ששינסקי 2

המדינה תקבל כחצי מהרווחים שמפיקה כיל ממשאבי ים המלח

על פי הערכות של מקורבים לוועדת ששינסקי 2, המלצותיה כמעט יכפילו את הכנסות המדינה ממשאבי טבע ■ עיקר הגידול יגיע מכיל, שתשלומיה למדינה עשויים לגדול במאות מליוני שקלים בשנה, בהנחה שרווחיותה ומכירותיה לא יירדו ■ כיל: "הממשלה מתעלמת מהסכמים קיימים"

אורה קורן
אבי בר-אלי
אורה קורן
אבי בר-אלי

"ההמלצות של הוועדה לקביעת חלק המדינה במשאבי טבע לאומיים (ועדת ששינסקי 2), צפויות כמעט להכפיל את הכנסות המדינה ממשאבי הטבע" - כך אמרו אתמול מקורות שמקורבים לעבודת הוועדה.

המקורות הוסיפו כי עיקר הגידול בתמורה למדינה יגיע מרווחיה של קבוצת כימיקלים לישראל (כיל), שעשויה לשלם עוד מאות מיליוני שקלים למדינה, בהנחה שמכירותיה ורווחיותה לא יירדו. המלצות הוועדה, שבראשה עומד פרופ' איתן ששינסקי, יוצגו בשבוע הבא לשר האוצר, יאיר לפיד, ולאחר קבלת אישורו יוצגו לציבור.

לדברי המקורות, הוועדה צפויה להמליץ להותיר את התמלוגים על כל משאב טבע במתכונתם הנוכחית, ונוסף על כך להטיל מס על רווחי יתר - רווחים שמעל המקובל בענף - על חברות שמנצלות אותם. על פי הערכות, שיעורו של המס על רווחי היתר יהיה 40%–50%.

מפעלי ים המלחצילום: Bloomberg

הנתח הכולל של המדינה בחלק מרווחי כיל הנובע ממשאבי ים המלח והנגב צפוי להגיע לכ–50%. נתח זה כולל מס חברות ותמלוגים, שמשולמים כבר כיום, וכן את המס המוצע על רווחי יתר. לדברי המקורבים לעבודת הוועדה, על פי חישובי הוועדה, נתח המדינה ברווחים של כיל מהמשאבים המופקים בישראל כיום הוא 35% במקרה של הפקת אשלג ו–25% במקרה של הפקת ברום.

נתוני התמורה למדינה מתוקנים ומעודכנים יחסית לנתונים שהיו בידי הוועדה עם תחילת עבודתה, שהראו תמורה נמוכה יותר. חישוב זה של חברי הוועדה אינו כולל מס על דיווידנדים, מכיוון שלדבריהם כיל יכולה שלא לחלק דיווידנדים בשנים מסוימות. כמו כן, החישוב אינו משקלל את עלויות קציר המלח שכיל נטלה על עצמה. לעניין זה טענו חברי ועדה כי כיל מנקה את מה שהיא מזהמת, ואי־אפשר לראות בכך תמורה למדינה.

כיל טוענת מנגד כי חלקה של המדינה ברווחיה מתקרב לכ–50%, וצפוי לעלות בהמשך, אך חישוביה כוללים מס על דיווידנדים ואת עלויות קציר המלח. לפי החברה, על פי הסכמים קודמים, מי שאמור לממן את קציר המלח היא הממשלה.

על פי נתונים שפירסם משרד האוצר לפני כשנה, הכנסות המדינה מתמלוגי מפעלי ים המלח של כיל ב–2012 היו 479.4 מיליון שקל, ו–265.7 מיליון שקל בשנה שלפני כן. עד סוף תקופת הזיכיון של החברה - ב–2030 - צופה משרד האוצר תמלוגים בסך 4.5 מיליארד שקל מאשלג ו–150 מיליון שקל מהפקת פוספטים על ידי חברות של כיל. נתונים אלה אינם כוללים מס רווחי יתר, שעליו צפויה הוועדה להמליץ.

גלעד אלפר, אנליסט בכיר באקסלנס ברוקראז' שמסקר את כיל, אמר כי הפרסום אתמול ב–TheMarker על ההמלצות הנבחנות בוועדת ששינסקי 2 "מעורר דאגה". לדבריו, אחת הדאגות נובעת מכך שהוועדה לא משתמשת בחברות אשלג כנקודת ייחוס לקביעת רווחי היתר, אלא בחברות כרייה באופן כללי. "השוואה לעולם האשלג היתה מועילה לכיל, מאחר שעסק האשלג של החברה רווחי ברמות דומות לאלה של חברות קנדיות". לדבריו, כיל אמנם יותר רווחית מהחברה הגרמנית מתחרה, אך זו אינה משלמת תמלוגים פדרליים.

אלפר הוסיף כי "השוואה לחברות כרייה עם רווחיות של 13% בממוצע, כפי שנטען במאמר, משאירה פתח מאוד רחב לוועדה לקצץ ברווחיות של חטיבת האשלג של כיל. ב–2013, שלא היתה שנה מצוינת, עסקי האשלג של כיל ייצרו רווחיות תפעולית של 41%".

מפעלי ים המלחצילום: בלומברג

כיל: "שאלת התשלום כבר הוסדרה"

מכיל נמסר בתגובה כי "השאלה כמה צריכה כיל לשלם בעד האשלג המופק מים המלח כבר הוסדרה בזיכיון שניתן לחברה, שהוא הסכם המעוגן בחוק. בנוסף, ידוע היטב כי חלקה של המדינה ברווחי כיל מגיע כבר כיום לכ–50%, והוא גבוה יותר מאשר בכל מדינה אחרת.

"הטלת מס על רווחי יתר מהפקת אשלג אינה קיימת בעולם, ותפגע בכדאיות ההשקעה של כיל בישראל ובתרומת כיל לכלכלה ולתעסוקה, בעיקר בנגב, ובהתאם יפגע בהכנסות המדינה מיצוא ומגביית מסים על עבודה והכנסה. הממשלה מתעלמת ממציאות זו, כמו שהיא מתעלמת מהסכמים שהיא חתומה עליהם, הן בהקמת הוועדה והן בתוכן עיסוקה ובהמלצותיה הצפויות מראש. על כך הגישה כיל תביעה לבוררות נגד המדינה, כפי שחוק הזיכיון מורה לעשות, ואת נזקיה כיל תיפרע.

"בית המשפט המחוזי בירושלים קבע דיון בבקשת כיל למינוי בורר בעניין ועדת ששינסקי 2, שיתקיים ב–10 ביולי בפני השופט בן ציון גרינברגר. בכתב התביעה נגד המדינה כיל תובעת מהמדינה את מלוא הנזקים שכבר נגרמו לה מהפרת הסכם הזיכיון בידי המדינה, וכן נזקים שייגרמו לה אם המדינה תאמץ את המלצות הוועדה ותגבה ממנה תמורה מעבר לקבוע בהסכם הזיכיון. לאחר שהמדינה סירבה למנות בורר מטעמה לצורך קיום הבוררות, הגישה כיל ב–30 באפריל לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה למינוי בורר מטעמה של המדינה".

היתרון: ים המלח

כיל נמצאת בשליטת החברה לישראל (52.29%), שבבעלות עידן עופר. החברה פועלת במגזר הדשנים, שבו מתבצעים תהליכי הפקה וייצור של אשלג, פוספטים ודשנים מיוחדים; מגזר המוצרים התעשייתיים, הכולל הפקת ברום מים המלח וייצור ושיווק תרכובות ברום וזרחן לתעשיות האלקטרוניקה, הבנייה, קידוחי הנפט והגז ותעשיית הרכב; ומגזר מוצרי תכלית, הכוללים ייצור חומרים על בסיס פוספט ומכירת מוצרים לתעשייה.

מכירות כיל ב–2013 הסתכמו ב–21.78 מיליארד שקל, והרווח הנקי שלה היה 2.85 מיליארד שקל. החברה חילקה דיווידנדים לבעלי המניות שלה בכ–2.2 מיליארד שקל. חלק הארי של הכנסותיה מקורו במגזר הדשנים, ובראשו פעילות אשלג (32.3%) ופוספט (28%) בישראל ובעולם.

"הנכסים העיקריים שלנו כוללים בעיקר את אחד ממקורות הברום והאשלג העשירים והכלכליים בעולם - ים המלח", נכתב בדו"חות כיל ל–2013. בנוסף, לחברה מכרות אשלג באנגליה ובספרד, מתקני ייצור של תרכובות ברום בישראל, בהולנד ובסין ומתקני ייצור ביותר מ–11 מדינות.

על היתרון של ההפקה בים המלח נכתב בדו"ח, כי "מתקני ייצור האשלג והברום בים המלח נהנים מעלויות ייצור נמוכות הודות לריכוזים הגבוהים, הכמויות הכמעט בלתי־מוגבלות של מינרלים הנמצאים בים המלח והעלות הנמוכה יחסית של הפקת המינרלים מים המלח".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ