האוצר ויתר - אלו שרים יצאו מרוצים?

מס החברות יעלה ב–1.5% - ולא ב–1% כפי שתוכנן, הפטור ממע"מ על שירותי תיירות לא יבוטל, ועל אף הצהרות האוצר ייעשה קיצוץ רוחבי בתקציב משרדי הממשלה - כך הוחלט בישיבה שבסופה, ביום שלישי ב–5:00 לפנות בוקר, אישרה הממשלה את התקציב ואת חוק ההסדרים ל–2013–2014. 21 שרים תמכו מול מתנגד אחד - השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ.

תקציב המדינה נטו ל–2013 יהיה 388.3 מיליארד שקל, ותקציב המדינה נטו ל–2014 יחצה לראשונה בתולדות ישראל את גבול ה–400 מיליארד שקל ויהיה 408.1 מיליארד שקל. לשם השוואה, התקציב ב–2011 היה 348.2 מיליארד שקל וב–2012 היה 365.9 מיליארד שקל.

■ OECD: שיעור העוני בישראל - הגבוה ביותר מבין הכלכלות המפותחות

■ הכירו את המורים שהחליטו למרוד במערכת החינוך המסורתית

תקציב המדינה ל–2013 יהיה גדול ב–7% ריאלית מתקציב 2012 - שיעור הגידול הריאלי בשנה הגבוה ביותר בעשור האחרון, ושיעור הגידול הריאלי השנתי הגבוה ביותר מבין מדינות OECD. הגידול הגבוה בתקציב גרם לחריגה בגירעון בתקציב המדינה ל–2013 של 4.65% מהתוצר - גירעון שיא של 47 מיליארד שקל. ב–2014 יהיה הגירעון בתקציב 3% מהתוצר - 31 מיליארד שקל.

בפתח ישיבת הממשלה ביום שני הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי הכריע במחלוקת ביחס לגובה תקציב הביטחון, וכי הוא יפחת ב–2014 ב–3 מיליארד שקל ‏(וסך הכל בתקציב הדו־שנתי ב–4.4 מיליארד שקל‏) ולא ב–4 מיליארד שקל כפי שדרש האוצר.

מה שנתניהו לא אמר לשרים הוא כי בתמורה לקיצוץ בתקציב הביטחון ב–2013–2014 - שאין כל ביטחון כי יבוצע הלכה למעשה - הובטחו למערכת הביטחון תוספות תקציב נדיבות ב–2015–2018, במסגרת התוכנית הרב־שנתית החדשה שלה, עוז ‏(ל–2014–2018‏), שאושרה בקבינט הביטחוני־מדיני ביום שני.

הביטחון והרווחה לא יספגו קיצוץ רוחבי

סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל והיועץ הכלכלי של הממשלה לפי חוק, נעדר מישיבת התקציב בממשלה בימים שני ושלישי. פישר היה השבוע בחופשה פרטית בריביירה הצרפתית, ותועד על ידי כתב התוכנית "שישי" בערוץ 10.

פישר נעדר קודם לכן מישיבת תקציב חשובה בין ראש הממשלה ויועציו לבין שר האוצר ועוזריו, שהתקיימה בקריה בתל אביב. שרים בממשלה אמרו כי נראה שפישר כבר נמצא עם רגל וחצי מחוץ לבנק ישראל ‏(הנגיד ביקש לסיים את תפקידו ב–30 ביוני 2013‏).

עם אישור התקציב בממשלה הוא יגובש להצעת חוק על ידי האוצר, בסיוע משרד המשפטים, ויועבר לאישור הכנסת לא יאוחר מ–10 ביוני. הכנסת אמורה לאשר את התקציב לא יאוחר מ–30 ביולי. התקציב אמור להיכנס לפועל ב–1 באוגוסט.

בהודעה שפירסם האוצר לאחר אישור התקציב נאמר כי התוכנית הכלכלית שאישרה הממשלה "כוללת הישגים רבים ובהם החלטה היסטורית לחיוב לימודי ליב"ה בכלל מערכת החינוך, החלת תכנית 'יוצאים לעבודה' ומערך תמריצים לעידוד תעסוקה ולהגדלת מעגל העבודה במשק, קיצוץ בקצבאות ילדים ושלילתם ממרוויחי משכורות שמעל 800 אלף שקל בשנה, יישום המלצות ועדת קדמי להפחתת מחירי המזון, מלחמה בהון השחור וקיצוץ בשכר השרים וחברי הכנסת".

בנוסף לקיצוץ בתקציב הביטחון, הוחלט בישיבת התקציב כי לא יבוטל הפטור ממע"מ על שירותי תיירות, כפי שדרש האוצר, מה שאיפשר את תמיכת שר התיירות, עוזי לנדאו, בתקציב החדש. במקביל הוחלט להעלות את מס החברות ב–0.5% נוספים, מ–25% ל–26.5%.

עוד הוחלט - למרות הבטחות האוצר להימנע הפעם ממהלך כזה - על הפחתה רוחבית שווה ‏(פלאט‏) של 2% בתקציב 2013 ו–3% בתקציב 2014, בסך כולל של 1.45 מיליארד שקל. תקציבי הביטחון והרווחה הוחרגו מהקיצוץ הנוסף.

לפיד מבטיח רפורמות

שר האוצר, יאיר לפיד, אמר לאחר אישור התקציב כי "הוא השלב הראשון בשינוי סדרי החיים בישראל. בקרוב יובא לאישור הממשלה החוק לשוויון בנטל השירות הצבאי והאזרחי והנטל הכלכלי, וקבינט הדיור יחל ליישם תוכנית לאומית לדיור שתביא להורדת מחירי הדיור בישראל. את התקציב תלווה חבילת צעדים כוללת ובתוכה השתת מס על חברות הענק המשלמות מס אפסי על רווחיהן וגיבוש רפורמות בהידברות עם חברת החשמל ונמלי הים".

ברשימת הקיצוצים הצפויים ישנו סעיף השונות, שכולל קיצוץ של חצי מיליארד שקל ב–2013 ומיליארד שקל ב–2014 בתקציבי הסיוע לחרדים, וקיצוץ של 600 מיליון שקל בתקציב להקמת מתקנים לכליאה למסתננים. בצד ההכנסות בתקציב, צפויים שורה של מהלכים שיביאו להעלאת הכנסות המדינה ממסים ב–2013 ב–5–4 מיליארד שקל וב–14 מיליארד שקל ב–2014 ‏(לעומת 2012‏).

המע"מ יעלה כבר ב–1 ליוני ל–18%, מס ההכנסה יועלה בכל מדרגות המס ב–1.5% בתחילת 2014, ומס ההכנסה השולי המקסימלי יהיה 49.5%. העלאת המס על סיגריות וסיגרים בוצע כבר ב–7 במאי, וכמו כן יועלה המס על משקאות אלכוהוליים בשבועות הקרובים ב–15%–20%, כמו גם מסים נוספים.

הגזירות החדשות כוללות תשלום של מס בריאות וביטוח לאומי על ידי עקרות הבית, בסך 162 שקל בחודש, לראשונה בתולדות המדינה. כתוצאה מביטול הפטור יבוטל מעמד עקרת הבית בחוק הביטוח הלאומי, והן יהפכו למבוטחות בפני עצמן על כל המשתמע מכך.

בהסברים שבספר התקציב מופיעה אמירה שצריכה להדאיג את כלל אזרחי המדינה: "לפי הערכות בנק ישראל ומשרד האוצר, צפוי כי במהלך העשור הקרוב מדינת ישראל תתקשה לעמוד ביעד הגירעון, שמביא לצמצום החוב הממשלתי. בהתאם לכך מתחדד הצורך במיצוי יכולות הגבייה של גופי הממשלה בכלל ורשות המסים".

בתקציב המדינה החדש סעיף הביטחון הוא הגדול ביותר, כמו בשנים הקודמות - 51.5 מיליארד שקל ב–2013, ו–54.1 מיליארד שקל ב–2014. תקציב הביטחון בפועל ב–2012 היה 60.5 מיליארד שקל, בעוד שעל פי ספר התקציב הוא היה 50.6 מיליארד שקל.

תקציב משרד החינוך ל–2013 הוא 41.8 מיליארד שקל ול–2014 - 44.1 מיליארד שקל. משרד החינוך הוא המשרד עם התקציב הגבוה ביותר אחרי תקציב הביטחון. תקציב ההשכלה הגבוהה השנה ובשנה הבאה הוא 8.7 מיליארד שקל ו–9 מיליארד שקל בהתאמה. תקציב משרד הבריאות השנה יגיע ל–22 מיליארד שקל ובשנה הבאה ל–22.7 מיליארד.

תקציב משרד הרווחה ב–2013 יהיה 5 מיליארד שקל ובשנה הבאה 5.1 מיליארד שקל. תקציב הגמלאות שהמדינה מעביר לניצולי השואה יהיה השנה גבוה לעומת לשנים קודמות - 3.1 מיליארד שקל, ובשנה הבאה יגדל ל–3.3 מיליארד שקל. משרד הכלכלה, בראשות נפתלי בנט, יקבל השנה תקציב של 2.7 מיליארד שקל ובשנה הבאה של 3 מיליארד שקל.

הרזרבה הכללית לתקציב המדינה תהיה השנה 8.8 מיליארד שקל וב–2014 - 9.6 מיליארד שקל. תשלומי הריבית של ישראל על חובותיה - הסעיף השני בגודלו בתקציב המדינה, אחרי המשרדים - יסתכמו השנה ב–39.4 מיליארד שקל, וירקיעו בשנה הבאה ל–41.3 מיליארד שקל. המדינה תעביר השנה, בהתאם להסכמים קיימים, 31.8 מיליארד שקל מהתקציב לביטוח הלאומי, כדי שיוכל לעמוד במשימות שהוטלו עליו. ב–2014 יגדל הסכום מעט ל–32.4 מיליארד.

100 אלף עובדים בממשלה

שיא בהיקף כוח האדם במשרדי הממשלה: ב–2013 יהיו במשרדי הממשלה כ–96.6 אלף עובדים וב–2014 - 97.3 אלף עובדים. במסגרת אישור תקציב המדינה ביום שלישי אישרה הממשלה הצעת חוק שלפיה כל הצעת חוק פרטית שעלותה התקציבית 50 מיליון שקל ויותר בשנה, תתקבל בכנסת רק ברוב מוחלט.

בהקדמה לתקציב שהונח על שולחן הממשלה, נאמר כי "זהו קיצוץ כואב בהוצאות שנועד לכסות גירעון מבני של יותר מ–30 מיליארד שקל ולהחזיר את ישראל למסלול של ריסון פיסקלי". מאידך, נכתב, "זהו תקציב של תקווה, שמתקן עיוותים מבניים של עשרות שנים, יוצר תחושה של שוויון ומכוון לטובת האדם העובד, שפרי עמלו מחזיק ומתחזק את המשק".