האם כיפת ברזל תגן על התעשיות הביטחוניות הישראליות? - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם כיפת ברזל תגן על התעשיות הביטחוניות הישראליות?

מבצע עמוד ענן עורר אופטימיות זהירה במערכת הביטחון וציפיה להתגברות העניין העולמי ברכישת מערכות טכנולוגיות מתקדמות כמו כיפת ברזל ■ אך התעשיות הביטחוניות, שהיצוא מהווה כ-75% ממכירותיהן, מתמודדות עם תחרות גוברת בשוק העולמי, ועם ממשלות שמגינות על הייצור המקומי ומסיטות תקציבים מביטחון - לשמירה על יציבות פיננסית

6תגובות

ההצלחה של כיפת ברזל ביירוט רבות מהרקטות שנורו השבוע מעזה מיקדה שוב את תשומת הלב בתעשיות הביטחוניות הישראליות. אבל ההצלחה הרגעית עדיין לא מצילה את החברות, שרבות מהכנסותיהן מבוססות על יצוא, משוק ביטחוני עולמי מדשדש. במערכת הביטחון מעריכים כי תקציבי הביטחון בעולם הצטמצמו בממוצע בשיעור של 10%-20% בשנים האחרונות - והמגמה אינה צפויה להתהפך בקרוב.

בשבועות האחרונים ובמהלך מבצע עמוד ענן הוגברה העבודה בתעש, בתעשייה האווירית (תע"א) ברפאל, באירונאוטיקס וב-RT, ועובדים רבים העוסקים בייצור עבדו מסביב לשעון - אומרים מקורות בתעשיות הביטחוניות. ברפאל ובתע"א הגבירו את פעילות הפיתוח והייצור, כדי להקדים בכשלושה חודשים את מסירת הסוללה החמישית של כיפת ברזל. גם בתעש הגבירו ייצור באחד הקווים. נציגי כל החברות נמצאים בקרונות הפיקוד והשליטה שמהם מתבצע תפעול המערכות, לצד אנשי חיל האוויר, לפיקוח על תפקוד המערכות, לסיוע ולתיקון מהיר של תקלות.

"בחמשת הימים האחרונים הייתי מחוץ לבית, בעבודה רצופה במפעל באשדוד", סיפר מני כהן, ראש פרוייקט כיפת ברזל באלתא מקבוצת תע"א באשדוד. "כשאני מגיע הביתה לשלוש שעות לישון, גם אז אני רואה את הילדים כשהם ישנים", הוסיף. לדבריו, יום עבודה רגיל במפעל נמשך 12 שעות. בתקופת הלחימה עברו לספור שעות עבודה בכפולות של יממות רצופות. "אני עובד גם 48 שעות רצוף ולפעמים יותר, תלוי מה עושים. כשהיינו צריכים לספק את המכ"מ לסוללה החמישית, עבדנו ברציפות מיום חמישי עד שהעמדנו אותה בשבת, כך שייצא לנו לעמוד על הרגליים 72 שעות", אמר כהן. החברה קיבלה אישורים חריגים לעבודה ברציפות.

גם לאחר מסירת הסוללה, שהוצבה במרכז, לא נפסקה העבודה המוגברת. "לא הפסקנו את הייצור, אנחנו עובדים מסביב לשעון על הכיפה השישית ועל דברים נוספים שמיוצרים באלתא עבור צה"ל", אמר כהן.

ההצלחה המקומית אינה מספיקה

מוטי מילרוד

בחברות הביטחוניות הישראליות, המעסיקות כמה עשרות אלפי עובדים, מייצרים מכ"מים, מל"טים, לוויינים, מערכות טילים ומערכות לוחמה אלקטרונית מהמובילים בעולם. החברות השונות אמנם נבדלות זו מזו באיכות הניהול ובתוצאות הכספיות, אך לכולן מוצרים הממוקמים בחוד החנית של הטכנולוגיה הביטחונית העולמית.

ואולם, ההצלחה המקומית אינה מספיקה לתעשיות הביטחוניות הישראליות. בניגוד לתעשיות ביטחוניות מערביות, שרוב מכירותיהן במדינותיהן, היקף היצוא הביטחוני הישראלי בשנים האחרונות הוא כ-7 מיליארד דולר בשנה, והיצוא מהווה כ-75% ממכירות החברות. הלקוחות העיקריים של התעשיות הביטחוניות נמצאים כיום באסיה ובאמריקה הלטינית.

במערכת הביטחון הביעו השבוע אופטימיות זהירה לגבי האפשרות של התגברות העניין העולמי ברכישת מערכות כמו כיפת ברזל. "ההערכות במערכת הביטחון הן שהמבצע יביא להגברת ההתעניינות הזרה בטכנולוגיות ובמוצרים ישראליים ובהמשך להגדלת היצוא, אך הדברים מצריכים זמן הבשלה ממושך", אמר מקור בתעשיות הביטחוניות. "לדוגמה, רפאל ותע"א מנצלות את הלחימה לקידום יצוא של מערכת כיפת ברזל. באמריקה הלטינית ובאסיה מתחילה התעניינות, אך היא לא מתורגמת עדיין לעסקה כלשהי", הוסיף.

בכל התעשיות הישראליות הביטחוניות מרגישים את הלחצים של התכווצות השוק הביטחוני העולמי. בתע"א, המחכירה מל"טים למדינות מערביות הפועלות במרכז אסיה, ובפלסן הממגנת כלי רכב, כבר חשים בהשלכות הנסיגה מעיראק ושינויי ההיערכות של הכוחות המערביים באפגניסטאן.

תעש נחשפה בשנה האחרונה גם לבעיות במכירות בהודו, לאחר שנחשדה בזכייה במכרז באמצעות שוחד, לכאורה, שעלולות לפגוע ביצוא שלה בשנים הקרובות - עד להסרתה מרשימת המדינות האסורות בסחר. בתעש מכחישים מתן שוחד, ופועלים עם מערכת הביטחון למציאת פתרון.

על רקע הדאגה הגוברת בתעשיות הביטחוניות לגבי עתיד היצוא, ניצלו השבוע בכירים בתעשייה את כנס התעופה והחלל העולמי, וקראו לממשלה להגדיל את מעורבותה בקידום היצוא הישראלי-ביטחוני. הדוגמה הניצבת לנגד עיניהם היא פעילות הממשל האמריקאי על כל זרועותיו - שרים, שגרירים ודיפלומטים אחרים, לקידום הבחירה בחברות אמריקאיות במכרזים בינלאומיים, תוך ניצול הקשרים האסטרטגים של גורמים אמריקאים באותן מדינות.

האמריקאים נכנסים לשווקים חדשים

השוק הביטחוני העולמי נמצא במגמת צמצום בשנים האחרונות, במיוחד מאז פרוץ המשבר הכלכלי ב-2008, שהוביל למדינות רבות להסיט משאבים ממשלתיים מתקציבי ביטחון לתמיכה ביציבות פיננסית. בנוסף, הנסיגה המערבית מעיראק ואפגניסטאן צמצמה את הביקוש למוצרים ביטחוניים רלוונטים לחזיתות הללו.

תהליכים אלה משולבים במגמת פרוטקציוניזם של ממשלות, המגוננות יותר על תעשיות לאומיות ומעדיפות להצטייד בתוצרתן. על רקע זה נאלצות התעשיות הישראליות להגביר את מאמצי השיווק בחו"ל, במדינות שבהן המשבר מורגש פחות, ולהקים חברות בנות משותפות עם חברות מקומיות במדינות כמו ארה"ב.

לדוגמה, אלביט מערכות הקימה ב-2009 מיזם משותף לייצור מל"טים עם ג'נרל דינמיקס, התאגיד הביטחוני האמריקאי.

בכיר במערכת אמר לפני כשנה כי "בתעשיות הביטחוניות לא חשים עדיין בעוצמה את השלכות המשבר הכלכלי העולמי, מכיוון שהן התבססו על חוזים רב שנתיים, שנחתמו בשנים שלפני המשבר. עם זאת, מתפתח גל שני, שמתבטא בצמצום תקציבי ביטחון, בעיקר בארצות הברית ובמערב אירופה". צמצום התקציב הביא לצמצום כוחות והצטיידות. בנוסף, אמצעי לחימה שקוצצו מסדרי הכוח השוטפים משמשים מלאי לחלפים, כך שגם המכירות בתחום החלפים יורדות. נתון זה מקשה גם על יצוא עודפי ציוד ביטחוני ישראלי, כיוון שהתחרות בשוק זה גברה - וכתוצאה מכך המחירים יורדים.

בכיר בתע"א אישר השבוע כי ההערכות לצמצום תקציבי הביטחון בעולם התממשו. לדבריו, לצד זה, גברה בשנה האחרונה התחרות ליצוא הישראלי בשוקי העולם. בין השאר, אמר הבכיר כי האמריקאים החלו להיכנס לשווקים שבהם כמעט שלא פעלו בעבר, כמו למשל במזרח הרחוק, ולהתחרות בתעשיות הישראליות.

מעיל רוח של רפאל - מערכת הגנה מתקדמת לטנקים

רפאל

לצורך איסוף המידע המודיעיני, פועלים ללא הפוגה כלי טיס בלתי מאויישים (כטב"מים) החגים בשמי הרצועה - מטוסים ללא טייס (מל"טים) או מטוסים זעירים ללא טייס (מזל"טים) של אלביט, תע"א ואירונאוטיקס, לצד הבלונים של חברת אר.טי.

בנוסף, מטוסי התקיפה נעזרים לעתים במערכות צילום ואיכון מטרה מסוג לייטנינג של רפאל, וחלק מהטנקים הפרושים סביב עזה מצויידים במערכת הגנה מסוג מעיל רוח של רפאל.

כלי הטיס הבלתי מאויישים מתפקדים ביום ובלילה, ללא הפרעה של מזג אויר, ולחלקם יכולת זיהוי של מטרות. הכוחות על הקרקע משגרים בקשת איתור מאזור מסוים, והמערכת שבאויר מתאימה עצמה למשימה. בין השאר, כלי הטיס עוקבים אחרי משגרי רקטות, ומסוגלים להעביר תמונה יציבה גם כשכלי הטיס מתחמק מאש, או עולה ויורד לבקשת המפעילים במערכות השליטה והבקרה על הקרקע.

MPR500 של תעש - מינימום נזק לסביבה

תע"ש

אחת ההצלחות הגדולות של אנשי הפיתוח בתעש היא פצצת MPR500, המוגדרת במערכת הביטחון כפצצה מדויקת שמסבה מינימום נזק לסביבה, מכיוון שהטכנולוגיה המשולבת בה מאפשרת דיוק בפגיעה מכוון מרחוק. תעש שידרגה בחודשים האחרונים את עומק הפגיעה של פצצות MPR500, באופן שמקנה לה יכולת לחדור כמה קירות של בטון מזוין ולהתפוצץ לאחר מכן. הפגיעה של הפצצה ממוקדת לרדיוס של 2-3 מטרים ממיקום פיצוץ ראש הקרב, בניגוד לפצצות אחרות שזורעות הרס ברדיוס של עשרות מטרים.

פצצת MPR500 ניתנת לנשיאה על כל מטוס קרב ושוקלת 250 ק"ג. הן אינן נשברות במהלך החדירה לבטון מזוין, ובניסויים שנערכו בשנה האחרונה הוכחה יעילותן לפגוע במצבורי תחמושת בתוך בונקרים ויכולת קטלנית לפגיעה נקודתית בבני אדם המסתתרים בחדר מסוים בתוך מבנה. משקלה הנמוך יחסית של הפצצה מאפשר שימוש בכמה פצצות בגיחה אחת. ירי משלים לפצצות מתאפשר ממערכות טילים המשוגרות מהים והיבשה, בהן טילי ספייק טקטיים רב תכליתיים של רפאל, שניתן לשגר מספינות, ממסוקים או על ידי חיילים לטווחים של 2-25 ק"מ.

מכ"מ של תע"א - תמונת מצב באיכות גבוהה

מכ"מ

בגזרה הימית מצוייד חיל הים הישראלי, בין השאר, במערכות של רפאל ובמכ"מים של התעשייה האווירית. באוקטובר 2012 פורסם כי תע"א זכתה בחוזה להתקנת מערכות מכ"מ מתקדם מסוג אלפא במערכות הלחימה המותקנות בספינות הטילים מסוג סער 4.5 של חיל הים הישראלי.

המכ"מ, מתוצרת אלתא מערכות, חטיבה וחברה בת של תע"א, משלב טכנולוגיה מתוחכמת, ומסוגל לייצר מספר רב של אלומות הסורקות בו זמנית אזורים נבחרים. כך, מספק המכ"מ ללקוח תמונת מצב באיכות גבוהה, גם בתנאי סביבה קשים הקיימים בזירה הימית. המכ"מ יכול לבצע כמה משימות בו זמנית, בהן גילוי וסיווג מטרות ימיות, מעקב אחר מספר רב של מטרות והנחיית נשק להגנה ותקיפה. הודות לגודלו, ניתן להתקינו על ספינות מסוג קורבטה, ספינות טילים וספינות סיור בינוניות. המכ"מים אמורים לגלות עצמים שמשייטים בים, ולהחליט אם מדובר בידיד או באויב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#