הערכות: יישום המלצות ועדת ששינסקי 2 יעלה לכיל 3 מיליארד ש' עד 2030

ההמלצות יוגשו היום לשר האוצר ■ כיל תחויב לשלם מס רווחי יתר, שיגדיל את תשלומיה למדינה ב–3–3.5 מיליארד שקל עד תום תקופת הזיכיון שלה - אך תקבל הקלות בתחום התמלוגים ומכירות מוצרי המשך ■ כיל: "החברה משלמת כבר כיום כ–50% תקבולי מדינה על כריית אשלג - יותר מבכל מקום אחר בעולם"

אורה קורן
אורה קורן

יישום המלצות ועדת ששינסקי במלואן יחייב את כיל להגדיל את התשלומים למדינה ב–3–3.5 מיליארד שקל עד תום תקופת הזכיון שלה, ב–2030 - כך העריכו בסוף השבוע מקורבים לוועדת ששינסקי 2, לבחינת מדיניות תשלומים למדינה בגין שימוש מסחרי במשאבי טבע. עיקר התוספת נובעת מחיוב החברה לשלם מס רווחי יתר בגין רווחיה מאשלג ומברום. היקף התשלומים מותנה ברווחיות העתידית של החברה.

מנגד, הוועדה ממליצה על הקלות לכיל, בתמורה למעבר מתשלום תמלוגים בלבד על ניצול משאבי טבע לשיטה הכוללת תמלוגים ומס רווחי יתר. אם תתקבל המלצת הוועדה להטיל מס רווחי יתר בשיעור של 40% לפחות על מחצבים, ניתן יהיה להפחית את התמלוגים המרביים של כיל מ–10% ל–5%.

כיום משלמת כיל תמלוגים של 5% על הפקת אשלג עד 1.5 מיליון טונה, ו–10% על הפקה מעבר לכך. שיעור התמלוגים הממוצע שלה הוא כ–8%. ככל שתפיק יותר - תגדל הטבה התמלוגים שתקבל.

מפעלי האשלג בים המלחצילום: בלומברג

בנוסף זנחה הוועדה את ההצעה הראשונית לגבות תמלוגים ממכירת מוצרי המשך של כיל, כמו תרכובות ברום, ולא להסתפק רק בגביית תמלוגים ממכירת הברום. מכירת מוצרי ההמשך מניבה רווחים גבוהים הרבה יותר, אך מקורבים לוועדה ציינו כי מדובר בחישוב מורכב. עם זאת, הוועדה כנראה לא תסתפק במחירי המכירה הפנימיים (מחירי העברה) שבו נמכר הברום לחברות בקבוצת כיל - ותקבע את התמלוגים לפי מחירי הברום בעולם, שהם גבוהים יותר.

כיל הבהירה כי היא מתנגדת להגדלת תשלומיה למדינה. החברה הציעה לממשלה בוררות בסוגיה, ומשנדחתה פנתה לבית המשפט, בבקשה לחייב את המדינה לבוררות.

איתן ששינסקי, העומד בראש ועדת ששינסקי 2, יציג היום את מסקנותיה לשר האוצר, יאיר לפיד. לאחר מכן יוצגו ההמלצות לציבור, לצורך קבלת תגובות, וביוני צפויות להתפרסם ההמלצות הסופיות.

חברות המים המינרליים לא ישלמו

המלצה מרכזית של ועדת ששינסקי היא לגבות מס בשיעור של 40%–42% על רווחים עודפים (רווחי יתר) בהפקת מחצבים. מדובר ברווחים החורגים מכ–15%, שנחשב שיעור רווח סביר בענף הכרייה בעולם. מימוש ההמלצה יעלה את חלקה של המדינה ברווחי כיל מכ–30% לכ–50%. רווחי כיל מהפקת אשלג בישראל ובעולם הם כ–40%, וייתכן שרווחיה בישראל אף גבוהים מכך.

לאחר דיונים ממושכים, הוועדה ויתרה גם על גביית תמלוגים מחברות המים המינרליים ועל שינוי תמחור המים שלהן, בנימוק שמדובר במוצר שאינו מתכלה, ושנגיש לכל אחד בבית בחינם. "אם מישהו רוצה לשלם על מים מינרליים במקום לשתות מים בחינם מהברז בבית, זו בעיה שלו", אמרו מקורבים לוועדה. "זה כמו שמישהו יהיה מוכן לשלם יותר על כל מוצר אחר, כשהוא יכול לקבל אותו במחיר מוזל".

עוד נמסר כי נמצא שמיסוי חברות המים המינרליים לבדן מסובך. לדוגמה, בעין גדי משתמשים במים מינרליים לבקבוק ולהשקיית מטעי תמרים. בוועדה סברו כי להטיל מס על הבקבוק לבדו הוא מהלך לא ראוי.

איתן ששינסקיצילום: עופר וקנין

מבקר המדינה קבע באחרונה כי חברות המים גובות מהציבור פי 1,000 מעלות ההפקה שלהן. ההחלטה מתייחסת לחברות המים נביעות, עין גדי ומי עדן, שלא משלמות למדינה תמלוגים בגין השימוש במי המדינה. על פי רשות המים, סך הפקת המים המינרלים על ידי שלוש החברות נאמדת במיליון מ"ק בשנה, המהווים פחות מפרומיל מכלל המים השפירים המופקים בישראל (כ–1.2–1.3 מיליארד מ"ק לשנה). מקורות מספקת את המים לנביעות ולמי עדן. קיבוץ עין גדי מספק מים למי עין גדי, בהתאם לרישיון ההפקה שקיבל מרשות המים.

המפעלים משלמים על המים תעריף של תעשייה (הנמוך מתעריף משק בית) - כ–7.1 שקלים למ"ק (לפני מע"מ) - ואילו קיבוץ עין גדי משלם היטלי הפקה.

"דו"ח גנרי, 
שקול ומאוזן"

המלצה נוספת של הוועדה קובעת כי התמלוגים בגין הפקת פוספטים יעלו מ–2% ל–5%. התמלוגים על מחצבות לא ישתנו. נציגי המשרד להגנת הסביבה בוועדה דרשו הגדלת תמלוגים שישקפו את הנזק הנגרם לסביבה, אך רוב חברי הוועדה סברו כי הוועדה אינה המקום לפצות על פגיעה בסביבה. "יש אמצעים אחרים שהמדינה יכולה לנקוט, כמו איסור מוחלט בחוק על כריית חול בחופים, או רגולציה אחרת", אמרו המקורות.

"זה דו"ח גנרי, מאוד שקול ומאוזן, שמנסה לשמור על תמריצי משקיעים כיום ובעתיד ועל הכנסות הממשלה", אמר אחד המקורבים להכנתו. הדו"ח כולל מאות עמודים, שבהם מחקרים של קרן המטבע לגבי שיטות מיסוי מקובלות בעולם, ושל פרופ' רוברט פינדייק מ–MIT, שבחן את הרווחיות בעולם בענפי הכרייה. המלצותיו מנסות לאמץ שיטות ישימות לתשלומים למדינה גם במקרים שיתגלו בישראל מחצבים נוספים בעתיד. מערכת המס פרוגרסיבית ומותאמת גם לאינטרסים של החברות. כך, מכיוון שהמס נגבה מהרווחים, כשהם יורדים החברות ישלמו פחות למדינה.

מכיל נמסר בתגובה כי "במדינה מתוקנת, דו״ח של ועדה כה נכבדה היה מתפרסם באופן מסודר, ולא מודלף לעיתונות על ידי המדינה ונציגיה בצורה כה בוטה. כיל תתייחס באופן סדור לדו״ח הביניים של הוועדה עם פרסומו. כיל משלמת כבר כיום כ–50% תקבולי מדינה על כריית אשלג, יותר מכל מקום אחר בעולם. ב–2013 כיל העבירה למדינה תקבולים של יותר ממיליארד שקל, ובנוסף לזה, כיל מממנת במקום המדינה את הפרויקט הלאומי להצלת בתי המלון בים המלח, בעלות של 5 מיליארד שקל.

"הטלת מס על רווחי יתר מהפקת אשלג אינה קיימת בעולם, ותפגע בכדאיות ההשקעה של כיל בישראל ובתרומת כיל לכלכלה ולתעסוקה, בעיקר בנגב, ובהתאם ייפגעו בהכנסות המדינה מיצוא ומגביית מסים על עבודה והכנסה. הממשלה מתעלמת ממציאות זו, כמו שהיא מתעלמת מהסכמים שהיא חתומה עליהם, הן בהקמת הוועדה והן בתוכן עיסוקה ובהמלצותיה הצפויות מראש. על כך הגישה כיל תביעה לבוררות נגד המדינה, כפי שחוק הזיכיון מורה לעשות, ואת נזקיה כיל תיפרע. בית המשפט קבע דיון בבקשת כיל למינוי בורר בעניין ועדת ששינסקי 2, שיתקיים ב–10 ביולי".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ