אורה קורן

צבי אקשטיין בפגישה בהתאחדות התעשיינים. בדיון פנימי שנערך השבוע בהתאחדות התעשיינים על רקע נזקי התיסוף אמר צבי אקשטיין, דיקאן ביה"ס לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, כי יש לקבוע שער חליפין מינימלי לדולר סביב 3.4-3.3 שקלים. לדבריו, שער חליפין נמוך פוגע בהשגת יעדי התעסוקה והצמיחה. התעשיינים דורשים שער חליפין תחתון של 3.8 שקלים לדולר.

אקשטיין הוסיף, כי הכלים העומדים בפני בנק ישראל להשגת המטרות של צמיחה ותעסוקה, בהם כלי הריבית, אשר בהעדר לחצי אינפלציה בכלל ובפרט מצד השכר בעת הזו, יש מקום להוריד אותה לשיעור אפסי. אקשטיין הסביר כי הפחתה שכזו תסייע להוזלת עלויות מימון רכישות המט"ח מעבר לתרומתה להעלאת שער החליפין. לגבי השפעתה השלילית של ריבית אפסית על שוק הנדל"ן אמר, כי ניתן להתגבר על כך באמצעות איסור על משכנתאות בריבית משתנה.

דיקאן ביה"ס לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה, פרופ' צבי אקשטייןצילום: תומר אפלבאום

עוד אמר אקשטיין, כי ישנה חשיבות להנהגת מדיניות של שקיפות מצד בנק ישראל, ובמסגרתה יצהיר על שער החליפין שווי המשקל ארוך הטווח לתפיסתו. הדבר יספק אינדיקציה לציבור לגבי שער המינימום שתחתיו הבנק מתכוון להתערב במטרה לשמור על יעדי התעסוקה והצמיחה. אקשטיין ציין כי להערכתו עומד כיום שער חליפין שווי המשקל ארוך הטווח של המשק בין 3.6 ל- 3.8 שקל לדולר. לדבריו, "יש מקום לקביעת שער חליפין מינימאלי הנמוך משער שווי משקל, שיעמוד על 3.4-3.3 שקלים לדולר".

התאחדות התעשיינים הציגה את הדרישה לקבע שער תחתון לשקל מול הדולר, שמתחתיו לא יוכל לרדת. אינדיקציה לשער הביאה ההתאחדות מפגישה שנערכה השבוע עם צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל שאמר, כי יש לקבוע שער מינימלי לדולר שיהיה סביב 3.4-3.3 שקלים.

מאז תחילת מבצע צוק איתן, ולמרות המצב הביטחוני המורכב, התחזק השקל בכ-0.5% מול הדולר, בעוד היורו דווקא נחלש בקרוב ל-1% מול הדולר. על רקע זה התחזק השקל מול היורו ב-1.5%, והביא בזמן קצר לשחיקה ברווחיות ולפגיעה בכושר התחרות של היצואנים במיוחד לאירופה. שערו של השקל ירד היום ל-3.411 ₪ לדולר, ול-4.594 מול היורו ובכך השלים תיסוף מצטבר של 15% בכשנתיים מול הדולר ושל כ-8% מול היורו.

נשיא התאחדות התעשיינים, צבי אורןצילום: מוטי קמחי

נשיא התאחדות התעשיינים, צבי אורן, קרא היום לממשלה ולבנק ישראל "להתעורר מהתרדמת ולקחת אחריות על הכלכלה הישראלית, להפחית מיידית את הריבית ולקבוע שער חליפין מינימאלי", לדבריו, "בעיצומו של משבר ביטחוני שערו של השקל מתחזק בניתוק מהמציאות הישראלית ואין מבוגר אחראי שירסן את המצב. אני מצפה מבנק ישראל להפגין מנהיגות בעת הזו ולפעול מיידית להחזרת שערו של השקל לרמת שווי המשקל" הוסיף.

בהתאחדות התעשיינים מעריכים, כי על רקע התיסוף הפסידו עסקות בכ-2 מיליארד דולר אשתקד והתעשיה איבדה כ-4,500 מקומות עבודה. ל-2014 צופים בהתאחדות הפסד עסקאות נוסף המוערך בכ-4 מיליארד דולר, מזה כ-2.5 מיליארד דולר אובדן יצוא פוטנציאלי בשל העדר יכולת להציע מחיר אטרקטיבי מול המתחרים בחו"ל בשער חליפין הנוכחי, וכ-1.5 מיליארד דולר אובדן עסקאות בשוק המקומי, המתחרה מול יבוא שהולך ומוזל במונחי שקל. משמעות הדבר, אובדן של כ-12 אלף מקומות תעסוקה בתעשייה שלא נפתחו או שצומצמו במהלך 2014. כך, עולה מסקר שערך בנושא ע"י האגף למחקר כלכלי של התאחדות התעשיינים בקרב כ-110 מנהלי כספים ומנכ"לים בתעשייה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום