בשורה רעה לאלביט: הממשלה תתחשב בשיקולי ריכוזיות בהפרטת תעש - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בשורה רעה לאלביט: הממשלה תתחשב בשיקולי ריכוזיות בהפרטת תעש

ההחלטה עשויה לתת עדיפות לסמי קצב בהתמודדות על רכישת תעש - ולפגוע בסיכוייה של אלביט ■ משרד הביטחון התחייב לרכוש מתעש המופרטת מוצרים ושירותים בכ–2.8 מיליארד שקל עד 2018

4תגובות

המדינה תדרוש לשמור על צמצום הריכוזיות והגברת התחרות בתהליך הפרטת תעש - כך לפי החלטת הממשלה בעניין ההפרטה, שאושרה באחרונה. בהחלטה על ההפרטה צוינו חמישה אינטרסים חיוניים, ארבעה מהם ביטחוניים והחמישי הוא "קידום התחרות ומניעת ריכוזיות במשק". עוד נכתב בהחלטה כי "בתהליך מיון המשתתפים בתהליך המכירה יהיו נציגי המדינה רשאים לשקול ולהתחשב גם בשיקולי ריכוזיות כלל משקית ושיקולי קידום תחרות ענפית".

החלטה זו היא בשורה רעה לאלביט מערכות, שמתכננת להתמודד על רכישת תעש. אלביט היא אחת החברות הביטחוניות המובילות בישראל, ומשמעות ההחלטה היא שהממשלה עשויה להעדיף רוכש אחר, שיגביר את התחרות בתחום הביטחוני. החלטת הממשלה עשויה לתת עדיפות לסמי קצב, המחזיק בקבוצת SK הקטנה יותר, שבבעלותה שש חברות בתחום הביטחוני ומספנות ישראל. קצב בוחן חבירה לקבוצת משקיעים לצורך הרכישה.

בהחלטה נקבע כי משרד הביטחון ירכוש מוצרים ושירותים ב–550 מיליון שקל בשנה ב–2014–2015 וב–575 מיליון שקל בשנה ב–2016–2018 מתעש ומעשות אשקלון. נושא זה היה שנוי במחלוקת בחודשים האחרונים. משרד הביטחון וצה"ל הם הלקוח המרכזי של התעשיות הביטחוניות, הכוללות את אלביט, התעשייה האווירית, רפאל ותעש.

תעש

בהחלטה נקבע כי עובדי תעש יקבלו עד 3% מהתמורה שתקבל הממשלה בגין ההפרטה. בהצעה נכללת תוכנית לפרישה מוקדמת של כוח אדם עודף בחברה. ההסכמים שייחתמו כוללים הסכם מימון לפרישה מיידית של 1,170 עובדים, כאשר כל עובד שיצא לפרישה מוקדמת צפוי לקבל כ–1.2 מיליון שקל. על פי הצעת ההחלטה, עדיין מתנהל משא ומתן על מתווה, שלפיו 905 עובדים נוספים ייהנו מאותם תנאים אם יפרשו לאחר ההפרטה. לצורך פרישתם יועברו לנאמנות 750 מיליון שקל כהלוואה מתעש מערכות. כספי הפרישה יושבו לתעש מערכות על פי קצב הפרישה.

תוקם חברה ממשלתית חדשה

על פי מתווה ההפרטה, תעש תופרד לשתי חברות חדשות - תומר הממשלתית ותעש מערכות הפרטית. לחברה הממשלתית תומר תועבר פעילות ההנעה הרקטית של גבעון ופעילות מפעל סלבין בתחום הטנקים והרכב הקרבי המשוריין (רק"מ). בכלל זה, יועברו לחברה 330 עובדים מגבעון ו–50 מסלבין, וכן אמצעי הייצור הקשורים לפעילותה. הידע הקשור להנעה רקטית כבדה ייהפך לרכוש משרד הביטחון. הידע לגבי הנעה קלה שיש לו זיקה להנעה כבדה יהיה רכוש משותף של תעש ומשרד הביטחון. כן נקבע כי תומר תהיה ספק בלעדי של תעש למנועים קלים ותעש תהיה לקוח בלעדי של תומר לאותו מוצר - במשך 13 שנה.

בהחלטה נקבע כי הקמת תומר תסתיים לפני הפרטת תעש. אבני הדרך להקמת תומר ייקבעו על ידי צוות היגוי, שיוקם בהשתתפות המועצה לביטחון לאומי, משרד הביטחון, משרד האוצר ותעש. תומר תעסוק גם בנושאים אחרים הקשורים לציוד, ידע ושירות ביטחוני - ולא תתחרה בתעש. תומר תעסוק בעדיפות ראשונה בפעילות הנעה כבדה עבור משרד הביטחון, ותתחשב בצורכי תעש ככל שתוכל.

להקמת תומר יוקצו בסך הכל 195 מיליון שקל. משרד האוצר יקצה לשם כך 130 מיליון שקל בהקצאה חד־פעמית מחוץ לתקציב משרד הביטחון ובפריסה דו־שנתית. 30 מיליון שקל יוקצו עד סוף 2013 והיתרה ב–2014. משרד הביטחון יקצה להליך 65 מיליון שקל מתקציבו. התקציב ינוהל על ידי צוות ההיגוי. משרד האוצר יקצה 10 מיליון שקל נוספים להפרדה מלאה בין פעילות מתקני תומר למתקני תעש בשטח אש 209.

יח"צ

בשלב השני תופרט תעש מערכות כמקשה אחת, כולל החברה הבת עשות אשקלון הבורסאית. הפעילות העיקרית של תעש תעבור לחברה החדשה. לקראת המעבר, צפויה המדינה למחול לתעש על חובות בהיקף של 2.75 מיליארד שקל. לוח הזמנים של התהליך כולו ייקבע על ידי רשות החברות הממשלתיות.

עוד נקבע כי רק מי שיאושר על ידי מערכת הביטחון יוכל להשתתף בהפרטה, להיכנס לחדרי המידע ולהגיש הצעות מחיר. חברות ממשלתיות, חברות בנות שלהן או חברות מעורבות לא יוכלו להשתתף ברכישה, למעט חברות ממשלתיות זרות - שיוכלו להחזיק 10% מהמניות הנרכשות. תעש תתחייב להעביר את מתקניה מרמת השרון לרמת בקע בנגב, גם אם החברה לא תופרט מסיבה כלשהי. תעש תתחייב גם לבצע סקרי איכות קרקע ומים במתחמיה הנוכחיים, כפי שיקבע צוות בראשות המשרד להגנת הסביבה. לצורך זה יקצה משרד האוצר 10 מיליון שקל, שיועברו לחברה.

נדרש אישור לאחזקות של יותר מ–5%

בהחלטת ההפרטה קובעת המדינה כי יש לה אינטרסים חיונים בתעש להבטחת המשך קיומם של תחומי פעילות ולשמירת אופיה כחברה ישראלית, שמרכז עסקיה וניהולה יהיו בישראל. בנוסף, המדינה מעוניינת למנוע השפעה של גורמים עוינים על החברה ולמנוע חשיפת מידע ביטחוני. במסגרת צו ההפרטה, יחוייבו הרוכשים לדווח לממשלה על כל אירוע שעלול לגרום לפגיעה באינטרסים החיוניים שהוגדרו בו.

על פי הצו, איש לא יוכל להחזיק ביותר מ–5% מהחברה ללא אישור ראש הממשלה ושרי הביטחון והאוצר. בעל שליטה יוכל להגדיל אחזקותיו, אך מי שקיבל אישור לאחזקה בחברה לא יוכל להגדילה באמצעות הסכמים, כמו הסכמי הצבעה, ללא אישור השרים. מי שקיבל אישור שליטה יוכל להגדיל את אחזקותיו ללא אישור נוסף. עוד נקבע כי לא יינתן אישור שליטה בחברה למי שקשור למדינה עויינת או הורשע בעבירה שהשרים יחליטו שבגינה אינו ראוי להחזיק בחברה.

לפי הצו, השליטה בחברה תהיה בידי ישראלי או תאגיד רשום בישראל, שגורם ישראלי מחזיק לפחות 10% מהשליטה בו. המשמעות היא שגורם זר יוכל להחזיק עד 90% מהחברה הרשומה בישראל. לצורך רכישת השליטה במשותף יוכלו להתאגד עד חמש חברות. בנקים וגופים מוסדיים יוכלו להשתלב ברכישת השליטה. כל פעולה כמו שינוי מבנה החברה, הקמת חברה בת, מיזוג או הסדר נושים שעלול לפגוע באינטרסים החיוניים של המדינה יחוייבו באישור מראש מהשרים.

עוד נקבע כי רוב חברי הדירקטוריון של החברה יהיו תושבי ישראל, כולל היו"ר, ובעלי סיווג ביטחוני שיקבע משרד הביטחון. דירקטורים שאינם תושבי ישראל ואינם בעלי סיווג ביטחוני מתאים לא יקבלו דיווח על נושאי ביטחון ולא ישתתפו בדיונים מסווגים בדירקטוריון. גם בעלי התפקידים הבאים, כולל סגניהם וממלאי מקומם יהיו חייבים להיות אזרחי ישראל בעלי סיווג ביטחוני: מנכ"ל, משנה למנכ"ל, סמנכ"לים, יועץ משפטי, מבקר פנים, ממונה על הביטחון בחברה וצוותו ונותני שירותים, בהם רואי חשבון ויועצים.

בהצעת ההחלטה על הפרטת תעש פורטו הכנסות חמשת תחומי הפעילות העיקרים שלה ב–2012: הכנסותיה של ערכות חימוש, חטיבה העוסקת בפיתוח וייצור תחמושת טנקים, ארטילריה, חימוש אוירי וימי, הסתכמו ב–431 מיליון שקל; הכנסות חטיבת גבעון, העוסקת בהנעה וחימוש רקטי, הסתכמו ב–650 מיליון שקל; הכנסות סלבין הסתכמו ב–198 מיליון שקל; הכנסות מלט"מ, העוסקת בפיתוח וייצור טילים ופצצות ומערכות נ"מ, הסתכמו ב–93 מיליון שקל; הכנסות יצחק, מפעל המייצר תחמושת קלה, הסתכמו ב–297 מיליון שקל. הכנסות עשות אשקלון הסתכמו ב–303 מיליון שקל ב–2012, והכנסות מכללת תעש, המעניקה שירותי הדרכה וייעוץ ביטחוני, הסתכמו ב–65 מיליון שקל.

בסוף 2012 היו לתעש הון חוזר שלילי בסך כ–1.4 מיליארד שקל, הון עצמי שלילי בסך כ–1.2 מיליארד שקל והפסד שנתי בסך 297 מיליון שקל. הכנסותיה ממכירות היו כ–1.9 מיליארד שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#