"החוק לעידוד השקעות דבילי - להחליפו בהפחתת מס חברות"

עומר מואב, ששימש יועצו הכלכלי של שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, טוען כי "סבסוד היצוא משמעו שאני מסבסד את הצרכן האמריקאי או היפני"; "הטבת מס לאחד באה על חשבון הטבה לאחר - ולכן היצוא המוגבר של אינטל בא על חשבון יצואנים אחרים"

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

"התפישה שיצוא הוא טוב, ולכן צריך לעודד יצוא, ויבוא הוא רע - שגויה לחלוטין. לכן, זה דבילי לנסות לעודד יצוא, כמו שעושה החוק לעידוד השקעות הון" - כך קובע הפרופסור לכלכלה עומר מואב, ששימש יועץ כלכלי של שר האוצר הקודם, יובל שטייניץ. לדברי מואב, ישראל צריכה לבטל את החוק ובמקומו להפחית את מס חברות לכל החברות במשק - "ולקחת את הסיכון שאינטל וטבע ילכו מכאן".

מואב, אחד הקולות הבולטים בישראל בתמיכה בכלכלה חופשית, חקר את ההשלכות של חוק עידוד השקעות הון ‏(הישן‏) על התעסוקה בפריפריה בשנות ה-90, וגילה כי החוק נכשל לחלוטין בעידוד תעסוקה בכלל, ותעסוקה איכותית בפרט. אמנם החוק שונה מאז, בין השאר בעקבות ממצאי המחקר שלו, אך מואב ממשיך להחזיק בדעתו כי גם בתוכנו החדש, החוק מיותר ויש לבטלו. גורמים כלכליים נוספים בממשלה חולקים דעה זו עם מואב.

חוק עידוד השקעות הון החדש מעניק הטבות מס ליצואנים בלבד ‏(יותר מ-25% מהמחזור מיועד ליצוא‏) והטבות מס מפליגות במיוחד לחברות היצוא הגלובליות, כמו טבע ואינטל ‏(המסלול האסטרטגי‏). לדברי מואב, המחקרים הכלכליים ב-30 השנים האחרונות, בישראל ובעולם, מצביעים באופן חד־משמעי על כך שהתפישה ש"יצוא הוא טוב ויבוא הוא רע" שגויה, ובפועל, היצוא והיבוא הולכים יד ביד - גידול באחד גורר גידול באחר, ולהפך. הסיבה לכך היא מנגנון שער החליפין: כשהיבוא גדל, היבואנים מגדילים את הביקוש שלהם למט"ח, דבר שיוצר פיחות של השקל ומגדיל את כדאיות היצוא, ולהפך.

פרופ' עומר מואבצילום: דודו בכר

לטענתו, גם התפישה שלפיה גידול ביבוא מביא לגידול באבטלה, שגויה לחלוטין. "אין קשר בין יבוא לבין אבטלה", אומר מואב. "אם כבר, יש קשר הפוך: בתקופות של יבוא מואץ האבטלה יורדת, אבל זה לא בגלל יבוא. זה משום שבתקופות של גאות, עם אבטלה נמוכה, יש גם יותר כסף לייבא מוצרי צריכה".

מואב מביא כדוגמה את הניסיון הישראלי של תוכנית החשיפה ליבוא מתחרה בתחילת שנות ה-90, שקרתה בד בבד עם עלייה של מיליון איש מחבר המדינות, והפלא ופלא: במקום שהאבטלה תזנק לשמים, קרה ההפך המוחלט - המשק הישראלי שיגשג והאבטלה ירדה. "כל הסיסמאות של 'קנו כחול־לבן' מטופשות", הוא אומר. "מאחר שהיבוא והיצוא הולכים יחד, כל המשרות שנהרסות כתוצאה מחשיפת מפעל מסוים ליבוא מתמלאות מיד על ידי משרות שנפתחות כתוצאה משגשוג היצוא".

לדברי מואב, התפישה של חוק עידוד השקעות שסבסוד חברות מייצאות באמצעות הטבות מס תסייע לצמיחה ולתעסוקה, שגויה משלוש סיבות: ראשית, משום שאין כל עדיפות של היצוא על פני היבוא; שנית, מדובר בסבסוד שזולג לחו"ל. "אם אני מסבסד תהליך ייצור, לפחות אני מסבסד את הצרכן הישראלי. אם אני מסבסד יצוא, אני מסבסד את הצרכן היפני או האמריקאי"; שלישית, לטענת מואב, הסבסוד פסול במהותו. לדבריו, הטבת מס לגורם אחד תמיד באה על חשבון הטבות או הפחתת המס לגורם אחר. כדוגמה הוא מביא את המסלול האסטרטגי, שהמס בו לחברות הגדולות הוא בשיעור של 0%-5%. הטענה לטובת חוק עידוד השקעות הון היא שבזכות ההטבה הזו ענקית כמו אינטל פתחה מפעל בישראל. "האם כדאי לישראל למשוך את אינטל אליה, גם במחיר של 0% מס? אני בכלל לא בטוח שהתשובה חיובית. צריך לזכור שהיצוא של אינטל מישראל מייקר את שער החליפין, ולכן פוגע בהיקפי היצוא של יצואנים ישראלים אחרים".

מסיבה זו, מואב תומך בביטול חוק עידוד השקעות הון. "אין טעם להעדיף פלוני על אלמוני, כי ההעדפה לאחד באה על חשבון האחר. עדיף לבטל את הטבת המס לאינטל ולהפחית את מס חברות לכולם. הקלת המס הזו תעודד יזמות וחדשנות ככל הנראה הרבה יותר מהטבות מס שממוקדות רק במגזר מסוים".

מואב מודה כי הוא לא בטוח שהטיעון שלו תקף גם לגבי המסלול האסטרטגי - כלומר, לחברות ענקיות שיכולות לקבל הטבות מס מפליגות במדינות אחרות, ולכן קל להן להחליט על הפסקת ההשקעה בישראל. לדבריו, מסלול זה צריך להיבחן לעומק. במקום הטבות המס, מואב מציע להתמקד בשיפור התשתיות בפריפריה, הפחתת מס חברות לכולם ומיקוד הסיוע הממשלתי בעידוד המחקר והפיתוח בתחומים בעלי רמת סיכון גבוהה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker