"כל שבוע של סגר עולה לנו 9 מיליארד שקל; המשק לא יחזור לעצמו עד סוף 2021"

פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, מעריך שבעקבות הסגר השני, הגירעון יעלה ליותר מ-13% מהתוצר ■ "החוב הציבורי יעלה ל–80% מהתוצר"

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל
פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראלצילום: מארק ניימן / לעמ

הערה מדאיגה הופיעה בתמונת המצב היומית שפירסם מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה ביום שלישי: לפי המומחים ממשרד הבריאות, בקצב התחלואה הנוכחי, שבגינו יש בישראל יותר מ–65 אלף חולי קורונה פעילים, יידרשו יותר מ–90 יום של סגר כדי להוריד את התחלואה ליעד של 400 חולים חדשים ביום בלבד.

איזה נזק ייגרם למשק מסגר כה ממושך? לדברי פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל וחבר בוועדה המוניטרית, העלות הישירה היא כ–9 מיליארד שקל לכל שבוע של סגר. המשמעות היא שהמשך הסגר במתכונתו הנוכחית ל–90 יום יעלה למשק יותר מ–115 מיליארד שקל.

בחטיבת המחקר של בנק ישראל ערכו ניתוח ראשוני של עלות הסגר הנוכחי (עד מוצאי חג הסוכות) וההשפעה הצפויה שלו על הפעילות הכלכלית במשק. לפי הניתוח, המגבלות הנוכחיות יובילו להפסקת הפעילות של כשליש מהמשק (32% במונחי תוצר), לעומת כרבע מהתוצר בסגר הקודם במארס־אפריל.

נתניהו במסיבת עיתונאים בבית שמש, החודש
ראש הממשלה, בנימין נתניהוצילום: אלכס קולומויסקי

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר כי ייתכן שהסגר יימשך עד למציאת חיסון. משרד הבריאות סבור כי דרוש סגר של 90 יום לפחות. האם כלכלת ישראל יכולה לעמוד בכך?

סטרבצ'ינסקי: "חזרנו לסגר מכורח המציאות. התקווה שלי היא שמצב התחלואה יאפשר לחזור לשיטות פחות קשוחות, כמו שיטת הרמזור, שעלותה למשק קטנה יותר. ככל שהסגר יימשך במתכונת דומה, והאי־פעילות תהיה בהיקפים דומים — עלותו לשבוע תהיה כ–9 מיליארד שקל.

"יש ענפים שהפגיעה בהם יותר משמעותית — כמו ענף התיירות, שהיקף האי־פעילות בו הוא יותר מ–80%; ענף ייצור כלי התחבורה, ש–50% ממנו מושבת; וגם ענף ההובלה היבשתית וענף המזון ומשקאות, שהיקפי האי־פעילות בהם גבוהים מאוד.

"ואולם בסגר השני יהיה לנו יותר קל להתמודד, שכן תוכניות הסיוע פועלות יותר מהר. התמיכות והמענקים מתקיימים לצד תוכנית ההלוואות לבנקים בריבית של 0.1% מטעם בנק ישראל, שמחייבת את הבנקים לתת הלוואות לעסקים קטנים וזעירים ותסייע למשק לשרוד את הסגר השני. לדעתי, אותם עסקים שיש להם אפשרות לשרוד באמצעות ההלוואות ולהמשיך את הפעילות — יעברו את הסגר".

האם יש לכם צפי לכמות העסקים שיקרסו בעקבות הסגר השני?

"אין לנו כרגע חישוב מדויק, קשה להשיג נתונים עדכניים על אחוזי הקריסה בפועל ולייצר מכך ניתוח מסודר. יש לנו אומדנים לגבי הסיכוי של משקי הבית להישאר ללא מפרנס. הסימולציה הראתה שלמשקי הבית בעשירונים הנמוכים של 1–4 יש סיכוי יותר גבוה להיקלע לקשיים. במשקי בית של שני עצמאים מפרנסים, הפגיעה היתה מהותית, והסיכוי שלהם להישאר ללא מפרנס היה כ–20% באפריל. ביולי זה ירד לכיוון 4%. בעשירונים הנמוכים מדובר באחוזים יותר גבוהים. הניתוח הזה נעשה לפני הסגר הנוכחי — כעת הסיכויים יעלו בחזרה. ועדיין, מנגנוני התמיכה שהוארכו, ובינהם הארכת מתווה ההלוואות עד דצמבר, יעזרו בהתמודדות".

פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, צפה כי המשק יתאושש במהרה אחרי המשבר. האם אתם תומכים בתחזית שלו?

"בתחזית שפירסמנו לפני הסגר צפינו כי ב–2021, המשק לא יגיע לרמה שבה הוא יכול היה להימצא אם היה ממשיך לצמוח בקצב של לפני הקורונה. כך גם האבטלה. בעקבות הסגר החדש, יש להניח כי ההערכה הזאת שלנו תתחזק, וגם המקום שבו נהיה בסוף 2021 יהיה פחות טוב מלפני הקורונה".

סגר בתל אביב בתקופת הקורונה
סגר בתל אביב בתקופת הקורונהצילום: תומר אפלבאום

שמחון גם העריך שהשכבות החלשות לא סובלות מהמשבר. אתה מקבל את הטענה?

"הפגיעה היתה חזקה יותר בעשירונים 1–4 הנמוכים. ככל שהמשק יתאושש, הפגיעה תהיה יותר שוויונית".

הלווים הגדולים לקראת קריסה?

האם אתם מבחינים כיום בתנועה של הון פרטי החוצה מישראל?

"ישראל לא סובלת מהבעיה של יציאת הון (העברת כספים למדינות זרות על רקע המשבר; ש"א). זאת בעיה שמוכרת מאוד במדינות מתפתחות או במדינות שבהן החוב החיצוני מאוד גבוה. ישראל מאופיינת בחוב חיצוני נמוך, ולכן התופעה הזו לא מטרידה מאוד את המשק הישראלי".

האם אתם צופים הפרשה גדולה יותר לחובות מסופקים בעקבות הסגר השני?

"במשבר מהסוג הזה, בהגדרה, הבנקים נותנים יותר הלוואות ומבצעים יותר הפרשות בשביל לעמוד בחובות. בנק ישראל נקט כמה צעדים הקשורים להלימות ההון שיאפשרו לשוק האשראי לתפקד ולבנקים לתמוך בפעילות המשק. אם יידרשו צעדים נוספים בהמשך — בנק ישראל יבצע אותם".

האם הלווים הגדולים יקרסו?

"הנבואה ניתנה לשוטים. יש קרנות לעסקים גדולים, והניצול של ההלוואות לא גדול במיוחד. לכן, נכון להיום, ההתמודדות עם המשבר לא מובילה לסגירה מסיבית של עסקים. כמובן שאנחנו עם האצבע על הדופק".

האם קיים חשש ליציבות הבנקים לאור הסגר השני?

"אין חשש ליציבות הבנקים, המערכת מתפקדת בצורה טובה. בתוצאות הכספיות שהבנקים הציגו ראינו אמנם ירידה ברווחים — כמו בכל הגופים שפועלים בתקופת הקורונה — אך זה לא מוביל אותנו לחשש לגבי יציבות מערכת הבנקאות, שהיא מאוד יציבה ופועלת על פי כללים שמרניים המבטיחים את איתנותה. הדבר כבר עמד לצידנו לפני עשור, במשבר הקודם, וגם בעת הכניסה למשבר הנוכחי".

מתווה היציאה

נכס לאומי

המשק כיום לא מייצר כסף, והחוב גדל. איך זה ישפיע על יחסי הנזילות של מדינת ישראל ועל חובות משקי הבית?

"החוב הכי משמעותי שחייבים להזכיר הוא החוב הממשלתי. משבר מהסוג הזה מוביל לירידה חדה בתוצר, הגוררת ירידה בגביית המסים — שבתורה מובילה לעלייה בגירעון הממשלתי. הגירעון צפוי לעלות ב–2020 ליותר מ–13% מהתוצר, מה שיעלה את החוב הציבורי לכ–80% מהתוצר.

"ההתפתחות הזו אופיינית לכל המדינות המפותחות. נקודת החוזקה של ישראל היא שהתחלנו מיחס חוב־תוצר נמוך בהשוואה לעולם. נגיד בנק ישראל הגדיר את זה בזמנו כ'נכס אסטרטגי' של ישראל. בחלק מהמדינות המפותחות, יחס החוב־תוצר נסק ליותר מ–100% בעקבות משבר הקורונה, אבל אנחנו נמצאים במקום טוב והמשק יכול לעמוד ברמת החוב הנוכחית, כל עוד יש משבר. כל עוד התחלואה מכתיבה את הצורך בתוכניות תמיכה נוספות, שמעלות את רמת החוב — זה נתפש כהגיוני, וחברות דירוג האשראי מגלות הבנה. זאת, כל עוד החוב קשור לסגר ולצעדים שנועדו לתמוך בפעילות הכלכלית במשק".

מהי תחזית ההכנסה של המדינה? האם אתם צופים ירידה של 30%–40% בהכנסות המדינה?

"כרגע אנחנו לא יודעים כמה שבועות יארך הסגר. ראינו ירידה משמעותית בהכנסות ממסים עד מאי, וביוני ראינו שינוי כיוון — אך בעקבות הסגר החדש זה יושפע לרעה. לדעתי, הירידה במסים תרמה כשליש מהעלייה בגירעון".

האם נחרוג מהתרחיש הפסימי של 14% גירעון ביחס לתוצר?

"איננו צופים חריגה מכך".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker