליים.

"לפני שמעלים מסים, צריך להגדיל הכנסות"

לפני כשבועיים פירסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת על אופן גיבוש תקציב המדינה ל-2012 והגירעון הגדול בתקציב באותה שנה, בסך 39 מיליארד שקל. בתגובה לדברי הביקורת, אומר הרשקוביץ כי "מדיניות צריכה להיבחן על בסיס הצעדים שננקטו ולעמוד במבחן התוצאה. הסביבה הכלכלית אז היתה שונה לחלוטין מהמצב כיום. בחלק הראשון של 2011 נרשמו עודפי גבייה. בחלק השני של השנה התרחש משבר כלכלי עולמי חריף שהביא להאטה כלכלית, האטה ביצוא ובשוק ההון, אי־ודאות וחשש לפשיטת רגל של מדינות רבות באירופה ואף לפירוק גוש היורו. לכן, תחזיות ההכנסות והגירעון עודכנו בזמן אמת כבר באוקטובר 2011 ובינואר 2012 ל-221 מיליארד שקל ו-3.4% (35 מיליארד שקל) בהתאמה.

יתרה מכך, טוען הרשקוביץ, "למרות שביתה כללית במשק, מבצע עמוד ענן ומשבר האנרגיה, הנתונים הסופיים היו דומים ליעדים ולא הפתיעו. במקביל, תקרת ההוצאה נשמרה בקפדנות ולא נפרצה ולו בשקל אחד. זאת, למרות מחאה חברתית חסרת תקדים שבעטיה נדרשו תוספות לחינוך חינם לגילי 3–4, הקמת הגדר ותוספות לביטחון.

"באוקטובר 2011 הועלו המסים הישירים ב-5 מיליארד שקל, בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג, ובוטל המשך הפחתת מתווה המיסוי שתוכנן לחמש השנים הבאות בסך כולל של 30 מיליארד שקל. ביולי 2012 הוטלו מסים נוספים בסך 10 מיליארד שקל, לאחר התאוששות יחסית בעולם, ובמטרה להקדים את צעדי המיסוי שנדרשו ל–2013 לאור ההנחה, שהתבררה כנכונה, כי הבחירות יוקדמו.

"במבחן התוצאה, למרות כל המשברים החיצוניים, הצמיחה היתה גבוהה מהתחזית: 4.8% ב–2011 ו–3.4% ב–2012, נרשמו נתוני תעסוקה טובים מאוד היסטורית ונשמרה האמינות התקציבית של הממשלה, שבאה לידי ביטוי בהעלאת דירוג האשראי, מחירי ריבית נמוכים בגיוסי אג"ח של הממשלה וקיטון חד באוברדראפט הלאומי ל–67% יחס חוב־תוצר.

"העלאה חדה מדי של מסים בעשרות מיליארדי שקלים במשק בהאטה ממשבר עולמי ובתנאי אי־ודאות היתה פוגעת בצמיחה ובתעסוקה ללא תרומה במישור הפיננסי. הצעות לטיפול בגירעון שמשמעותן העלאת מסים וקיצוצים נוספים ב–2011 נדחו על ידי כל הגורמים הרציניים כמו נגיד בנק ישראל לשעבר, סטנלי פישר, הנגידה הנוכחית, חברי ועדת טרכטנברג וקרן המטבע העולמית. על פי מבחן התוצאה, ברור כיום כי יישום צעדים כאלו היה מגדיל עוד יותר את הגירעון, וגורם לנזק גדול לצמיחה ולתעסוקה".

שר האוצר, יאיר לפידצילום: אוליבייה פיטוסי

האם היום צריך להעלות מסים?

"העלאת שיעורי המס אינה מטרה, אלא אחת החלופות להגדלת הכנסות במטרה להגיע לגירעון שנקבע. לפני העלאת שיעורי המס, יש להעלות הכנסות על ידי הרחבת בסיס המס וזאת על ידי ביטול פטורים, החלה הדרגתית של חובת דיווח כללית במשק ורפורמות נדרשות להעלאת הפריון שתביא להעלאת השכר.

"המשבר בנדל"ן שישראל סבלה ממנו בתקופתי נובע משילוב של כמה גורמים, ובהם הגדלת הביקושים (לדירה ראשונה ולהשקעה) כתוצאה מהורדת הריבית, הקטנת ההיצע כתוצאה מהחלטת הממשלה מ-2008 להקפיא את כל התוכניות באזורי הביקוש במטרה לעודד מעבר לפריפריה ואי־גידול בשכר. הטיפול הנכון הוא באמצעות הגדלת צד ההיצע על ידי הסרת חסמים, הקטנת הריכוזיות וניגודי העניינים לאורך שרשרת הייצור (תכנון, שיווק, רישוי, ומימון), שמביאים לכך שמשך הזמן שלוקח 'לייצר דירה' - ממועד הגשת התוכנית ועד לסיום הבנייה - הוא 13 שנים בממוצע.

"תוכניות טובות, גם אם לא מושלמות, גובשו כבר לפני שלוש שנים. הבעיה המרכזית היא בביצוע, כאשר במקום להתרכז ביישום מהיר של התוכניות וההחלטות, כל הזמן עולים רעיונות חדשים שמעכבים יישום תוכניות קיימות ומגבירים את האי־ודאות. אין פתרונות קסם, אלא עבודה סיזיפית ומתמשכת. לדוגמה, הרפורמה החשובה בחוק התכנון והבנייה אושרה לפני שלוש שנים, אך רק החודש חוקקה וכעת יידרש זמן נוסף ליישומה".

האם לדעתך שר האוצר צריך להיות כלכלן?

"לא. שר האוצר צריך לקבוע את החזון והמטרות, להיות בעל אומץ, כושר ביצוע, אמינות ויכולת להתמודד מול מוקדי כוח, מוקדים שנחושים לשמור על המצב הקיים במשק על חשבון הציבור הרחב. ישנה נטייה להבטיח דברים ללא הבנה של המשמעויות, הבטחות שמגדילות את פערי הציפיות ופוגעות באמון. לכן חשוב לקבוע מטרות ריאליות ולממשן".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום