דרישה מוועדת ששינסקי: "להעלות תמלוגים על משאבי טבע מ-5% ל-12.5%"

אדם טבע ודין והתנועה לאיכות השלטון הגיבו להמלצות הביניים של ועדת ששינסקי וכינו אותן לעג לרש ■ לדבריהן, ההמלצות ממשיכות את המגמה הנוכחית שבה רווחי העתק המגיעים מהשימוש במשאבי הטבע לא יגיעו לכיסו של הציבור הישראלי

אורה קורן
אורה קורן

עמותת אדם טבע ודין והתנועה לאיכות השלטון הגישו היום את הערותיהן למסקנות הביניים של ועדת ששינסקי. אל מסמך ההערות המפורט צורפו גם חוות דעת משפטיות - כלכליות מפורטות (מצ"ב) בנוגע לחובת שקיפות במידע הכספים המגיעים ממשאבי טבע וכלים כלכליים להבטחת תמורה הולמת לציבור על שימוש במשאבי הטבע.

לטענת הארגונים, ועדת ששינסקי נקטה בעמדה שמרנית אשר עלולה להוביל להחמצת שעת הכושר הנדירה לרפורמה כוללת במדיניות בענף משאבי הטבע. "מסקנות הביניים של הועדה ממשיכות את המגמה הנוכחית אשר בה רווחי העתק המגיעים מהשימוש במשאבי הטבע לא יגיעו לכיסו של הציבור הישראלי, הבעלים האמיתיים של משאבי הטבע", כתבו הארגונים לוועדה.

"כך ממשיכה גם מגמת ה'כרטיס הפתוח' שניתנת ליזמים לבוא ולנצל את המשאבים וזאת ללא הגבלות או מדיניות אסטרטגית לטווח הארוך. כמו כן, המשך עלויות הנזקים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים מניצול המשאבים ממשיכים ליפול אף הם על כתפי הציבור".

איתן ששינסקיצילום: עופר וקנין

המלצות הוועדה לקבוע תמלוגים בשיעור של 5% על משאבי הטבע הוגדרה בתגובה "לעג לרש". לחלופין הציעו הארגונים כי הוועדה תקבע תמלוגים בשיעור גבוה של 12.5%, שישווה אותו לשיעור התמלוגים הקבוע במשאבי הנפט והגז שבניגוד למחצבים, מציאתם נעשתה תוך סיכון כלכלי בהליך החיפוש לתועלת משק האנרגיה הישראלי.

ועדת ששינסקי קבעה שיעור תמלוגים אחיד של 5% על ניצול משאבי טבע, ובכך הקטינה את חבות המס של כיל בגין האשלג העומדת על כ-8% כיום (ממוצע בין מס של 5% על כמות תפוקה ראשונית ו-10% על זו שאחריה). מנגד, הוועדה הטילה על על כיל מס רווחי יתר בשיעור של 42%, שלא קיים כיום. בארגונים טוענים, כי מס רווחי יתר נתון למניפולציות חשבונאיות, בעוד שתמלוגים ישירים מקשים על מניפולציות ולפיכך מבטיחים טוב יותר תמורה הולמת למדינה בגין השימוש במשאבי הטבע.

עוד דורשים הארגונים, כי מס רווחי היתר יהיה גבוה מ-42%. לטענתם, כיוון שהמס יחושב מנתונים שיעבירו החברות, יש לקבוע רף ענישה גבוה למקרה שהחברות יעבירו נתונים לא נכונים, בכלל זה קנס הגבוה פי ארבעה מהרווח שיפיקו החברות מדיווחים כוזבים.

בנוסף הציעו הארגונים לגבות מס רווחי יתר גם על מוצרי המשך של כיל. הועדה המליצה רק לגזור את התמלוגים ממוצרי ההמשך. "יש להטיל מס משאבי טבע על כלל מוצרי ההמשך של כיל וזאת בשל קשר בל ינותק בין הפקת חומרי הגלם ממחצבי ים המלח על ידי החברות שבשליטת כיל, לבין יצור מוצרי ההמשך על בסיס חומרי הגלם על ידי החברות הבנות הקשורות. כך למשל חברת ברום ים המלח מספקת 77% מהברום האלמנטרי שלה לצורך ייצור עצמי של תרכובות ברום על ידי חברות בנות", ציינו.

ייצור אשלג של כיל
איסוף אשלג במפעלי ים המלח של כילצילום: בלומברג

כמו כן, הארגונים מחו על ארכה של כשנתיים שניתנה לכיל ליישום ההמלצות, שמשמעותה מתנה של כחצי מיליארד שקל. לדבריהם, הקבוצה קיבלה הטבות משמעותיות בשנים האחרונות ולכן יש להחיל עליה לאלתר את ההמלצות, כמו על שאר החברות המנצלות משאבי טבע של המדינה.

הפטור ממיסוי כלשהו שקיבלו חברות המים המינרלים מהועדה היה נושא נוסף לביקורת מצד הארגונים. לגישתם, מדובר במשאב מתכלה, ויש להטיל על החברות המנצלות אותו תמלוגים ומס על רווחי היתר או אף אמצעים כלכליים אחרים כהיטלים, דמי זיכיון ורישיון, אמצעי מיסוי על המוצר המוגמר, וגיבוש חובה לעריכת מכרזים בין חברות שונות על השימוש במקורות המים.

עוד ציינו, כי על הוועדה לקבוע כללים ליצוא משאבי טבע וקווים לגבי יעוד הכספים שיתקבלו מניצול המשאבים, בהם למטרות סביבתיות ובעיקר לטכנולוגיות שיחליפו בעתיד ניצול משאבי טבע.

הטענה המרכזית של התנועה לאיכות השלטון ו'אדם טבע דין' מתבססת על העובדה כי המדיניות הפיסקאלית אשר עליה המליצה ועדת ששינסקי, נקבעה תוך התעלמות ממידע קריטי הנוגע למשאבי הטבע וללא מדיניות אסטרטגית לניהולם.

בין השאר התעלמה הוועדה בקביעתה את נוסחת המס, ממידע חיוני הבוחן את כמויות עתודות משאב הטבע הזמינות, קצב הכרייה, איכות משאב הטבע, הטכנולוגיות הקיימות, נדירות המשאב, כמויות היצוא, כמויות היבוא (אם קיים), צרכי המשק הישראלי בהווה, תחזיות לצריכה עתידית של המשק הישראלי ועוד.

על פי הארגונים, בטרם קביעת מדיניות המס, יש לגבש תשתית מידע כוללת, ולאחריה לקבוע מדיניות בניהול משאבי טבע לטווח הארוך ומתוך מטרה לגרום לחברות לנצל את המשאבים ביעילות מירבית. "רק לאחר קביעת מדיניות ניהול משאבי טבע יש לקבוע את המערכת הפיסקאלית באופן שתממש את המדיניות שתקבע", כך על פי הארגונים. בנוסף, קוראים הארגונים להחיל את חוק חובת המכרזים בשימוש בכלל משאבי הטבע הלאומיים על מנת להבטיח תחרות אמיתית על המשאב ומתן תמורה הולמת לשימוש בנכס הציבורי.

בכל הנוגע לסוגיות העלויות הסביבתיות שבהפקת משאבים, דורשים 'אדם טבע ודין' והתנועה לאיכות השלטון לתת ערך כלכלי לעלויות החיצוניות לסביבה, על בסיס כימות הנזקים הסביבתיים, ולהפנימן כמרכיב מהתקבולים. "צעד זה מתחייב הן מתוקף עקרון "המזהם משלם" על פיו יוצר הזיהום נדרש לשאת בעלות הנזקים מפעילותו. בנוסף, הפנמת העלויות תבטיח מחיר שוק ריאלי למשאבי הטבע והגברת יעילות ניצול המשאבים והיעילות הכלכלית של משק משאבי הטבע", נכתב בפנייה לועדת ששינסקי.

עו"ד דנה טבצ'ניק, ראש תחום כלכלה ומשאבי טבע באדם טבע ודין אמרה, כי "על הועדה לנהוג באומץ ולשנות באופן משמעותי את מסקנותיה מתוך ראיית האינטרס הציבורי והצורך הקריטי לתקן את העיוות ההיסטורי שנעשה במהלך השנים בשימוש המשאבים. אימוץ עמדתנו תבטיח את מטרת הועדה שהינה הגדלת חלקו של הציבור בשימוש במשאבי הטבע וניצולם לטובת הציבור בלבד".

עו"ד נילי אבן חן, מנהלת מחלקת כלכלה ומחקר בתנועה לאיכות השלטון אמרה, כי "בדומה לועדת הריכוזיות שהתעשתה אחרי מסקנות הביניים והבינה כי היא צריכה לשנות כוון על מנת להשיג את יעדיה, כך גם כאן היינו מצפים שהועדה תבין כי עליה להעלות באופן משמעותי את גובה התמלוגים על מנת להבטיח בוודאות כי החברות תשלמנה עבור משאבי הציבור. לצערנו אנו נוכחים פעם אחר פעם כי שימוש בכלי של גביית מס על רווחים מהווה כר פורה לתכנוני מס יצירתיים שסופם ישאיר שוב את קופת הציבור מדולדלת".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ