גירעון של 10.5% עד 2050: "בלי שילוב החרדים והערבים כלכלת ישראל לא תשרוד" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גירעון של 10.5% עד 2050: "בלי שילוב החרדים והערבים כלכלת ישראל לא תשרוד"

על פי תחזית שהוצגה לממשלה, ללא תפנית דרמטית ישראל תשקע כבר ב-2014 בגירעון מבני של 3%, והוא יתרחב ל-10.5% עד 2050: "לא ניתן להמשיך במדיניות של 'עסקים כרגיל'" ■ במוקד החזון האסטרטגי: שיפור ניכר באיכות ההשכלה הערבית והחרדית ושימור כוח האדם האיכותי

18תגובות

בלי שילוב החרדים והערבים בכלכלה הישראלית, לרבות הגדלת שיעור השתתפותם בשוק העבודה ושיפור ההון האנושי שלהם, כלכלת ישראל לא תשרוד - כך קובעת המועצה הלאומית לכלכלה בראשות יוג'ין קנדל, בתפקידה כמטה לתכנון אסטרטגי, בתחזית כלכלית־חברתית ראשונה מסוגה בישראל. התחזית הוצגה בשבוע שעבר לממשלה.

התחזית נעשתה במסגרת תפקידה החדש של המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה - המטה לתכנון אסטרטגי. את הקמת המטה יזמו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר הקודם, יובל שטייניץ. העבודה על התחזית נמשכה חודשים ונעשתה בשיתוף משרד האוצר, בנק ישראל וסמנכ"לי האסטרטגיה במשרדי הממשלה השונים, שמונו במסגרת הקמת המטה. במועצה מדווחים על שיתוף פעולה מצד כל משרדי הממשלה בהכנת התוכנית.

התוכנית כוללת ניתוח של האיומים האסטרטגיים על כלכלת ישראל. השבוע יוצג לממשלה חלקו השני של הניתוח - הצעות להתמודדות עם האיומים.

התוכנית האסטרטגית ניתחה את מצבה של כלכלת ישראל עד 2050. היא מזהה שורה של איומים - פנימיים וחיצוניים. האיומים החיצוניים העיקריים הם אלה:

גיל כהן מגן

1. אי־ודאות בכלכלה העולמית. המשבר הכלכלי העולמי אינו צפוי לחלוף במהרה, וקשה להעריך כיצד יסתיים. זאת מאחר שמדובר במשבר מהסוג המסוכן והמסובך ביותר - משבר פיננסי שנולד מהיקפי חוב עצומים בעולם. למעשה, שיעור החוב הלאומי של מדינות כיום דומה לשיעור החוב שהיה להן בתום מלחמת העולם השנייה. הקטנת החוב תדרוש הקטנה של הביקושים בעולם, ולמעשה המשך ההתכווצות של הכלכלה העולמית. עקב כך, גם שוקי ההון כיום עצבניים מאוד ואינם סלחניים כלפי מדינות שעושות טעויות בניהול כלכלתן.

2. הזדקנות האוכלוסייה. העלייה הנמשכת בתוחלת החיים מביאה לכך שהעולם צועד למצב שבו על כל גמלאי ‏(מעל גיל 65‏) יש שני אזרחים עובדים, לא כולל ילדים. מדובר ביחס תלות ‏(יחס בין עובדים לגמלאים‏) בלתי אפשרי. המשמעות היא ששוק העבודה העולמי חייב להשתנות - משך שנות העבודה חייב להתארך, עובדים יצטרכו להסתגל לעבודה גמישה יותר והם יצטרכו לעבור יותר מקריירה אחת במהלך חייהם.

3. עליית הכלכלות המתפתחות. מרכז הכובד הכלכלי העולמי נע מזרחה, בשעה שכלכלת ישראל קשורה בטבורה למערב.

4. מהפכת המידע. אין ספק כי מהפכת המידע תמשיך לשנות את פני העולם בדרך שקשה מאוד לצפות. כבר עתה ברור כי עלייתה של כלכלת המידע הופכת את העולם לגלובלי ולמתוחכם מאוד, ומקנה כוח רב יותר לציבור - על חשבון הממשלות המרכזיות.

5. תחרות גוברת על משאבים. העושר הגובר בעולם עקב עליית הכלכלות המתפתחות יוצר תחרות עצומה על משאבים, ובעיקר על המשאב המבוקש ביותר - הון אנושי. כוח אדם מיומן מחוזר על ידי כל מדינות העולם, ולכן מדינה כמו ישראל חייבת להישאר אטרקטיבית כדי לשמר את כוח האדם המיומן שלה אצלה.

אל מול האיומים הגלובליים האלה, ישראל מתמודדת עם חולשות פנימיות קשות ביותר. למעשה, כפי שהדברים נראים כעת, ישראל אינה ערוכה להתמודדות עם האיומים הגלובליים, אלא אם כן תתחולל תפנית דרמטית בניהול הפנימי שלה. הבעיות של ישראל מתחילות בהיותה משק קטן ופתוח, שסובל מגיבנת גיאופוליטית משמעותית - נטל הביטחון בישראל לעולם גבוה ביחס לעולם, מה שמחייב אותנו לצמוח יותר מהעולם כדי לשמור על פער קבוע ממנו - וכן מהזדקנות האוכלוסייה.

עם זאת, אלה הבעיות הקלות של ישראל. הבעיות הקשות הן שתיים, והן כרוכות זו בזו: פריון נמוך ואי־שוויון גבוה. אין הסבר אחד מובהק לפריון הנמוך של העובדים, אך הוא קשור כנראה לבעיות במערכת החינוך ולהכשרת ההון האנושי. וזה עוד ההון האנושי המוצלח של מדינת ישראל - ההון האנושי העובד.

הבעיה החמורה ביותר של ישראל נעוצה בהון האנושי שאינו עובד - השיעור הנמוך של ההשתתפות בשוק העבודה של חרדים וערבים, הנובע הן מחוסר רצון לעבוד ‏(חרדים‏) הן מיכולות נמוכות. המטה האסטרטגי הציג לממשלה שקף ולפיו בשנים 1997–2012, שיעור העוני של האוכלוסייה הכללית בישראל נותר ללא שינוי, 12%. באותן 15 שנים, שיעור העוני של הערבים והחרדים זינק מ–38% ל–58%.

למעשה, ישראל מורכבת כיום משלוש מדינות נפרדות - ערבית, חרדית וכל השאר. דווקא המדינה החזקה מבין השלוש, מדינת כל השאר, הולכת ומצטמצמת, בעוד שתי החלשות הולכות ומתרחבות. אם ב–2009 71% מהנכנסים לשוק העבודה ‏(גילאי 25–29‏) השתייכו למדינת כל השאר, כלומר לאוכלוסייה העובדת ובעלת ההון האנושי הגבוה, הרי שכבר ב–2019 שיעורם יירד ל–59% בלבד, ועד 2029 יצנח שיעורם ל–53%.

ישראל צועדת למצב שבו האוכלוסייה העובדת ובעלת הפריון הגבוה נהפכת כמעט למיעוט - מצב שאינו בר־קיימא. למעשה, המטה האסטרטגי העביר לממשלה מסר חד משמעי ולפיו המשך מצב של "עסקים כרגיל" עלול למוטט את כלכלת ישראל לא רק בטווח הארוך, אלא כבר בטווח הבינוני.

אם תמשיך ישראל לנהוג כפי שהיא נוהגת, כבר ב–2014 היא תיקלע לגירעון מבני - עודף הוצאות ‏(קצבאות לעניים, למשל‏) על הכנסות ‏(מצמיחת התוצר וממסים‏) של 3%. בגירעון מבני הכוונה לגירעון שאינו נובע מבעיה רגעית, אלא מבעיה קבועה במבנה המשק. ב–2020 תואץ התרחבות הגירעון המבני, ועד 2050 הוא יגיע ל–10.5%.

ישראל תצטרך להכריע בין שתי דרכים: האחת היא המשך המצב הקיים - לשלם עוד קצבאות לעניים במחיר קיצוצים בתקציב והעלאות מסים. האסטרטגיה הזאת תביא להנצחת העוני של החרדים והערבים ולנטל בלתי אפשרי על האוכלוסייה העובדת ובעלת ההון האנושי הגבוה. מאחר שאוכלוסייה זו מחוזרת כיום על ידי כל העולם, ההנחה היא שבדרך זו ממשכנת ישראל את עתידה - היא צפויה, כמעט בוודאות, לאבד את האוכלוסיות הטובות שלה, ועמן את פוטנציאל הצמיחה שלה.

המשך בעמוד 10



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#