כיל: המלצות ועדת ששינסקי יעלו לנו 7 מיליארד שקל

מנכ"ל כיל בשימוע שנערך הבוקר במשרד האוצר: "אנחנו לא יכולים להוציא את ים המלח, אבל העולם ישמח אם לא יהיה כל ייצור ממנו" ■ מקור בוועדת ששינסקי: "טענות כיל ייבדקו, אך לא צפוי שינוי בהמלצות הוועדה"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

"המלצות ועדת ששינסקי יעלו לכיל שבעה מיליארד שקל", כך אמר הבוקר (ב') מנכ"ל כיל, סטפן בורגס בשימוע שנערך לכיל הבוקר במשרד האוצר. לדבריו, ישראל היא המדינה הגרועה ביותר להשקעות מבחינת כיל, בגלל השינויים הרגולטורים התכופים. "אנחנו לא יכולים להוציא את ים המלח מישראל, אבל העולם לא זקוק לים המלח, ולמעשה ישמח אם לא יהיה כל ייצור ממנו", אמר בורגס. בכך התייחס להערכות בבסיס עבודת הוועדה, לפיהן ניתן למסות את המחצבים מים המלח, כי כיל לא יכולה להעביר את הייצור למקום אחר.

דברים אלה יכולים להתפרש כאיום מרומז בהפסקת הייצור בישראל, אף שהזכיון של כיל יפוג ב-2030. "הקפאנו 2.5 ביליון שקל השקעות. עם ההמלצות אין כדאיות בייצור בישראל, כולל של אשלג", הוסיף.

כיל, שבשליטת החברה לישראל, מזהירה מהקפאת השקעה של 575 מיליון דולר בהרחבת כושר הייצור של אשלג בים המלח, סגירת מפעל המגנזיום בסדום שמעסיק 400 עובדים, והאצת הסטה של השקעות בחומרי גלם בחו"ל, אם ייושמו המלצות ועדת ששינסקי 2

כיל תוקפת את מודל המיסוי שהציעה ועדת ששינסקי 2 ותחשיביה שהתבססו על טעויות חישוביות שנפלו לטענתה בחוות דעתו של המומחה פרופסור רוברט פינדייק מ-MIT. ועדת ששינסקי 2 המליצה על מודל מיסוי שיכלול 3 רכיבים: תמלוג של 5% על כל המחצבים כשהבסיס לחישוב ייקבע על ידי המדינה, מס חדש של 42% על הרווח התפעולי של החברות הבנות של כיל מעבר לרווח תפעולי שישקף תשואה של 11% על הנכסים שלהן, ומס חברות.

סטפן בורגס, מנכ"ל כילצילום: עופר וקנין

כיל טוענת שהמלצותיה של  הוועדה מחמיצות את היעדים שהיא עצמה הציבה ובעיקר להעמיד את חלקה של המדינה ברווחי כיל על השיעור המקובל בעולם: 25%-47% אלא שלמרות לשיטת הועד ומומחיה כיל נמצאת כבר כיום בטווח זה ממליצה הוועדה להעלות עוד יותר את חלק המדינה ברווחי כיל ל-50%, וקובעת כי יישום מודל המיסוי יביא את חלקה של המדינה ל-47%-57%. יתרה מזו החלת המודל על הפעילות של הפוספט והברום תעלה את חלק המדינה ברווחיהם ל-60%. הוועדה התעלמה מדבריו של היו"ר לפיהם היקף התמלוגים שתשלם כיל צריך להתחשב בעובדה שהחברה שילמה סכום חד פעמי עבור הזיכיון עם הפרטת החברה למדינה שמשכה את הסכום כדיבידנד.

כיל תוקפת את הרכיב המרכזי בהמלצותיה של ועדת ששינסקי 2: הטלת מס רווחי יתר הן בשל שגיאות בחישוב המונה שלו  - שיעור התשואה הנורמטיבי שקבעה הוועדה ובחישוב המכנה שלו - בסיס הנכסים שעליו זכאית כיל לשיעור התשואה הנורמטיבי.

פינדייק קבע ששיעור התשואה הנורמטיבי בעולם הכרייה הוא 11% תוך שהוא מתבסס בטעות על ממוצע בין מדד אמריקאי למדד עולמי במקום להתבסס על מדד עולמי בלבד שרק הוא משקף חברות גלובליות שפועלות בשווקים דומים לכיל. חישובי התשואה הנורמטיבית מבוססים על ריבית חסרת סיכון לטווח של 10 שנים ולא לטווח של 20 שנה כפי שחישב פינדייק עצמו בתחשיב שערך ביחס לענף הנפט והגז. המומחה האמריקאי מטעם המדינה התעלם גם מסיכון המדינה ולטענת כיל טעה גם בגילום המס. תיקון השגיאות שעשה פינדייק בחישוב שיעור התשואה הנורמטיבי היה מעלה את שיעור התשואה על נכסי כיל מ-11% ל-21.6% על פי חוות דעת שקיבלה כיל מחברת הייעוץ הבינלאומית FTI וחברת רואי החשבון Pwc. יתרה מזו, לטענת כיל אם פינדייק היה עקבי עם שיטת חישוב התשואה הנורמטיבית ששימשה אותו בעבודה שערך על ענף הנפט והגז, היה מגיע לשיעור תשואה נורמטיבית של 18.75%.

לטענת כיל, ועדת ששינסקי טעתה מהותית כשקבעה שבסיס הנכסים שעליו תחיל את שיעור התשואה השגוי של פינדייק הוא העלות המופחתת של הנכסים שמשמשים לייצור המשאבים הרלבנטיים: אשלג, פוספט וברום. כיל סבורה שאין זהות בין הרישום החשבונאי של הנכסים כלומר עלותם המופחתת לבין עלות השחלוף שלהם, כלומר ההשקעה הנדרשת בהקמת המפעלים משום שלעתים נכס הופחת במלואו ואבל בעל שווי כלכלי עצום – הון שיש לכיל זכות מלאה לקבל תשואה עליו. כיל מדגישה שהשווי הכלכלי של הרכוש הקבוע המשמש לייצור האשלג הפוספט והברום גבוה ב-1.35 מיליארד דולר מעלותם המופחתת, כלומר שוויים החשבונאי.

כיל מציינת שהמלצת הוועדה להחיל את התשואה הנורמטיבית על העלות המופחתת של נכסיה פירושה שלילה בדיעבד של תמריצים שהמדינה עצמה נתנה לכיל כמו ועליהם הסתמכה בביצוע השקעותיה וגם ללא קשר עם השקעות שביצעה בגין תמריצי מס שקיבלה כיל מהמדינה, ההמלצה להחיל את התשואה הנורמטיבית על העלות המופחתת של נכסיה ולא על שווים הכלכלי פירושה חיוב רטרואקטיבי במס רווחי יתר גם על שנים שבהם חויבה ושילמה כדין את שיעור המס המתחייב באותן שנים.

כיל טוענת שלבסיס הנכסים יש להוסיף את ההון החוזר (המלאי והאשראי ללקוחות בניכוי האשראי שהיא מקבלת מספקיה)  כפי שהוועדה עצמה הזכירה בדיוניה אך השמיטה מההמלצה הסופית. רכיב נוסף שיש להוסיף לבסיס הנכסים הם הנכסים הבלתי מוחשיים של החברה. כיל טוענת שטענת הוועדה לפיה רווחיותה של כיל נובעת אך ורק ממחיר המחצבים שהיא מפיקה, אינה נכונה. רווחיות החברה מבוססת גם על הידע והטכנולוגיה הייחודית שפיתחה שהם חלק מבסיס הנכסים שעל הוועדה היה להכליל לצורך חישוב התשואה הראויה על נכסיה של כיל. כראיה לטענה זו מציינת כיל כי הניצולת התפעולית של בריכות האידוי של כיל גבוהה ב-50% מזו של חברת Arab Potash Company שהיא החברה שמפיקה אשלג בבריכות אידוי מצדו הירדני של ים המלח.

כיל מוסיפה כי עליית התפוקה מ-2.2 מיליון טון אשלג כאשר הופרטה החברה ל-3.6 מיליון טונה כיום, מבלי להגדיל את שטח בריכות האידוי באותה תקופה נובעת מהידע של כיל שחייב להיכלל בבסיס הנכסים לצורך חישוב התשואה.

מקור בוועדת ששינסקי אמר בתגובה כי טענות כיל ייבדקו, אך נראה כי לא היו בהן דברים חדשים ולכן לא צפוי שינוי מהותי בהמלצות הוועדה. "אנחנו לא מזלזלים בשום טענה ונבחן את הדברים, אבל אני לא חושב שיש משהו שהתגלה לנו והופך את המסקנות על פיהן", אמר המקור. "הוועדה כבר עשתה בדיקת מאקרו כלכלית והגיעה למסקנה שהמס החדש לא צפוי לפגוע משמעותית בייצור מוצרי ים המלח בישראל. גם אחרי המס התשואה שלהם עדיין גבוהה, ולכן ההשקעות שלהם כדאיות. הם טענו שיש שורת השקעות שתיכננו ועכשיו לא ייעשו. נלמד את המשמעות של זה בתשומת לב, אבל גם בוועדת ששינסקי הראשונה שאלו אם נתנו את הדעת לכך שבעקבותיה יפסיקו לחפש גז בישראל. ולא ראינו שזה קרה", הוסיף.

"המדינה תאבד 2.2 מיליארד שקל"

ניר גלעד, יו"ר כיל, אמר כי "מי שחושב שיקבל יותר מסים יגלה שהוא מקבל פחות מסים". לדבריו, כיל עצרה השקעות במיליארד דולר (3.5 מיליארד שקל) לשלוש השנים הבאות. "ועדת ששינסקי סבורה שתגדיל את הכנסות המדינה בהמלצותיה בכ-500 מליון שקל בשנה, אולם אני סבור, שמבחינת המדינה מדובר באבדן תוצר של 7 מיליארד שקל, ואבדן 2.2 מיליארד שקל במסים", אמר גלעד. לדבריו, יישום ההמלצות יוביל לעצירה נוספת של השקעות שתגדיל את הנזק למשק. "מישהו צריך לחשוב לא רק איך מחלקים את העוגה, אלא גם איך מגדילים אותה ולפחות איך גורמים לה להישאר", אמר.

לדבריו, מעצירת ההשקעות במיליארד דולר צפויה בנוסף פגיעה ישירה ב-3,500 מעובדי כיל שתהיה פגיעה אנושה במעמד הביניים בנגב. הפגיעה תתגלגל לעסקים בנגב, כיוון ש- 35%-40% מסליקת כרטיסי האשראי בנגב הם של עובדי כיל.

ההמלצות יגרמו בנוסף לפגיעה ישירה במוצרי ההמשך של ברום ופוספטים שכיל מפתחת, שיצורם לא יהיה כדאי ובכדאיות ההשקעות באשלג. התוצאה תהיה מעבר למכירת חומרי גלם בלבד. "יצוא חומרי הגלם משמעותו יבוא אבטלה כי יעשו את חומרי המשך במקום אחר. לכן הוועדה חייבת לעשות ניתוח מאקרו כלכלי להצדיק את המלצותיה ולתת תשובה לבסיכונים שאנחנו מציבים", אמר גלעד.

לדבריו, "מי שחושב שהמסקנות ייושמו מ-2017 טועה. אני מציב דגל. כיל מוחזקת על ידי משקיע אסטרטגי החברה לישראל ומשקיע אסטרטגי נוסף הקבוצה הקנדית (פוטאש, א"ק) ומשקיעים חפשיים. ממועד הודעה על כינוס ועדת ששינסקי עד לפרסום דו"ח הביניים, פחות משנה, נרשמה ירידה של 30% באחזקת זרים במניות כיל. הקטנת אחזקות פיננסיות של זרים היא שלב ראשון לבריחתם מהשקעות ריאליות. זה תהליך מוכר", הוסיף.

אלי עמית, סמנכ"ל כלכלה בכיל אמר כי ועדת ששינסקי טעתה בחישובים כיוון שהתבססה על נתונים שגויים. מודל המיסוי קובע שכיל תשלם 42% תמלוגים מעבר לרווחיות של 11%.

לדבריו, הרף צריך להיות 21.6%. חישוב זה כולל תוספות שמגיעות להערכתו לכיל בגין היותה חברה בינונית בעולם, הסיכון במדינה שנראה בימים אלה, או ריבית חסרת סיכון.
בנוסף טעתה הוועדה בחישוב בסיס הנכסים הנכון ולא שיקללה את ערך הקניין הרוחני, וההון החוזר של החברה.

גלעד אמר עוד כי העלות הכוללת המושתת על כיל מ-2011 ועד תום תקופת הזכיון שלה ב-2030 מגיעה ל-25 מיליארד שקל. סכום זה כולל בנוסף להמלצות ועדת ששינסקי גם את הוצאתה מחוק עידוד השקעות הון, הסכם קציר המלח וההפסד שלה בבוררות למדינה באחרונה על תמלוגי עבר ועתיד.

עו"ד דוד תדמור, המייצג את כיל בהיבט המשפטי בנושאי ועדת ששינסקי, אמר כי המלצות ועדת ששינסקי מהוות הפרה משפטית את הסכם הזכיון של החברה, הכולל פירוט של מה המדינה נותנת, מה היא מקבלת ולכמה זמן. המלצות הוועדה מפירות לגישתו את הסעיף של התמורה למדינה.

תדמור אמר כי "אין סיבה לשינוי ההסדר הפיסקלי, את משטר המס והתמלוגים, לאחר שב-2012 הממשלה קבעה הסדר פיסקלי חדש לים המלח. מאז לא השתנה דבר שמצדיק את שינוי המשטר הפיסקאלי. כל השינויים מאז היו לטובת המדינה. לכן אם יש סיבה לשנות את ההסדר ב-2012, זה לא לרעת כיל. מאז מחירי האשלג צנחו, המדינה זכתה בתמלוגים, שיניתם את חוק עידוד השקעות הון והוצאתם שומות מס נוספות לשנים לאחרי שינוי החוק", אמר.

לדבריו, ועדת ששינסקי העלימה דו"ח שלא תמך בהגדלת התשלומים של כיל. "דוח מינץ נעלם עם כל הניתוח שלו. כשהוועדה מזמינה דו"ח, היא צריכה להתיחס אליו. הוא כתב שבמצב הקיים, החלק של המדינה ברוחי כיל הוא כמקובל בעולם. את זה אמר ב-2012 גם שר האוצר (יובל שטייניץ, א"ק) שהבאתם את חלקה של המדינה ברוחי כיל לשיעור מקובל בעולם". 

תדמור הוסיף כי ועדת ששינסקי לא גיבשה רפורמה לגביית חלקה של המדינה במשאבי הטבע, אלא המלצות העוסקות כמעט אך ורק בכיל ובמיסוי האשלג.

לדבריו, על הוועדה מוטלת חובה לחשב את השלכות המלצותיה על כלל המשק. "אנחנו מנסים לומר לכם שאתם צריכים לעשות חשבון של גודל העוגה, של המשמעות הכלכלית של לקחת יותר. אין לזה זכר בפרוטוקולים של הוועדה. משפטית צריך שהחשבון ייעשה כדי שההמלצות יעמדו ביעדן", אמר תדמור. לדבריו, על הוועדה לשקלל גם את התוצאות של זכיית המדינה בבוררות התמלוגים, שפורסמו יום לאחר פרסום המלצות הביניים של ועדת ששינסקי ולא נכללו בחישוביה. בנוסף עליה לשקלל את התשלום ששילמה החברה בשנות התשעים תמורת הזכיון, שלא נכלל בחישוביה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker