שטייניץ: חוק הרווחים הכלואים יקטין גביית מס מאזרחים

ח"כ שלי יחימוביץ': "משרד האוצר לא גבה מסים בהתאם לתיקון לחוק עידוד השקעות שנכנס בשנים האחרונות, ולפיו כסף שהועבר לחברה קשורה אחרי התיקון בחוק - נחשב לדיווידנד" ■ שטייניץ: "זאת הטעיית הציבור להגיד שלא גבינו כספים שהיינו יכולים לגבות"

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

"אם לא נגבה מס בגין רווחים כלואים, נצטרך לגבות את הכסף החסר מאזרחי המדינה", כך אמר הבוקר שר האוצר יובל שטייניץ לוועדת הכספים. בקשר לגירעון אמר שטייניץ כי "אנו עושים מאמץ ומעריכים ומקווים שנצליח לסיים את השנה בגירעון של 3.8% אבל אני לא יכול להבטיח את זה. יש סיכוי סביר שנגיע לכך ואנו עושים מאמץ לעמוד בזה".

ועדת הכספים דנה הבוקר בהשתתפות שר האוצר יובל שטייניץ בהצעת "חוק הרווחים הכלואים" הקובעת שיעורי מס מופחתים לחברות שנהנו בעבר מפטור ממס בתנאי שלא ימשכו דיווידנדים וישקיעו את הכסף בישראל.

שטייניץ הוסיף כי "אנו מתפללים שגם בשנה הבאה נצליח לשמור על מקומות העבודה ועל אבטלה מרוסנת. 'חוק הרווחים הכלואים' נדרש עתה שבעתיים כי הוא מחליף תוספת מסים על אזרחי ישראל. מהרגע שגיליתי על פרשת הדיווידנדים הכלואים לפני שנה וחצי חשבתי שצריך לעשות מהלך כדי לגבות ככל האפשר מסים שלא נגבו כלל מאותן חברות".

"יש פה מהלך נכון וצודק, כי אם לא נגבה את הכספים לא יישאר מהם דבר", אמר שטייניץ. "בנוסף אנחנו זקוקים לכסף הזה כדי לעמוד ביעד הגרעון. המאמץ להביא מכאן הוא כדי שהמע"מ ומס הכנסה על אזרחי המדינה יהיו פחותים. אם יחסרו לנו אותם 3 מיליארד, ואני מקווה שבנובמבר אחרי אישור החוק, תהיה תמונה ברורה יותר, נצטרך לגבות את המיליארדים האלה מאזרחי המדינה".

לדברי שטייניץ, "המצב החוקי לא איפשר עד היום לגבות כספים מאותן חברות ולא היו כמעט הכנסות למדינת ישראל מאותם דיווידנדים כלואים. זה לא שהיו הכנסות ואנו מוותרים עליהם. אנו באים פה לתקן מצב ולהביא הכנסות למדינת ישראל ולאזרחיה".

שטייניץ הדגיש כי "יש מציאות ויש ספין. אנו הולכים לתחזית שמרנית וזהירה במקום לגבות ממוצע של 50-40 מיליון שקל בשנה, כך שרוב הכסף נשחק במשך השנים. על פי החוק הקיים, בשנת 2013 נגבה 3 מיליארד שקל. אנו מקווים לגבות יותר ושוקלים צעדים שילחצו על החברות לבוא בסוף 2012 וב-2013 לשלם את המסים. ברגע שיהיה לנו גיבוש של הצעדים נודיע עליהם.

יו"ר הועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי "הדילמה היא האם נותנים הנחות נוספות אחרי הפטורים וההנחות שנתנו לאותן חברות. מצד שני, אנו נמצאים בעידן של קיצוצים ובגזירות לא קלות על הציבור כתוצאה מכך שגביית המסים נמוכה מהתחזית שנקבעה בתקציב אז צריכים לפגוע בדברים חיוניים. יתכן שבאמצעות הכסף שייכנס יבוטלו קיצוצים נוספים".

באוצר מקווים כי אישורה של הצעת החוק יגדיל את הכנסות המדינה ממסים ב-3-1 מיליארד שקל. הוועדה תצטרך לקבוע האם ראוי לתת לחברות בינלאומיות רווחיות ומובילות הטבות מס במיליארדי שקלים. ח"כים באופוזיציה, ובהם שלי יחימוביץ, אבישי ברוורמן (עבודה) וזהבה גלאון (מרצ), הביעו התנגדות להצעת החוק.

יו"ר מפלגת העבודה ח"כ שלי יחימוביץ אמרה לשטייניץ כי "איך ירגישו כל האידיוטים ששילמו מס בזמן". הם שילמו מס הם צריכים לחשוב שהיו פראיירים וטיפשים ושר האוצר ישנה את החוק למען אלה ששמרו את הכסף בצד. זוהי חקיקה רטרואקטיבית מובהקת. לא חוקית, לא חוקתית, לא שוויונית. אתם עושים להם סידור מיוחד. למה אתה לא נותן את ההנחה הזו לפועל מפיניציה או לבעל מכולת.הטיעון לא כלכלי ולא רציני".

שר האוצר יובל שטייניץצילום: מיכל פתאל

יחימוביץ' אמרה עוד כי משרד האוצר אינו עושה שימוש בתיקון חוק שהוכנס בשנים האחרונות לחוק עידוד השקעות הון ולא טרח להוציא תשומת מס בגין כסף שהועבר לחברה קשורה אחרי התיקון בחוק. "בחוק עידוד השקעות הון הוסף סעיף הקובע כי כל סכום שניתן מהרווחים הפטורים לגוף קשור, ייראו כדיווידנד והחברה חייבת לשלם באופן מיידי את מלוא המס המגיע ממנה", אמרה יחימוביץ.

בפנייה ליועץ המשפטי לממשלה מיולי 2012, ציינה יחימוביץ' כי על פי הוראות חוק עידוד השקעות הון התשי"ט 1959 (סעיף 51 ב'), כל סכום שנתנה חברה מוטבת לקרוב, לבעל שליטה (כהגדרתו בסעיף 32 (9) לפקודה) או לתאגיד בשליטתם, כמוהו כחלוקת דיווידנד המחויבת (ללא דחיה) במס חברות ובמס דיווידנד.

בתגובה לטענות האופוזיציה, אמר שטייניץ כי "אנחנו לא מוותרים על כלום ולא נותנים מתנות כי המצב החוקי הנוכחי לא ניתן לשינוי רטרואקטיבית ולא ניתן לגבות שקל אחד. לכן לא מדובר במתנות ובהנחות. זה לא שלא התאמצו לגבות - לא ניתן לגבות. לא ניתן להוציא שומות ולגבות יותר, מי שאומר זאת מטעה את הציבור".

מנהל רשות המיסים, דורון ארבלי, אמר בהתייחסות לנושא כי חלק מהחברות שנהנו מפטור ממס בחוק עידוד השקעות הון הישן ביצעו פעולות שנתפשות ברשות המיסים כחלוקת דיווידנד ולכן הוצאו להן תשומות מס."אלה חברות שעשו פעולות שונות, העבירו כסף לחברות בנות. לחלקן הוצאנו שומות ויש צווים בבתי משפט. אנחנו רואים חלוקת דיווידנד בהן. אין פסיקת בית משפט עדיין".

לדבריו, הדיון הקשור עתה בהצעת משרד האוצר בעניין הרווחים הכלואים מתייחס לקבוצת חברות אחרות. "אלה חברות שצברו רווחים עם השנים, לא השקיעו בישראל ולא עשו תרגילי מס אלא השאירו את המס בחברות. אנחנו מציעים, שאזרחי מדינת ישראל יפגשו את המס מהר יותר. 125 מיליארד רווח נצבר כרווחים ומדינת ישראל לא ראתה מזה שקל", אמר ארבלי.

יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון אמרה כי "אין ויכוח על השערורייה שלא גבו מסים בעשורים האחרונים". גלאון פנתה לשטייניץ ואמרה כי "אתה לא גובה 3 מיליארד שקלים מאותן חברות, אלא נותן פטור של עשרות מיליארדים מאותן חברות. אתה נותן לשדוד את הקופה הציבורית על חשבון ציבור משלמי המסים. לא צריכים להיות משת"פים של האוצר ולאשר את החוק הזה".

לדברי גלאון, "כשיש גרעון ומעלים אחוז במע"מ ואת הדלק ופוגעים בשכבות הביניים - מה אומרים לאנשים אלה? שיש מישהו ששווה יותר ויכול לקבל הנחות? חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה לא צריך להיות משת"פ של האוצר. מדובר בחברות יצרניות ורווחיות".

ח"כ משה גפניצילום: מיכל פתאל

ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן (עבודה) תקף את החוק ואמר כי צריך היה לנהל מו"מ יותר קשוח עם אותן חברות ושהיתה התנהלות כושלת. החברות הגדולות צריכות לשלם מס גבוה יותר של 10%-12% במקום 3.5% שהן משלמות כיום. לדבריו, "החברות הגדולות מפעילות כוח גדול שהמרכזי הוא שהן מאיימות על מדינות שאם לא יתנו הטבות מפליגות הן יעברו למדינות אחרות. האיומים הללו נכונים וקורים ולכן כל החברות הגדולות בעולם משלמות מסים מאוד נמוכים כי חברות בינלאומיות גדולות מביאות תעסוקה".

ברוורמן הוסיף כי "חברות גדולות בינלאומיות מחלקות את הרווחים לענפים שונים כך שהן מגיעות למצב שבו למדינה מסוימת הם מראים שהרווח אפס כי הם משחקים במספרים. השאלה היא האם אני רוצה כאן את טבע, אינטל, וצ'ק פוינט או שהם יבחרו במדינות אחרות".

שר התמ"ת, שלום שמחון העביר התייחסות לועדת הכספים ואמר כי יתמוך בחוק אם מחצית מהסכום שייהנה מההטבה יושקע בישראל.

"לפטר את שטייניץ"

בתנועת "ישראל יקרה לנו" קוראים לראש הממשלה לפטר את שר האוצר על רקע דבריו בוועדת הכספים. לטענת התנועה, "מחדליו של הד"ר שטייניץ בגביית מיסי הרווחים הכלואים מחברות בינלאומיות גדולות יוצרת על פני חמש השנים הבאות הפסד לכל משפחה בישראל בסך של כ-15 אלף שקל. הממשלה גובה כספים אלו בצורת יקור המחייה במדינה: מסים על המים, החשמל, הדלק והמזון".

ח"כ יובל צלנר (קדימה) טען כי "מדובר בהנחת סוף עונה שנוגדת את ההסכמים. הממשלה מאפשרת לחברות לנצל באופן גס ובוטה את הרצון הלגיטימי של המדינה לעודד השקעות בתחומה, והאוצר ביוזמתו משתף איתן פעולה. לא מדובר פה בתכנון מס לגיטימי כי אם בתיחמון מס בהרשאה ממשלתית. את התוצאות כמו תמיד ישלם מעמד הביניים בדרכו לסופר".

צלנר הוסיף כי "הממשלה מבקשת לתת פרס למי שהתחמקו מהתחייבותם לחברה בישראל והוסיפו חטא על פשע כשכלאו את רווחיהן באופן מניפולטיבי, והוציאו את רווחיהן מחוץ למדינה באמצעות הלוואות באופו המנוגד לחלוטין לרוח החוק".

ח"כ ד"ר אכרם חסון (קדימה) הציע להפנות את הרווחים הכלואים להשקעות בתוך המדינה, ובעיקר בפריפריה. לדבריו, "אם יש בעיה זו של רווחים כלואים, מדוע המדינה לא חשבה על אלטרנטיבה להפנות כספים אלו להשקעות בתוך המדינה, בפריפריה או בישובים הדרוזים למשל, שאפילו היתרי בנייה חוקית אין לנו. מדוע אנו כאזרחים סוג ב' לא זוכים להתחשבות מצד הממשלה, שמחפשת דרכים כל כך יצירתיות להתמודד עם הרווחים הכלואים, ולא בוחנת את האפשרות המתבקשת של השקעות בתוך המדינה. אי התנייה בהשקעות חדשות בפריפריה אצל החלשים כמו הדרוזים למשל, מעורר סימני שאלה רבים."

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker