"הרשתות מרוויחות מאות ואלפי אחוזים, והחקלאי מקבל סכום זעום" - תעשייה ומקרו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הרשתות מרוויחות מאות ואלפי אחוזים, והחקלאי מקבל סכום זעום"

מחאת הפלפלים מתרחבת ממגדלים בערבה לחקלאים נוספים ומתפשטת בארץ בצורת מכירות ישירות מהחקלאי לצרכן ■ מחלקת הפירות והירקות היא הרווחית ביותר ברוב רשתות השיווק ורווחיותה עלתה ב-2013

58תגובות

"פערי התיווך בין החקלאי לצרכן גבוהים מתמיד, אנחנו כאן בשביל להקים רשת חדשה. תעזור לנו לעקוף את מחירי התיווך שנכפים עלינו, חקלאים וצרכנים כאחד", כך נכתב בעמוד הפייסבוק של התארגנות חדשה של חקלאים וצרכנים הנושאת את השם הרשמי חקלאות חברתית ישירה, ומוכרת יותר בשם "מחאת הפלפלים".

המחאה החלה לפני כמה שבועות, כשמגדלת פלפלים בערבה, כרמית משיח, העלתה פוסט שבו כתבה כי החקלאים נאלצים לזרוק פלפלים, כיוון שאין כדאיות כלכלית בקטיפתם, שטיפתם, אריזתם ושינועם. ההתעוררות, שעוקפת את המשווקים והסיטונאים, הביאה כבר לכ-10 מבצעי מכירות ישירות מהחקלאי לצרכן, בכלל זה ברחובות, שם החל הכל, דרך אילת, כפר יונה, באר שבע ובמכללת ספיר בנגב.

"יש המון פניות ברמה שאנחנו לא מספיקים לקרוא את כולן בדף הפייסבוק, בין השאר מאוניברסיטאות וקואופרטיבים", אמרה משיח. לדבריה, התוכניות לשבועות הקרובים כוללות מכירות תוצרת חקלאית באוניברסיטאות בתל אביב, באר שבע וייתכן שגם בחיפה ובירושלים. "פנו אלינו גם מהפקולטה לחקלאות ברחובות, שיש שם הרבה אנשים שלומדים גידולי שדה והחיבור ביניהם לחקלאים יהיה מאוד מעניין", אמרה משיח.

"חקלאי שניגש לקטוף פלפלים לא יודע כמה כסף יקבל עליהם, ובעצם הוא לוקח סיכון", אמרה אתמול משיח. "בשיטה הקיימת, רק אחרי כמה ימים הוא יודע כמה יקבל. המשווקים שקונים ממנו הם לא הבעיה, הבעיה היא בשיטה. אנחנו מקבלים בעונה על פלפלים בדרך כלל חצי שקל, או שקל לק"ג, וברשתות הם נמכרים ב-10 שקלים לק"ג.

אליהו הרשקוביץ

"שמעתי על חקלאי מהצפון שניסה למכור ישירות לרשתות. הם מעמידים איזה בודק איכות שמסתכל על הירק ואומר שהסחורה לא טובה ושצריך להוריד מחיר ב-10%. זה לא נכון, כי הסחורה עברה מיון, אבל לחקלאי אין ברירה. הוא יכול לא למכור או למכור ב-10% פחות. וגם אם הוא מוריד 10%, הצרכן לא נהנה מזה כי הרשת לוקחת לעצמה את הפער".

מגדלי הפלפלים בערבה משווקים את תוצרתם בעיקר בחו"ל. עודפי היצור משווקים בארץ. על פי עדותם, לא פעם קמעונאים מייעצים להם לא לשווק כלל את הפלפלים, כיוון שלא יקבלו מחיר שיכסה את עלויות הטיפול בהם מהקטיף לשינוע. "התוצאה, שהצרכן רואה פלפל ב-10 שקלים לק"ג ומגביל את הקנייה, הרשתות מרוויחות מאות אחוזים, ולפעמים אלפי אחוזים, והחקלאי מקבל סכום זעום על עמלו", אמר אחד המגדלים.

עונת הפלפלים מסתיימת והמכירות יכללו מגדלים אחרים שמצטרפים ליוזמה. "לדוגמה, במכירה בת"א יהיו לנו שישה חקלאים, שהתאגדו בעצמם בעקבות המיזם של חקלאות חברתית ישירה. התוצרת תכלול מלפפונים, עגבניות שרי, קישואים, קולרבי חציל, אפרסק ונקטרינה (שם הפערים עצומים), כרוב, פירות יער, ואולי גם תבלינים", הוסיפה.

הקבוצה לא הגדירה ממש יעדים מעבר לצמצום פערים, ורצון להגיע למצב, "שחקלאים יוכלו להתפרנס בכבוד". לדוגמה, משיח סיפרה כי באחרונה נפגעו גם מטעי בננות בחוף הכרמל. "המגדל סיפר שקנו ממנו את הבננות ב-1.7 שקלים לק"ג וראו אותן בסופר במחירים של 8-14 שקלים. למה החזירות? על זה מדובר. יש הרבה כח לרשתות השיווק. אף אחד לא מגביל אותן וזה מתבטא בחוסר יכולת של אנשים לקנות פירות וירקות", הוסיפה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם