המדינה מסבסדת לולנים במיליוני שקלים בשנה - גם את מי שעזבו את הענף - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה מסבסדת לולנים במיליוני שקלים בשנה - גם את מי שעזבו את הענף

חוק הגליל קובע כי המדינה תשלם סובסידיה לבעלי לולים, שנועדה לגרום להם להישאר בגליל וברמת הגולן ולגדל עופות ■ משרד החקלאות: החוק קובע שההטבה תפוג רק ב–2017, אך מדי שנה נשללות סובסידיות במיליוני שקלים ממי שעוזבים את הגליל

6תגובות

בעלי לולים בגליל לשעבר שמכרו את לוליהם או את מכסות הביצים שקיבלו, ממשיכים לקבל סובסידיה ממשלתית ללולנים מתוקף חוק הגליל, אף שאינם עובדים כלל בענף. מדובר ככל הנראה במאות לולנים לשעבר.

מקורבים לנושא כינו את התופעה "הקומבינה הגדולה" והעריכו כי היקף הסובסידיה יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים בשנה ללולן, ובסך הכל למיליוני שקלים בשנה שמקבלים אלה שכבר אינם בתחום. במשרד החקלאות ובמועצת הלול מכירים את התופעה, אך לא מתכוונים לשנות את המצב לפני 2017, אז יפוג תוקפו של חוק הגליל. בד בבד, שוללים במשרד החקלאות ובמועצת הלול סובסידיות מלולנים לשעבר שעזבו את הגליל.

במשק הישראלי כ–3,500 לולנים, מהם כ–2,900 מגדלים עופות לביצים והשאר לפטם והודו. כ–80% מהמגדלים נמצאים בגליל. על פי נתוני מועצת הלול, היקף מכירות הענף הוא כ–5.3 מיליארד שקל בשנה - כ–17% מהחקלאות במדינה.

על פי חוק הגליל מ–1988, מקבלים בעלי לולים סובסידיה, שנועדה לגרום להם להישאר בגליל וברמת הגולן ולהמשיך לגדל עופות. עם זאת, במושבי הגליל והצפון נמצאים לולנים רבים, שמכרו את הלולים שלהם ואת מכסות הביצים שלהם למגדלים אחרים, יצאו לחלוטין מהענף, אך ממשיכים לקבל את הסובסידיות שנקבעו למגדלי העופות. כך, נוצר מצב שבמושב אחד יכול לגור מגדל אגסים שאינו מקבל כל סובסידיה תמורת הישארותו בגליל, ולידו בן מושב שאינו עוסק כלל בחקלאות, אך נהנה מסובסידיה ממשלתית של עשרות אלפי שקלים בשנה.

ירון קמינסקי

תקציב הסובסידיות השנתי של משרד החקלאות הוא כ–100 מיליון שקל. ענף הלול נחשב ענף בתת־פיתוח טכנולוגי לעומת ענפים מקבילים בחו"ל. מקורבים למשקי הצפון אמרו כי עדיף לתעל את הסובסידיות לשדרוג לולים קיימים או למחקר ופיתוח, שיקפיצו את ענף הלולים לדור הבא.

משרד החקלאות מודע לבעיה, ולכן ברפורמת הלולים שהעביר בסוף 2013 בוועדת הכלכלה של הכנסת נקבע כי יינתנו מכסות ביצים נוספות למי שמתפרנס מהענף ומרחיב את הלול שבבעלותו ביישוב שבו הוא מתגורר.

מקורבים לנושא אמרו כי חוק הגליל אינו מחייב את מקבל הסובסידיה לעסוק בלולנות, אלא להתגורר בגליל. לפיכך, מי שעוזב את הגליל נשללת ממנו הסובסידיה. "לפי חוק הגליל, אנשים קיבלו סובסידיה כדי לגור שם, ולכן זה מצב חוקי", אמרו המקורות.

"אני מתגורר במושב ברמת הגולן, שחוק הגליל הורחב לגביו", סיפר אחד המקורות. "את מכסות הגידול והסובסידיות קיבלו אלה שפעלו נכון. האבסורד הוא, שרובם כלל לא מגדלים עופות, ולרובם אין ולא היה מעולם לול, או שהיה לול וסגרו אותו או מכרו אותו. ועדיין הם ממשיכים לקבל את הסובסידיה בסך עשרות אלפי שקלים בשנה. זו הקומבינה הגדולה של הענף", הוסיף.

מקורות במשרד החקלאות ובמועצת הלול אישרו שהסובסידיה מוכרת בלא מעט יישובים, אך לא ניתן לבטלן כל עוד התושבים ממשיכים להתגורר בגליל או בגולן, ומכסות הגידול נשארות באזור. לדבריהם, האחריות לבדיקת בעלי המכסות ומקום הגידול מוטלת על מועצת הלול. משרד החקלאות אמור לבדוק שמקבל הסובסידיה מתגורר בגליל.

ממשרד החקלאות נמסר: "התמיכה בענף ההטלה בדרך של מתן סובסידיות מכוח חוק הגליל תמשיך עד 2017 על פי תיקון החוק מ–2008, וניתנת רק למי שמתגורר מגורי קבע במרום הגליל. הנושא נבדק על ידי פקחי משרד החקלאות, וכל מי שלא עומד בקריטריונים, נשללת ממנו הסובסידיה. מדי שנה נשללות סובסידיות במיליוני שקלים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#