בנק ישראל מעריך: הגירעון בתקציב 2013 - פחות מ-3.5% תוצר - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל מעריך: הגירעון בתקציב 2013 - פחות מ-3.5% תוצר

נתונים שפירסם בנק ישראל מנסים לשפוך אור על המדיניות המאקרו-כלכלית של מדינת ישראל בשנים הקרובות ■ הגירעון לשנת 2014 יעמוד ביעד ויהיה 3% תוצר ■ ההחלטה לבטל את העלאת מס ההכנסה, פוגעת בסיכוי להשיג את יעד הגירעון ב-2017-2015

הגירעון בתקציב המדינה ל-2013 צפוי להיות נמוך מ-3.5% מהתוצר, והגירעון בתקציב ל-2014 צפוי להיות 3% תוצר - כך העריך בצהריים (א') בנק ישראל. "הצעדים שאימצה הממשלה במסגרת אישור התקציב לשנים 2013 ו-2014 חיזקו את האמון במדיניות הפיסקאלית של ישראל ותרמו לשיפור מעמדה בשווקים הפיננסיים", קובע הבנק.

הבנק מעריך כי הגירעון בתקציב השנה יהיה נמוך בצורה משמעותית מהיעד שקבעה הממשלה ל-2013, גירעון של 4.65% תוצר, ויהיה נמוך מ-3.5% תוצר. הגירעון הנמוך מהיעד משקף הוצאות נמוכות מהתקציב שאושר ותקבולי מסים גבוהים, רובם חד פעמיים ויוצאי דופן בהיקפם. מאידך, הגירעון בתקציב המדינה ל-2014 צפוי להיות דומה ליעד הקבוע בחוק - 3% תוצר.

בנק ישראל קובע כי בעקבות החלטת הממשלה מהיום לבטל את התוכנית להעלות את שיעורי מס ההכנסה בתחילת 2014, ולצד זאת להפחית את תקרת ההוצאות בסכום דומה, הממשלה אמנם צפויה להשיג את יעד הגירעון ב-2014, אך תתקשה להשיג את יעדי הגירעון לשנים הבאות.

אוליבייה פיטוסי

בנק ישראל מעריך כי כדי להשיג את יעדי הגירעון הפוחתים הקבועים בחוק לשנים 2015-2017 נחוצים צעדים נוספים ובהם העלאת מסים, או הפחתה של תקרת ההוצאות וצמצום תוכניות ההוצאות של הממשלה, בהתאם לכך, בהיקף של כ-1% ב-2015 ובהיקף מצטבר של יותר מ-2% תוצר ב-2017.

בנק ישראל מדגיש כי הצגת הנתונים הפיסקאליים, על פי שיטת המחקר החדשה שאימצה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני כמה חודשים, מוכיחה עד כמה ישראל מתאפיינת בהוצאה ציבורית ונטל מס נמוכים. בבנק הבהירו גם כי על פי החישובים החדשים, הגירעון הנוכחי של הממשלה הרחבה בישראל גבוה בהשוואה בינלאומית.

הסקירה הפיסקאלית שבנק ישראל פירסם היום מציגה תחזית מעודכנת למצרפים הפיסקאליים ל-2014 ולהמשך העשור. מהניתוח של בנק ישראל עולה כי תוכנית ההתאמה הפיסקאלית שהפעילה הממשלה, במקביל לאישור התקציב לשנים 2013 ו-2014, איפשרה לבלום את העלייה בגירעון ולהקטינו לרמה של כ-3% אחוזי תוצר ב-2014. הצלחה זו תרמה לחיזוק האמון של שוקי ההון בשליטה של הממשלה בתקציב, ולירידה בפערי התשואות בין ישראל למשקים המפותחים.

הסקירה מצביעה על החשיבות הרבה שיש להתאמות הנדרשות שבמבצעת הממשלה כדי שהגירעון ורמת ההוצאות יתאימו ליעדים הקבועים בחוק גם בשנים שיגיעו לאחר 2014.  על פי הסקירה של בנק ישראל, ועל פי הנתונים שהצטברו עד כה בנוגע לביצוע תקציב 2013, נראה כי הגירעון בתקציב הממשלה יהיה השנה קטן מ-3.5% תוצר, כלומר נמוך באופן משמעותי מהתקרה של 4.65% תוצר שנקבעה בעת אישור התקציב בסוף יולי.

ביטול מס ההכנסה - יחייב צעדים אחרים

הגירעון הנמוך מהצפוי משקף שילוב של שלושה מרכיבים: הוצאות נמוכות מתקרת ההוצאה שאושרה, זאת בעקבות ביצוע חלקי של מספר סעיפים בתקציב, תקבולי מסים חד פעמיים יוצאי דופן בהיקפם בסך כ-6 מיליארד שקל, והגדלה שהלמ"ס ערכה באומדני התוצר, לפי שיטת המדידה חדשה, אשר מקטינה את יחס הגירעון לתוצר בכ-0.25%.

בנק ישראל מציין כי כאשר מנתחים את התוואי הצפוי של הגירעון והחוב משנת 2015 ואילך מוצאים כי עמידה ביעדי הגירעון הקבועים בחוק תבטיח שיחס החוב לתוצר ירד בהתמדה לכ-60% עד שנת 2020; בכך היא תתרום רבות לאמינותה של המדיניות הפיסקאלית של ישראל ולצמצום הוצאות הריבית של הממשלה (זאת בהנחה שהצמיחה הממוצעת בהמשך העשור תעמוד על 3.1% בשנה).

השגת יעדים אלה תדרוש מהממשלה, להערכת בנק ישראל, לבצע בשנים הקרובות צעדי מדיניות בהיקף ניכר. האומדן להוצאות הממשלה ב-2015 גבוה ב-5 מיליארד שקל מתקרת ההוצאה הקבועה בחוק, זאת על יסוד התוכניות שהממשלה אימצה עד כה, ובהנחה שמעתה ועד תחילת 2015 היא לא תאשר תוכניות נוספות בעלות תקציבית משמעותית, מבלי להפחית הוצאות אחרות.

פער זה צפוי להמשיך ולהתרחב בשנים העוקבות. יתר על כן, גם אם הממשלה תפחית את הוצאותיה המתוכננות כדי להימנע מחריגה מהתקרה, יידרשו ב-2015 צעדים נוספים – תוספת מסים או הפחתה נוספת של ההוצאות – בהיקף של כ-5 מיליארד שקל כדי שהגירעון יעמוד על 2.5 אחוזי תוצר, בהתאם ליעד הקבוע בחוק ל-2015. גם במקרה זה הפערים הולכים ומתרחבים בשנים העוקבות, מכיוון שללא ההתאמה הגירעון צפוי להישאר קבוע, ברמה של כ-3% תוצר, בשעה שיעדי הגירעון פוחתים משנה לשנה.

על רקע זה, ביטול ההחלטה להעלות את שיעורי מס ההכנסה, כפי שאושרה בממשלה היום, תחייב החלטות על צעדי מדיניות חלופיים, שיגדילו את ההכנסות או יצמצמו פעילויות של הממשלה. אם יוחלט לבצע את מלוא ההתאמה עד 2017 ללא כל העלאה בשיעורי המס, ההוצאה האזרחית הריאלית לנפש לא תעלה יחסית לרמתה הנוכחית.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#