ירידה של 15% ביצוא התעשייתי במארס-אפריל לעומת ינואר-פברואר

נשיא התאחדות התעשיינים ייחס את הירידה לשער הדולר היורד ואמר כי "זה מצב חירום למשק, המחייב תגובה מיידית לבלימת ההידרדרות, כשהאחריות לטיפול במשבר זה מוטלת על כתפיי הממשלה ובנק ישראל"

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים1
אורה קורן

היצוא התעשייתי בחודשים מארס-אפריל ירד בשיעור של 15% לעומת היצוא בחודשים ינואר-פברואר 2014. מדובר בירידה לרמה דולרית של 3.58 מיליארד דולר במארס-אפריל השנה, לאחר רמה חודשית ממוצעת של 4.23 מיליארד דולר בינואר-פברואר 2014 - כך עולה מבדיקה שערך אגף מחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים בראשות דפנה אבירם ניצן.

הירידה ביצוא התעשייתי במארס-אפריל הקיפה את מרבית ענפי התעשייה, כאשר ירידות חדות במיוחד נרשמו ביצוא ענפי התרופות שנסוגו בכ-44%, הכימיה שנסוגו בכ-16% והאלקטרוניקה שנסוגו בכ-10%. ענפים אלו מסבירים אמנם את עיקר הנסיגה ביצוא במארס-אפריל, אולם גם ביתר ענפי היצוא נרשמה נסיגה, לרבות נסיגה של כ-8% בענף הטקסטיל וההלבשה, נסיגה של כ-5% בענף המינרלים האל-מתכתיים, של כ-4% בענף המזון, של כ-3% בענף העץ, נייר ודפוס. זאת לצד נסיגה של כ-2% בענפי המתכת והמכונות.

נשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן, ייחס את הירידה לשער הדולר היורד ואמר כי "זה מצב חירום למשק, המחייב תגובה מיידית לבלימת ההידרדרות, כשהאחריות לטיפול במשבר זה מוטלת על כתפיי הממשלה ובנק ישראל. כל עוד השקל הולך ומתחזק, תמשך הנסיגה ביצוא שמובילה לשחיקה בכושר התחרות של המשק הישראלי. הייצור מצטמצם ובהתאמה גם ישנה ירידה במספר מקומות התעסוקה בתעשייה. כבר בתחילת השנה פוטרו מהתעשייה קרוב ל-800 איש ואם לא ייעשה דבר לבלום את ההידרדרות - המצב רק יחמיר. מדובר בבעיה חמורה שפוגעת במרבית המגזר העסקי, בסקטור היצוא, בתיירות, בהיי-טק ובכל הענפים הסובבים אותם ושתפגע ברמת החיים של כולנו". אורן קרא לממשלה ובנק ישראל לקבל החלטה מיידית לקיבוע שער החליפין על 3.8 שקלים לדולר.

צביקה (צבי) אורן, נשיא התאחדות התעשייניםצילום: שירן גרנות

במהלך השנתיים שחלפו מאז קיץ 2012 התחזק השקל בכ-13.5% ביחס לדולר, וכך גם נשחקה התמורה בגין כל דולר יצוא. שחיקה זו פגעה ביכולתם של היצואנים להציע מחיר אטרקטיבי עבור תוצרתם.

יו"ר איגוד האלקטרוניקה והתוכנה, אלישע ינאי, שהוביל את הדרישה לקבע את שער השקל מול הדולר, הוסיף כי "התחזקות השקל הביאה לכך שעלות מהנדס ישראלי דומה היום לעלותו של מהנדס אמריקאי, וכך נשחק היתרון היחסי לייצור בישראל. תעשיית האלקטרוניקה הישראלית מפספסת את ההזדמנות לקחת חלק בהתאוששות הביקושים העולמיים בענפי הטכנולוגיה, ומפסידה עסקות בשל התיסוף. מסוף 2011 פוטרו קרוב ל-1,800 איש מענף הציוד האלקטרוני לצריכה ותקשורת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker