"מבצע חבר": מי מרוויח מהביזנס של המלחמות? - תעשייה ומקרו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מבצע חבר": מי מרוויח מהביזנס של המלחמות?

לחימה בעצימות נמוכה הוא קמפיין שיווק לחשיבותם של הצבא ושל מערכות הביטחון

58תגובות

כשראשי המדינה, הטרויקה הממשלתית נתניהו-ליברמן-ברק, קובעים יחד עם קציני הצבא ש"כל המטרות של מבצע עמוד ענן הושגו במלואן", הם מדברים על שקט בדרום, על הרתעה, על פגיעה באויב ועל היחסים המדיניים עם שאר העולם. בכלל לא בטוח שהנראטיב הממשלתי-לאומי תואם את המציאות, אבל עבור רבים יש עוד יעד, סמוי יותר, שעליו הם לא מדברים, שללא ספק הושג במלואו: החזרת מערכת הביטחון לראש סדר היום הציבורי - ויחד עמה החזרת הביטחון הכלכלי לכל מי שניזון ממפעל ה"מלחמה ושלום" הלאומי.

הטענה שלפיה יש במבצע צבאי שיקולים כלכליים עשויה להיראות במבט ראשון מקוממת, ואולי גם שגויה. מקוממת, מכיוון שבציבוריות הישראלית לא מקובל לערבב כסף ודם: כשצריך להגן על נפשם של אזרחים, שום סכום אינו גבוה מדי. שגויה, מכיוון שמלחמה לא יוצרת ערך, אלא משמידה אותו. עלותו של מבצע עמוד ענן מוערכת ב-3-4 מיליארד שקל, סכום שמחציתו הוצאה צבאית ישירה והיתרה הוצאה אזרחית ואובדן פעילות כלכלית וההכנסות ממסים שלצדה.

רויטרס

העלות של המבצע תרדוף עתה את בנימין נתניהו ואת שרי הממשלה הבאה לתוך 2013. לאחר הרכבת הממשלה הבאה יהיה על הממשלה להוסיף אותה לתכנון של התקציב החדש, שעוד לפני המבצע היה אמור להתחיל בתוכנית חיסכון של 12-14 מיליארד שקל. מאחר שכבר עתה הגירעון גבוה מדי ואי-אפשר להגדיל אותו, תידרש הממשלה להציג חיסכון של 15-18 מיליארד שקל, וזה ייגמר בעוד גל כואב של קיצוצים בשירותים חברתיים והעלאות מסים.

אם כך, מי ייזום מבצע צבאי בגלל כסף או שיקולים כלכליים? אלא שמלחמה היא תמיד גם עסק כלכלי, כי בזמן שהיא משמידה ערך בעבור הציבור בכללותו, היא מיטיבה עם חלקים מסוימים באוכלוסייה. בעבר הרחוק, כל המהות של מלחמה היתה כלכלית: מלכים היו יוצאים למלחמה כדי לשדוד את המנוצחים, להפוך אותם לעבדים ולהטיל מסים על הנכבשים - וכך להעלות את העושר ורמת החיים של עצמם ושל השכבה השלטת. כיום זה שונה, אבל המלחמה היא עדיין ה"ביזנס" של הארגון שעוסק בו, וכל ארגון מעוניין תמיד לגדול ולצמוח.

את הטענה הזו לא צריך להוכיח: מחקרים כבר הראו שארגונים ציבוריים גדולים, בוודאי כאלה שנהנים ממונופול מוחלט על פעילות כלשהי, עוסקים קודם כל בשימור גודלם והשפעתם, ללא קשר לנחיצות ולביקוש למוצרים שלהם. זה די אנושי ודי צפוי: אף ארגון אינו רוצה להתכווץ, בוודאי שלא ארגון צבאי שבו פועלים עשרות אלפי אנשים בעלי מומחיות ויכולות שאין להן ביקוש בשוק האזרחי. להפך: ארגון כזה רוצה להתרחב, להעסיק עוד אנשים ועוד פקידים, לקבל עוד תקציבים, וליהנות מעוד יוקרה בקרב הקהילה.

איך עושים את זה? שימו את עצמכם בנעליים של איש צבא שעדיין נמצא רחוק מהפנסיה, עם מומחיות מקצועית בענייני מלחמה בלבד, ותקבלו את התשובה: משכנעים את עצמכם ואת הציבור שהאיומים הביטחוניים גדלים והולכים, ולכן צריך להרחיב את הארגון, את יכולותיו ואת האמצעים שלו. אם השכנוע נעשה קשה, למשל, כתוצאה מהתפוררות של הצבאות של המדינות מסביב ותקופה ארוכה של היעדר אירועים ביטחוניים כואבים, אזי סיבוב של לחימה בעצימות נמוכה בסגנון עמוד ענן הוא קמפיין השיווק האידיאלי לחשיבותם של הצבא ושל מערכות הביטחון. זה אולי לא קמפיין שמישהו יוצא אליו כמטרה עיקרית, אבל אם הוא כבר קרה - אז שהמסר יעבור. ובניגוד ל"תיקו" הצבאי מול החמאס, הקמפיין הצליח.

אי פי

אם בשנה האחרונה התרבו דרישות של כלכלנים ופוליטיקאים לצמצם את התקציב הצבאי לטובת תקציבים אזרחיים, הקולות האלה עכשיו הושתקו. בתקציב הבא תבקש מערכת הביטחון מיליארדים רבים נוספים, מעל ומעבר ל-60 מיליארד שקל שכבר מסומנים לה, כדי לקבל פיצוי על הוצאות המלחמה האחרונה ולהתכונן למלחמה הבאה.

בלילות שלפני אישור התקציב תחזור שוב ההצגה הרגילה של משא ומתן בין שר הביטחון לשר האוצר, ראש הממשלה יחתוך באמצע ויעניק למערכת הביטחון רק חלק מהתוספות - ואז הצבא יקבל את השאר באמצעות סעיפים, קרנות, רזרבות ותרגילים תקציביים מתחת לרדאר, שרק בודדים מכירים. תקציב הביטחון האמיתי יקבל חלק גדול יותר מהעוגה הלאומית ממה שקיבל עד כה.

התקציב הוא לא ההישג הכלכלי היחידי של עמוד ענן. התעשייה הביטחונית תקבל הזמנות חדשות מצה"ל, וכנראה גם מצבאות אחרים שאולי התרשמו מהביצועים שלו - למשל, מאלה של מערכת כיפת ברזל. מתווכים מכל הסוגים יקבלו עמלות שמנות. מומחים ייצאו לחו"ל להרצאות ולהדרכות, בתשלום כמובן. רבים, כאלה שהשתחררו בעבר או יועדו להשתחרר בקרוב, יוזמנו לחזור, להישאר, לעשות ימי מילואים או לייעץ לצבא, והכל בתשלום.

בתקופה של האטה כלכלית עולמית ושוק תעסוקה מתכווץ, עמוד ענן עשוי להביא גשם של הכנסות למומחים לענייני מלחמה. ויש עוד יעד שהושג: שיקום היוקרה והמעמד חברתי. אנשי הביטחון יקבלו בחודשים הבאים מנה גדושה מהם, כפי שראינו באינספור הראיונות בטלוויזיה וברדיו בימי המבצע, ונראה עוד הרבה עד הבחירות. גם דברים אלה נהפכים לכסף, באמצעות פתיחת דלתות, מינויים והסכמי ייעוץ. כל עוד אתה רלוונטי וכל עוד יודעים מי אתה, הכסף בסוף מגיע.

זהו, כמובן, לא סיפור ישראלי בלבד. בסוף השבוע פורסמו בתקשורת הבינלאומית ידיעות שלפיהן לחמאס יש "בעיות תקציב": איראן צימצמה במאות מיליוני דולרים את התקציבים לארגון בעקבות המשבר בינו לבין סוריה. זו ראיה לעובדה שכלכלת הרצועה והתקציב של ממשלת חמאס מבוססים גם הם על תעשיית המלחמה: הפרנסה והמעמד הציבורי של עשרות אלפים ברצועה בנויים על ה"הרתעה" שהם מבקשים ליצור מול "האויב הציוני".

אפשר להעריך שיש בעזה אלפים רבים שמעדיפים לקבל כסף ממערכת הביטחון שלהם במקום להיות מובטלים, בלי קשר ללהט הלאומני שיש או אין להם. גם אצלם מלחמה היא ביזנס, וגם אצלם יש ארגון שדוחף להגדיל אותו.

מוטי מילרוד

אין ספק שהשיקול המרכזי של ראשי המדינה ביציאה למבצע עמוד ענן לא היה כלכלי. הם ראו לנגד עיניהם את הביטחון המידרדר של תושבי הדרום, ואם להאמין לעיתונות ולפרשנים זרים - כנראה שגם שיקולים פוליטיים לקראת הבחירות הקרובות. אבל באותה מידה היה אפשר להעניק להתכתשות הצבאית האחרונה את הכינוי "מבצע חֶבֶר", על שם מועדון הצרכנות של אנשי כוחות הביטחון - פשוט כי החברים בארגוני הביטחון רוצים להמשיך להיות מועדון הצרכנים החזק במדינה, כזה שיש לו האמצעים לחסל מאות דירות חדשות להשקעה ביום מכירה אחד, ולזכות בהנחות של עשרות אחוזים ברכישה של כמעט כל מוצר ושירות אפשרי, החל במכוניות ועד ארוחות במסעדות גורמה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם