"הרווח בענף העופות מטורף - 
והכל תחת הגג של מועצת הלול" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הרווח בענף העופות מטורף - 
והכל תחת הגג של מועצת הלול"

למועצת הלול שמתנהלת כקרטל בחסות החוק יש השפעה רבה על המחיר שתשלמו על עוף וביצים ■ המועצה שמחזיקה במנגנון ובתקציב מנופחים גובה מס ממגדלי העופות - ואלה מגלגלים את העלות על הצרכנים ■ כעת המועצה משתלטת גם על תחום הפיקוח הווטרינרי שנמצא באחריות של משרד החקלאות, ומקימה מעבדה יקרה בדרום ■ מועצת הלול: "אנחנו ממלאים תפקידים מגוונים ומורכבים, ביניהם 'קופת החולים של העופות'"

19תגובות

את מי משרתת מועצת הלול הישראלית? תקציב וכוח אדם מנופחים, חריגות שכר והשפעה רבה על מחירי העופות, ובעקיפין על מחירי הביצים, מעוררים סימני שאלה מטרידים ביחס לפעילותה של המועצה. החשש הוא כי מדובר במנגנון משומן המשרת בעיקר את עצמו, ותורם להכבדת יוקר המחיה על כלל המשק.

תקציב מועצת הלול בישראל הוא הגבוה ביותר מבין תקציבי מועצות הייצור בארץ, ומסתכם ב–126 מיליון שקל ב–2014. זאת, לאחר שנחתך בלחץ משרד החקלאות, מ–134 מיליון שקל ב–2013.

ההפחתה בתקציב התבצעה לאחר שמנכ"ל משרד החקלאות, רמי כהן, הגיע למסקנה שתקציבי מועצות הייצור החקלאיות מנופחים, מממנים בזבזנות ותורמים להעלאת יוקר המחיה, והוציא הוראה להפחיתם. ההפחתה תימשך גם ב–2015, אך מקורות בענף טוענים כי היא אינה חדה מספיק, במיוחד במועצות בעלות תקציבים גבוהים. כך, למשל תקציב מועצת הצמחים הוא 85 מיליון שקל והיא מעסיקה 121 עובדים, ותקציב מועצת החלב הוא 58 מיליון שקל עם 40 עובדים.

"מועצת הלול יושבת בשטח המשתרע על שתי קומות בלב תל אביב, בבית יכין שברחוב קפלן, מקום שבו דמי השכירות גבוהים", אומר מקור בענף. "למה דווקא שם? מתי בפעם האחרונה ראית לולים באבן גבירול?"

דרור ארצי

לדבריו, "הרווחיות בענף הפטם מטורפת, כיום המשחטות הולכות עם ברינקס לבנק. כל זה קורה תחת הגג של מועצת הלול. אני יכול להבין שצריך לווסת חקלאות, אבל אי־אפשר ליצור מצב שבו המחיר לצרכן לא סביר. כיום הרווח חזירי. מה שמרוויח לול של 2,000 מטילות, לא מרוויחה רפת גדולה".

"על כל שטות 
יש פקיד"

ענף הפטם (עופות למאכל) נשלט על ידי מועצת הלול משלב מכסות הייצור ועד לקביעת המחירים. אמנם התאחדות החקלאים, הפועלת כגוף על של מועצות הייצור הענפיות, קובעת מחיר עקרוני לק"ג עוף, אך זה משמש רק נקודת התייחסות מומלצת. מועצת הלול מווסתת את הייצור ובכוחה לגרום למחסור או לעודף בעופות. ענף הביצים, שגם נתון לאחריות המועצה, נמצא תחת צו פיקוח של המחירים, הקובע מחיר מרבי למכירה לצרכן. אך גם במקרה זה המועצה מווסתת את הייצור, יחד עם משרד החקלאות, ובכך היא יכולה להבטיח היצע מוגבל שישמור על מחיר גבוה יחסית.

תקציב מועצת הלול ממומן על ידי החקלאים, המשלמים מס חבר על פי חוק ומקבלים שירותים מהמועצה. המצב בענף הלול דומה למועצות ייצור אחרות, כמו מועצת הצמחים, שבה מחויבים חקלאים לשלם מס חבר. מכיוון שהמועצות פטורות מחוק ההגבלים העסקיים, הן יכולות ליצור קרטלים ולחלק את השוק, וכך יוצא שמדינת ישראל מגינה בחוק על מונופולים וקרטלים.

על פי מקורות בענף, המסים שבעלי הלולים מחויבים לשלם לפי חוק מגולגלים על הצרכנים דרך מחירי העופות והביצים. מסים אלה מגבירים את כוחה של מועצת הלול, והופכים אותה לגוף חזק יותר ממשרד החקלאות בתחום הלולים. בנוסף, טוענים בענף, מסים אלה מממנים לכאורה משכורות גבוהות במיוחד לעובדים במועצה והוצאות מופרזות אחרות. גם מספר עובדי מועצת הלול גבוה יחסית - יותר מ–200 עובדים, שכמחציתם עוסקים בפיקוח, על פי נתוני משרד החקלאות.

לדברי מגדל תרנגולות, "למועצת הלול יש הרבה מאוד כסף מההיטלים שהיא לוקחת מהמגדלים. היא לוקחת אגורה וחצי על כל ביצה ויש לה גם היטל של 4 אגורות לכל ק"ג פטם. זה המון כסף. מועצת הלול מנופחת בעיני במספר העובדים שהיא מחזיקה ועל כל שטות יש שם פקיד".

חריגות של אלפי שקלים בשכר

דוגמה לבזבזנות במועצת הלול הוצגה בדו"ח הממונה על השכר באוצר ב–2010. בבדיקת שכרם של שלושה בכירים במועצת הלול - מנהל משאבי אנוש, מנהל אגף תכנון וכלכלה ומנהל יחידת הפיקוח - נמצאו חריגות שכר בעיקר ברכיב הכוננויות והשעות נוספות. כך למשל, לפי ממצאי הבדיקה, מנהל אגף תכנון וכלכלה קיבל 96 שעות כוננות מחשב בסך 6,040 שקל (להן יש אישור) ו–16 כוננויות חריגות נוספות, בהיקף כולל של 128 שעות, 5,365 שקל. כמו כן, אותו מנהל קיבל 40 שעות נוספות גלובליות בסך 3,775 שקל. את שעות הכוננות והשעות הנוספות קיבל המנהל באופן קבוע, ללא קשר לביצועיו בפועל.

עוד עלה מהדו"ח, כי השכר ברוטו של מנהל אגף תכנון וכלכלה הוא 32 אלף שקל, כאשר עובד מקביל בשירות המדינה מקבל שכר ברוטו של 13 אלף שקל בלבד. מנהל יחידת הפיקוח קיבל 25 שעות כוננות מחשב חריגות בסך 1,200 שקל, ובנוסף 16 כוננויות בהיקף כולל של 128 שקל, בסך 3,900 שקל. כמו כן, הוא קיבל 35 שעות נוספות גלובליות בסך 2,400 שקל. כמו כן, שכר ברוטו של מנהל יחידת הפיקוח הוא 22 אלף שקל, כאשר עובד מקביל במשרד החקלאות מקבל 13 אלף שקל, ואילו סמנכ"ל משאבי אנוש קיבל שכר גבוה כמו בחוזה אישי, כאשר הוא מועסק למעשה בהסכם קיבוצי.

הממונה על השכר קבע הפחתות שכר והחזרים כספיים לאותם שלושה מנהלים שנבדקו. מנהל אגף תכנון וכלכלה נדרש להשיב יותר מ–350 אלף שקל ונקבע ששכרו יופחת ב–10,000 שקל בחודש. מנהל אגף הפיקוח נדרש להשיב יותר מ–150 אלף שקל ונקבע ששכרו יופחת בכ–4,300 שקל בחודש. לשניהם בוטלו השעות הנוספות הגלובליות וכן הכוננויות החורגות. מנהל משאבי אנוש הועבר לחוזה אישי, כך שבוטלו לו ההטבות של ההסכם הקיבוצי.

ניהול לא יעיל?

על פי נתוני מועצת הלול, התקציב ב–2014 מורכב בין השאר מתפעול שוטף, רשות פיקוח, בקרת איכות, פרסום, מחקרים ותצפיות, קנסות אחזקת מעבדות בענף ופיקוח במשחטות (ראו תרשים). בארה"ב כולה, למשל, תקציב מועצת מגדלי ביצי המאכל הוא 20.4 מיליון דולר בשנה - כמעט כפול מזה שבישראל - ובניגוד למועצת הלול הישראלית, היא אינה עוסקת בעופות לפיטום, אלא רק להטלה.

משק התרנגולות המטילות בישראל מונה 7.5 מיליון מטילות ואילו הענף האמריקאי מונה 290 מיליון מטילות. הגוף האמריקאי מאגד את בעלי הלולים הגדולים ועוסק בעיקר בפרסום וקשר עם הצרכנים, הפעלת מרכז לתזונה המבוססת על ביצים, תוכנית תיעוש, שיפור איכות הביצה ומחקר תזונתי. לשם השוואה, כמחצית מתקציב מועצת מגדלי ביצי המאכל האמריקאית הופנתה לפרסום ושיווק לצרכנים - כשבתקציב הישראלי ההוצאה על כך מזערית - ואילו ההוצאות האדמיניסטרטיביות היו 2.7% בלבד, לעומת כ-11% במועצה הישראלית. כך, בעוד שעלות מועצת הלול לתושב בארה"ב היא כ–6 סנטים, עלות מועצת הלול לתושב בישראל היא 4.75 דולרים.

דן קינן

ממועצת הלול נמסר: "בארה"ב מדובר בגוף של מגדלים גדולים מאוד בלבד, שכל מטרתו ותקציבו קידום ענפי הלול בקרב הצרכנים. לכן, אין כל מקום להשוואה למועצת הלול, שתפקידיה רבים, מגוונים ומורכבים".

"מתערבת בתחומים שבסמכות המשרד"

מועצת הלול פועלת על פי חוק החל ב–1963. לאחר כמה עדכונים בחוק נקבע כי מספר חבריה יהיה 40–50, בהם נציגי הממשלה, הסוכנות היהודית ונציגי הציבור הכוללים מגדלים, סיטונאים, קמעונאים וצרכנים. תפקידי המועצה, על פי החוק, כוללים בעיקר תכנון לגידול עופות להטלה ולפיטום, הסדרת שיווק ביצים ועופות ופיקוח על הליכי הטיפול בעופות. תקציב המועצה מבוסס על היטל שמעבירים חקלאים על שיווק של כל ביצה ועוף.

על פי אתר מועצת הלול, תפקידי המועצה מגוונים יותר וכוללים בנוסף איסוף נתונים וניהול מאגר מידע עדכני הכולל נתונים כספיים וכמותיים על הענף, ניהול קרנות לוויסות הייצור והשיווק, טיפול בביטוח המגדלים, פרסום וקידום מכירות, ביצוע מחקרים לשיפור הייצור לצד סקרים והדרכה. את סעיף הפיקוח על הליכי הטיפול בעופות הקבוע בחוק תירגמה המועצה לניהול מערכת בריאות העוף באמצעות שתי מעבדות ארציות העוסקות באבחון מחלות, פיקוח ומתן שירות קליני כולל פעולות למניעת מחלות והתפשטותן. מערכת זו פועלת, על פי אתר המועצה, על פי הנחיות השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות.

בכיר בענף מספר כי מועצת הלול מתכננת להקים מעבדה נוספת בצומת ראם בנגב בהשקעה של כ–20 מיליון שקל. לטענתו, "אין למועצה זכות לקבוע דברים לגבי בריאות הענף, אלא לווסת ייצור, אז למה היא נכנסת לתחום של מתן שירותים וטרינריים, שבו אמור משרד החקלאות לתת את הטון? יש לה שתי מעבדות. אחת בדרום והשנייה המפוארת בצפון, והיא הולכת להקים בדרום מעבדה עוד יותר מפוארת. המועצה מעסיקה במעבדות רופאים וכל זה מכספי החקלאים. בגלל המעורבות שלה בבריאות הענף והכוח הכלכלי הגדול שלה, היא נכנסה לפעילויות שלא בסמכותה", הוסיף.

לדבריו, המועצה "השתלטה" על רופאים וטרינרים ממשלתיים הפועלים בענף, וכיום ישנם רופאים שהיא משלמת להם חלק משכרם. כוחה כה גדול, שיש לה השפעה על פיטורי רופאים, שלכאורה אינם פועלים על פי דרישותיה, אף שהם ממשלתיים. המועצה גם מחשבת את כל לולי הפטם ואת תחום השילוח עם תעודות, וחיברה למחשבים אלה את המערכת של השירותים הווטרינריים. "כל המידע הרפואי הולך 'לשבת' במועצת הלול. השירותים הווטרינריים יודעים שזה לא תקין, אבל לא מתנגדים כי הממשלה לא תעשה את זה במקום המועצה", אמר.

בעניין הנושא הווטרינרי והמעבדה המפוארת המוקמת בדרום נמסר ממועצת הלול כי "אין למועצה סמכויות פיקוח וטרינריות, אך כל הנושא של השירות הרפואי הקליני בתחום העופות עבור המגדלים נמצא בידיה, בבחינת 'קופת החולים של העופות', כשירות למגדלים".

"המנכ"ל - נבון, אבל עם המון כוח וכסף"

"למועצת הלול יש מנגנון אדיר ונתנו לה סמכויות שלא היו צריכות להיות אצלה, הגורמות לניגודי אינטרסים", טוען בכיר במשרד החקלאות. "הם התנדבו להיות נותני שירותים למגדלים בנושאים של שירותים וטרינריים וזה לא הגיוני. זה כמו לתת לחתול לשמור על השמנת. במדינה מתוקנת השירותים הווטרינריים הממשלתיים אחראים על הפיקוח הווטרינרי, ואצלנו מועצת הלול אחראית על הפיקוח הווטרינרי, וזה ריכוזי מדי".

עם זאת, הוא מסביר כי "מועצות הייצור החקלאיות בישראל משמעותיות יותר מאלה שבארה"ב ובאירופה. המועצות הן החמצן של החקלאים והצרכנים, כי הן משרתות את כל שרשרת האמצע - המשווקים, המשחטות, המחלבות, הסיטונאים - לא את הצרכנים ולא את המגדלים".

לדבריו, הבעיה נוצרת כאשר מועצת הלול, המורכבת בין השאר מלולנים, אחראית על הפיקוח הווטרינרי על אותם לולנים. "הם בעצם מפקחים על עצמם במקום שמשרד החקלאות יפקח עליהם באמצעות השירותים הווטרינריים. בכל מדינה נורמלית השירותים הווטרינריים מפקחים על הנושאים האלה. זה פוגע בצרכנים במחירים. התקציב של ההיטל למועצה בא מהמגדלים, מה שאומר שזה מייקר את המוצר הסופי. לא יעזור שום דבר. זה עולה במחיר הביצה כי זה מחושב בעלות של המגדל".

על מנכ"ל המועצה, מולי לויט, אומרים בענף, כי הוא "איש נבון, אבל עם הרבה מאוד כוח, שניתן לו עם הרבה מאוד כסף. הוא יודע לפתור בעיות בתחום הווטרינריה שהממשלה לא יודעת לפתור. כך הווטרינרים הופכים לכאורה לתלויים בו".

הדלת המסתובבת בין המשרד למועצת הלול

נראה כי "הדלת המסתובבת" עובדת היטב בין משרד החקלאות למועצת הלול. מקור בענף מספר כי אחד הרופאים הראשיים של משרד החקלאות (שמו שמור במערכת), שעבד בתחום השירותים הווטרינריים, "דקה אחרי שיצא לפנסיה החל לעבוד במועצת הלול כמנהל של אחת המעבדות, והוא לא היחיד. כשעובדי מדינה יודעים היכן יעבדו אחר כך, זה משפיע לכאורה על תפקודם בממשלה. למועצת הלול ולמולי בפרט יש מלא כסף וכך הוא משתלט על הרבה דברים. על פי דו"ח החטיבה לתכנון פיתוח ואסטרטגיה במשרד החקלאות, המועצות בארה"ב ובאירופה הן יותר וולנטריות ועוסקות בעיקר בקידום ושיווק של אותם מוצרים, ואילו מועצת הלול בישראל מתעסקת בכל העיסוקים הביורוקרטיים".

עוד מספרים בענף, כי היו מקרים שבהם רופאים במשרד החקלאות, שרצו לקדם פרויקט ולא הצליחו להביא כסף מהממשלה, פנו למנכ"ל מועצת הלול שהסכים לממן אותו. לדברי המקור, "זה לא נעשה בכוחניות אלא בחוכמה. כל דבר, מולי לויט אומר – 'אתם צריכים? אני אממן', ואז כולם תלויים בו". לדבריו, כיום מממנת מועצת הלול מלגות לימודים ומחיה לסטודנטים הלומדים וטרינריה עם התמחות בתחום העופות. "הם עושים את זה כי אומרים שאין דור חדש, אבל למה זה תפקיד של מועצת הלול?"

ממשרד החקלאות נמסר: "כלל מקורות התקציב של מועצת הלול הם בהיטלים שמשלמים החקלאים. כבר לפני כמה שנים הפריד משרד החקלאות לחלוטין בין סמכויות ופעילויות ממשלתיות שנעשות רק על ידי רופאים ממשלתיים, לבין פעילות אחרת. מערך בריאות העוף מצוי כיום כולו בידי המדינה. רופא וטרינר ממשלתי הפורש לגמלאות במאי הוא ה'שריד האחרון' לתפקיד המורכב מכובע מועצה וכובע ממשלתי. לאחר פרישתו התפקיד יאויש על ידי עובד ממשלה ב–100% משרה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#