"מלכודת דבש"

המדינה מיגנה את היישובים בעוטף עזה - עכשיו היא מקצצת להם בפיצויי המלחמה

ביישובים המשותקים בשל מטחי הטילים ואיום המנהרות, התושבים לא מקבלים פיצוי מלא על הנזקים הקשים - מכיוון שהמדינה מיגנה אותם מפני טילים ■ ראש המועצה האזורית אשכול: "איך אפשר לומר שהשיגרה נמשכת? הפסדנו כבר 240 מיליון שקל

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

אף שיישובי עוטף עזה הסובלים ממטחי טילים בלתי פוסקים ומאיום המנהרות ספגו נזק כלכלי כבד - המדינה לא העניקה להם פיצוי התואם את מצבם החריג. כך למשל, ביישובים על קו הגבול שבהם גני הילדים נותרו פתוחים - מכיוון שהמדינה השקיעה במיגון שלהם - לא ניתן בשלב זה פיצוי אם אחד ההורים החליט שלא ללכת לעבודה כדי להישאר עם הילדים, או אם המשפחה החליטה לעזוב לחלוטין את היישוב.

ביישובי עוטף עזה אומרים כי למרות המיגון ביישובים, הם אינם יכולים לנהל חיי שגרה עם כמות הטילים העצומה שנוחתת עליהם מדי יום מאז שהחל מבצע צוק איתן - ובוודאי שלא מאז גילוי המנהרות.

כעת משרד האוצר שוקל להרחיב את הפיצוי הניתן לתושבים ביישובים שקרובים לגבול עם רצועת עזה, מעבר למה שהם זכאים לו לפי התקנות שאמורות להיות מאושרות היום בוועדת הכספים. זאת, על פי דרישתם וכדי לתת מענה לצרכים המיוחדים של היישובים על הגבול.

צילום: REUTERS

יישובי עוטף עזה ממוקמים בארבע מועצות אזוריות: שער הנגב, אשכול, שדות נגב וחוף אשקלון. חלק מהיישובים במועצות הם במרחק של עד 7 ק"מ מהגבול, והיתר מרוחקים יותר. גם העיר שדרות נמצאת בעוטף עזה.

במועצה האזורית שער הנגב אמרו אתמול כי העבירו בשבועות האחרונים, בצורה מסודרת ומאורגנת, תושבים מיישובי המועצה (המונה בסך הכל 8,000 תושבים שמתגוררים בעשרה קיבוצים ומושב אחד), ליישובים במרכז. לדבריהם, המעבר התאפשר בזכות היענות טובה של ויצו והתנועה הקיבוצית, ומתבסס על נדיבותם של תורמים מישראל ומחו"ל. לטענתם, בשלב הזה המדינה אינה מסייעת בשום דרך לתושבים שעזבו.

"המצב לא פשוט", אומרים במועצה. "החקלאות באזור הקו נפגעה מאוד, בחלקה על ידי כלים צבאיים שעוברים בו ובחלקה כי חקלאים לא מורשים להגיע לשדות ולעבד אותם. בנוסף, מפעלים וחברות ביישובי עוטף עזה נאלצים להתמודד עם מספר גבוה של היעדרויות עובדים כתוצאה מהמצב".

חיים חרמוני, רכז החקלאות של שער הנגב, מסביר שיש כמה סוגי נזקים: "יש נזק ליבולים קיימים שלא נאספו, כמו כרוב ובצל, שלא מצליחים להגיע אליהם ולאסוף אותם. נזק אחר הוא מניעת השקייה ליבולים קיימים - כי אי־אפשר להגיע לשטחים, ובחלק מהמקרים מערכת ההשקייה נפגעה. נזק נוסף נגרם כתוצאה ממעבר כלי רכב צבאיים ודריסת שדות, כמו דריסה של שדה חמניות לפני קציר ושדה קש שלא הספיקו לאסוף".

לדברי חרמוני, "הנזק העיקרי, שנאמד בהיקפים עצומים ובמיליוני שקלים, התרחש ביישובים שסמוכים לגדר, כמו נחל עוז, כפר עזה, ארז וניר עם. הכוחות עברו שם וחפרו דרך השדות החקלאים, פגעו בקרקע, דרסו תשתיות מים ופגעו במערכת השקייה עלית, שכוללת צינורות וממטרות, ובצינורות שמתחת לאדמה, וכן פגעו בדרכי הגישה לשדות ששימשו את החקלאים".

"למרות כל זאת, כרגע, מבחינת המדינה אנחנו מנהלים חיי שגרה רגילים", אומר גזבר המועצה, שמעון קרן צבי. "הם מתייחסים אלינו כאילו שהכל תקין. אומנם הבטיחו לנו שישנו את התקנות לגבי הפיצוי, אבל זה לא קרה עדיין". לדבריו, במפעלים שבהם מרכיב כוח האדם הוא משמעותי מבחינת השכר, כמו מעונות, שירות פסיכולוגי וכדומה, נגרם נזק גדול כתוצאה מהיעדרויות עובדים, וכך גם בעסקים קטנים ובמפעלים הגדולים יותר.

לדברי קרן צבי, "אמרו לנו שישנו את התקנות המקוריות באופן שגם ביישובי הגבול, כל מפעל שנאלץ להתמודד עם היעדרויות של עובדים יפוצה בהתאם למספר העובדים שנעדרו. עוד הובטח שגם מסלול הפיצוי המקיף על נזק (המסלול האדום), שזמן התשלום בו הוא בדרך כלל ממושך יותר, יקוצר עתה - ואנו מבקשים לקבל גם מקדמות על חשבון הנזק שנגרם".

עם זאת, הוא טוען כי בתקנות שהתקבלו בנושא הפיצוי לא נרשם שינוי, ו"בינתיים אלה הן רק הבטחות". קרן צבי הוסיף כי מדובר בכמה מיליוני שקלים בלבד. אך מכיוון שהמבצע עדיין לא הסתיים והנזק מקיף הרבה יישובים, קשה להעריך בכמה יסתכם.

"המנהרות יצרו מציאות חדשה"

ראש המועצה האזורית אשכול, חיים ילין, היה חריף יותר בנוגע להתנהלות המדינה. לדבריו, "כל העניין הזה הוא מלכודת דבש של האוצר, שרוצה שנתחנן לפיצוי עכשיו - אבל זה לא יקרה". ילין טוען כי מיגון היישובים שבגינם האוצר לא מפצה את אלה שסמוכים לגבול נעשה רק בעקבות החלטת בג"ץ מ–2004, ולא כתוצאה מהחלטה ממשלתית. לטענתו, בעקבות המיגון והסיוע מצה"ל, המשיכו תושבי היישובים באזור לנהל חיי שגרה תחת אש בעבר. "אנשים יצאו לעבודה. כך גם הסעות של תלמידים, שיצאו לדרך כשהם מקבלים הגנה של צה"ל. קבענו מסגרת שאנחנו יודעים להתקיים בה".

לדברי ילין, "במדינת ישראל ראו שהכל עובד יפה, וקראו למודל הזה רציפות תפקודית. האוצר משקיע בביטחון ובצבא בתנאי שתמשיכו לתפקד, וכך לא נצטרך לשלם פיצויים על אובדן עבודה. מה שהם שכחו זה שגם לרציפות התפקודית יש גבול. בכזאת כמות טילים כמו שיש כיום, ובמצב המלחמתי שבו אנחנו נמצאים, בטווח המלחמה כשחיילים נהרגים ליד הבית, אי־אפשר לנהל רציפות תפקודית.

"אנחנו לא רוצים שהילדים יהיו חלק מהמלחמה, ולכן הוצאנו אותם להפוגות. אתם יוצאים גם ההורים, שלא יכולים לעבוד. ואז אומרים לנו - תפקדתם כראוי, אז לא תקבלו פיצוי. הם לא מבינים שהנזק לחלק מהשטחים הוא בלתי הפיך, ועלותו עד כה נאמדת ב–240 מיליון שקל במועצה האזורית אשכול, במקרה הטוב", אמר ילין.

"התחושות ביישובי עוטף עזה אינן פשוטות", אומרים בשער הנגב. "אנחנו מתמודדים עם מציאות חדשה שנכפתה עלינו, עם חשיפת המנהרות. זאת מציאות של חשש, בייחוד של אלה שעזבו וחוששים לחזור. עם רקטות אנחנו יודעים להתמודד, אבל אף אחד לא יודע להתמודד עם מציאות שבה מחבלים יוצאים לידינו מבטן האדמה".

עד 3 מיליון שקל לחקלאים

הפיצוי שמשרד האוצר מתכוון להעמיד לחקלאים בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהלחימה בדרום יסתכם בעד 3 מיליון שקל - כך עולה מתקנות שהועברו לוועדת הכספים של הכנסת לקראת הדיון בהן היום. חלק הארי של הפיצויים יגיע למגדלים ביישובי עוטף עזה, שבהם הפגיעה היתה הקשה ביותר.הפיצוי יחושב לפי ממוצע ההכנסות השנתי של החקלאי בתקופה שבה אירעה הלחימה לעומת שלוש השנים שקדמו לה (2010–2013), שיותאם לפי "ההוצאה הנחסכת" (כספים שהחקלאי לא הוציא בגלל הלחימה) ולפי "מקדם אי־פעילות" (מיקום גיאוגרפי).

בגין ההוצאה הנחסכת יופחת הפיצוי לחקלאי שהגידולים שלו היו בזמן צמיחה או קטיף בעת הלחימה ב–22.5%, ולמי שגידוליו לא היו בזמן צמיחה או קטיף בימי הלחימה - ב–30%. שר האוצר, בתיאום עם שר החקלאות, יקבע אלה גידולים יכללו בכל תחום. באשר למקדם האי־הפעילות, הפיצוי יוכפל במקדם 0.8 חקלאי במרחק של עד 7 ק"מ מרצועת עזה, במרחק של 7–20 ק"מ המקדם יהיה 0.4 ובמרחק של 20–40 ק"מ המקדם יהיה 0.2.

נציגים מהמגזר החקלאי מתחו אתמול ביקורת על המקדמים הנמוכים ככל שמתרחקים מהרצועה. לדברי נשיא התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, "זה אומר שהחקלאי יספוג נזק שלא בטוח שיצליח להתרומם ממנו, ולכך לא נסכים". לדבריו, ראוי לתת פיצוי מלא לחקלאים בטווח של עד 7 ק"מ מהרצועה, פיצוי של 80% לאלה שבטווח של 7–20 ק"מ, ופיצוי של 60% לאלה שבטווח של 20–40 ק"מ. עוד אמר אמיתי כי על פי ייעוץ משפטי שקיבלה התאחדות האיכרים, יש עילה לתביעת נזיקין נגד הממשלה, על כך שבמכוון לא יורטו טילים שנורו על שטחים חקלאים - והממשלה לא דאגה למיגון שיאפשר לעבד אותם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker