אז למה הפלפלים יקרים? - תעשייה ומקרו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אז למה הפלפלים יקרים?

אם אנחנו משלמים ביוקר על הפירות והירקות וחקלאים מתלוננים שהם בקושי מרוויחים - מי גוזר את הקופון בדרך?

30תגובות

בבוקר רביעי שעבר, בשוק הסיטונאי בצריפין, התגודדו עשרות חקלאים לפגישה עם דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים. על הפרק היה הנושא הבוער מכולם: מחאת החקלאים נגד פערי התיווך בירקות ופירות, שפרצה לפני כחודשיים ומוכרת בשם "מחאת הפלפלים".

הרוחות התלהטו, ואחד החקלאים שלף חשבונית קטנה שהעידה כי מכר יום לפני כן את סחורתו, פלפלים אדומים ב-2.5 שקלים לקילו. בדיקה קצרה העלתה שבדיוק באותו היום נמכרו במגה ובשופרסל פלפלים אדומים במחיר של 9.90 שקלים.

הפער הזה מקומם גם את החקלאים וגם את הצרכנים. גם בלי החשבונית של מגדל הפלפלים, ברור לכולם שיש בעיה. מי גוזר את הקופון, והאם למחאה הזאת יש סיכוי?

מו"פ ערבה תיכונה וצפונית

1. המחירונים

מחירי הפירות והירקות נקבעים כיום על פי שני מחירונים, שאין ביניהם אחידות: מחירון "התקליט" של מועצת הצמחים (זכר לימים שבהם היה מתפרסם כהקלטה), שמפרט בעיקר מחירים של ירקות, ומחירון ירקום של היזם אמנון קדם בשיתוף התאחדות האיכרים, שכולל מחירים של פירות וירקות.

את מחירי "התקליט" קובע סוקר שמסתובב בשוק הסיטוני ושואל סיטונאים על מחירי המכירה שלהם. הוא מחליט כמה סיטונאים לשאול, ואינו משקלל את כמות הסחורה שנמכרה. בענף אומרים כי מחירי "התקליט" גבוהים בכ–25% מהמחיר בפועל. ירקום, לעומת זאת, בודק את נתוני הקופות הרושמות של כל הסיטונאים שעובדים עם התוכנה שלו, ויש לו מאגר נתונים גדול יותר. במקרים רבים נהוג לבצע עסקות על פי ממוצע של שני המחירונים.

2. הסיטונאים

הרווח של הסיטונאים המוכרים את הפירות והירקות בשוק הסיטוני נגזר ממחיר המכירה לקמעונאי, ומסתכם ב–10%–15% ממנו, על פי ההסכם שיש להם עם החקלאים. בפועל, החקלאי מוסר למשווק שלו את הסחורה, בלי לדעת כמה יקבל תמורתה. המשווק מוכר אותה בשוק הסיטוני במחיר שהוא מצליח להשיג (ושקלול המכירות קובע בהמשך את מחיר המחירון). כדי לדעת כמה למעשה קיבל החקלאי על סחורתו יש להפחית ממחיר המחירון את הרווח שהולך לסיטונאי, שיעור של 10%–15%.

3. רשתות השיווק

הצצה בדו"חות הכספיים של רשתות המזון מגלה כי בכמה מהן, מחלקת הפירות והירקות היא המחלקה הרווחית ביותר.רשתות השיווק הגדולות - שופרסל, מגה ורמי לוי שיווק השקמה - קונות את הסחורה ישירות מהחקלאים, דרך חברות שיווק שבבעלותן, בהנחה ממחיר המחירון המוערכת ב–20%–30%. כך, הרווחיות אף גבוהה מזו המצטיירת מהשוואה בין מחיר המחירון למחיר המכירה לצרכן.

מבין הרשתות הנסחרות, הרשת עם הרווחיות הגבוהה ביותר על פירות וירקות היא ויקטורי, שהציגה ב–2013 שיעור רוווח גולמי של 35.2% ממחלקת הפירות והירקות - עלייה לעומת כ–32% בשנתיים שקדמו לכך. במחלקות אחרות בוויקטורי הרווחיות הגולמית מגיעה ל–22.8% בממוצע. גם בשופרסל היתה מחלקת הירקות והפירות הרווחית ביותר ב–2013 עם רווח גולמי של 31%, לעומת 26% ב– 2012 ו–24% ב–2011. הרווח הגולמי במחלקות אחרות היה נמוך בהרבה: 22% על משקאות, בשר ומוצרים קפואים, 24% על מוצרי חלב.

בשופרסל הסבירו בדו"חות כי חלק מהעלייה נובע מתהליכי התייעלות ושיפור במחלקה.
מגה קמעונאות אינה מדווחת לפי כללי הדיווח של הבורסה בישראל, כך שדו"חותיה אינם כוללים פירוט רווחיות לפי מחלקות. באשר לרמי לוי שיווק השקמה, לא ניתן לדעת מה שיעור הרווחיות של מחלקת הירקות והפירות - מכיוון שהרשת מדווחת את הרווחיות הכוללת שלה מהמחלקות העיקריות. לדברי רמי לוי, הבעלים של רמי לוי שיווק השקמה, הרווח הגולמי המצוין בדו"חות כולל בתוכו גם את הרווחיות מחברת השיווק שבבעלותו, והרווח הגולמי על פירות וירקות ברשת הוא 19%–20%.

בחלק מהרשתות ניסו להסביר את הרווחיות הגבוהה בכך שהן לוקחות על עצמן את הסיכון שברכישת מוצרים רגישים, שיכולים להתברר כפגומים. "כשהעגבניה לא נמכרת ונרקבת, מי משלם לי על זה?", אמר בעבר ל–TheMarker אייל רביד, בעלי ויקטורי.

4. החקלאים

"מי שאומר שהחקלאי לא מרוויח, לא מבין על מה הוא מדבר", אומר בכיר באחת הרשתות הגדולות.

לדבריו, "הרי החקלאים שותפים בבתי האריזה. הם אולי מוכרים את הסחורה לבית האריזה ב–1–2 שקלים לקילו, אבל הירקות והפירות מגיעים לבית האריזה במכלית גדולה. 40% ממנה הולך לתעשייה, ואחרי עלויות שינוע ואחרות שבית האריזה מחשב הוא מוכר לנו ב–7 שקלים לקילו. מכיוון שבתי האריזה הם בבעלות החקלאים, הם מרוויחים לפי המחיר הגבוה ולא לפי המחיר הנמוך". חקלאים אמרו בתגובה לטענה זו כי עלות האריזה אינה חלק מהתמורה שהם מקבלים - והיא אף מפחיתה ממנה.

בכירים ברשתות השיווק טוענים כי גם לחקלאים יש חלק ביוקר המחיה. לטענתם, כשהביקוש גבוה מההיצע החקלאים מנצלים זאת ומעלים מחירים. עוד טוענים ברשתות כי לפעמים החקלאים מעדיפים לא לקטוף את הסחורה, כדי שיהיה פחות היצע והמחירים יעלו. באופן כזה הם חוסכים את עלות כוח האדם.

חקלאים ששוחחנו עמם ציינו כי בדרך כלל אין להם אפשרות שלא לקטוף פירות או ירקות כדי לתמרן עם המחירים, ובכל מקרה, הם אינם יודעים מראש כמה כסף יקבלו על סחורה שיוצאת מהמשק, אלא רק לאחר שהיא נמכרת.

5. המחאה

"אנחנו רואים כמה משלמים לנו ובכמה הרשתות מוכרות את הפלפלים, ואנחנו מרגישים הפסד כפול - כמגדלים וכצרכנים. למה החזירות הזו?" - כך אמרה לפני שבועיים מגדלת הפלפלים כרמית משיח ממושב פארן שבערבה, שהציתה את אש מחאת הפלפלים, שבעקבותיה כבר צמחה התארגנות חדשה בשם "חקלאות חברתית ישירה".

האנשים שעומדים מאחורי ההתארגנות יוזמים אירועי מכירה ישירה של תוצרת חקלאית - מהחקלאי לצרכן. באירוע המכירה שהתקיים באחרונה באוניברסיטת תל אביב דיווחו המארגנים כי תוך שלוש שעות נמכרו 8 טונות ירקות ופירות. 5 מהם הוזמנו מראש על ידי סטודנטים.

בשלב הראשון, המטרה של מארגני המכירות היא לעורר מודעות ציבורית לפערי התיווך ולהבטיח מחירים הוגנים לחקלאים ולצרכנים. אם המכירות ייהפכו לקבועות הן יוכלו ליצור לחץ להורדת מחירים על הרשתות, הירקנים והשווקים הפתוחים - שגם בהם האמירו המחירים.

יוזמה נוספת, שהיא כרגע בגדר רעיון ראשוני בלבד, היא למסד ימי מכירה קבועים בערים הגדולות - מעין שוק איכרים פתוח במחירים הוגנים. עם זאת, חקלאים זקוקים לוודאות כי ימכרו בכמויות גדולות לאורך העונה, ואת זה יכולות להבטיח עדיין רק הרשתות הגדולות. ההערכות בענף הן כי אם יתמסדו שווקים יומיים, בסיוע ראשי ערים או מרכז השלטון המקומי, הם עשויים להביא להורדת מחירים גם ברשתות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם