מירב ארלוזורוב

האמריקאים מעלים על נס את אליוט נס, החוקר מטעם משרד האוצר האמריקאי שהצליח להביא למאסרו של ראש המאפיה בשיקגו, אל קפונה, בשל עבירות מס. בתרבות האמריקאית נס נהפך לגיבור עממי, ואף זכה שכוכבים הוליוודים דוגמת קווין קוסטנר יגלמו את דמותו.

לישראל אין את האליוט נס שלה, וכנראה גם לא יהיה. זאת מאחר שהדבר האחרון שהציבור הישראלי מעלה על נס הוא חוקרי מס הכנסה העשויים ללא חת. להיפך, התרבות הישראלית לוקה בכך שהיא רואה בחוקרי המס סוג של מוקצים מחמת מיאוס, ומייחלת לכשלונם, וזאת מסיבה פרוזאית אחת: התרבות הישראלית אינה רואה בהעלמת מס פשע.

"שינוי התפישה של חוק איסור הלבנות הון מחוק שעוסק בהלבנה של פשיעה חמורה במיוחד, מאורגנת או טרוריסטית, לחוק שעוסק בפשיעה כלכלית שהיא פחות חמורה, מחייב תיקונים כדי לשמור על זכויות נאשמים ואיזון באכיפה". כנסת ישראל היא שכתבה לנו כך השבוע, בתגובה לשאלה מדוע מסרבת הכנסת לדון בהצעת החוק שתגדיר העלמות מס חמורות כעבירות של הלבנות הון. התגובה של בית המחוקקים הישראלי מדברת בעד עצמה - יש פשיעה חמורה, כמו ארגוני טרור או ארגוני פשע, ויש פשיעה פחות חמורה, כמו העלמות מס, ואסור לערבב בין השתיים.

צילום: דרימס טיים

ניתן להניח שכמעט כל קוראי TheMarker יסכימו עם הקביעה הזו של הכנסת - כי הרי אין דין סוחר סמים כדין שרברב שמעלים הכנסות, נכון? בתפישה הישראלית זה ברור מאליו שמעלים מסים אינו פושע כבד או שמא אינו פושע כלל. ליבנו כמעט נכמר על השרברב שלא גומר את החודש ואין לו דרך להתפרנס אלא באמצעות "עבודה בשחור", ובלי להסס אנחנו מצטרפים אליו: אנחנו מוותרים על קבלת חשבונית ממנו, ומתחלקים אתו בהעלמת המס הקטנה שלנו, העלמה של 18% מע"מ. לאחר מכן השרברב יחסוך גם את תשלום מס ההכנסה או מס החברות על ההכנסה שהוא קיבל מאתנו.

מכיוון שכולנו שותפים לקנוניה היומיומית של העלמת מסים, כולנו משוכנעים שלהעלים מסים זה נורמטיבי. למעשה, לחלקנו יש אפילו צידוק מוסרי לכך: מדינת ישראל היא מדינה מושחתת, כספי המסים שהמדינה גובה מאתנו זורמים לכיסי המתנחלים־חרדים־טייקונים־ועדי עובדים, ולכן זה בכלל צודק והגון להעלים מסים מהמדינה. בבחינת "הגונב מגנב פטור".

רק שבדרך אנחנו שוכחים שאנחנו עדיין גנבים. ולא סתם גנבים, אלא גנבים מן הסוג השפל והנבזה ביותר. חוק איסור הלבנות הון, למשל, יתייחס למי שירמה את חברת הביטוח בעזרת מסמך מזויף כפושע כבד וכמלבין הון, שיש להפעיל את האמצעים הכבדים של החוק נגדו. לעומת זאת, מי שירמה את מדינת ישראל בעזרת מסמך מזויף - דיווח כוזב למס הכנסה, חשבוניות פיקטיביות, יצירת חברות מלאכותיות ועוד - לא יוכר כפושע לצורך החוק, והמהלכים שהוא יבצע כדי להסתיר את הכסף שהוא "הרוויח בשחור" לא יחשבו להלבנת הון.

מי שזה נשמע לו טבעי, כדאי שיהרהר רגע בפרשנות האמריקאית לאותה סיטואציה: לא רק שהאמריקאים יראו במעלים המס פושע ומלבין הון, אלא שהם יסווגו אותו כפושע גרוע במיוחד. זאת מאחר שמי שרימה את חברת הביטוח, לפחות גנב מאילי ההון ומהחזקים. לעומת זאת, מי שרימה את המדינה, גנב בפועל את כספי הסיוע של האלמנות והיתומים, כלומר הוא גונב מהחלשים.

מקום גבוה ולא מכובד

במושגים האמריקאים, ושל מרבית מדינות המערב ‏(אולי פרט לאיטליה‏), אין כלל ספק כי העלמת מס היא פשע פלילי וחברתי חמור מאין כמוהו. אצל האמריקאים השרברב שמעלים מס אינו ראוי לרחמים - הוא ראוי להשלח לכלא, בדיוק כמו ראש המאפיה של שיקגו. זאת כנראה אחת הסיבות מדוע שיעור העלמות המס בארה"ב מוערך ב–9% מהתוצר, לעומת 23% אצלנו.

23% מהתוצר משמעותם כ–230 מיליארד שקל של כספים שמוסתרים מרשויות המס מדי שנה או כ–55–60 מיליארד שקל של הכנסות אבודות ממסים. זאת פרט לנזקים של קצבאות מיותרות, שמקבלים מי שמרוויחים בשחור ולא מדווחים על כך, וכמובן גם כספי פשיעה פלילית שגם היא פורחת במדינה שבה אף אחד לא באמת נלחם בפושעים, גם לא דרך תשלומי המסים שלהם. מדינת ישראל, כלומר, מאבדת דרך ההון השחור את כל תקציב הביטחון השנתי שלה או כרבע מהכנסות השנתיות שלה. זה רבע פחות תקציבי חינוך, רבע פחות סל תרופות, רבע פחות סיוע לחלשים ורבע פחות תרבות.

זאת מדינה שעובדת רק ב–75% מהיכולת שלה, ועם הנטל הביטחוני הגבוה, מדינה שבה לעולם השירותים לאזרח יהיו ירודים ועלובים, ולעולם תהיה לאזרחים סיבה טובה לצאת לרחובות במחאה ציבורית. ניתן להניח שבכל מחאה חברתית שכזו האזרחים ימחו נגד השלטון המושחת והפוליטיקאים הגנבים. האזרחים צודקים כמובן - פני השלטון כפני העם. האזרחים גנבים, וכך גם השליטים שלהם.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום