רבע מהחברות בישראל לא מגישות דו"חות; רשות המסים מתעלמת - ויותר מ-90% מהן חומקות מעונש - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רבע מהחברות בישראל לא מגישות דו"חות; רשות המסים מתעלמת - ויותר מ-90% מהן חומקות מעונש

מחקר חדש חושף עד כמה קל לעבור על חוקי המס - ולצאת בזול ■ רק על 3.1% מהחברות העברייניות הוטל קנס מינהלי, ורק נגד 4.5% מהן נפתחה חקירה ■ רשות המסים: "בוחנים דרכים להגברת האכיפה"

57תגובות

רמת הציות לחוק המחייב חברות להגיש דו"חות שנתיים למס ההכנסה נמוכה מאוד, ורשות המסים אינה אוכפת את החוק - כך קובע מחקר חדש שנערך במכללה למינהל. לפי המחקר, 27% מהחברות הפרטיות שהיו פעילות בישראל בחמש שנות המחקר לא הגישו דו"חות שנתיים על הכנסותיהן לרשות המסים כחוק. המחקר בדק 135 אלף חברות פרטיות בעירבון מוגבל (בע"מ) ב–2006–2010, והתבסס על נתונים של רשות המסים (ראו מסגרת).

המחקר מצא כי רק על 3.1% מהמקרים של אי הגשת דו"ח (4,083 חברות) הוטל קנס מנהלי על פי חוק העבירות המנהליות, וכי רק ב–4.5% מהמקרים נפתחה חקירה שעשויה להוביל להגשת כתב אישום פלילי. בסך הכל, ב–92% מהמקרים של אי הגשת דו"ח במועד לא נקטה רשות המסים כל פעולת עונשין כדי להגביר את הציות לדיני המס. כלומר, הסיכוי של חברה פרטית בישראל שבאופן קבוע אינה מגישה דו"ח שנתי לרשויות המס להיתפס נמוך ביותר, כ–10%.

חצי מהחברות חרגו לפחות פעם אחת

חוק העבירות המנהליות, שנחקק ב–1985, קובע כי אי־הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה במועד היא עבירה פלילית שניתן להטיל עליה מאסר בפועל של עד שנה, מאסר על תנאי וקנס כספי. אף על פי כן, חלק לא מבוטל מהחברות הפרטיות בישראל אינן מגישות את הדו"ח במועד (המחקר התייחס לחברות שהגישו את הדו"ח עד שלושה חודשים לאחר המועד הקבוע כחוק כאילו הגישו אותו במועד). ללא הדו"ח, רשויות המס אינן יכולות לערוך שומה ולגבות מס. לדברי עורך המחקר, רו"ח אלי אור, "הפרה מנהלית זו גלויה וקלה לאיתור, וניתן להפעיל את האמצעים הדרושים לצמצומה מיד עם התרחושתה, שכן פקודת מס הכנסה קבעה מועדי הגשה".

לפי המחקר, כ–50% מכלל החברות הפרטיות הפעילות בישראל לא צייתו לדרישה המנהלית של הגשת דו"ח שנתי במועד לפחות פעם אחת בשנים 2006–2010. עד ליום הפקת מאגר החברות ברשות המסים, 25 בפברואר 2013, אותרו 22,797 מקרים של חברות שלא הגישו דו"ח שנתי בכל חמש שנות המחקר. רק על 4.4% מהן הוטל קנס מנהלי, ורק נגד 8.1% נפתחה חקירה שעשויה להביא להגשת כתב אישום. 50% מהחברות שהוטל עליהן קנס צייתו לחוק שנה לאחר מכן, כלומר הגישו לשלטונות מס הכנסה דו"ח שנתי; 50% לא עשו זאת. 42% מחברות שנפתחה נגדן חקירה המשיכו לא להגיש דו"ח שנתי.

מיכל פתאל

אחת המסקנות המרכזיות מהמחקר היא כי "שיעורי האי־ציות בחברות הפרטיות בישראל לחוק העבירות המנהליות (אי־הגשת דו"ח שנתי) גבוהים ביותר, עובדה המצביעה על אי־יכולתה של רשות המסים, בתצורתה הנוכחית, לאכוף את דרישות החוק".

"רשות המסים אינה מפעילה את החוק"

אור (52) הוא סגן ראש המחלקה לחשבונאות בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי במכללה למינהל. הוא מרצה באקדמיה כ–20 שנה ומייעץ לחברות שונות במשק. את מחקרו עשה כעבודת גמר לקראת תואר מוסמך במינהל עסקים בהנחיית פרופ' יורם עדן, סגן נשיא המסלול האקדמי במכללה למינהל. אור עבד ברשות המסים כגובה ראשי במשרד פקיד השומה ברמלה, ולאחר מכן כתובע בעבירות מס במשרד פקיד השומה בירושלים. בהמשך עבד גם בסניגוריה הציבורית כסניגור לעברייני מס. "הגנתי על עברייני מס שלא יכלו לממן לעצמם הגנה", הוא מספר. לדבריו, "הניסיון שלי מאפשר לי לראות את התמונה משני עברי המתרס".

לדבריו, "רשות המסים לא מפעילה את חוק העבירות המנהליות באופן מיטבי. למן חקיקת החוק ב–1985 היא לא הגבירה את רמת הציות של הנישומים ולא יצרה את ההרתעה שהיתה מבטיחה שיגישו את הדו"חות השנתיים לפקיד השומה. כתוצאה מכך נוצר היקף עצום של אי־ציות לחוק, שבא לידי ביטוי בכך ש–40 אלף חברות לא הגישו דו"ח שנתי למס הכנסה במשך שלוש שנים רצופות, דבר שאינו סביר בכל קנה מידה שהוא. זה קורה מדי שנה. בפועל, רשות המסים אינה מפעילה את החוק, אף שכל האמצעים מצויים בידה. במלים אחרות: לא הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה? אין דבר, ממילא אין מי שיאכוף את החוק".

לפי המחקר, ב–6,000 המקרים (4.5%) שבהם הוחלט להגיש כתבי אישום, בחירת התיקים היתה מקרית ושרירותית. במקרים רבים לא הוגשו כתבי אישום נגד עבריינים כרוניים ומשלמי קנסות קבועים - בניגוד לכוונת המחוקק.

מהמחקר עולה כי חברות ותיקות מגישות דו"ח שנתי במועד יותר מחברות חדשות. במשך תקופת המחקר 11.5% מהחברות הוותיקות לא הגישו דו"ח שנתי, לעומת 34.2% מהחברות החדשות. אור פילח את נתוני רשות המסים גם לפי אזורים גיאוגרפיים. מהבדיקה עולה כי רמת הציות לחובת הגשת הדו"חות נמוכה במיוחד בשני מגזרים - חברות ביישובים ערביים וחברות ביישובים שמעבר לקו הירוק.

לדברי אור, הקנס המנהלי המוטל כיום על מי שלא מגיש דו"ח בזמן (עד שלושה חודשים לאחר מועד ההגשה הקבוע בחוק) הוא 8,500 שקל בלבד, סכום שאין בכוחו להרתיע עבריינים פוטנציאליים. אם הדו"ח מוגש באיחור (לאחר יותר משלושה חודשים) הקנס גדל ב–50%. גם אז מדובר בסכום שאין בו כדי להרתיע.

ב–2010 המליצה ועדה בראשות מי שהיה אז סמנכ"ל ברשות המסים, חיים גבאי, להגדיל את גובה הקנס, אך עד היום ההמלצה לא יושמה. להערכת אור, אילו הגדילה רשות המסים את הקנסות המנהליים לסכום משמעותי ומרתיע, הכנסותיה השנתיות היו גדלות בלפחות מיליארד שקל, גם עקב הקנסות המוגדלים וגם בעקבות הגדלת שיעור הדו"חות המוגשים בזמן. אור מדגיש כי בתשלום אחר לרשות המסים, המע"מ, שיעור העמידה בחוק גבוה מאחר שהקנסות גדולים ומיידיים.

לדברי אור, "בישראל הקנס מוטל על חלק קטן מאוד מהחברות שלא הגישו את הדו"ח, ובאופן ספורדי, מקרי, ללא הכוונה וללא מדיניות. הטיפול צריך היה להיעשות באופן אוטומטי וממוחשב: תחילה המחשב שולח לכל החברות שלא הגישו דו"ח במועד מכתב התראה, לאחר מכן הודעת קנס, ובמקרה הצורך הודעה על פתיחת הליך פלילי. בארה"ב, למשל, מטילים על אותה עבירה קנס של עשרות אלפי דולרים, בלי אפשרות לערער. מי שלא משלם את הקנס עובר להליך פלילי ועלול להישלח לכלא. ההרתעה עושה את שלה - ורמת הציות גבוהה, כך שבארה"ב ובבריטניה, למשל, מעטים מגיעים להליך הפלילי. בישראל, לעומת זאת, אין מיישמים בדרך כלל את ההליך המנהלי והפלילי כאחד".

שני דו"חות של מבקר המדינה נזרקו לפח

"כדי לפשט את ההליך הפלילי בעבירות המסים המנהליות ובעבירות אחרות", אומר אור, "חוקק ב–1985 חוק העבירות המנהליות, שנועד להרתיע את הציבור מביצוע עבירות מנהליות, ובראש ובראשונה מאי־הגשת דו"ח מס שנתי. החוק קובע כי על העובר עבירה מנהלית יוטל קנס מנהלי. על פי דברי ההסבר להצעת החוק, הוא נועד להקל על העומס בבתי משפט, למנוע הכתמת אזרחים באישומים פליליים ולגרום בפועל לציות מוגבר לדרישות רשות המסים". לדבריו, בכ–30 השנים שעברו מאז שהתקבל היה החוק אמור לשמש מנגנון עיקרי ומרכזי של רשות המסים למניעת עבירות של אי־הגשת דו"ח שנתי במועד, בראש וראשונה באמצעות הטלת קנסות מנהליים. בפועל זה לא קרה. גם שני דו"חות קשים של מבקר המדינה - ב–1993 וב–2006 - לא עזרו ולא גרמו להתעוררות ברשות המסים.

עופר וקנין

"בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, הידע הקיים על ציות לדיני המס ועל יעילות אמצעי האכיפה מצומצם ביותר, והמידע הקיים מתבסס ברובו על פרסומי רשויות המס, פסקי דין ודו"חות מבקר המדינה על רשות המסים. אחת התוצאות המרכזיות של האי־ציות לדיני המס היא פגיעה במשאבים של המדינה. יש המגדירים תופעה זו ככלכלה שחורה, ובישראל מדובר בתופעה רחבה מאוד שפוגעת בהכנסות המדינה באופן מהותי".

כוח אדם לא ראוי

אחת הדרכים המוצעות למאבק בכלכלה השחורה בישראל היא הטלת חובת דיווח כללית, כך שכל משקי הבית בישראל יחויבו לדווח לרשות המסים אחת לשנה על הכנסותיהם. אור סבור כי רשות המסים, כפי שהיא כיום, אינה ערוכה לכך. "ללא התארגנות משמעותית של רשות המסים, מהלך כזה עלול לגרום לכך ששיעור הנישומים שאינם מצייתים יגדל לממדים עצומים, מאחר שהרשות תתקשה לאכוף את דיני המסים".

אור סבור כי רק שינוי מבני ברשות המסים, הבנה של משמעות הנזקים הנגרמים לה מאי־ציות לחוק, חיזוק כוח האדם המטפל בדו"חות השנתיים והגדלת הענישה וההרתעה, עשויים לשנות את המצב. לדבריו, הגדלת כוח האדם ברשות המסים בשנתיים האחרונות לא תרמה ולא תתרום דבר לשיפור שיעורי הגשת הדו"חות של החברות הפרטיות בזמן, בין השאר מכיוון שכוח האדם המופקד על הנושא אינו מיטבי.

רשות המסים סירבה למסור את הנתונים - ואז דרשה 40 אלף שקל

לצורך עריכת מחקרו פנה רו"ח אלי אור מהמכללה למינהל לרשות המסים וביקש מידע על תשלומי המסים של כל החברות הפרטיות שפעלו בישראל ב–2006–2010. רשות המסים סירבה תחילה, כפי שמסרבים גופים ציבוריים רבים בתשובתם הראשונית לבקשות מעין זו. את המידע הם מבקשים לשמור לעצמם.

אור, בסיוע המסלול האקדמי במכללה למינהל, שב ודרש את החומר לפי חוק חופש המידע. בין הצדדים התנהל משא ומתן ממושך, שבו דרשה רשות המסים 40 אלף שקל תמורת העברת המידע. בסופו של דבר, בהתערבות הנהלת שע"מ (יחידת המחשבים של רשות המסים), סוכם כי אור יקבל את הנתונים שביקש תמורת 20 אלף שקל. נקבע כי אור יקבל את כל המידע הנדרש למחקר בלי פרטים מזהים על החברות אך עם נתונים על גודל החברות, תחום עיסוקן, מקום מושבן, שנות פעילותן ומועדי הגשת הדו"חות השנתיים שלהן לרשות המסים בכל שנה. מתחילת ההליך ועד שהמידע הגיע לידיו חלפה כשנה.

רשות המסים: 
ב–2014 נשתפר

מרשות המסים נמסר בתגובה: "סוגיית השימוש בקנסות מנהליים נבחנה באחרונה ברשות, וגובשו המלצות לייעול השימוש בהם. תוכנית העבודה של רשות המסים לשנת 2014 כוללת, בין השאר, שינוי משמעותי בכל נושא האכיפה, ובכלל זה גם זימון סרבני דו"חות לחקירה, וכן הגדלת מספר הקנסות המנהליים המוטלים על סרבני דו"חות ב–150%".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#