פיצויים על נזקים עקיפים בחודש יולי - על פי מתווה "עמוד ענן" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פיצויים על נזקים עקיפים בחודש יולי - על פי מתווה "עמוד ענן"

(עדכון) התעשיינים: הנזק בעשרת ימי הלחימה - 445 מיליון שקל; מפעלי הדרום כולל עוטף עזה ניזוקו ב-180 מיליון שקל ומפעלי מרכז הארץ עד מחוז חיפה ניזוקו ב-220 מיליון שקל ■ מסתמן: הפיצויים יהיו על פי מתווה "עמוד ענן" עם אפשרות להרחבת הטווח

בהודעה משותפת שפרסמו משרד האוצר, ההסתדרות והמעסיקים צוין כי הנהלת משרד האוצר, ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים דנים בשעה זו על מתווה פיצויים עקיפים לתושבי הדרום בעקבות מבצע "צוק איתן". בפגישה סוכם כי על מנת לתת מענה מיידי לתושבי הדרום, יינתנו פיצויים בשלב זה על נזקים עקיפים בגין חודש יולי על פי מתווה הפיצויים העקיפים שניתנו בעקבות מבצע "עמוד ענן". במידה והמבצע יימשך, ייפגשו הצדדים על מנת להמשיך ולהסדיר את נושא הפיצויים העקיפים, גם ביחס לחודש אוגוסט.

סגן שר האוצר, מיקי לוי, מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים ונשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן, החליטו לפני זמן קצר על הקמת צוותי עבודה שידונו בסוגיית הפיצויים העקיפים לתושבי הדרום הגרים בטווח של 0-40 ק"מ. מטרת הצדדים היא להגיע לסיכום מהיר ולהעניק וודאות לתושבי הדרום ולעסקים.

אלכס ליבק

בהתאם לסיכום בין שר האוצר, יאיר לפיד, ליו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, יינתן פיצוי לעובדים לפי פרמטרים שייקבעו, בהם עובדים ברשויות מקומיות שלא פתחו את מוסדות החינוך והקייטנות. כמו כן, תוסדר סוגיית עובדים עם מוגבלויות שנמנע מהם להגיע למקום עבודתם.

בישיבה השתתפו גם החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, הממונה על התקציבים, אמיר לוי, מנהל רשות המסים, משה אשר, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, ראש אגף שוק ההון ופנסיה בהסתדרות, זאב חושן ומנכ"לית אג"ם בהסתדרות, עינב קבאלה.

שר האוצר, יאיר לפיד אמר, כי "ניתן כיפת ברזל כלכלית לתושבי הדרום". יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים ונשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן אמר כי "אני מקווה כי הפיצוי יינתן וייושם במהירות ויעילות. כמו כן, על הממשלה למצוא פתרון הולם במהירות לבעיית תזרים המזומנים שנוצרה לעסקים רבים בדרום". יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, אמר כי "החובה שלנו היא להביא ודאות ובטחון כלכלי לאזרחים שנמצאים בשעה קשה זו וכך פעלנו מרגע תחילת המבצע. יש כאן אמירה חברתית וכלכלית חשובה".

מוקדם יותר נפתחו המגעים בין התאחדות התעשיינים ומשרד האוצר, על פיצוי למפעלים בגין נזקים עקיפים וישירים מהלחימה בדרום. המגעים מתנהלים בשם המעסיקים יחד עם עם נציגי ההסתדרות. לעת עתה מסתמן כי הפיצויים יינתנו על פי מתווה "עמוד ענן", עם אפשרות להרחבת הטוח מעבר ל-40 ק"מ, נוכח הפגיעה בענף המלונאות.

בד בבד עדכנה ההתאחדות את נתוני הפגיעה בתעשייה בתום עשרת ימי הלחימה, עד יום חמישי (כולל). מהעדכון עולה כי הנזק הכלכלי המצטבר למפעלי התעשייה בכל אזורי הארץ הנמצאים תחת איום הטילים מוערך בכ-445 מיליון שקל. בנוסף, מנהלת התאחדות התעשיינים מגעים עם משרד הכלכלה לטיפול בהיעדרויות הולכות וגדלות של עובדים ומהחזרת עובדים חיונים שגוייסו. בין השאר הגדילו מפעלים בטווח הטילים הצטיידות במרחבים מוגנים, בעלות של כ-70 אלף שקל למבנה, כדי לחזק את בטחון העובדים במהלך שהותם במפעלים.

על פי מימצאי ההתאחדות, מפעלי הדרום כולל עוטף עזה, ניזוקו ב-180 מיליון שקל ומפעלי מרכז הארץ עד מחוז חיפה ניזוקו ב-220 מיליון שקל - כך עולה מסקר שערך האגף למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים בשבוע שעבר בקרב מפעלים ברחבי הארץ. הסקר כולל דיווחים מהשטח של כ-100 מפעלי תעשייה מכל רחבי הארץ, בחלוקה לפי מחוזות פעילות. מהסקר עוד עולה כי בעקבות הלחימה נרשמה פגיעה ברווח - בעיקר של מפעלים רציפים (העובדים 24 שעות ברציפות, שבעה ימים בשבוע) ומפעלי מזון - של כ-30% באזור הדרום ובין 7%-8% ביתר אזורי הארץ, הנמצאים תחת איום הטילים. בנוסף, מדווחים חלק מהמפעלים על אובדן של עד 2% חומרי הגלם.

אליהו הרשקוביץ

על בסיס ממצאי הסקר חישב האגף למחקר כלכלי את אומדני הפגיעה הכלכלית לתעשייה כולה. התחשיב לוקח בחשבון הפסד תוצר יומי לפי ערך עלות שכרם של העובדים שלא הגיעו לעבודה וכן פגיעה ברווח ואובדן חלקי של חומרי גלם טריים. בנוסף, האומדן לוקח בחשבון הערכה זהירה של פגיעה מסוימת בפריון העובדים שהתייצבו לעבודה, אך עבודתם שובשה בשל המצב.

כ-40% מהנזק הכלכלי מקורו בפגיעה בפעילות מפעלי התעשייה בדרום, אשר מעסיקים פחות מ-20% מכלל העובדים בתעשייה בישראל. כמחצית מהנזק הכלכלי שהמפעלים ספגו בעקבות הלחימה, דווח במחוזות תל אביב, המרכז וחיפה. זאת בעיקר בשל ריכוז המועסקים הגבוה באזורים אלו - קרוב ל-60%. יתר הנזק רוכז במפעלים במחוזות ירושלים והצפון. אומדן זה לא כולל נזקים כספיים מפגיעות ישירות במפעלים, וכן לא כולל נזקים עקיפים כגון פגיעה במוניטין מול לקוחות בחו"ל, ביטול עסקות עתידיות, אי עמידה בלוחות זמנים וכדומה.

עוד עולה מנתוני התאחדות התעשיינים כי שיעור התייצבות העובדים בממוצע במפעלי התעשייה ברחבי הארץ במהלך ימי המבצע עמד על כ-89%. שיעור התייצבות העובדים באזור הדרום עמד בממוצע על כ-80%, אולם מפעלים בודדים דיווחו כי שיעור ההתייצבות עומד על 30%-50% בלבד. חלק מהמפעלים אף החליטו להשבית לחלוטין את פעילותם, עד תום ימי הלחימה; במרכז הארץ עד וכולל חיפה התייצבות העובדים עמדה על כ-90% בממוצע; ובאזור ירושלים והצפון התייצבות העובדים בממוצע עמדה על כ-95%.

להערכת התאחדות התעשיינים, שיעור התייצבות העובדים במפעלי הדרום הינו גבוה יחסית למבצעים קודמים כגון 'עופרת יצוקה' ו-'עמוד ענן'. זאת בעיקר הודות לשיפור הניכר שחל בשנתיים החולפות במידת היערכות המפעלים ויתר המערכות - הן בזכות הסדרת והנגשת המרחבים המוגנים ברחבי אזור הדרום והן הודות להגנה הטובה שמספקת מערכת כיפת ברזל.

כמו כן, עולה מהשטח כי מפעלים רבים עברו לפעול במתכונת חירום - משמרות ארוכות של 12 שעות; הסעות בתכיפות גבוהה לעובדים על מנת למנוע המתנה ארוכה בתחנות ההסעה; לעובדי מנהלה שנוכחותם אינה הכרחית מאפשרים לעבוד מהבית; עובדי מנהלה שמגיעים למפעל, הולכים לתגבר את העבודה ברצפת הייצור על מנת לחפות על המחסור בכוח אדם; ועוד.

נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, צביקה אורן: "כתוצאה ממבצע 'צוק איתן', המפעלים סובלים מירידה בייצור, ירידה ביצוא, מחסור בעובדים ועוד. נזק זה הולך וגדל ככל שהמבצע נמשך וכבר כעת הוא מסתכם במאות מיליוני שקלים. חלק מהפגיעה במפעלים לצערי גם לא ניתנת לפיצוי כספי - כמו פגיעה במוניטין ועזיבת לקוחות אשר חוששים להמשיך לעשות עסקים עם מפעל שפועל תחת אש. אנו בהתאחדות התעשיינים נדאג לכך שהמפעלים יקבלו מהר ככל שאפשר את הפיצוי המגיע להם מהממשלה ובד בבד נעזור להם להשתקם ולחזור לפעילות סדירה בתום הלחימה, גם מול לקוחותיהם בחו"ל".

"אני מרוצה מהפשרה שנועדה לסייע בעיקר לעסקים קטנים ובינונים ההסכמה בין הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים להחיל את מתווה הפיצויים שניתנו למגזר העסקי במבצע עמוד ענן על חודש יולי 2014, במהלך מבצע 'צוק איתן', הוא פשרה שנועדה להעביר במהירות כספים לתזרים המזומנים בעיקר של עסקים קטנים ובינוניים", אמר צביקה אורן.

"אני מרוצה מהנכונות של משרד האוצר להעביר פיצויים מיידית, תוך כדי הלחימה. הייתי מאוד מודאג, כיוון שעסקים קטנים ובינוניים לא היו יכולים לעבור את החודש ללא תזרים מזומנים, שיאפשר להם לשלם שכר לעובדים, גם לכאלה שלא הגיעו לעבודה, ולספקים.

פיצויי צוק איתן יסתמכו על מתווה עמוד ענן

בשבוע שעבר קבע שר האוצר, יאיר לפיד, כי פיצויי צוק איתן יסתמכו על מתווה עמוד ענן, ובכך יצר את גבולות הגזרה הכלכליים של העסקים שנפגעו מן הלוחמה. ההחלטה ליישם שוב את אותו מתווה היא בעצם הבסיס למשא ומתן שהחל היום בין רשות המסים, כנציגת האוצר, והארגונים הכלכליים (איגוד התעשיינים, לשכות המסחר, להב וההסתדרות).

באוצר לא רואים סיבה לשינויים קיצוניים במתווה ומזכירים כי מדובר כרגע בתקופת לחימה שנעה בין 'עופרת יצוקה' שארכה חודש ללא פעילות של כיפת ברזל, למבצע 'עמוד ענן' שארך תשעה ימים וזכה לכיסוי מוגבל של כיפת ברזל, קרי יותר נזקים. "ברור שאין  לצמצם את רמת הפיצוי", אומר גורם באוצר, "אבל כנראה שגם לא להוסיף. המטרה היא להגיע כמה שיותר מהר לחקיקה, תוך כדי הקשבה לארגונים הכלכליים שיעלו, ככל הנראה, בקשה להתאמות. עם זאת, מרחב התימרון הוא קטן ותביעות לא הגיוניות, אם יעלו, יאטו מאוד את התהליך".

את מתווה "עמוד ענן" קבע שר האוצר הקודם, יובל שטייניץ, שהסתמך על עקרונות הפיצוי של מבצע "עופרת יצוקה". על פי אותו מתווה ינתנו פיצויים עקיפים (אובדן הכנסות, ללא קשר לנזקים ישירים שכוללים אובדן רכוש) לעסקים שממוקמים עד 40 קילומטרים מן הגבול. פירוש ההחלטה היא  הרחבה של תקנות הפיצוי, שהתייחסו בעבר רק לעסקים שיושבים קרוב מאוד לגבול, והכנסת כ-20-25 אלף עסקים מתוך חצי מיליון עסקים הפועלים בישראל, לתחום הפיצוי.

קביעת גבול 40 הקילומטרים אינה שרירותית, אלא מסתנכרנת עם הודעת פיקוד העורף  על אזור שנמצא במצב מיוחד, קרי: מקומות בהם שובשו החיים באופן דרמטי.

באתר פיקוד העורף ניתן למצוא את הרשימה המלאה של הישובים שנמצאים בקו 0-40 קילומטרים ולכן זכאים לפיצוי. רוב הישובים הם מושבים וקיבוצים, אך בין הישובים הזכאים נמצאים גם קרית גת, קרית מלאכי, אשקלון, אשדוד ובאר שבע. חשוב לציין כי בהנחה שישמרו על אותו מתווה, עסק שנמצא 41 קילומטר ויותר מן הגבול, לא יהיה זכאי לכל פיצוי עדיף.

שלושה מסלולי פיצוי

מנגנון הפיצוי שנקבע ב"עמוד ענן" התחלק לשלושה מסלולים חלופיים בהם יכול היה המעסיק לבחור. חשוב לשים לב כי לא ניתן כפל מסלולים

1. מסלול  שכר

מעסיק רשאי יהיה להגיש תביעה לקבלת החזר בגין שכר ששולם לעובדים שלא הגיעו לעבודתם, בהתאם להנחיות פיקוד העורף. הפיצוי ניתן גם עבור עובדים שנעדרו מפני שהשגיחו על ילדים מתחת לגיל 14, עקב סגירת מוסדות חינוך. חשוב לשים לב כי הפיצוי מתייחס רק לאחד מההורים. הפיצוי היה בגובה 132.5% משכר הבסיס של העובד. ייתכן כי הפעם תדרוש ההסתדרות והמעסיקים מספרים גבוהים יותר.

2. מסלול מחזורים

תביעה לקבלת החזר בגין ירידה במחזור העסקי בשל המצב הביטחוני, בהתאם לדיווח השוטף של העוסק למע"מ (חד חודשי או דו-חודשי) - הנוסחה כללה השוואת המחזור העסקי בהתאם לשיטת הדיווח, לעומת תקופה מקבילה אשתקד.

3. מסלול הוצאות

בעל העסק יכל להגיש בקשת תביעה לקבלת פיצוי בגין הנזק התפעולי שנגרם לעסק בתקופה הרלבנטית. סקטורים ייחודים זכו בפתרונות ספציפיים. למשל, מפעילי אולמות אירועים ומלונאים שסבלו מביטול הזמנות ואי ביצוע הזמנות חדשות היו זכאים לתבוע פיצוי בשל נזק עקיף בתקופת המבצע, ומעט אחריו. חישוב הפיצוי לחקלאים נעשה על בסיס נוסחה שתשקף את אובדן התפוקה בניכוי הוצאה נחסכת.

בעמוד ענן הוסכם גם כי במידה ולא תינתן החלטה על ידי רשות המסים בדבר הפיצוי בתוך 45 יום מיום הגשת התביעה, תינתן מקדמה בשיעור של 50% ובתנאי שהומצאו כלל המסמכים וההבהרות שנדרשו. אם לא ניתנה החלטה בתוך 180 יום, יהיה העסק זכאי למקדמה נוספת בשיעור של 40%. סביר להניח כי גם הפעם יכנס מנגנון זה לתוקף.

מקדמות עד 5,000 שקל

כמו כן, החשבת הכללית, מיכל עבאדי בויאנג'ו, הודיעה היום כי תאפשר מתן מקדמות לעובדי מדינה ולגמלאים של המדינה באזורים בהם הוכרז מצב מיוחד בסכום של עד 5,000 שקל לעובד. ההנחיה ניתנה בעקבות הערכות מצב שוטפות שמקיימת החשבת הכללית והצרכים השונים שמגיעים מהשטח.

בעקבות ההחלטה, הנחה היום סגן בכיר לחשבת הכללית, מוטי אלישע, את חשבי משרדי הממשלה לתת מקדמות לעובדי מדינה ולגמלאים המתגוררים באזורים בהם הוכרז מצב מיוחד והמעוניינים במקדמות. המקדמות יקוזזו ב-5 תשלומים חודשיים או עד סוף השנה.

מה עושים עכשיו?

כרגע לא יכול בעל עסק לעשות הרבה, אלא להמשיך לעקוב אחרי ההחלטות ולהמתין לתום הלחימה. מיד בסופה, במידה והוא עומד בקריטריונים שיפורסמו בתקשורת ובאתר רשות המסים, יוכל לפנות לאתר רשות המסים ולמלא את הטפסים הדרושים לקבלת הפיצוי, לאחר שבחר את המסלול המתאים לו.

אילן אסייג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#