הריכוזיות בענף המחצבות הזניקה את עלויות הסלילה במאות מיליוני שקלים - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הריכוזיות בענף המחצבות הזניקה את עלויות הסלילה במאות מיליוני שקלים

הנסון, שפיר ורדימיקס מחזיקות ביותר מ80% משוק המחצבות - הממשלה כמעט לא העניקה זיכיונות למחצבות חדשות ב-20 השנים האחרונות ■ דו"ח משרד הפנים: כל התייקרות של 10% היא תוספת של 250 מיליון שקל בעלויות בנייה

10תגובות

ענף המחצבות, האחראי לאספקת חומרי גלם לבנייה ולתשתיות, מתאפיין בריכוזיות גבוהה, שמאפשרת למחצבות להעלות מחירים - כך עולה מכמה ניירות עמדה שהוגשו בשבוע האחרון לוועדת ששינסקי על ידי גורמים שונים בתעשייה ובענף המחצבות. מחיריהם של חומרי החציבה זינקו בכמעט 70% בשנים 2012-2006 - ומכיוון שהם משמשים גם כחומר גלם לאספלט, בלוקים ועוד חומרי בנייה לכבישים, גשרים ומבנים שונים, התייקרותם השפיעה לרעה על עלויות הבנייה והסלילה.

ועדת ששינסקי, שהתחילה את עבודתה לפני כחודשיים ותחדש את מפגשיה בשבוע הבא, אמורה להמליץ על מדיניות ממשלתית לגבי תמלוגים שיופקו משימוש במשאבי טבע, ובהם חומרי חציבה. התאחדות התעשיינים מזהירה כי העלאת התמלוגים על חומרי חציבה תגביר את הריכוזיות ותאיץ את עליית המחירים בשוק ‏(ראו מסגרת‏). הוועדה אמורה להגיש את מסקנותיה עד יולי 2014.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

בפריפריה לא רוצים חלשים - ודירות הדיור הציבורי יימכרו

בגלל פרצה בחוק: נשר ומאות חברות דורשות הטבות מס של עד מיליארד ש'

דרור אטקס, ארגון יש דין

ב-2003 קבעה ועדת ביין מדיניות חדשה למכרזי מחצבות ולטיפול בזיכיונות שניתנו על מחצבות. עיקר השינוי היה הוצאת מכרז למחצבות חדשות, נטילת חלק מהיתרי החציבה שניתנו לחברות גדולות והעברתם לאחרות. קודם לכן, לא פורסמו מכרזים למחצבות חדשות. בפועל, המדינה נטלה חלק מהזיכיונות שניתנו לחברות הגדולות, אך לא הביאה לפתיחת מחצבות חדשות ולהגדלת התחרות בענף.

ב-20 השנים האחרונות נערכו רק חמישה מכרזים למחצבות חדשות לכריית גיר וחצץ, ואף אחת מהמחצבות האלה אינה פעילה כיום. בד בבד התרחשה בענף קונסולידציה: שפיר הנדסה רכשה את מחצבות רויכמן ב-2005, ורדימיקס רכשה את הבעלות המלאה על אבן וסיד ב-2008. כתוצאה מכך, מחזיקות כיום שלוש חברות - הנסון, שפיר ורדימיקס - ב-17 מתוך 42 המחצבות בישראל ובשטחים, ומספקות 65.6% מחומרי החציבה המופקים מהן ‏(כולל מחצבות בשטחים‏). חלקן ב-31 המחצבות שבשטח ישראל גבוה יותר ומגיע ל-56% מהמחצבות ול-83% מהתפוקה, לפי מקורות בענף.

מרשות מקרקעי ישראל ‏(רמ"י‏) נמסר כי "לרשות אינטרס לשווק מחצבות. הרשות משקיעה מאמצים כדי שבשוק יהיו מחצבות, שיספקו את צורכי הבנייה והסלילה של המשק. עם זאת, הפעלת המחצבות תלויה בשרשרת גורמים, כמו מוסדות התכנון, משרד התשתיות הלאומיות האחראי על מחצבים, וגורמי איכות סביבה שיש להם השפעה על אישור תוכניות. מכיוון שלא ניתן לשווק ללא תוכנית מאושרת, תהליך התכנון, האישור וההתנהלות מול התנגדויות אורך לעתים שנים".

מקורות בענף אישרו כי ניסיונות המדינה לשווק מחצבות חדשות, או לפתוח מחדש מחצבות שנסגרו, נתקלו פעמים רבות בהתנגדות של גופים ירוקים, שטירפדו את פתיחת המחצבות.

רשות ההגבלים בודקת את הענף

מחיר חומרי הגלם בענף המחצבות היה תנודתי במיוחד ב-15 השנים האחרונות. יחסית לנתוני 1998 הוא נשחק מעט, לפי מקורות בענף, אך בין 2006 ל-2012 הוא זינק בכמעט 70%. הבסיס העיקרי להבנת הענף היא תוכנית המתאר תמ"א 14ב' שפורסמה בדצמבר 2010 ומתבססת על נתוני 2008 - תוכנית שמעודכנת מדי פעם, באופן רשמי למחצה, וכך גם בימים אלה עבור ועדת ששינסקי.

לפי התוכנית, לחומרי גלם ממקורות חציבה - כמו חצץ, שיש וקרמיקה - יש משקל נמוך במחירי הדיור; ירידה של 10% במחיר החצץ תביא לירידה של 0.5% בלבד בעלויות הבנייה למגורים. מנגד, משקלם של חומרי גלם אלה במדד מחירי הסלילה, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ‏(למ"ס‏), גבוה בהרבה - 45%. מתוך זה מהווים המלט ומוצריו 22%, תערובת ביטומן ואספלט 25%, וחומרי חציבה 48%. כך, משקלם של חומרי החציבה במדד מחירי הסלילה הוא 21.7%.

ניר כפרי. מקור: רשות מקרקעי ישראל

ניתוח משקלם של רכיבי מדד מחירי הסלילה מראה כי שינוי של כ-10% במחיר החצץ וחומרי חציבה אחרים יכול להתבטא בעלייה של כ-2.2% בעלות פרויקט של סלילת כביש, לדוגמה. "אם נביא בחשבון שההוצאה השנתית להשקעות בכבישים לבדם הסתכמה ב-2008 ביותר מ-5 מיליארד שקל, התייקרות של 10% תחייב דרישה לתוספת תקציב שנתית של רבע מיליארד שקל, או קיצוץ בסכום דומה בהשקעה בתשתיות", נכתב בתוכנית. על פי נתוני הלמ"ס, פיתוח כבישים ותשתיות פיסיות לתחבורה היווה ב-2012 כ-60% מההשקעה הציבורית הכוללת בענף התחבורה.

בענף מייחסים את עליית המחירים בשיעור של כמעט 70% בעיקר לריכוזיות הענף, שגברה בעקבות המלצות ועדת ביין מ-2003. עם זאת, בענף מציינים כי מחיר ההובלה הוא מרכיב חשוב בעלויות, ועליית המחירים משקפת גם את התייקרות הדלק באותה תקופה.

ניתוח ענף המחצבות שהונח על שולחנה של ועדת ששינסקי באחד מניירות העמדה אינו מזכיר את חברת נשר, מונופול המלט, אך מפנה את הזרקור לקבוצת שפיר כגורם ריכוזי בענף המחצבות ובשרשרת הייצור. לשפיר מחצבות אבן, מפעלי בטון, מפעלי אספלט, קבוצת סלילה ומערך הובלה. הניתוח מציין כי מבנה החברה מאפשר לה לשלוט בכל שרשרת הייצור, החל בחציבת חומרי גלם וכלה בבנייה בשטח, ובכך ליצור חסם שוק עבור חברות שמתחרות בה במקטעים שונים, במיוחד באזורי ירושלים וחיפה.

עם זאת, נראה שמבנה אנכי שכזה מקובל כאמצעי לפיזור סיכונים ולהעלאת יעילות השימוש בחומרי החציבה ומוצרי ההמשך שלהם. להלכה לפחות, הרצף עשוי לאפשר לחברה להגיש הצעה זולה יותר במכרזי ממשלה.

בישראל יש חברות נוספות בעלות שרשרת פעילויות, כמו למשל, אשטרום המחזיקה מחצבות, מפעלי אספלט ובטון ופעילות ענפה בתחום הדיור, וחברות המחזיקות שרשרת קצרה יותר של מחצבות ומפעלי אספלט ובטון, כמו הנסון ומחצבות כפר גלעדי.

ענף חומרי החציבה נבדק על ידי רשות ההגבלים לפני כמה שנים, כשנשר ניסתה לרכוש את הנסון כדי ליצור שרשרת אנכית דומה לזו של שפיר. עסקת נשר-הנסון נבלמה על ידי רשות ההגבלים, מכיוון שנשר היא מונופול משמעותי ‏(85%-90%) בשוק המלט, ובענף חששו שהמיזוג יחזק את כוחה בשיעור שיפגע מאוד בתחרות. באותה בדיקה, ככל הידוע, לא הגיעה רשות ההגבלים למסקנה כי שפיר מהווה חסם תחרות משמעותי. עם זאת, הרשות חידשה לפני כשנה את בדיקת ענף המחצבות, שנמצאת בעיצומה בימים אלה.

התאחדות התעשיינים: ענף המחצבות אינו ריכוזי

התאחדות התעשיינים הניחה באחרונה על שולחנה של ועדת ששינסקי נייר עבודה משלה בנושא ענף המחצבות, המציג תמונה כמעט הפוכה לגבי התחרות בענף מניירות העמדה האחרים שהוגשו לוועדה.

אלכס ליבק

לפי ההתאחדות, שוק המחצבות בישראל מבוזר, מכיוון שפועלות בו 18 חברות, המפעילות 38 מחצבות ברחבי המדינה. איגוד יצרני חומרי המחצבה שבהתאחדות ביקש להופיע בפני הוועדה, מחשש שזו תקבל הצעה להעלות את התמלוגים בענף פי עשרה. לפי התאחדות התעשיינים, התמלוג הנוכחי על חצץ ומצע ‏(חומרי הגלם העיקריים לתשתיות‏), 4.39 שקלים לטונה ‏(כולל תשלום לקרן לשיקום מחצבות בסך 0.36 שקלים לטונה‏), מהווה 14% ממחיר המכירה הממוצע שלהם.

לאור עלויות השינוע הגבוהות של המוצרים, אין כמעט יבוא מתחרה שיכול להוריד מחירים. לטענת היצרנים, מחיר החצץ והמצע קרוב לעלות הייצור. לדוגמה, ציינו, על פי נתוני השמאי הממשלתי, במחצבה בינונית המייצרת עד מיליון טונה בשנה, שיעור התמלוג מהרווח הוא כ-60% ושיעור ההוצאות ללא תמלוגים - 77% מהפדיון - לעומת 30% בענף הגז הטבעי, שאותו בחנה ועדת ששינסקי הקודמת, שעל מסקנותיה צפויות להתבסס המלצות הוועדה הנוכחית.

התעשיינים מזהירים כי העלאת שיעור התמלוגים עלולה להביא להעלאת מחיר חומר הגלם, שתגולגל לצרכן. לפיכך, הם מציעים להקטין את שיעור התמלוגים מ-14% ל-4% ממחיר המכירה הממוצע, ולמסות את הרווח הנוסף באמצעות מס החברות הרגיל.

לגישתם, הקטנת שיעור התמלוגים תאפשר שיווק של זיכיונות למחצבות שנחשבות פחות רווחיות, ובכך תאפשר להגדיל את היצע החצץ והמצע. כך יוזל חומר הגלם, ובעקבותיו יוזלו התשומות של תעשיות ההמשך, כמו בטון, אספלט ובלוקים. הוזלה זו תאפשר להקטין את התקציב המוקצה לתשתיות ובנייה.

מנגד, העלאת שיעור התמלוגים עשויה להביא, על פי התאחדות התעשיינים, לעלייה תלולה של מחירי החצץ והמצע ומחירי הדיור, לצמצום משמעותי בסלילת כבישים במימון ציבורי ‏(ולפיכך, גם לעלייה בתאונות הדרכים‏), ולסגירת מחצבות שרווחיותן נמוכה, תוך יצירת תחרות מצד מחצבות פלסטיניות, שלא ישלמו תמלוגים מוגדלים.

ב-2010 בדק מינהל מקרקעי ישראל שורת הצעות של הכלכלן רן חקלאי בנושא ענף הכרייה, בהן המלצה להעלות את התמלוגים לכ-22.5 שקל לטונה, והותיר אותם על כ-4 שקלים לטונה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#