"מונופול מכון התקנים מתרחב גם ליצוא, וזה מדאיג אותנו" - עושים עסק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מונופול מכון התקנים מתרחב גם ליצוא, וזה מדאיג אותנו"

מעבדת התקינה הפרטית ITL קיבלה את אישור משרד הכלכלה לבדוק מוצרים המיועדים ליבוא וליצוא, אבל טוענת שמכון התקנים אינו מכיר בבדיקות שלה ■ במכון לא מכחישים את הטענה אך מעבירים את האחריות לממשלה: "היא זו שהחליטה לא לפתוח את אישורי היבוא לתחרות" ■ מנכ"ל ITL: "מכון התקנים נכנס יותר ויותר לתחום התקינה הבינלאומית, ומפעיל את כוחו המונופוליסטי מול גופים בינלאומיים שבעבר עבדו אתנו"

21תגובות

סכסוך מסחרי או חסימת מתחרים? מכון התקנים אינו מוכן להכיר בבדיקות למוצרים המיועדים ליבוא וליצוא שמבצעת מעבדת ITL מלוד - מעבדת תקינה המוכרת על ידי משרד הכלכלה. מצב זה פוגע בקצב שחרור מוצרים מהמכס ומהווה למעשה חסם 
יבוא גורף.

מנכ"ל ITL, אופיר גמליאל, טוען כי "אין למכון התקנים סמכות לא להכיר בבדיקות שלנו, מאחר שמשרד הכלכלה אישר אותנו כמעבדה מוסמכת ומכיר בבדיקות שלנו - בין השאר כדי שנתחרה במכון". במשרד הכלכלה רומזים כי אי ההכרה בבדיקות של ITL נובע כנראה מסכסוך מסחרי, והציעו למכון התקנים "לבחון מחדש את עמדתו" בסוגיה.

במכון התקנים טוענים כי ITL לא חתמה עם המכון על הסכם שיאפשר להכיר בבדיקות שלה, ולכן המכון אינו מאשר את הבדיקות שהיא מבצעת במוצרים מיובאים. ואולם, יבואנים ויצואנים שתלונותיהם הגיעו ל–TheMarker אומרים כי למכון אין עניין לוותר על המונופול שלו בתחום.

"תחרות בלתי הוגנת"

תומר אפלבאום

בישראל פועלות שתי מעבדות פרטיות המתחרות במכון התקנים בבדיקת תקן של מוצרים בתחום האלקטרוניקה, בדגש על ציוד רפואי וציוד תקשורת: מעבדת חרמון מבנימינה ו–ITL. לדברי הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, גרישה דויטש, יש להן אישור להוציא דו"חות בדיקה ואישורים על עמידה בתקן הישראלי. במשרד הכלכלה מקווים שחילוקי הדעות בין מכון התקנים ל–ITL יסתיימו בהבנה, אך לא מתכוונים להתערב בסכסוך ביניהם.

ITL מתמחה במתן אישורים לתקינה בינלאומית וישראלית, ופועלת זה 21 שנה. במכתב ששיגר גמליאל לפני כחודש לדויטש כתב: "נוצר מצב שבו מכון התקנים הישראלי אינו מכיר במעמדנו כמעבדה מאושרת, ושם חסמים בתחום התקינה המקומית והתקינה הבינלאומית, דבר שיוצר תחרות בלתי הוגנת". לטענת גמליאל, "התנהלות המכון גורמת לנזקים בכך שהיא מאטה את השירות ומעמיסה עלינו עלויות נוספות, וכתוצאה מכך גם על לקוחותינו".

גמליאל טען כי בעוד יבואן שמעוניין לערוך בדיקות תקינה ב–ITL למוצר שהוא מייבא נחסם על ידי מכון התקנים, אם הוא יערוך את הבדיקות בחו"ל, מכון התקנים יכיר בבדיקות שלו. כך, אם הבדיקה תיערך במכון תקינה בגרמניה ש–ITL משמשת מעבדה שלו בישראל, הוא יכיר בבדיקותיה.

עוד ציין גמליאל כי בעוד מכון התקנים הישראלי אינו מכיר בתעודות של ITL לעמידה בתקינה הישראלית, "חרף מעמדנו המעוגן בחוק כמעבדה מאושרת", בחו"ל מקבלים את האישורים של המעבדה הפרטית הישראלית: "אנחנו מקבלים בקשות מיצרנים בחו"ל לאשר את המוצרים שלהם למדינות שונות בעולם, והעבודה נעשית בישראל על ידינו. אישורי הבדיקות שלנו מתקבלים ברוב מדינות העולם".

"ITL רוצה מעמד שיסמיך אותה לאשר התאמה של מוצרי יבוא לתקן", אומר יעקב וכטל, המשנה למנכ"ל מכון התקנים, "אבל הממשלה החליטה לא לפתוח את בדיקות היבוא לתחרות. ב–ITL דורשים מאתנו להכיר בתעודות שלהם, וזה אומר לעקוף את החלטות הממשלה". מדובר בהחלטת בג"ץ שלפיה מכון התקנים ימשיך להיות מונופול באישור יבוא לפי תקנים רשמיים. בישראל כ–3,500 תקנים, אך רק כ–550 מהם מחייבים וכרוכים באישור מכון התקנים, משיקולי בטיחות ושמירת הסביבה.

לדברי וכטל, "אין ל–ITL מעמד של גוף שמאשר התאמה לתקן רשמי. נכון, אנחנו לא מכירים בבדיקה שלהם לצורך הכנסת מוצר לישראל, אבל אם הם עשו בדיקה למוצר מיובא ואינטרטק ‏(מכון בריטי ש–ITL עובדת אתו ומכון התקנים מחויב להכיר באישורים שלו מתוקף הסכמה בינלאומית - א"ק‏) הוציא תעודה לפי הבדיקה שלהם, אנחנו מחויבים להכיר בזה".

תומר אפלבאום

למה הם צריכים לנדוד למכון בחו"ל במקום לקבל אישור שלכם?

"כי אין לי שום הסכם אתם".

האם היו סעיפים מסוימים שמנעו מהם לחתום על הסכם?

"לא היה בתנאים שלנו שום דבר שמנע חתימה. הצענו להם לעבוד אתנו במקום עם אינטרטק".

למה במקום, ולא בנוסף?

"הם יכולים לעבוד עם כל מי שמוכן לעבוד אתם. הם סירבו לעבוד אתנו. בהסכם שהצענו להם, לא היתה התניה שהם לא יעבדו עם אינטרטק. לא מכירים סתם כך בתעודות בדיקה, צריך להיות הסכם שמגדיר את ההתחייבויות של הבודק, אבל הם רוצים מעמד מקביל לשלנו. הם לא רוצים לעבוד כך שהם בודקים ואנחנו נותנים אישורים".

תומר אפלבאום

בתגובה אמר גמליאל שכבר שנים הוא מנסה לחתום על הסכם מסוג זה עם מכון התקנים, אך "המכון מתחמק, מכיוון שהוא רוצה להישאר מונופול". לדבריו, "אני רודף אחריהם שנים כדי לחתום על הסכם. הם לא מעוניינים, כי אין להם אינטרס לתת לנו להיכנס לבדיקת יבוא. הם אומרים לי שזה מונופול שלהם על פי צו יבוא חופשי, ושעל פי הצו, ITL אינה רשאית להוציא אישור לתקן רשמי. עכשיו הם אומרים שהם רוצים לחתום? שטויות. הם ניסו לקנות זמן. הם רואים שכלו כל הקצים ויש מישהו שלא מוכן לשתוק יותר. שנים הם מורחים אותי בנושא ההסכם".

בפנייתו לדויטש התלונן גמליאל גם על ניסיון לכאורה של מכון התקנים לשמר את המונופול שלו גם בבדיקת תקינה למוצרים ישראליים המיועדים ליצוא. "בשנים האחרונות מכון התקנים נכנס יותר ויותר לתחום התקינה הבינלאומית ליצוא, ומפעיל את כוחו המונופוליסטי מול גופים בינלאומיים שבעבר עבדו אתנו", כתב גמליאל לדויטש. "מונופול מכון התקנים מתרחב גם ליצוא, וזה מדאיג אותנו". עוד התלונן גמליאל כי מכון התקנים אינו מאפשר ל–ITL לייצג את ישראל בארגונים בינלאומיים שהמכון חבר בהם. לדבריו, "המכון מונע מאתנו להיכנס כגוף עצמאי ישראלי לארגון IECEE בטענה שאין לנו מעמד לאומי".

IECEE הוא ארגון שהוקם על ידי תעשיינים במטרה להוריד חסמי תקינה במדינות יעד באמצעות הכרה הדדית בבדיקות תקינה. הארגון מעניק לגופים בעולם שתי דרגות תקינה: הגבוהה, NCB, מאפשרת לגוף תקינה לאומי להנפיק תעודות תקינה; והנמוכה, CBTL, מסמיכה מעבדות לבצע בדיקות אך לא להנפיק תעודת עמידה בתקן. ITL הישראלית היא בדרגה הנמוכה יותר, ומכון התקנים בדרגה הגבוהה. המשמעות היא שהבדיקות שמבצעת ITL זקוקות לאישור מגוף בדרגת NCB. לפיכך מעבירה ITL את תוצאות הבדיקות שלה למכון בריטי להוצאת אישור תקינה.

בשבועות האחרונים מנסה החברה לרתום את משרד הכלכלה לקידומהּ למעמד הגבוה יותר, ולדברי גמליאל, מזכיר הארגון תומך בכך. כיום מכון התקנים הוא הגוף היחיד בישראל בדרגה הבכירה בארגון, המאפשרת לו להעניק אישורי תקינה. לעומת זאת, לכמה מדינות החברות בארגון יש יותר מנציג אחד בדרגה הבכירה, בהן ארה"ב, קנדה, צרפת, גרמניה, הולנד, יפן, קוריאה, סינגפור, פולין ואינדונזיה. גמליאל הוסיף כי לפני כשלוש שנים חתמו מכון התקנים ומכון גרמני ‏(TUVR‏) על הכרה הדדית בבדיקות במסגרת הארגון הבינלאומי לתקינה ‏(IECEE‏). בעקבות חתימה זו בוטלו חוזים בין ITL למכון הגרמני.

וכטל דוחה את הטענות שלפיהן ההתקשרות עם המכון הגרמני הותנתה בביטול קשריו עם ITL, וציין כי סעיפים מסוג זה אסורים בהסכמים בין גופים הפועלים באיגוד הבינלאומי. עם זאת, ממסמך שהגיע ל–TheMarker, עולה כי הדברים התנהלו אחרת. בפברואר 2010 כתב וכטל לגמליאל: "בין מכון התקנים הישראלי לבין TUVR נחתם הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי, העוסק במגוון נושאים והמגדיר, בין היתר, בלעדיות הדדית, כמקובל בהסכמים מסוג זה בין ארגוני התעדה ‏(מעניקי תעודות - א"ק‏). נראה לנו שהסכם שיתוף הפעולה הוא הסיבה להחלטה של TUVR לבטל את מעמד המעבדה שלכם כ–CBTL. ברור שההחלטה של TUVR להתקשר עם מכון התקנים הישראלי בהסכם כאמור היא החלטה שלה, ואין זה מתפקידו של מכון התקנים הישראלי להתערב בהחלטות של TUVR או לייצג את עמדתה".

בתגובה אמר וכטל, כי "בשיחות עם TUVR לא דובר על בלעדיות בבדיקת מוצרים בהתאמה לתקן. הם רצו לתת לנו בלעדיות בפיקוח על מפעלים ‏(בדיקות שמתבצעות לגבי תהליך הייצור במטרה לוודא שאין פגמים בתהליך - א"ק‏). בסופו של דבר זה ירד מהפרק ומייד לאחר כתיבת המייל זה שונה, ואין היום שום בלעדיות".

תומר אפלבאום

כדי להתגבר על מחסום התקינה בסחר הישראלי - ליבוא וליצוא - חתמה הממשלה לפני כשנה וחצי על הסכם הכרה הדדית בתקינה בתחום התקשורת עם קנדה, ולאחר מכן עם ארה"ב, ובקרוב יורחבו ההסכמים למדינות נוספות. במסגרת ההסכמים תקבע המדינה אילו גופים יוסמכו לתת אישורי תקן ליצוא, ובכוונתה להכיר בשתי המעבדות הפרטיות, ITL וחרמון, לצד המעבדה של מכון התקנים, כמעבדות מוסמכות.

"כשמכון התקנים התחיל לקחת 15 אלף שקל לבדיקה, יבואנים קטנים נמחקו" / אמיתי זיו ואורה קורן

מדוע היצרנים האירופים נהנים מתחרות בתחום התקינה ויצרים ישראלים תלויים בגוף אחד ויחיד, מכון התקנים?

"מכון התקנים לא מאפשר ליבואנים קטנים לפעול בשוק", אומר שמואל הניג, יבואן צעצועים. "כשהמכון התחיל לקחת 15 אלף שקל על בדיקה, יבואנים קטנים נמחקו, כי אתה צריך לייבא אלפי יחידות כדי להרוויח". לדבריו, המכון אינו מכיר באישורים שניתנו באירופה לצעצועים שהוא מייבא. "אני עובד עם חברה גרמנית שמשווקת 
ל–148 מדינות בעולם. בכולן מכירים בבדיקות של המכון הגרמני - חוץ מבישראל. ההסבר שניתן לי הוא שאין הסכם הדדיות עם המכון הגרמני".

הדרישה להכיר בבדיקת מעבדה בחו"ל בתנאי שזו תכיר בבדיקות של מכון התקנים ‏(הסכם הדדיות‏) היא דרישה של התאחדות התעשיינים ושל מכון התקנים. התעשיינים טוענים שאם יצטרכו להתחרות בשוק מקומי שיוצף במוצרים שנבדקו בחו"ל, מן הראוי שיקבלו הטבה מקבילה למתחריהם בחו"ל - כלומר שמכונים בחו"ל יכירו בבדיקות של מכון התקנים הישראלי במוצרים מיוצאים, ולא יחייבו אותם בבדיקה נוספת במדינת היעד.

לדברי הניג, אם ישראל מכירה בבדיקות תקן של כלי רכב באירופה, אין סיבה שלא תכיר בבדיקות תקן אחרות. "אם מוצר לא מרעיל ילד באירופה הוא גם לא מרעיל בישראל. למה לבדוק פעמיים? למה צריך לבדוק אותו שוב בישראל?"

לטענתו, גם במקרים שבהם המכון מכיר בתעודה זרה, הוא גובה על בדיקת התעודה סכום הדומה לבדיקת המוצר, כך שבכל מקרה הוא מהווה מכשול בפני יבוא. "אנשים לא מבינים את המשמעות של זה. זה מעוות. בכירים במשרד הכלכלה ציינו שעלות בדיקת התעודה גבוהה מאוד ומגיעה ליותר מ–50% מעלות בדיקת המוצר, במקום שתהיה 5% ממנה".

בכל האמור לגבי מכון התקנים, רב הנסתר על הגלוי. חרף היותו תאגיד מדינתי, אין הוא מפרסם דו"חות כספיים, והמעט הידוע על פעילותו הוא בזכות ביקורת של מבקר המדינה. כך למשל, ידוע שבמכון מועסקים כ–1,000 עובדים, כ–200 מהם בדרגת השכר הגבוהה ביותר בשירות הציבורי. עוד ידוע שב–2009 היה מחזור ההכנסות שלו 285 מיליון שקל, ואילו בשנים האחרונות הוא כבר קרוב ל–400 מיליון שקל.

ממה נובעת העלייה החדה בהכנסות? האם הוא גוף רווחי או הפסדי? מהו רכיב השכר בהוצאותיו? האם כוח האדם בו גדל או קטן? לפי שעה, כל השאלות נותרות ללא מענה. מה שבטוח הוא שאילו היה קיים תו תקן לשקיפות, מכון התקנים לא היה מקבל אותו.

חברת גל־על מפתחת ומייצרת מסנני מים לשימוש ביתי ומשרדי. החברה, המשתמשת באבני לשם לטיהור המים במקום בסיליפוס המקובל בחברות אחרות, קיבלה תו תקן מגופים מובילים בעולם, וביולי 2010 היתה בין עשר החברות המומלצות ברשימה שהפיצה המשלחת הכלכלית של ישראל בניו יורק. החברה מוכרת בכ–12 מיליון שקל בשנה, ולאחר קבלת תקן אמריקאי מחמיר צופה עלייה ניכרת במכירות בארה"ב. "אני האדם הראשון שאמר למכון התקנים שאני רוצה שיסירו את התקן שנתנו למוצר שלי", מספר הבעלים, ברוך זיסר.

לדבריו, החליט להתנער מהמכון לאחר שזה בדק, לבקשתו, את איכות המים בשתי השיטות. "במכון אישרו שהמים שטוהרו באבני לשם עומדים בהוראות משרד הבריאות. לגבי הסיליפוס הם לא שלחו תוצאות. אחרי מאבק ממושך הם שלחו את התוצאות, ועיני חשכו". לדבריו, הבדיקה העלתה ספק לגבי איכות המים. זיסר החליט שהוא לא מעוניין שלמוצר שלו יהיה אותו תו תקן כמו למוצר שהמים המטוהרים בו אינם ראויים לשתייה.

"פירסמתי את התוצאות של שתי הבדיקות באתר החברה שלי. אני יכול לכתוב 'מים בריאים' כשאני מפרסם את המוצר שלי, אבל אצל האחרים, התקן לא בדק את איכות המים אלא בעיקר את תהליכי הייצור. כדי לעמוד בתקנים אמיתיים לא נותר לי אלא לפנות למכונים בחו"ל. התקנים שקיבלנו מגופים חשובים בעולם הם תקן NSF הבינלאומי, תקן ANSI האמריקאי, תקן SCC הקנדי ותקן NSF האמריקאי".

"ברור שאין תקן, זה מוצר חדש"

יהודה כהן מבני ברק פיתח לול לתינוקות שבסיסו ‏(המיטה‏) מתרומם ויורד באופן חשמלי. "פיתחתי מוצר שנמכר כיום בארה"ב ובמקסיקו, ואפשר למצוא אותו ברשתות כמו Kmart, טויס אר אס או וולמארט", הוא אומר. "הוא קיבל את כל האישורים הרלוונטיים של ארגוני הבטיחות והתקינה האמריקאיים. רציתי לייבא את זה לישראל וקבעתי פגישה עם סמנכ"ל מוצרי התינוקות במכון התקנים.

"הוא אמר לי: 'אני לא מכניס את המיטה הזאת לישראל, אין לי תקן בשבילה'. אמרתי לו, 'ברור שאין תקן, זה מוצר חדש', אבל הוא התעקש ואמר שלפי הספר שלו, אין אפיון למיטה זזה, ואם אני רוצה להוציא תקן חדש - זה 200 אלף שקל ושנתיים־שלוש של ועדות. בשילב ניסו לעזור לי, היתה לי פגישה עם איגוד התעשיינים, אבל כולם אמרו לי שזו מלחמה אבודה מראש".

ממכון התקנים נמסר בתגובה: "היבואן ‏(הניג - א"ק‏) לא המציא למכון תעודת בדיקה של גוף מוכר ובלתי תלוי. הוא דורש שנכיר בבדיקות שביצע היצרן בעצמו, אך לא ניתן להכיר באישורים אלה. כאשר מכון התקנים מכיר בתעודות בדיקה של מכוני בדיקה בינלאומיים מוכרים ובלתי תלויים, הוא לוקח למעשה אחריות על בדיקות שלא הוא ביצע, וההכרה היא רק באמצעות הסכמי הכרה פורמליים. מכון התקנים מקיים הסכמי הכרה כאלה עם מרבית ארגוני ההתעדה המובילים בעולם, ואם ימציא היבואן תעודות מגופים אלו, יכיר המכון בתעודות.

ביחס לבדיקות מסנני מים נמסר ממכון התקנים: "התקן שחל על סנני מים בודק את נכונות הצהרת היצרן. אם היצרן אומר שהסנן מרחיק אבנית, מכון התקנים בודק הרחקת אבנית. המכון לא בודק התאמת מים לשתייה. בישיבות התקינה נמצאים גם אנשי משרד הבריאות. לא היו קובעים תקן בלי שמשרד הבריאות החליט לבדוק את כל ההיבטים הבריאותיים".

המדינה מנסה להחליש את מכון התקנים

בתחילת החודש אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת את הצעת הממשלה לרפורמה בתקינה. לפי הרפורמה, היבוא יתבצע על סמך הצהרה של היבואן כי המוצר עומד בתקן - אלא אם כן יחליט הממונה על התקינה במשרד הכלכלה אחרת. בכך יוחלף העיקרון הנוכחי, שלפיו היבוא כולו מותנה באישור מכון התקנים. במוצרים שלגביהם יחליט הממונה כי נדרש אישור מכון התקנים, יוחל המנגנון הנוכחי של בדיקות באחריות המכון.

במוצרים חדשים, שעמידתם בתקנים מוטלת בספק, יוכל הממונה לקבוע כי המוצר ייבדק בשנה הראשונה ליבואו לישראל, ולאחריה תספיק הצהרת היבואן על עמידתו בתקן. עוד נקבע כי הממונה יוכל להסמיך גופים נוספים, מלבד מכון התקנים, אם יתעורר צורך להאיץ את הבדיקות. ממשרד הכלכלה נמסר כי המשמעות היא שאם המשרד לא יהיה מרוצה מהבדיקה של מכון התקנים, הוא יוכל להפקיע אותה ממנו.

עניין נוסף שעוגן בחוק הוא סמכויות שר הכלכלה לשנות את המחירון של מכון התקנים. יבואנים רבים מתלוננים כי המחירים הגבוהים הם חסם בפני תחרות. שר הכלכלה יוכל לקבוע מחירים נמוכים יותר, ואלה יותנו באישור ועדת הכלכלה.

מהי תקינה ומי רשאי לאשר עמידה בתקן?

תקינה היא קביעת הדרישות השונות לגבי מוצרים ‏(טיב, הרכב חומרים, תהליך ייצור ועוד‏), שחלקן מחייבות את היצרנים. בישראל 3,500 תקנים למוצרים, מהם 550 מחייבים.

מי מוסמך לקבוע שמוצר עומד בתקן הישראלי?

מכון התקנים, ובתחומי תקשורת ומכשור רפואי גם שתי מעבדות פרטיות, חרמון ו–ITL, ומעבדה מיוחדת של מכון התקנים, תקשוב.

מהי מעבדה מוסמכת?

מעבדה שקיבלה את אישור משרד הכלכלה ושהוסמכה להנפיק אישורי בדיקה למוצרים או אישורי עמידה בתקנים.

איך נוצר המונופול של מכון התקנים ביבוא?

שחרור ממכס של מוצר שנבדק במעבדה פרטית מותנה באישור מכון התקנים. המעבדה הפרטית יכולה להעביר את הבדיקה שלה לאישור מכון התקנים או למכון תקנים בחו"ל שמכון התקנים הישראלי מחויב להכיר באישוריו.

מהו IECEE?

רשת תקינה בינלאומית שהוקמה על ידי תעשיינים ומאפשרת הכרה הדדית באישורי תקינה בין מכונים במדינות השונות, במטרה להסיר מחסומי סחר.

מהם NCB ו-CBTL?

הרשת הבינלאומית ‏(IECEE‏) נותנת לגופי התקינה הרשאות בשתי רמות: NCB, המסמיכה אותה להוציא אישורי עמידה בתקנים; ו–CBTL, המאפשרת למעבדות להוציא סיכומי בדיקות של מוצרים, אך לא אישורי עמידה בתקן. המעבדות צריכות להעביר את התוצאות לאחד הגופים בדרגת NCB.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#