הדרך היחידה לקיצוץ בתקציב הביטחון: מסלול עוקף נתניהו

לפיד צריך לנצל את כוחו הפוליטי ולהעביר לשרים את ההכרעה בנוגע לתקציב הביטחון

מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מוטי בסוק

אם שר האוצר, יאיר לפיד, אכן מתכוון לקצץ בתקציב הביטחון, כפי שכל המומחים באוצר ומחוצה לו מייעצים לו, אסור לו ללכת במסלול הקיצוצים שבו הלכו כל קודמיו ונכשלו. עליו לחפש ולמצוא מסלול עוקף ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ומערכת הביטחון - כי הם יכשילו אותו, כפי שהכשילו את רוני בר-און, את יובל שטייניץ ואת כל קודמיהם באוצר.

במערכת הבחירות המליצו המפלגות המרכיבות עתה את הקואליציה על קיצוץ בתקציב הביטחון. אם הן מאמינות במה שאמרו, הן צריכות לעשות מעשה.

צילום: מיכל פתאל

תקציב הביטחון תופס שישית מתקציב המדינה. כלומר, מכל שישה שקלים שהמדינה מוציאה, כולל להחזר חובות ולתשלום משכורות, שקל אחד מיועד לביטחון. אין דבר כזה במדינות המפותחות.

קיצוץ בתקציב הענק של מערכת הביטחון, 60.5 מיליארד שקל ב-2012, נמצא בראש סדר העדיפויות של האוצר בכל השנים האחרונות. קיצוץ כזה מתחייב גם אם מדינת ישראל היתה במצב כלכלי טוב - ועל אחת כמה וכמה כשיש בור ענק חסר תקדים בתקציב השנה והשנה הבאה.

איל גבאי, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה עד לפני שנה וחצי, וקודם לכן חבר בהנהלת האוצר, הציע לנתניהו לקצץ בתקציב הביטחון. פרופ' מנואל טרכטנברג וד"ר קרנית פלוג, שהיו חברים בוועדת טרכטנברג, וקודם לכן חברים בוועדת ברודט לתקציב הביטחון, המליצו לנתניהו לקצץ 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון. נתניהו לא אמר לא לגבאי, וגם לא לוועדת טרכטנברג. בפועל הוא דאג להגדיל את תקציב הביטחון.

המסלול שהאוצר הולך בו לאורך השנים, כשהוא רוצה להקטין את תקציב הביטחון - ונכשל, הוא תמיד אותו מסלול. זהו בדיוק המסלול שלפיד צריך להיזהר שלא לעלות עליו, אם בכוונתו אכן לקצץ בביטחון. לפי מסלול האוצר, מכינים את התקציב, עם ההצעה לקצץ בביטחון, מקבלים את אישור שר האוצר, ועם האישור הולכים לראש הממשלה - ולא לממשלה.

לראש הממשלה מסבירים כי בלי קיצוץ בביטחון אין אפשרות לאזן את התקציב, או לחילופין - יהיה הכרח לקצץ בבשר החי, בתקציב הבריאות, החינוך, הרווחה וכדומה. ראש הממשלה משתכנע.

מערכת הביטחון שומעת, נדרכת ומגיבה. שר הביטחון מבקש פגישה עם ראש הממשלה. בפגישה מסביר השר כי כל קיצוץ בביטחון משמעותו פגיעה ביכולת צה"ל לספק ביטחון לאזרחי ישראל, ופגיעה בתוכניות ארוכות הטווח של מערכת הביטחון, כולל פיתוח אמצעי לחימה. שר הביטחון לא נעצר כאן, הוא דורש תוספת תקציב גדולה כדי שישראל תהיה מוכנה לאיום האיראני, או כל איום אחר.

ראש הממשלה שולח את שר הביטחון לדבר עם האוצר. הממשלה מחוץ לתמונה - בשנים האחרונות היא לא דנה בתקציב הביטחון, בצרכיו, בפרטיו. היא חותמת גומי להכרעת ראש הממשלה. בסיום הסאגה - ולא משנה אם ההחלטה שמקבלת הממשלה היא לקצץ בביטחון או לא - תקציב הביטחון בפועל רק גדל. כך גם בשנים של רגיעה ביטחונית. למה? כי כך החליט ראש הממשלה, כי שרי הממשלה חסרי השפעה. כך היה בתקופת אריק שרון כראש ממשלה, וכך בזמן שנתניהו ראש ממשלה.

ניהול מערכת הביטחון מלווה תמיד בלקיחת סיכונים. אי אפשר להבטיח לישראל ביטחון של 100%, גם אם כל תקציב המדינה ישועבד לביטחון. מי שצריך לקחת סיכונים מושכלים היא ממשלת ישראל, באמצעות שר הביטחון וצה"ל.

החלטה בארבע עיניים

מה לפיד צריך לעשות אם הוא אכן מאמין שיש לקצץ בתקציב הביטחון? להעביר את האחריות וההכרעה בהצעת הקיצוצים שלו למליאת הממשלה, עוד לפני שהיא מתחילה לדון בתקציב החדש. לא חותמת גומי, אלא חותמת אמת. לא דיון במהלך דיוני התקציב, אלא לפניהם, כבסיס לדיוני התקציב. יש כיום שרים בממשלה שמבינים בביטחון, מבינים בכלכלה, וצריכים להשתתף בדיון - כמו נפתלי בנט, ציפי לבני, יובל שטייניץ וסילבן שלום.

בניגוד לקודמיו בתפקיד, לפיד הוא ראש סיעה פוליטית חזקה, שבלעדיה אין קיום לקואליציה הנוכחית. יש לו כוח פוליטי שלא היה לשרי האוצר הקודמים. הממשלה הנוכחית צריכה לקיים דיונים יסודיים ככל שיידרשו בנושא תקציב הביטחון, לשמוע את כל הנוגעים בדבר, כולל צה"ל והאוצר, ולקבל החלטה. עם ההחלטה הזו צריך להתחיל את הדיונים בתקציב - כי בלי לדעת מהו תקציב הביטחון הדרוש למדינת ישראל, אי-אפשר לבנות את תקציב המדינה החדש.

תהליך כזה, שחייב להיות הבסיס לדיוני התקציב בשנים הבאות, יביא לכך שההחלטה על גובה תקציב הביטחון לא תהיה בארבע עיניים, בין ראש הממשלה לשר הביטחון, או שש עיניים - כולל שר האוצר; ולא החלטה המלווה בקריצות - כפי שקרה יותר מדי בשנים האחרונות - אלא החלטה של הריבון, הממשלה. והחלטת ממשלה רק הממשלה יכולה לשנות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום