המדינה תשקיע 90 מיליון שקל בשיתופי פעולה בינלאומיים בתחום החלל - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה תשקיע 90 מיליון שקל בשיתופי פעולה בינלאומיים בתחום החלל

לפי תוכנית העבודה של סוכנות החלל הישראלית, שאושרה בסוף השבוע במשרדי האוצר והמדע, 45 מיליון שקל נוספים יוקצו לפיתוח טכנולוגיות ומוצרים בישראל, ועוד 45 מיליון שקל יופנו למחקר ותפעול

תגובות

>> לפני כשלוש שנים, בנובמבר 2009, הקים נשיא המדינה, שמעון פרס, צוות מיוחד לגיבוש תוכנית חלל לאומית לישראל. כעת, מגיעה עבודתו של הצוות לכדי הבשלה, לאחר שמשרד האוצר אישר בסוף השבוע תוכנית העבודה ל-2013-2014 של סוכנות החלל הישראלית, הפועלת במשרד המדע והטכנולוגיה.

התוכנית, המקיפה והגדולה ביותר בהיסטוריה של הסוכנות, מפלחת את התקציב שאושר בינואר 2012, בסך 180 מיליון שקל לשנתיים, לתחומי פעילות. זאת, בהתבסס על הדו"ח של צוות הנשיא, שבראשו עמד יו"ר הסוכנות, פרופ' יצחק בן ישראל. הדו"ח הוצג בפני הממשלה ביוני 2010.

שוק החלל העולמי נאמד ב-250 מיליארד דולר בשנה. לישראל יתרון יחסי בתחום החלל - היא מתמחה במזעור לוויינים ובפיתוח מערכות טכנולוגיות נישאות. בצמרת משרד המדע חששו שללא מימון ממשלתי ייעודי, יאבד היתרון התחרותי של ישראל - ולכן דחפו לקידום התוכנית.

כ-50% מהסכום שאושר, 90 מיליון שקל, יושקעו בשני תחומים: האחד הוא פיתוח קשרים בינלאומיים בתחום החלל, המהווים תוספת מימון לתקציב המקורי מצד מדינות עמן יתבצע שיתוף הפעולה. בשיתופי פעולה מסוג זה מממנות בדרך כלל המדינות באופן שווה פיתוח טכנולוגיה או מוצר. התחום השני הוא קידום קשרי אקדמיה-תעשייה, לעידוד מחקר יישומי באקדמיה. 25% נוספים (כ-45 מיליון שקל) יושקעו בפיתוח טכנולוגיות ומוצרים הקשורים לחלל וללוויינים, במטרה לתגבר יכולות ולהעצים את כושר התחרותיות של תעשיית החלל המקומית.

דודו בכר

עוד 15% (27 מיליון שקל) יושקעו במחקרים באקדמיה ו-10% (18 מיליון שקל) יושקעו בתפעול וקשרי קהילה.

עיקר הדגש בתוכנית מושם על קידום והתנעת פרויקטי מחקר ופיתוח בשיתוף סוכנויות חלל זרות. שיתוף פעולה עם סוכנויות חלל אחרות בעולם יאפשר פיתוח טכנולוגיות ורכיבי מערכות מתקדמים, פיתוח והעמקת קשרי עבודה עם התעשיות בישראל וכן שיפור הכושר התחרותי של התעשיות והחוקרים הישראלים, שיביא להגדלת הנפח העסקי של תעשיות החלל המעורבות.

פרופ' בן ישראל אמר כי "לשיתוף פעולה עם סוכנויות חלל זרות יש יתרונות רבים, כי הוא מאפשר חלוקה של הנטל הכספי שכרוך בפיתוח ובהעצמת הקהילה האקדמית ותעשיית החלל הישראלית, ומספק אפשרות להשתמש במערכות מתקדמות ברמה בינלאומית למשימות מחקר". לדבריו, הסוכנות כבר נמצאת בעיצומם של מגעים אינטנסיביים עם ארגונים בינלאומיים, סוכנויות חלל ותעשיות בחו"ל, לגיבוש תוכניות לשיתוף פעולה ופרויקטים נוספים.

על פי מסמך של מרכז המידע והמחקר בכנסת, מיוני השנה, ב-2011 נחתם הסכם מסגרת של סוכנות החלל הישראלית עם סוכנות החלל האירופית, ESA, וכעת נבחנים שיתופי הפעולה האפשריים עם הסוכנות. בנוסף, מתנהל משא ומתן על שיתופי פעולה עם סוכנות החלל הצרפתית, CNES, ועם סוכנות החלל הרוסית (רוסקוסמוס), ומתוכננים דיונים לשיתוף פעולה עם סוכנויות החלל של מדינות נוספות.

עוד לפי המסמך, כבר כיום מתקיים שיתוף פעולה עם סוכנויות בחו"ל בכמה פרויקטים. כך למשל, פרויקט "ונוס", המשותף לישראל ולצרפת, מתמקד בבניית לוויין מדעי קטן, האמור להיות משוגר ב-2014 ולעסוק בתצפיות על כדור הארץ, וכן בניסויים מדעיים. ביוזמה אחרת, יחד עם סוכנות החלל האיטלקית, מתוכנן לוויין שיהיה מסוגל לבצע צילומים באורכי גל שונים ולגלות מהחלל חומרים כימיים שונים ואזורים מזוהמים.

מתווה מדורג

בתוכנית המקורית לפיתוח תעשיית החלל האזרחי תוכנן תקציב בסך 300 מיליון שקל בשנה למשך חמש שנים, אך משרד האוצר התנגד לתקציב בהיקף זה. בנוסף, יו"ר הסוכנות, בן ישראל, העריך במהלך השנה כי מתווה המימון יהיה מדורג, מכיוון שסוכנות החלל האזרחית נמצאת בשלבי היערכות למימוש התוכנית הגדולה, וממילא אינה ערוכה עדיין לנצל 300 מיליון שקל בשנה. במשרד המדע העריכו באחרונה, כי לאחר השנתיים הראשונות ניתן יהיה להגדיל את התקציב, אם תוצאות הפעילות יצדיקו זאת.

על פי תוכנית החלל הישראלית שגובשה עם צוות בית הנשיא, ישראל יכולה להגיע למכירות בסך 5-10 מיליארד דולר בשנה, מהם 3 מיליארד דולר תוך שלוש שנים ו-5 מיליארד דולר בתום חמש שנים ממועד המימון המלא, בסך 300 מיליון שקל בשנה.

הסוכנות תקדיש גם תקציב לפעילויות שייעודן תמיכה בחינוך ועידוד בני נוער לפנות ללימודים במדעים מדויקים ובמקצועות הנדסיים, על ידי הגברת המודעות למקצועות החלל. שאר התקציב יוקצה לתפעול, לוגיסטיקה וגיוס כוח אדם, כחלק מתהליך ההתחדשות שעוברת הסוכנות.

"לתוכנית מטרה ארוכת טווח - להציב את ישראל בין חמש המדינות המובילות בעולם בתחום החלל, להגדיל את הפעילות ואת היקפי המכירות של התעשיות הישראליות בשווקים בינלאומיים ולעודד את העיסוק, החינוך והמחקר בתחומי החלל באקדמיה ובחברה", אמר בסוף השבוע שר המדע והטכנולוגיה, פרופ' דניאל הרשקוביץ.

מנהל הסוכנות הישראלית, מנחם קדרון, הוסיף כי "בתחומי המינוף העסקיים, התוכנית שמה דגש על יכולות קיימות ומיוחדות במדינת ישראל ובתעשיותיה דוגמת לוויינות זעירה, לווייני תקשורת ופעילות נוספת התומכת או הנגזרת מהם". לדבריו, "התוכנית היא מתווה חי שייבחן משנה לשנה ויעודכן על פי ההזדמנויות, הטכנולוגיות העולות והצרכים בתעשיות, באקדמיה ובקהילה. התוכנית שאושרה היא לשנתיים אך מבוססת על פרויקטים רב-שנתיים, הזמן הדרוש לפיתוח ולהוכחת ביצועי התוצרים בפרויקטי חלל".

התוכנית שאושרה היא למטרות אזרחיות בלבד. משרד האוצר ומערכת הביטחון מתקצבים בנפרד את תוכנית פיתוח החלל למטרות צבאיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#