מינוס 10%, 20% או 40%? בכל מקרה, אפשר לצפות לנתון צמיחה מחריד

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם בעוד שבוע את נתוני התוצר לרבעון השני ■ כמה גרועים הם יהיו? אומדני הכלכלנים רחבים מאוד - אבל גם האופטימיים שבהם מעריכים שההתכווצות הרבעונית בתמ"ג היתה החדה ביותר ב–30 השנים האחרונות לפחות

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סגר בתל אביב. "בסופו של יום, הפתרון למשבר הוא פתרון בריאותי"
סגר בתל אביב. "בסופו של יום, הפתרון למשבר הוא פתרון בריאותי"צילום: תומר אפלבאום
אבי וקסמן
אבי וקסמן

הנתונים על הצמיחה הכלכלית ברבעון השני של 2020, שיפורסמו ביום ראשון בשבוע הבא, עלולים להיות הגרועים ביותר שפורסמו בישראל מעולם. נוכח חומרת המשבר וחריגותו, קשה לאמוד עד כמה התכווץ המשק - אבל כלכלנים מצפים כי הנתונים שתפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) יעידו על ירידה של 10% לפחות בתוצר המקומי הגולמי (התמ"ג) הרבעוני, במונחים שנתיים. הערכות פסימיות מדברות על צלילה של 40%.

מספרים כאלה, שמעידים על שיבוש יוצא דופן בעוצמתו בפעילות הכלכלית, לא נראו בישראל כבר שנים רבות - אבל אינם חריגים לעומת הנתונים ממדינות שכבר פירסמו אומדנים לתמ"ג ברבעון השני. בארה"ב, לפי הנתונים הראשוניים, התמ"ג התרסק בקצב שנתי של 32.9%, לאחר ירידה בקצב של 5% ברבעון הראשון. באיחוד האירופי קצב הירידה היה חד אף יותר - כ–40.3% ברבעון השני, לאחר ירידה בקצב של כ–13.6% ברבעון הראשון.

בינתיים כל מספר זוכה

בישראל התכווץ התמ"ג ברבעון הראשון ב–6.9% - והנתון לרבעון השני הוא עדיין תעלומה. במחלקה הכלכלית של בנק הפועלים, בראשות ויקטור בהר, העריכו בשבוע שעבר כי ההתכווצות "לא תהיה שונה בהרבה מהמספרים שראינו בארה"ב ובאירופה", וכי היא "צפויה להגיע לרמה של 30%–40% במונחים שנתיים".

כלכלן המקרו של בית ההשקעות לידר, יונתן כץ, אופטימי יותר - ומעריך כי קצב ההתכווצות בישראל ברבעון השני היה כ–18%–20%. כלכלן אחר לא רצה לנקוב במספר מדויק, ונקב בטווח רחב מאוד: 10%–30%.

נפילה חדה וכואבת

"הסגר בישראל היה חמור בחלק גדול מהרבעון השני, והדבר הוביל לירידה חדה בצריכה, בהשקעות וביצוא", אמרו בבנק הפועלים לביסוס האומדן הקודר. "בצד החיובי, סגירת השמים הגדילה מעט את הביקוש לצריכה של מוצרים בסיסיים, ובעיקר מזון. כמו כן, יצוא שירותי ההיי־טק (ללא חברות הזנק) המשיך לעלות".

כץ מבסס את הערכתו על כך שנתוני סחר החוץ מצביעים על ירידה מתונה, אם בכלל, ביצוא - תוך גידול ביצוא של שירותי היי־טק. הוא מעריך כי גם הירידה בהשקעות לא תהיה נוראה כמו בארה"ב, שחוותה נפילה בקצב של 49% בהשקעה המקומית הגולמית של המגזר הפרטי.

ההתכווצות החדה מעולם?

קצב ההתכווצות של התמ"ג בישראל ברבעון הראשון היה 6.9% - ורבעון זה כלל רק כשבועיים וחצי של סגר. ברבעון השני צפויה התכווצות חדה יותר, אף שבמאי וביוני ניכרה במשק התאוששות מסוימת (שנקטעה, כנראה, ביולי).

המשק ידע עד כה רק שלושה מקרים של צמיחה רבעונית שלילית שעלתה על 10% במונחים שנתיים - לפי הנתונים הרבעוניים, שזמינים החל ברבעון השני של 1980. תקופות השפל האלה היו הרבעון האחרון של 1985 (-12.9%); הרבעון הראשון של 1991 (-11.2%); והרבעון השני של 1993 (-10.1%).

בדיקות קורונה בירושלים. הצריכה הפרטית צללה בעקבות המשבר באפרילצילום: אוהד צויגנברג

גם אם הצמיחה השלילית ברבעון השני של 2020 היתה חדה פחות, יש לזכור כי בעוד בתחילת שנות ה–90 המשק היה מצוי בעיצומה של תנופת צמיחה - כעת הוא נכנס למשבר כלכלי חריף. בהתבוננות שנתית, 2020 צפויה לשבור בהרבה את השיא העגום שקבעו 1959 ו–2002, שהיו השנים היחידות בתולדות המדינה (לפי הנתונים הזמינים מ–1951) שבהן התוצר ירד ריאלית (ב–1.4% ב–1959 וב–0.2% ב–2002). התחזיות ל–2020 צופות ירידה שנתית של כ–7% ויותר.

שימו לב לחישוב השנתי

התכווצות של התמ"ג בקצב של כמעט 33%, כפי שדווח בארה"ב, אין פירושה שכמעט שליש מהתפוקה של הכלכלה האמריקאית נמחקה. הלמ"ס, כמו מקבילתה האמריקאית, נוהגת לפרסם את נתוני הצמיחה הרבעוניים בהשוואה לרבעון הקודם, ובמונחים שנתיים (annualized). חישוב כזה מדמה בכמה ישתנה הנתון אם השינוי הרבעוני בו יימשך באותו קצב במשך ארבעה רבעונים.

בגלל חישוב ריבית דריבית, עלייה של התמ"ג ברבעון כלשהו ב–1% לעומת קודמו, בחישוב רגיל, מתורגמת לעלייה של מעט יותר מ–4% בחישוב שנתי; ואילו במקרים של ירידה בתמ"ג, ירידה של 1% בחישוב רגיל מתורגמת לירידה בקצב שנתי הנמוך מעט מפי ארבעה (3.9%). ירידה של 3% בחישוב פשוט תתורגם לקצב שנתי של 11.5%; וירידה של 5% - לקצב שנתי של 18.5%.

הירידה בתמ"ג בגרמניה ברבעון השני - בקצב שנתי של 34.7% - שקולה לירידה של 10.1% שלא בקצב שנתי (ובניגוד לישראל וארה"ב, באירופה מפרסמים את נתוני החשבונאות הלאומית הרבעוניים שלא בחישוב שנתי). אפשר לקבל מושג חלופי לעוצמת הירידה באמצעות השוואה לתקופה המקבילה אשתקד: התמ"ג הגרמני ברבעון השני של 2020 היה נמוך ב–11.7% מברבעון המקביל ב–2019.

יבוא הרכב צלל
יבוא הרכב צלל

הפרסום של הלמ"ס בשבוע הבא יהיה אומדן ראשוני בלבד. הוא צפוי להתעדכן בעתיד כמה וכמה פעמים עם קבלתם של נתונים חדשים, כמקובל בלשכות סטטיסטיקה. הנתון על הקצב השנתי של התכווצות המשק ברבעון הראשון, למשל, כבר עודכן מ–7.1% בפרסום הראשון שלו במאי ל–6.8% ביוני ו–6.9% ביולי.

מה הפיל את התוצר?

התמ"ג מחושב לפי כמה רכיבים עיקריים - הצריכה הציבורית (כגון רכש של הממשלה ותשלומי שכר לעובדי המדינה), הצריכה הפרטית (כגון רכישות של משקי הבית), ההשקעות בנכסים קבועים, והיצוא נטו (כלומר, בניכוי היבוא). כל אלה צפויים לצלול משמעותית ב–2020, למעט הצריכה הציבורית.

עד המשבר, העריכו כלכלנים כי הצריכה הציבורית בישראל תיפגע השנה עקב התקציב ההמשכי, וברבעון הראשון היא אכן ירדה בקצב שנתי של 10.8%. עם זאת, ההוצאות להתמודדות עם משבר הקורונה משנות את המצב - ובהתבוננות על 2020 כולה, הצריכה הציבורית צפויה לגדול. הוצאות אלה נעשו בקצב מוגבר מאפריל - אבל מנגד, הצריכה הציבורית הושפעה לרעה מההשבתה החלקית של המגזר הציבורי במשך אפריל, שגרמה לירידה במספר שעות העבודה בפועל, גם אם לירידה מתונה בהרבה בשכר.

רכיב הצריכה הציבורית כולל קניות של סחורות ושירותים, כגון הצטיידות של בתי החולים. הוא אינו כולל תשלומי העברה ממשלתיים, כגון מענקים ודמי אבטלה. הם אינם משפיעים על הצריכה הציבורית במישרין, אלא במידה שהכסף המועבר נכלל ברכיבים אחרים של התמ"ג, למשל אם הוא משמש לצריכה פרטית.

נתב"ג, בשבוע שעבר
נתב"ג, בחודש שעבר. "סגירת השמים הגדילה מעט את הביקוש לצריכה של מוצרים בסיסיים, ובעיקר מזון"צילום: תומר אפלבאום

באשר לצריכה הפרטית - זו צללה במשך הסגר באפריל, ועדיין לא ידוע כמה התאוששה מאז. כבר ברבעון הראשון היא ירדה בקצב שנתי של 20.8%.

יבוא הרכב שוב משפיע

נתוני התמ"ג יושפעו לרעה גם מיבוא הרכב ברבעון השני. בזמנים של צמיחה "נורמלית", נתוני התמ"ג רגישים מאוד לתנודות ביבוא הרכב - ותהיה להם השפעה מסוימת גם בנתוני הרבעון השני, אם כי הם ירדו כבר ברבעון הראשון. באותו רבעון יובאו לישראל כ–60 אלף מכוניות בלבד, לעומת כ–90 אלף ברבעון האחרון של 2019.

ברבעון השני ירד יבוא הרכב עוד יותר - מספר המכוניות הפרטיות שיובאו היה כ–25 אלף בלבד. עם זאת, בהשוואה חודשית ניכרת מגמת עלייה ביבוא - מ–1,531 מכוניות בלבד באפריל ל–7,088 במאי, 16.4 אלף ביוני ו–17.2 אלף ביולי (שהוא כבר חלק מהרבעון השלישי). גביית מס הקנייה על כלי רכב וחלקי חילוף צללה בשבעת החודשים הראשונים של 2020 ב–24.6%, לכ–4.5 מיליארד שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker