מה עניין שמיטה למחיר אצל הירקן: כמה תעלה לנו השנה הבאה? - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה עניין שמיטה למחיר אצל הירקן: כמה תעלה לנו השנה הבאה?

חקיקה מתקופת המקרא תביא לכך שבשנה הקרובה יוציא האוצר 100 מיליון שקל, החקלאים יסבלו מכאב ראש לא קטן והצרכנים, בעיקר שומרי הכשרות, ישלמו ביוקר ■ אבל משגיחי הכשרות ייהנו מהכנסה נוספת, ויבואנים ומגדלים מהמגזר הערבי יגזרו קופון נאה

12תגובות

כבר בכיתה ד' לומד כל תלמיד במערכת החינוך הישראלית על כיבוש הארץ על ידי בני ישראל בהנהגת יהושע בן נון. הילדים לומדים גם על חלוקת הארץ לשבטים ועל קידוש הגבולות שנקבעו בעת החלוקה. רק דבר אחד אנחנו לא מלמדים אותם באותה הזדמנות: שהגבולות שנקבעו אז, ואלה שנקבעו 700 שנה מאוחר יותר עם שובם של היהודים מגלות בבל, משפיעים עד היום על הסנדוויץ' שהם לוקחים לבית הספר ועל הפירות והירקות שההורים שלהם קונים בסופר או בשוק.

אותם אירועים היסטוריים גרמו רק לפני כמה שבועות לקבוצה של רבנים ומשגיחי כשרות לתפוס לכמה שעות את מקומם של הפועלים התאילנדים בשדות החקלאיים בערבה על גבול ירדן. אבל במקום כלים חקלאיים החזיקה הקבוצה החריגה בנוף מסמכים עתיקים ומכשירי מדידה. בהשתלשלות עניינים שיכולה להתרחש רק ביהדות - הגבולות המקראיים שנקבעו לפני 2,700 שנה רלוונטיים גם כיום: קבוצת המודדים בדקה היכן בדיוק עובר הגבול של ארץ ישראל. הכל כדי להיערך לקראת שנת השמיטה, שתיכנס לתוקף בחודש תשרי הקרוב. השמיטה מוחלת על גבולות ארץ ישראל המקראית, אבל השטח הקובע הוא זה שקודש בעת השיבה מגלות בבל.

למי שלא מעודכן בהלכות החקלאיות נזכיר כי שנת שמיטה היא מצווה מהתורה, שלפיה אחת לשבע שנים יש לעזוב את המחרשה, להניח לקלשון ולרדת מהטרקטור לטובת שנת שבתון המוקדשת לבורא עולם. "ההלכה אומרת שיהודים לא צריכים לגדל דבר בשנה זו, וודאי לא בארץ ישראל", מסביר דני לב, מנכ"ל האגודה החקלאית "יופי של ירקות", המשווקת את התוצרת של חקלאים רבים בעין יהב וביישובים סמוכים בערבה. "המשגיחים עשו מבדק וסיור בכל הערבה כדי לעשות סדר, הם הלכו בשטח עם מפות וספרים היסטוריים כדי להכריע איפה השטח מחויב שנת שמיטה ואיפה לא. בעין יהב, למשל, חלק מהשטחים נקבעו כשטחים בתוך ארץ ישראל וחלק מחוצה לה".

אז מה קורה עם השטח שבתוך הארץ, הוא מושבת במשך שנה שלמה?

"מוצאים פתרונות יצירתיים. משתמשים במה שנקרא היתר מכירה - כלומר, כביכול בעל המשק מוכר אותו לגוי. זה סוג של מסלול עוקף הלכה".

מי מחליט מה כשר ומה לא?

"יש הרבה גופים שמעניקים כשרויות, לפי דרגות שונות. דתיים שמחמירים מאוד בעניין שמיטה מוכנים לקנות רק מוצרים מיבוא. דתיים מחמירים פחות מוכנים לרכוש סחורה ישראלית שמקורה מחוץ לגבולות ארץ ישראל המקראית, ואלה שהכי פחות מחמירים מוכנים לקנות יבול משטח שהוצא לגביו היתר מכירה. אני מוכר לכל רשתות השיווק, וכל אחת עובדת עם גוף כשרות אחר שיש לו דרישות שונות".

איציק בן מלכי

מה המשמעות הכלכלית של זה?

"עוד לא הגענו לשלב העלויות. אני מעריך שנוכחות המשגיח, שמגיע בזמן הקטיף כדי לראות שלא מערבבים תוצרת מחוץ לארץ עם תוצרת מהארץ, יכולה לגרום לתוספת של 10–15 אגורות לקילוגרם עבורנו".

צבי אלון, יו"ר מועצת הצמחים, מוסיף: "רוב הציבור הישראלי אינו חרדי או שומר כשרות, אבל חקלאי שמגדל פירות רוצה להיות במצב שבו הוא יוכל למכור את הסחורה שלו לכל קניין, רשת או חנות - ולכן כולם ישלמו את המחיר".

משגיחי הכשרות, שירוויחו לא מעט כסף משנת השמיטה, הם לא גוזרי הקופון היחידים. כפי אומר רמי שדה, אגרונום העובד עם אגודת "יופי של ירקות": "לנו בעין יהב יש שטחים משני צדי נחל ערבה, שמהווה את הגבול של ישראל המקראית. מי שיש לו שטחים בצד המזרחי יקבל תמורה הרבה יותר גדולה על היבול, כי הדתיים מוכנים לשלם עליה יותר".

כמה יותר?

"ההפרש יכול להגיע לעשרות אחוזים".

מי שעוד ירוויח משנת השמיטה הם יבואני הפירות והירקות, שהביקוש לסחורה שלהם צפוי לעלות בשנה הקרובה, וערביי ישראל והפלסטינים מיהודה ושומרון, שמהם מותר לרכוש סחורה. בדו"ח מבקר המדינה בעניין שנת השמיטה הקודמת נקבע כי מחירי התוצרת החקלאית ששווקה ככשרה למהדרין לציבור החרדי - וכללה פירות מיובאים ויבול שנקנה מערביי יהודה והשומרון - היו גבוהים בכ–66% מהתוצרת שהוכשרה רק באמצעות היתר מכירה. במשרד החקלאות אומרים כי בשנת השמיטה הקרובה יזכה הציבור החרדי להטבות במכס לחלק מהמוצרים שייבא.

רבע מהכרמים יושבתו

מי ששנת השמיטה מהווה מבחינתו את כאב הראש הגדול ביותר הם החקלאים היהודים. עבור אלה, מדובר בעיקר בפוטנציאל גדול להפסדים כספיים. לא פשוט להיות חקלאי בארץ הקודש, כפי שאומר אלון: "בשנת השמיטה הקרובה לא ניטע עץ אחד למטע מסחרי, אחרת לא יקנו מאתנו את הפירות".

מה יקרה למי שכן ייטע?

"הוא לא יקבל תעודת הכשר. בשנת שמיטה נתקלים בבעיות לא צפויות עם גני אירועים, מלונות ומסעדות, שאומרים פתאום שהם לא קונים סחורה שהוכשרה באמצעות היתר מכירה. כשמדובר במשתלות זה מורכב יותר, כי למשתלות יש קושי להחזיק שתילים במשך שנה. הבעיות הקשות ביותר הן בענף הגפנים ליין. יין הוא מוצר רגיש יותר בענייני כשרות, ויש בישראל יקבים שעד היום מחזיקים מלאים שנשארו להם מ–2008 - שנת השמיטה הקודמת - והם נתקעו אתם. השנה יזמנו מהלך של השבתת רבע משטחי הכרמים בישראל, כדי לא ליצור מלאים מיותרים".

100 מיליון שקל

שנת שמיטה היא אולי בראש וראשונה מושג חקלאי - אבל יש לה גם משמעות חברתית וכלכלית. בימי קדם היה נהוג לבצע בכל שנה שביעית לא רק שמיטה של קרקעות אלא גם שמיטת חובות ברמות שונות. גם כיום יש מי שטוען שאנחנו צריכים לאמץ חלק מהפילוסופיה הכלכלית של שנת השמיטה (ראו תיבה). לא צריך להיבהל, אפילו בימי קדם לא דובר על איפוס של המערכת הכספית וחלוקה מחדש של כל המשאבים. ובכל זאת, אין ספק שאפילו צעד קטן בתחום זה הוא צעד בכיוון של שוויון הזדמנויות, מתן אפשרות למי שלא שפר עליו גורלו הכלכלי להתחיל מחדש ולקבל הזדמנות נוספת, וצמצום של הנצחת המעמדות הכלכליים ברמה הבין דורית.

בינתיים, הרחק מהאוטופיה הזו, שנת השמיטה הפכה בשנה האחרונה לשדה קרב פוליטי בין משרד החקלאות, משרד הדתות, משרד האוצר והרבנות הראשית בשאלה מי יקבל גישה לתקציבים ממשלתיים. כדי למנוע את המריבות התקציביות קידם ח"כ לשעבר זבולון אורלב חקיקה שתגדיר את ההיערכות לשנת שמיטה. אלא שזו לא הבשילה.

השנה הזאת תעלה לציבור הישראלי לא מעט כסף. השבוע אישרה הממשלה תקצוב של 100 מיליון שקל לשנת השמיטה. לא מעט גורמים וגופים רצו בגישה לתקציב. בשנת השמיטה הקודמת, ב-2008, היתה הרבנות הראשית אחראית על ניהולו. זה נגמר בהערות בדו"ח מבקר המדינה.

נורית ספיבק־קוברסקי

משרד הדתות החליט השנה לשכור גוף חיצוני שיהיה אחראי על הנושא, ויותר מכך יהיה אחראי על 100 מיליון השקלים שהוקצו לו. תמורת ניהול ההכנות יקבל הגוף הזה כ-4 מיליון שקל. לנציגי הגוף הזה מצפה עבודה רבה. עליהם לעבור בין כל השדות החקלאיים בישראל, לזהות את בעלי השדות ולשאול כל אחד מהם כיצד הוא עומד לקיים את שנת השמיטה הקרובה. בהמשך עליהם להחליט כיצד יפוצה כל גוף.

במכרז שנערך על זהות הגוף שינהל את כל התהליך הזה זכה במארס האחרון משרד הפרסום גל אורן שניהל עבור שר הדתות נפתלי בנט ומפלגתו, הבית היהודי, את הקמפיין לבחירות האחרונות. המתמודדים האחרים ערערו על זכייה זו בטענה שהרקע של משרד פרסום אינו מצדיק זכייה במכרז לניהול אופרציה לוגיסטית כזו הנדרשת בהכנות לשנת השמיטה, שהצעת המחיר שהגישו היתה נמוכה יותר ושהמכרז נתפר כך שגל אורן יזכה בו. עתירתם נדחתה השבוע על ידי השופט באופן סופי.

כך או כך, גובה הפיצוי לשומטים עדיין לא ידוע ויהיה תלוי במספרם של הפונים בבקשות לפיצוי כספי. במשרד החקלאות מוסרים כי ההיערכות לשנת השמיטה בעיצומה - המשרד מעמיד את כל הכלים שברשותו למשרד הדתות. ההיערכות כוללת נהלים שפורסמו ושהוטמעו בהם הערות שהתקבלו מהציבור. נהלים אלה כוללים תמיכה בחקלאים בעקבות כשלי שוק נקודתיים שנגרמים בשנת השמיטה, אספקת תוצרת חקלאית טרייה באופן סדיר ובמחירים סבירים לקהילות שאינן צורכות על פי היתר המכירה, והטבת מכס ליבוא חלק מהמוצרים, בעיקר לירקות, כאשר ימוצו שאר מקורות האספקה. "בימים אלה נשלחה פנייה לרשות המסים לפתוח מכסות במכס מופחת ל-2014 ול–2015", נמסר.

מתוך התקציב שאושר השבוע בסך 100 מיליון שקל, 45 מיליון שקל הופנו לחקלאים המגדלים גידולי שדה שישביתו את פעילותם כליל ו–20 מיליון שקל למגדלי מטעים ומשתלות. שאר הסכום יתחלק בין פעילות הסברה ושיטות שונות להכשיר קרקעות ויבולים בשנת השמיטה.

חקלאים שעמם דיברנו אמרו כי לבד מההפסד הכספי, השבתת השדה כרוכה בסיכון שבשנה הבאה הלקוח שנאלץ להסתדר בלי הסחורה שלהם במשך שנה אחת – ימצא פתרונות אלטרנטיווים, מקומיים או זרים, ולא יחזור אליהם. במשרד החקלאות דווקא טוענים כי 90% מחקלאי ישראל יגדלו פירות וירקות בשנת השמיטה הקרובה באמצעות היתר המכירה, וכי במספרים מדובר על כ–150 איש מתוך כ–6,000 חקלאים הפועלים בישראל שישמטו ממש. "בפועל", אומרים במשרד, "רוב הצרכנים והחקלאים לא אמורים לחוש בשינוי מהותי בשנה זו"

הלחצן הקדוש

ההתמודדות של החקלאים עם דרישות שנת השמיטה אינה נגמרת לפעמים בהיתר מכירה או בהשבתה מוחלטת של הקרקע. בין שתי שיטות אלה, נמצאת שיטת "אוצר בית הדין", כלומר, השליטה בשדה מועברת לבית דין רבני הנוטל אחריות על כל התהליך החקלאי. לדברי החקלאים, בשיטה זו הם מפסידים לא מעט כסף, משום שבית הדין מתמחר את הסחורה שתשווק במחיר נמוך מזה שהחקלאי היה מוכר אותה. שיטה זו מתוקצבת ב–11.5 מיליון שקל מתוך תקציב הממשלה לשנת השמיטה. הכסף יועבר לבתי הדין הרבניים וגם לחקלאים.

במקרים רבים המציאות נמצאת בין לבין - חקלאים רבים משלבים בין הכשרת התוצרת באמצעות היתר מכירה לבין שיטות נוספות שנועדו לעבד את האדמה בצורה כשרה. שיטה אחת כזו היא גידול היבולים על פני מצעים המנותקים מהאדמה: החקלאים מניחים יריעת פוליאתילן שמפרידה מהארץ את המצע שעליו מגודלים הגידולים, ואז הגידול יוצא מאיסור התורה.

נחמיה רפל, מזכ"ל הקיבוץ הדתי, בעל גישה פרגמטית, מקדם פתרונות נוספים להתמודדות עם שנת השמיטה. "השאלה היא אם השבתה מלאה אפשרית", הוא שואל רטורית. "מה נעשה עם הפרות, למשל? איך נביא להן אוכל? 15%–20% מהשטחים בישראל משמשים לגידולים לצורך האבסת בעלי חיים. אם בשנת שמיטה נייבא את כל המזון לבעלי החיים מחו"ל, הצרכן ישלם פי שניים על מוצרי החלב והבשר. כשהרב עובדיה יוסף אמר שהוא בעד שיטת היתר מכירה, הוא הסביר שקודם כל הוא מסתכל על החקלאים ושואל ממה הם יתפרנסו. אתה רוצה מדינה שאין בה חקלאים?"

מה עם שימוש בגוי של שבת שיעבוד במקומך? זה לא אפשרי?

"אני חבר קבוצת יבנה, אני בא מקיבוץ שלא מעסיק גויים. אנחנו לא רוצים לשמור שנת שמיטה על ידי עבודת נוכרים. אסור לישראל להתבסס על עובדים זרים. לא ייתכן שהתורה לא מאפשרת לי לשמור את חוקיה, אלא רק על ידי עובדים זרים. התורה לא ניתנה לאדמה, אלא לבני אדם".

אז איך נערכים לשנת שמיטה?

"ההיערכות נמשכת לאורך כל שבע השנים, למשל, באמצעות פיתוח זנים מיוחדים שיניבו גידולים עתידיים. לפני ראש השנה הרי מותר לי לעשות הכל, אז אם אוכל לפתח זרעים שיידעו להיות באדמה חודש, לא להירקב ולהמתין עד שיהיה הגשם המסיבי הראשון - משמע, יידעו לזהות את היורה ולחכות לגשם השני שיאפשר להם את אורך החיים - אני אוכל לזרוע אותם. אנחנו עובדים על זרעים כאלה, אבל זה דורש הקצאת כספים למחקר. הזמנו גם את אנשי מכון צומ"ת (צוותי מדע ותורה) מאלון שבות, כדי שהמהנדסים שלהם יפתחו אמצעים טכנולוגיים המתאימים לעיבוד האדמה בשנת השמיטה".

הרב ישראל רוזן, העומד בראש מכון צומ"ת, המעסיק מהנדסים שאחת ממטרותיהם היא מציאת פתרונות מדעיים לבעיות הלכתיות, מסביר: "בקיבוץ הדתי, כאידיאולוגיה, לא רוצים להסתמך על נוכרים. לכן פנו אלינו. פיתחנו מנגנון שמאפשר את הורדת כלי החרישה לאדמה בהפעלת עקיפין - באמצעות כפתור שאנחנו קוראים לו 'לחצן קדוש' או 'שמיטון', ונוסה בחודש האחרון בקיבוץ יבנה. כך זה עובד: הטרקטור נוסע, וכהוא שמגיע למקום שבו הוא רוצה להיכנס לשדה, הטרקטוריסט לוחץ על ה'שמיטון' והמחרשה יורדת לתוך האדמה בהשהייה, רק אחרי כמה שניות. זה מנגנון שמוכר לנו כבר שנים בענייני שבת".

זה בעצם טריק.

"זה נחזה בעיני הבריות כהערמה. אבל יש בהלכה דברים רבים שבנויים על עיקרון כהערמה. כל ההתחכמויות האלה הן רק כשמדובר במצוות שבין אדם למקום - בענייני שבת, פסח או שמיטה".

כמעט בניגוד גמור לעמדת הקיבוץ הדתי, יש בישראל גם מתי מעט של חקלאים שמקיימים שנת שמיטה במלואה ומאמינים בכל לבם שייענשו אם לא יעשו זאת. אבנר (שם בדוי), חקלאי מהערבה, הוא אחד מהם. "הרעיון של השמיטה הוא שאלוהים רוצה לנסות אותנו, אם אנחנו מבינים תורה. בשנת השמיטה הקודמת לא שמטתי - ונשמטתי", הוא מספר. "מה שקרה אז הוא שהשנה השישית היתה מדהימה. היה לי בה יבול שהספיק לשלוש שנים. בשנה השביעית לא שמטתי. בגלל זה, בשנה השישית הנוכחית (השנה החקלאית שתסתיים בקיץ הקרוב - ח.ע) סבלנו. יש לי 120 דונם, שכרתי עוד 40 דונם, ואת הפגיעה הכי חזקה ספגתי דווקא שם. היתה טמפרטורה של מינוס שלוש מעלות בפורים וכל העלים בשדה נשמטו. גם אני נשמטתי. השנה אני מתכוון לשמוט. אני לא יודע מאיזה כסף אני אעשה את זה, אולי אמכור את הנחלה והבית, אבל האדם צריך לשמוט".

כולם? גם נהגי המוניות צריכים לא לעבוד? גם העיתונאים?

תומר אפלבאום

"פעם כולנו היינו חקלאים. כשתבוא הגאולה, אין לי ספק שכולם ישמטו. והגויים יעבדו אותנו".

בא כח חברת גל אורן, עו"ד אלעד בצר, מסר: "כל הטענות נגד זכייתה של גל אורן היו חסרות כל ביסוס והועלו מטעמים לא ענייניים לחלוטין. הצעתה של גל אורן היתה הטובה ביותר והוכרזה כזוכה בדין. בימים אלה אנשי גל אורן עובדים, לילות כימים, לשם ביצוע כל המשימות הנדרשות לצורך הכנת המדינה לשנת השמיטה הקרובה".

הצעת חוק: שמיטת חובות לנזקקים

אחת מהיוזמות המעניינות שמקדמים עתה בקיבוץ הדתי נוגעת להשלכות של שנת השמיטה מעבר לתחומים החקלאיים. "שיעור החקלאים בישראל כיום הוא אפסי", אומר נחמיה רפל, מזכ"ל הקיבוץ הדתי. "יש עד 10,000 ישראלים שעובדים בחקלאות. המטרה היא לא שאותם 10,000 איש לא יחרשו ולא יקצרו, אלא שגם מבחינת שאר הציבור שנת השמיטה תהיה משמעותית. מערכת החינוך צריכה להתגייס לזה, כי המסר של שנת השמיטה הוא הרי מסר חברתי".

רפל מתייחס בדבריו לכך שבימי קדם, כשבשנת השמיטה נאסר על בעלי השדה לזרוע ולקצור, יבולי הבר שצמחו במקום ללא היו מיועדים לנזקקים. את זה, הוא טוען, צריך לשאוף לשחזר. "היה לי רעיון שכל קיבוץ ומושב יקצו חלקת שדה אחת ויגידו 'את ה-10-20 דונם האלה אני לא מעבד ושם שלט גדול 'חלקת שמיטה'. אם אני אזרח שעובר בין הקיבוצים ורואה שלט כזה, אני יכול לקטוף".

בתורה היה נהוג לבצע שמיטת חובות בשנת השמיטה, גם את זה אתם רוצים?

"ברור לגמרי שלא, אבל אנחנו חושבים שאפשר לתת לזה זכר היום. למשל, עיריית רחובות תצליב שמות במחלקת הרווחה ובס מחלקת הארנונה, ותראה מי השמות שיעלו. ביחד עם הממשלה נקים נקים קופה ונגיד 'אם תוותרו לו על 50 שקלים מהחוב - ניתן לכם 50 שקל. וכך לאיש יימחקו 100 שקל מהחוב. זה דבר ענק".

ההצעות האלה עשויות להבשיל לחקיקה לקראת שנת השמיטה הנוכחית. השבוע הגישה ח"כ רות קלדרון הצעת חוק הדנה בשמיטת חובות לנזקקים שתאפשר להם לצאת לדרך חדשה. לפי הצעת החוק, עמותות הפועלות במגזר השלישי יאתרו משפחות שנקלעו לקשיים בגין חובות לגופים בהם חברת חשמל, חברות הסלולר או רשויות המים וילוו אותן להסדר חובות שבמסגרתו קרן ייעודית שתוקם לצורך זה תכסה את שליש מהחוב, והחברות הנושות יכסו שליש נוסף מהחוב.

האם האדמה צריכה מנוחה?

הרעיון של שנת השמיטה אינו רק גחמה של הדת יהודית, אלא נשען על היגיון אגרונומי. "אני איש מאמין, וקרוב יותר להלכה מאשר לחקלאות", אומר דני לב, מנכ"ל האגודה החקלאית "יופי של ירקות", המשווקת את התוצרת של חקלאים רבים בעין יהב וביישובים סמוכים בערבה. "גם ברמה המעשית יש בזה היגיון - שטח שאתה סוחט בפעם מי יודע כמה, לא מניב אותו דבר. אם אתה באמת שומט את הקרקע בשנה השביעית, אז בשנה השמינית תקבל תוצרת גבוהה פי שלושה. אבל כרגע לא מקיימים את השמיטה ברמה
ההלכתית שלה. אני לא רואה הרבה ששומטים באמת. רק מי שדתי באמת עושה את זה".

האגרונום רמי שדה מסכים: "אם תגדל על הקרקע שנה אחרי שנה מלונים, אתה תראה שכל שנה היבול יפחת. הפערים יכולים להגיע לעשרות אחוזים. עדיף לעשות הפסקה מוחלטת, אבל זה לא מעשי. אני חושב ששנת שמיטה היתה פשרה בין ההיבט הכלכלי לצד האגרונומי. עם זאת, בעבר, היכולות לטיפול בקרקע היו מוגבלות והיתה משמעות רבה לכך שנותנים לאדמה לנוח. מאז למדנו להתמודד עם הרבה מחלות באמצעים כימיים ובשיטות שונות.

המושג החקלאי העיקרי שמייתר את הצורך בשמיטה הוא 'מחזורי זרעים'. המשמעות היא שהחקלאי מגדל גידולים שונים על האדמה בכל שנה".

נחמיה רפל, מזכ"ל הקיבוץ הדתי, סבור שבאופן מעשי - האדמה לא צריכה לנוח. "אנחנו עושים את זה באופן טבעי - כל חקלאי יודע לעשות מחזור זרעים. זה תלוי בסוג הגידול. יש גידולים שזקוקים להפסקה כל שנה, ואחרים זקוקים להפסקה רק כל ארבע שנים. יש גידול שצורך את החנקן, הזרחן והתולעים שבאדמה, ויש גידול שמחזיר לאדמה את הערכים האלה. כל חקלאי אמור לדעת את זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#