"מיליארד שקל לאינטל יניבו 10-5 מיליארד שקל למדינה ב-15 שנה"

אגף התקציבים במשרד האוצר ריכז עבודת הכנה מקדימה לכדאיות העסקה עם אינטל, להרחבת פעילותה בישראל, לפיה "התועלת למשק גבוהה בהרבה מגובה המענק שעליו אנחנו חושבים"

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים12

"התמורה שתקבל המדינה מאינטל גבוהה פי 5–10 מהמענק שיינתן לה" - כך אמרו בסוף השבוע מקורבים למגעים עם אינטל. לדבריהם, עבודת הכנה שנערכה באגף התקציבים באוצר, בשיתוף משרד הכלכלה והמועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, במהלך השיחות הלא רשמיות עם אינטל מראה כי בגין מענק של מיליארד שקל תקבל המדינה 5–10 מיליארד שקל מאינטל במסים וברכש גומלין.

החישוב אינו משקלל הטבות נוספות שיצמחו למדינה מהמהלך, כמו משיכת השקעות נוספות בעקבות נכונותה של אינטל לפתח בישראל את טכנולוגיית העתיד שלה, וזליגת ידע לחברות מקומיות.

בימים אלה עורך מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה בדיקת כדאיות רשמית מטעם המדינה לגבי ההשקעה של אינטל, על בסיס הבקשה הרשמית שהגישה החברה לפני כשבוע. הבדיקה צפויה לאשר את מסקנות הבדיקה המקדימה. מקורבים לבדיקה ציינו כי הבקשה של אינטל תואמת את ההנחות המוקדמות של הממשלה, שעל בסיסן הוחלט להציע לה מענק של מיליארד שקל. תוצאות הבדיקה הרשמית יובאו למינהלת מרכז ההשקעות לאישור רשמי של הבקשה והמענק.

אינטל הודיעה לפני כשבוע על כוונה להשקיע בישראל כ–6 מיליארד דולר בהרחבת פעילות המפעל שלה בקרית גת. מקורות ממשלתיים בכירים אמרו כי אינטל התחייבה בשיחות לא רשמיות לפתח ולייצר את טכנולוגיית העתיד של שבבי 10 ננומטר. כיום מייצרת החברה בישראל בטכנולוגיה של 22 ננומטר, ומקימה מפעל באירלנד שייצר בטכנולוגיה של 14 ננומטר.

מקסין פסברג (מימין) ונפתלי בנטצילום: מוטי מילרוד

"הבדיקה הסופית והאישור האמיתי נעשים במרכז ההשקעות, לאור הבקשה הרשמית", אמר בכיר המעורב במגעים. "העבודה המקדימה באגף התקציבים נועדה לקדם את המשא ומתן הלא רשמי, ולהראות כיוונים כלליים שהמדינה יכולה לאשר".

אגף תקציבים, בשיתוף משרד הכלכלה והמועצה הלאומית לכלכלה, בחנו את התועלת למשק מהקמת המפעל של אינטל. לפיכך נבחנו שתי חלופות: הראשונה התייחסה למצב שבו אינטל לא מבצעת את ההשקעה ופעילותה בישראל דועכת לאט. למצב זה נוסף גורם עקיף, שבו ישראל נפרדת מפעילות הקידמה הטכנולוגית של אינטל. בחלופה השנייה ההשקעה מיושמת.

הנחת העבודה היתה שהמענק צריך להיות נמוך מסך התועלת למשק, תוך התחשבות בהטבות שמציעות מדינות מתחרות. "לשם המחשה, אם התועלת היא 10, הוסכם שלא ניתן יותר מכך, ואם המתחרה נותן 5 - ניתן את המינימום, שזה 5.1", אמר המקור.

התמורה למשק נבחנה בחלוקה לשלוש קבוצות: הקבוצה הפיסקלית הישירה, שכוללת מס חברות, מס דיווידנד ומס ההכנסה של העובדים. השנייה היא קבוצת התועלת למשק, ובראשה תעסוקה בפריון גבוה. ההנחה היתה שעובדי אינטל יקבלו שכר גבוה מהממוצע בענפיהם, ולכן יצרכו יותר. בנוסף, אינטל מחויבות לרכש גומלין ומסמיכה ספקים. הסמכה זו מאפשרת לספקים להרחיב יצוא גם לחברות אחרות בעולם, ובכך להגדיל את היצוא של המדינה.

הקבוצה השלישית היא התועלת החיצונית, שקשה לכמת אותה. הכוונה היא לערך שמפיק הקידום הטכנולוגי שאינטל מכניסה למשק - לזליגת הידע באמצעות עובדי אינטל שמקימים חברות חדשות, או מועסקים בחברות בינלאומיות אחרות שמרחיבות השקעות במשק. לכך נוסף מיתוג המשק בחזית הטכנולוגיה העולמית.

"הבדיקה התייחסה לתועלת נטו מהפעילות של אינטל", אמר המקור. "כשאינטל מתחייבת על העסקת X עובדים נוספים, אנחנו לא מתייחסים אליהם כאילו היו יושבים בבית אם לא היו עובדים באינטל. להפך, אנחנו בוחנים במי מדובר, אם אלה מהנדסים הנדסאים, או עובדי ייצור. אנחנו בודקים את שיעור האבטלה באוכלוסיות הללו ויוצאים מנקודת מוצא שרובם היו עובדים במקומות אחרים".

עוד אומר המקור כי "בעניין מס הכנסה, אם העובד משתכר יותר, הסתכלנו רק על התוספת לעומת עבודה במקום אחר. כך גם לגבי מס חברות. ההנחה היא שאם העובדים היו מגיעים למקומות עבודה אחרים, התפוקה של החברות האחרות היתה גבוהה יותר. בכל סעיף תמורה למדינה השווינו חלופות".

"המסקנה היתה שגם ללא הקבוצה השלישית, התועלות למשק גבוהה בהרבה מגובה המענק שעליו אנחנו חושבים", אמר. "גם ללא הקבוצה השלישית, ההערכה שזה סביב 5–10 מיליארד שקל, דבר שמצביע על כדאיות בפעילות. טווח השנים שלגביו בוצעה ההערכה היה 10–15 שנה, ממוצע של השקעות אינטל בישראל גם ללא השקעת המשך".

מקורות ממשלתים ציינו כי בניגוד לעבר, אז משרדי הכלכלה והאוצר לא תיאמו עמדות, הפעם המגעים עם אינטל התאפיינו בתיאום מלא ביניהם ועם משרד ראש הממשלה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker