דו"ח בנק ישראל

יש לשנות חוק עידוד השקעות הון - שיתבסס על פריון ושכר עובדי ייצור

עוד משתמע לבסס על קריטריונים אלה את המענק הבא להקמת מפעל אינטל, במיוחד במצב בו ישנו מחסור של אלפי מהנדסים והנדסאים במשק, ולהקים מרכזי מו"פ ענפיים לתעשייה המסורתית

אורה קורן
אורה קורן

דו"ח בנק ישראל מציע מהפך בחוק עידוד השקעות הון, כך שמענקים לתעשייה יינתנו לא על בסיס ההון הפיזי המושקע כיום, אלא על בסיס תרומת ההשקעה לפריון ולהעלאת שכר עובדי היצור, ולנושאים כמו חיזוק אזור גיאוגרפי וזליגת ידע לענפים אחרים.

בימים אלה נבחן מחדש חוק עידוד השקעות הון בוועדה בינמשרדית בראשות מנכ"ל משרד האוצר, יעל אנדורן. בנוסף, בימים אלה ממתינה הממשלה לתשובת אינטל לאחר שהציעה לה כמיליארד דולר תמורת הקמת מפעל חדש ושידרוג מפעל קיים בקרית גת.

 דו"ח בנק ישראל

מחירי הדירות יירדו? מדיניות הממשלה פועלת - בפריפריה

פלוג: מחיר הדירות התייקרו ב-60% מאז 2008

מאז המשבר ב-2007: ישראל מובילה בעליית מחירי הדירות ושכר הדירה

הבנקים מוכרים למוסדיים הלוואות שמסכנות את כספי החוסכים

לשנות חוק עידוד השקעות הון - שיתבסס על פריון ושכר עובדי ייצור

רמת החיים של עניי ישראל עלתה; תופעת העניים העובדים מתרחבת

הממשלה תצטרך לקצץ 10 מיליארד שקל בתקציב 2015

מטה אינטלצילום: אי–פי

"רצוי שהמענקים הבאים ייקבעו בזיקה ליתרונות החיצוניים של מפעל וביחס לתשלומי השכר לעובדיו, ולא כחלק קבוע מהיקף ההשקעה בהון פיזי. זאת, כיוון שמענקים המהווים חלק קבוע מעלות ההשקעה בהון פיזי מעודדים ענפים עתירי הון פיזי, ועלותה של יצירת משרה בהם גדולה יחסית. רצוי לפתח גם מגזרים אחרים בענפי העילית שהפריון בהם גבוה, והם אינם מצריכים הון פיזי רב, וזאת תוך סבסוד מקביל, הן לפירמות בזיקה לתרומתן למשק, והן למוסדות להשכלה גבוהה המכשירים עובדים במשלחי היד הרלוונטים בזיקה למידת המחסור בעובדים אלה", קבע הדו"ח.

הדו"ח מזכיר, כי ענף הרכיבים האלקטרונים (בעיקר אינטל, א"ק) נהנה ממענקי ממשלה מ-1996 הדומים בהיקפם השנתי הממוצע לכל ההשקעה הממשלתית באותן שנים בתעשיה כולה. תרומתו הישירה של הענף למשק היא מתשלומי שכר בהיקף של 4.2 מיליארד שקלים (ב-2012).

לענף תרומה חיצונית המתבטאת בהעברת ידע, שיפור ההון האנושי וחיזוק אזור גיאוגרפי, שקשה לכמת אותם, אולם יש להתגבר על קושי זה. עם זאת תרומה עקיפה זו בענפי אלקטרוניקה ומחשבים חשובה כל עוד יש עודף כח אדם בענף. במצב של מחסור בכח אדם, תרומת הענף תלויה ביכולת המשק להכשיר עובדים נוספים במחסור. במקום אחר ציין הדו"ח, כי קיים מחסור במהנדסים במשק, והרחבת פעילות בתחום ההיי טק באה על חשבון מהנדסים שלא נכנסים לפעילות בתעשיה המסורתית ולא מגדילים בה את תחומי המחקר והפיתוח.

הדו"ח מתייחס למחסור בכח אדם לתעשיה וממליץ להגדיל את התקצוב להכשרת מהנדסים בענפים נוספים כמו כימיה ומכונות, כדי להסיר חסם מלאכותי לצמיחת התעשיה המסורתית והמעורבת, ולשקול תמיכה בהכשרת עובדים מיומנים שאינם מהנדסים. מספר המשרות הפנויות של מהנדסים, טכנאים ומקצועות נילווים בתחומי מדע והנדסה היה 2,000, לעומת מחסור ב-2,600 מהנדסים.

כמו כן המליץ הדו"ח להגדיל את תקצוב לימודי תואר ראשון באוניברסיטאות בהנדסת מחשבים ואלקטרוניקה ובמדעי המחשב. "מאחר ומהנדסים ועובדי יצור הם גורמי יצור משלימים, מחסור במהנדסים מאיץ את תהליך ההתכווצות של מספר המשרות על עובדי הייצור ומונע עלייה בפריון של עובדי היצור וענפי התעשיה".

להגדלת הפריון בתעשייה המסורתית מוצע להסיט מקצת מהתמיכות בהיי טק לתעשיה מסורתית, שיכולה לתרום למשק יותר מהענפים שבחזית הטכנולוגיה. "הגדלת הפריון בתעשייה המסורתית מלבד תרומתה להגדלת הפריון למשק, תורמת גם לחיזוק הפריפריה ולהעלאת השכר של עובדים פחות משכילים", קבע.

הגדלת הפריון עוברת דרך השקעה במו"פ. הדו"ח חשף, כי תעשיות מוטות שוק מקומי, כתעשיית המזון, משקיעות פחות במו"פ ביחס למקבילותיהן בעולם. מנגד, בתעשיות מוטות יצוא כטקסטיל, פלסטיק ומינרלים ההשקעה במו"פ דומה לזו של חברות דומות בחו"ל.

עם זאת, שילוב של הגדלת מספר המהנדסים וסבסוד ממשלתי של מו"פ יגדיל את הפריון במפעלים גדולים בלבד בתעשיה המסורתית, שיכולים להשקיע ביחידות מו"פ. לקידום מו"פ במפעלים קטנים הציע בנק ישראל לממשלה להקים מרכזי מו"פ ענפיים, בדומה לתמיכה הממשלתית המרוכזת במו"פ חקלאי (מכון וולקני, או מרכזי מו"פ גאוגרפים).

המחקר גם שלל את התפיסה, לפיה שידרוג תעשייה מסורתית במכשור מתקדם הוא על חשבון מספר העובדים בה. לגישתו, השקעות בציוד חדש יגדילו את הפריון בתעשייה המסורתית, זו תשפר את כושר התחרות שלה בחו"ל ותוכל לצמוח וכך תוכל דוקא לקלוט עובדים נוספים בטווח הארוך. מנגד, ללא אותה השקעה בציוד תהפוך התעשיה המסורתית פגיעה לתחרות.

הדו"ח בחן גם את היצוא הישראלי לסין, שצפויה להפוך לכלכלה המובילה בעולם וציין, כי צמיחת היבוא הסיני תאפשר להכפיל את היצוא הישראלי אליה מ-5% מכלל היצוא הישראלי כיום ל-10% בשנת 2035. עם זאת, יש להרחיב את היצוא המבוסס כיום על ענפי רכיבים אלקטרונים וכימיה לענפים נוספים, בהם טכנולוגיות סביבה, חקלאות ומים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ