הרפורמה שעשויה להוזיל את המזון: הבלעדיות על יבוא מוצרים תבוטל

לפי הרפורמה שיגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו בקרוב לאישור הממשלה, כל יבואן יוכל לייבא מזון שאינו רגיש על בסיס הצהרתו שהמוצר עומד בתקנים
 - גם אם בישראל קיים יבואן בלעדי ■ סוגי המזון שבהם צפויה הוזלה לצרכן: אורז, פסטות, דגני בוקר, ביסקוויטים, קרקרים וחטיפים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

הממשלה מתכננת רפורמה דרמטית ביבוא מוצרי מזון לישראל, שבמסגרתה תתאפשר פתיחה של השוק ליבוא מסיבי. המהפך יתחולל בין השאר בנוהלי משרד הבריאות, בכך שהיבוא יתאפשר על בסיס הצהרת יבואן שהמזון עומד בתקנים המקובלים בישראל, תוך אימוץ הנוהל הקיים באיחוד האירופי. כיום נדרשים היבואנים לקבל אישור מראש, הכרוך בסרבול ביורוקרטי שהיה חסם יבוא משמעותי. בממשלה מעריכים כי הרפורמה תביא להגדלת התחרותיות ולהוזלת מחירים לצרכן בשורה של מוצרים דוגמת דגני בוקר, ביסקוויטים, קרקרים, חטיפים, פסטות ואורז ולהגדלת היצע המוצרים המיובאים.

את הרפורמה עורכת ועדת היבוא המקביל בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר. הרפורמה תובא בקרוב לאישור הממשלה. היישום מותנה בהיערכות הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר. בוועדה חברים גם מנכ"ל משרד הבריאות, רוני גמזו, ומנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג. ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושרת הבריאות, יעל גרמן, היו מעורבים במהלך באופן אישי.

דגני בוקר בסופרמרקט. "מדובר בבשורה בתחום הפחתת יוקר המחיה"צילום: דניאל צ'צ'יק

"מדובר בבשורה בתחום הפחתת יוקר המחיה והיא נוגעת ליבוא כלל מוצרי המזון הלא רגיש, דוגמת פסטות, דגנים, ועוגיות", אמרו מקורבים לרפורמה. על פי נתוני הלמ"ס, היקף היבוא של מוצרי מזון לא רגישים מהווה חצי מסך יבוא מוצרי מזון לישראל. היבוא הכולל נאמד ב–4.3 מיליארד דולר.

כיום קיימות מגבלות על יבוא מזון ומשרד הבריאות דרש אישור פרטני לכל מוצר מזון מיובא. התהליך כלל דרישה להגשת טפסים רבים (תיק מוצר) וכרוך בהליך ביורוקרטי נפרד לכל פריט מזון וכן בדיקות מדגמיות של המזון המיובא.

הצוות בחן דרכים להקל באופן ניכר על הליכי יבוא המזון לישראל ולייעל את הכנסתם לישראל של מזונות מיובאים רבים, חלקם חדשים וחלקם כאלה שכבר נמכרים בארץ. כל זאת, תוך הקפדה על סטנדרטים גבוהים ורגולציה מתאימה בתחום הבריאות. 
לאחר שורה של ישיבות ועבודת מטה אינטנסיבית בחודשים האחרונים, כולל סיכום מול האיחוד האירופי, החליטה הוועדה להמליץ על אימוץ השיטה האירופית ליבוא מזון. באיחוד האירופי מקובל כי יבוא מוצרים שאינם רגישים יתקיים ללא הגבלה, והם נכנסים ב"מסלול ירוק" - כשהתנאי היחיד הוא שהם עומדים בסטנדרטים שנקבעו מראש על ידי האיחוד (Post Marketing Regulation). בדומה לאיחוד, היבואנים בישראל יתחייבו לעמוד בסטנדרטים באמצעות הצהרת יבואן. המהלך יקל על היבואנים לייבא מזון רגיל, ומנגד ילווה בהחרפת הענישה על פי חוק כלפי יבואנים שלא יעמדו בסטנדרטים ובאכיפה ופיקוח מוגברים.

הרפורמה תחול על מוצרי מזון שאינם רגישים דוגמת דגני בוקר, ביסקוויטים, קרקרים, חטיפים, פסטות, אורז וקטניות, ולא תחול על מזון המוגדר רגיש, כמזון מן החי, מזון לתינוקות ומזון שיש לגביו חשש מסיבות שונות. בנוגע למוצרים אלה תישאר דרישה לאישור פרטני. עוד סוכם כי רשימת המזונות הרגישים תעודכן מעת לעת על פי הצורך.

"הקשר הישיר עם היצרן נוצל לרעה במדינת ישראל לאורך שנים, יצר הסכמי בלעדיות עם יצרנים ויצר יבואנים בלעדיים ותהליך של יבוא בלעדי – דבר שיצר שוק ריכוזי בתחום הזה", אומר בכיר במשרד הבריאות.

לדבריו, הדרישות מיבואנים כיום הן כה מחמירות עד שהדבר מהווה חסם כניסה משמעותי ביותר בפני יבואנים שונים. "היבואן צריך להוכיח שהוא יודע מה הרכב המוצר, לספק בדיקות אנליטיות, ולספק פרוטפוליו ענק של המוצר. הדרישות הן כה מחמירות עד שהרבה מאוד יבואנים שיכולים לייבא את אותו המוצר אבל לא ישירות מהיצרן אלא מריטיינרים באמצע השרשרת – לא יקבלו את המידע הזה ולא יוכלו לייבא".

לגבי היבוא המקביל, מסביר הבכיר במשרד הבריאות כי "בעבר פתחנו את זה ליבוא מקביל, אבל היבואן המקביל היה יכול להביא רק מוצר שיש לו יבוא ראשי. זה גם פגע במגוון, והרס את כל החופש של המערכת".

לדבריו, "זה לא החולי העיקרי של יוקר המחיה, אבל זה בהחלט אחד החוליים. המטרה היא שיהיו יותר יבואנים שיוכלו לייבא מזון לאו דווקא מהיצרנים. לא צריך מהם מידע מלא על המוצר ועל היצרן, אלא מידע מסוים, מינימלי, ובעיקר אחריות. זה שינוי גישה שצריך לאפשר ולהעביר אחריות מהרגולטור אל היבואן, וגם לרשת השיווק הקמעונית שצריכה לדעת שהיא קונה מיבואן שעומד בסטנדרטים. באירופה זה עובד לא רע".

החידוש המתוכנן יחייב את משרד הבריאות לבצע פיקוח הדוק הרבה יותר לאחר השיווק, וכתוצאה מכך יחייב גם תקנים רבים נוספים – דבר שלדברי המשרד הובטח לו כבר. באשר לשאלה מה תהיה ההשפעה על מחירי המזון, השיב הבכיר כי "יש מי שסבורים שזה לא ישנה הרבה כי רוב הבעיה היא קמעונית, ויש כאלה שאומרים שזה משולב ושהמחירים ירדו משמעותית".

בישיבת הממשלה בה הוקם הצוות בינואר האחרון הדגיש ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי "שוק הקמעונות הוא קרטליסטי, וצריך לפתוח אותו לתחרות. קיימת פה תופעה פסולה של הסדרים היסטוריים שגורמים לעליית מחירי המזון ולעושק הצרכן. בלי פתיחת השוק ליבוא לא תהיה הורדה של מחירי המזון. זהו שוק קרטלי קלאסי". עוד הדגישו נתניהו ולוקר בישיבת הממשלה כי אין סיבה שבדיקות בטיחות המזון שמתאימות לשוק האירופי לא יהיו מספיק טובות גם עבור השוק הישראלי.

המנדט המקורי של צוות לוקר היה לבחון חלופות ולהציע דרכי פעולה להקלה על יבוא מקביל של מוצרי מזון לישראל, תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים ורגולציה מתאימה בתחום הבריאות. בפועל המלצות הצוות לרפורמה נוגעות לכלל היבוא ולא רק ליבוא מקביל. הסיבה לכך היא שככל שהצוות העמיק בעבודתו, התברר כי כדי להגדיל את התחרותיות בתחום יבוא מוצרי המזון יש לשנות את התפישה הקיימת מקצה לקצה למען Post Marketing Regulation ללא הצורך בבקשה לאישור פרטני לכל פריט מזון בנפרד.

בנימין נתניהוצילום: מרק ישראל סלם
הראל לוקרצילום: גיל כהן-מגן

במסגרת עבודת הצוות בוצעה בחינה מעמיקה של הנושא. בכלל זה, בשבוע שעבר התקיים ביקור עבודה בנציבות האיחוד האירופי בבריסל וברשויות המזון המדינתיות בדנמרק ובבריטניה אותו הוביל גמזו, בו השתתפו, בין השאר, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר בועז לב, ראש שירותי בריאות הציבור פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירות המזון, אינג' אלי גורדון, הנספחת המסחרית לאיחוד האירופי, מורן בוגנים גולד וכלכלנית במטה הכלכלי החברתי במשרד ראש הממשלה, בתיה הררי.

בדיונים, סוכם כי ישראל תהיה חשופה למערכת ה–Recall (הורדה מהמדפים) של האיחוד ותקבל מידע "מודיעיני" באופן שוטף ומיידי על מוצרים פגומים שצריכים לרדת מהמדף - RASFF ( Rapid Alert System for Food and Feed). כמו כן, הציע האיחוד האירופי להעמיד לרשות ישראל יועצים שיגיעו אליה ויסייעו למשרד הבריאות להטמיע את הרפורמה.

"שרת הבריאות, יעל גרמן, הציגה לשר האוצר, יאיר לפיד, דיווח על התקדמות רפורמת המזון, שמוביל לאחרונה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, במטרה להביא להוזלת מחירי המזון בישראל", ציינו במשרד הבריאות. "השרה, התומכת מאוד ברפורמה, הציגה יחד עם מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, את הצרכים השונים הצפויים לקידום הרפורמה. שר האוצר ושרת הבריאות רואים חשיבות רבה במציאת פתרונות ליבוא מזון, כחלק מהמאבק ביוקר המחייה בישראל, ועובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד ראש הממשלה בנושא".

להלן עקרונות האיחוד האירופי בתחום בטיחות יבוא המזון שיהוו את הבסיס למתווה:

  • הטלת האחריות לבטיחות המזון בראש ובראשונה על כלל הגורמים העסקיים, לרבות יבואני המזון.
  • כל גורם עסקי הקשור בשרשרת הייצור והמסחר במזון מחויב באחזקת מסמכים המעידים על זהות הגורמים להם מכר ו/או מהם קנה.
  • הרשויות המוסמכות במדינות החברות מבצעות פיקוח שגרתי על כלל הגורמים העסקיים והן רשאיות לעשות כן בכל שלב מרגע כניסת הסחורה לתחומי המדינה.
  • כל הוצאות הבדיקה והפיקוח משולמות על ידי הגורמים העסקיים, מבלי ליצור רווח לרשות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום