יש אזור תעשייה - אין גירעון - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יש אזור תעשייה - אין גירעון

במשך שנים רבות היו ראשי יישובים בטוחים שאין להם כל סיכוי לנהל רשות ללא גירעון

2תגובות

הוותיקים שבראשי הערים זוכרים היטב את אמירתו של שלמה להט ‏(צ'יץ'‏), לשעבר ראש העיר ת"א, שלא הבין מה רע בגירעון תקציבי. "עירייה זו לא חברה", נהג לומר, "גירעון הוא חלק מהחיים". להט לא היה היחיד שחשב ככה. במשך שנים רבות היו ראשי יישובים בטוחים שאין להם כל סיכוי - או יכולת - לנהל רשות ללא גירעון.

מסיבה זו, משמחים נתוני הלמ"ס שהתפרסמו אתמול וקובעים כי נכון ל–2011 ‏נרשמה ירידה ריאלית של 14% בגירעון התקציבי של 256 הרשויות המקומיות. "רק" 88 רשויות סובלות מגירעון, לעומת 103 ב–2010.

האם זה קרה בגלל עודף תקצוב של הממשלה שסייע לרשויות להתאזן? כמובן שלא. בשנים האחרונות ראשי הרשויות לומדים להשתמש באופן נכון ויעיל יותר בכלים העומדים לרשותם, אלא שלא תמיד זה פשוט. מענקי האיזון שמגיעים ממשרד הפנים הם רק חלק קטן מתקציב העירייה. חלק גדול יותר ‏(שעדיין רחוק מלכסות את ההוצאות‏) הם תשלומי הארנונה של משקי הבית. על פי הלמ"ס, הסתכמו תשלומי הארנונה בעיריות ב–2,760 שקל לנפש לשנה, במועצות אזוריות ב–2,552 שקל ובמועצות מקומיות ב–1,233 שקל.

כל ראש רשות יודע היטב שתושב "עולה לו" פי חמישה, ולעתים פי עשרה מהסכום הנגבה. איך מכסים את הפער? בעיקר בעזרת שטחי מסחר ותעשייה. וכאן טמונה הבעיה האמיתית: ביישובים שנהנים משטחי מסחר גדולים, וכמובן מאזורי תעשייה, שמניבים תשלומי ארנונה מסחרית, ניתן לראות כי ההכנסות העצמיות של הרשות גבוהות. בתל אביב־יפו, למשל, הן מהוות 87.8% מהכנסות העירייה, ביהוד 86.2% ובקריית ביאליק 85.9%.

במקומות שבהם אותם שטחים חשובים חסרים, לעומת זאת, המספרים צונחים. באום אל פאחם, למשל, שמחכה כבר עשור לאישורו של אזור תעשייה, רק 30% מהתקציב הן הכנסות עצמיות, וברהט המצב גרוע יותר. שם מייחלים לשגשוגו של אזור התעשייה המשותף שנבנה בימים אלה עם מועצה אזורית בני שמעון ומועצה מקומית להבים. לא לחינם נראית חלוקה ברורה בין יישובים עניים שלא מקבלים הכנסה מאזורי תעשייה פורחים, ליישובים שכן מקבלים. בשנים האחרונות נלחמים ראשי יישובים בצדק לחלוקה הוגנת יותר.

אזור התעשייה המשגשג שהוקם על ידי החברה לפיתוח קיסריה, למשל, הוא שטח מריבה - וגם פרדס חנה ואור עקיבא הסמוכות מבקשות ליהנות מהכנסותיו. חלוקה מחודשת של ההכנסות מהשטחים הנחשקים היא אחד הפתרונות המרכזיים לסגירת פערים בין יישובים. עכשיו גם נתוני הלמ"ס מוכיחים זאת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#