יותר מ–250 אלף בסכנת פיטורים: אלה הענפים בסיכון הכי גבוה

משבר הקורונה משנה סדרי עולם בשוק העבודה ■ ענפי ההיי־טק והפיננסים מנצלים את המצב להתייעלות, ובענף המסעדנות שינויים במודל העסקי מעמידים 100 אלף עובדים בסכנת אובדן תעסוקה ■ גם בתעשייה המסורתית 80 אלף עובדים נמצאים בסכנת פיטורים

סיון קלינגבייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מפעל בירוחם. שני שלישים מהחברות התעשייתיות מתכננות לצמצם את כוח האדם. למצולם אין קשר לנאמר
מפעל בירוחם. שני שלישים מהחברות התעשייתיות מתכננות לצמצם את כוח האדם. למצולם אין קשר לנאמרצילום: עופר וקנין

"אנחנו צריכים להתרגל לחיות בצל הקורונה. אנחנו רואים מדינות שפתחו את הסגר והתחלואה בהן עלתה שוב" — כך אמר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, בחדשות 13 רגע אחרי ליל הסדר. בישראל כמו בעולם מתחילים לדבר על "אסטרטגיית יציאה" וליצור תרחישים שמטרתם להשיב את המשק לפעילות. אבל גם התרחישים האופטימיים ביותר רחוקים מהחזרת החיים למסלולם. מה שהיה לא ישוב להיות, לפחות לא עד שיימצא חיסון לנגיף.

כל מה שכדאי לדעת - הצטרפו לערוץ הטלגרם של TheMarker (להורדה - באנדרואידבאייפון)

כיום, מעט יותר מ–25% מהמועסקים בישראל נרשמו לקבלת דמי אבטלה, כ–88% מהם בגין יציאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת). ההערכה של שירות התעסוקה היא שכ–20% ממקבלי האבטלה בגין חל״ת לא יצליחו להיקלט בחזרה במקומות העבודה שלהם, וייהפכו למפוטרים. הדבר יביא להכפלה לפחות במספר המפוטרים דורשי דמי האבטלה, ביחס למספרם לפני פרוץ המשבר. עד ל–11 במארס היו בישראל כ–160 אלף מובטלים, ושיעור האבטלה היה פחות מ–4%. ההערכה היא כי נתון זה יגיע ל–8% ואף יותר בתום המשבר.

באמצע השבוע שעבר עידכן ארגון העבודה העולמי ILO את התחזית שלו. אם בתחילת המשבר חזו בארגון כי מספר המובטלים בעולם יגיע ל–25 מיליון, כעת התחזית היא ל–200 מיליון מובטלים ופגיעה בשיעורי התעסוקה במדינות המתפתחות והמפותחות. מיליארד אנשים בסיכון של איבוד הכנסה חלקי או מלא. ההערכה היא כי תחומים רבים יתקשו להתאושש ולשוב לפעילות כל עוד העולם נלחם בנגיף הקורונה בעיקר באמצעות בידוד חברתי.

משק בעצירה
משק בעצירה

מניתוח הערכות של שירות התעסוקה והאיגודים המקצועיים, עולה כי כ–250 אלף עובדים בישראל נמצאים בסכנת פיטורים. אלה התחומים שעתידים להיפגע ויתקשו לחזור לפעילות מלאה.

תעשייה: לא חסינה כפי שחשבנו

באופן מפתיע ארגון העבודה העולמי מדרג את עובדי התעשייה כבעלי הסיכון הגבוה ביותר לאבד את עבודתם בעקבות משבר הקורונה, לצד ענפי המסחר והתיירות שנסגרו כליל. בכל העולם התעשייה, בניגוד לתחומים אחרים, דווקא המשיכה לעבוד — גם עם במתכונת מצומצמת. לפי סקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בסוף מארס — מצב העסקים בעת התפשטות נגיף הקורונה (גל 2) — שיעור העובדים שהמשיכו לעבוד בתעשייה הוא הגבוה מכל הענפים — 52.4%. כ–21% מהעובדים הוצאו לחל"ת.

אבל למרות שהמכונות המשיכו לפעול, ברבים מהמפעלים המציאות אינה אופטימית. בכל העולם סובלים מפעלים מפגיעה בשרשראות אספקה, ומיתון עולמי יפגע קשות בביקושים.

בענפי התעשייה

לפי נתוני הלמ"ס מסקר כוח אדם 2018, כ–425 אלף איש עובדים בתחום התעשייה בישראל. מסקר של התאחדות התעשיינים עולה כי כ–80 אלף מהם נמצאים בסכנת פיטורים. מהסקר של הלמ"ס מסוף מארס עולה גם כי 52% מהחברות בתחום התעשייה מעידות כי לא יוכלו להישאר במצב הקיים יותר מחודש, 32% אומרים שיוכלו לשרוד שלושה חודשים, 5% צופים חצי שנה של המשך פעילות ו–10% בלבד צופים שנה.

התעשיינים בישראל מתמודדים עם קשיים בתחום האשראי והייצור ואינם אופטימיים לגבי העתיד. מסקר התאחדות התעשיינים עולה כי 62% מהחברות דיווחו על קושי לשמור על מסגרות האשראי הקיימת. 60% מהחברות דיווחו על קושי בקבלת אשראי חדש או נוסף. 48% מהחברות דיווחו על שיבושים באספקת חומרי גלם — שיעור חומרי הגלם שמתעכבים או חסרים מוערך ב–23% מסך חומרי הגלם לייצור. 40% מהחברות ספגו העלאה במחירי חומרי הגלם, מהם כ–54% מעריכים כי על רקע זאת תפוקתם — כלומר, מחיר ייצור המוצר הסופי — צפויה להתייקר בשיעור של כ–6%–15%. 71% מהתעשיינים צופים ירידה בהזמנות.

בהייטק עובדים

כ–69% מהחברות מתכוונות לצמצם את כוח האדם, בעיקר באמצעות הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת) או על חשבון החופשה השנתית. כ–65% מהחברות מתכוונות לצמצם בהוצאות הקבועות, וכ–56% מהתעשיינים מתכוונים לקצץ בשעות נוספות ובמשמרות.

מסחר: הקיצוצים החדים יימשכו

אחד הענפים שארגון העבודה העולמי מסמן את המועסקים בו כבעלי הסיכון הגבוה ביותר לאבד את עבודתם הוא המסחר הקמעוני. עוד לפני המשבר התמודדו רשתות המסחר והקניונים עם אתגרים שנבעו מעצירת תנועת הקונים, שחלק מהם פנה לקניות לרשת. השילוב בין מיתון שיביא לירידה בביקושים, הנחיות שישאירו חלק ניכר מהחנויות סגורות עוד חודש־חודשיים ואף יותר ואובדן ההכנסות מחודשי הקיץ יביא את ענף המסחר כולו ואת רשתות האופנה בפרט לבצע קיצוצים חדים. חלק ניכר מהעובדים בתחום הם עובדים לא מקצועיים, שיתקשו למצוא תחומי פרנסה אחרים.

דיזינגוף סנטר בתל אביב
דיזינגוף סנטר בתל אביבצילום: עופר וקנין

לפי בדיקת אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר, בענף המסחר הסיטוני והקמעוני עובדים 370 אלף שכירים ו-36 אלף עצמאים בכ–95 אלף עסקים. לפי סקר הלמ"ס, כ–42% מהעובדים בתחום המסחר הקמעוני הוצאו לחל"ת — השיעור הגבוה ביותר מבין התחומים שנסקרו. עוד עולה מהסקר של למ"ס כי מבין הענפים שמעריכים שהפגיעה בפדיון העסק שבבעלותם היא חמורה ביותר (בין 76%–100%) בולט ענף המסחר הקמעוני — 34.3% מהעסקים. 58% מהעסקים בתחום הקמעונאי אמרו שיוכלו להתמודד עם המצב רק במידה ולא יימשך יותר מחודש, 33% העידו שיוכלו להתמודד עם המצב עד שלושה חודשים — ורק 9% ענו שיוכלו להתמודד עם המצב למשך חצי שנה ומעלה.

מסעדנות: הנפגעים הראשונים והאחרונים

כ–190 אלף מועסקים עבדו בענף המסעדות והברים ערב משבר הקורונה, לפי נתוני איגוד המסעדות והברים. המסעדות ובתי הקפה היו מהמקומות הראשונים להיסגר עם פרוץ המשבר — וסביר להניח שהם יהיו גם האחרונים להיפתח. בסין הפתיחה המחודשת של סטארבקס היתה סימן לנורמליות. אבל דבר לא היה נורמלי בה — כדי להיכנס לבית הקפה אנשים היו צריכים להציג את האפליקציה עם הנתונים הבריאותיים שלהם וחומם נמדד, ובכל שולחן מותר היה רק לאדם אחד לשבת. התנהלות שכזאת תקשה על חלק ניכר מבתי הקפה והמסעדות לשרוד — ובעיקר לא תצריך את כל כוח האדם שהעסיקו טרם המשבר. גם רמת החיים שסביר שתרד בעקבות משבר הקורונה צפויה להביא לירידה בביקושים.

בית קפה בתל אביב. המעבר לפורמטים שונים של טייק־אוויי יביא לפגיעה בצורך במלצרים, כ– 100
אלף עובדים לא מקצועיים שרובם בתחילת דרכם ועובדים בעבודה חלקית
בית קפה בתל אביב. המעבר לפורמטים שונים של טייק־אוויי יביא לפגיעה בצורך במלצרים, כ– 100 אלף עובדים לא מקצועיים שרובם בתחילת דרכם ועובדים בעבודה חלקיתצילום: Boris-B / Shutterstock.com

התרחישים שנבחנים בתחום המסעדנות כעת הם חזרה מוגבלת לפעילות במאי וביוני — עם הגבלות על מספר העובדים ותפוסת הלקוחות. במודל העסקי של המסעדות, לרבות לא יהיה רווחי לפתוח על פי הגבלות אלה. ההערכות של ארגון המסעדות והברים הן כי כ–50% מהמסעדות יעדיפו לא לפתוח תחת מגבלות אלה.

ההגבלות על ישיבה במקום יביאו את המסעדות שיפתחו לעבור לפורמטים שונים של טייק־אוויי. המשמעות היא פגיעה עמוקה בצורך במלצרים, כ–100 אלף עובדים לא מקצועיים שברובם בתחילת דרכם ועובדים בעבודה חלקית.

מה שמטריד את המסעדנים הוא שאין תוכנית מענקי חזרה לשגרה סדורה. הפיצוי לעצמאים נותן פתרון סוציאלי — אבל לא נותן מענה לצורך החזרת עסקים לפעילות. החשש של המעסיקים הוא שאם יפתחו, לא יוכלו לקבל פיצויים — מה שמחזק את חוסר הנכונות לפתוח.

תעופה: הקיץ הזה נשארים בבית

הקיץ הזה עומד להיות קיץ ריק בנתב"ג. אבל לא רק — בכל העולם מדינות עצרו את תנועת המטוסים והיא לא תשוב לפעול עוד חודשים ארוכים. כיום סין מאפשרת לטיסות לנחות בה, אבל בניגוד לישראל — שרק מדברת על חובת סגר — מי שנכנס למדינה נלקח לשבועיים סגר במתקן ממשלתי.

בישראל, בה מסיבות לא ברורות אנשים עדיין נוחתים ונכנסים למונית, כבר ניכרת העלייה מחודשת בנדבקים כתוצאה ממפגש עם חוזרים מחו"ל. סביר להניח שמדינות אחרות לא ינקטו טקטיקה שגויה זאת, ויגנו על אוכלוסייתן — מה שיביא להשבתת תחום התעופה לעוד לחודשים ארוכים.

נתב"ג (למצולם אין קשר למאמר)
נתב"ג. התחזיות האופטימיות מדברות כיום על חידוש טיסות בספטמבר. למצולם אין קשר לנאמרצילום: RONEN ZVULUN/רויטרס

חברות תעופה אולי יסבו מטוסים לתובלה, אבל הצוותים, אנשי העסקים ובעיקר התיירים יימנעו עוד חודשים ארוכים מלטוס ולהסתכן בצורך בבידוד. האופטימיים מדברים כיום על חידוש טיסות בספטמבר, אבל רבים טוענים כי ייקח לפחות עוד שנה־שנה וחצי לחידוש הפעילות, וכי עולם התעופה לא ישוב להיות כשהיה עד שיימצא חיסון לקורונה.

תחום התעופה בישראל אינו עתיר כוח אדם. בחברות התעופה מועסקים באופן ישיר כ–8,000 עובדים (אל על 6,200, ארקיע ישראייר 1,000 כל אחת) ועוד כ–6,000 ברשות שדות התעופה.

תיירות: לא תולים תקוות בחופשות המקומיות

כ–40 אלף איש עובדים בתחום התיירות בישראל לפי הלמ"ס, עוד כ–21 אלף עובדים בסוכנויות נסיעות וארגון טיולים ועוד כ–100 אלף הם ספקי שירותים שונים. למרות המחשבה האופטימית בתחילת הדרך כי תחום התיירות אולי יאבד את התיירות הנכנסת אבל יוכל ליהנות מתיירות פנים, ייקח עוד חודשים ארוכים עד שניתן יהיה להתקבץ במקומות הומי אדם.

גם כאשר יימצאו התאמות — למשל פתיחת בתי מלון ללא שימוש בחדר האוכל — סביר להניח כי הפגיעה בהכנסות משקי הבית והלך רוח צרכני מוכוון חיסכון יביאו לכך שצריכת הנופש בישראל תהיה נמוכה מבעבר. השוק גם ייפגע מהירידה בהכנסות מקיום כנסים.

אירועים ותרבות: פגיעה בפרילנסרים

באופן מפתיע, עובדי תחום התרבות והאירועים מוגדרים על ידי ארגון העבודה הבינלאומי רק בסיכון "בינוני־גבוה" לאבד את עבודתם. עם זאת, בכירים בתחום טוענים כי הפגיעה תהיה עמוקה, גם באירועי התרבות הציבוריים וגם בפרטיים.

סביר להניח כי הגבלות ההתקהלות יהיו עמנו עוד זמן רב, והמשמעות היא כי אירועים פרטים ואירועים של חברות לא יוכלו להתקיים. עוד בפברואר, כשמגפת הקורונה נראתה רחוקה מישראל, בעולם כבר ספג התחום ביטולים רבים. מפגשי חברות עסקיות, כנסים ותערוכות בינלאומיות ומקומיות — בוטלו מחשש לסכן את בריאות העובדים. התנהגות זאת של הסקטור הפרטי צפויה להימשך עד שיהיה חיסון לקורונה, ויהיה ברור שאין סכנה בהתקהלות. סביר להניח כי אירועים פרטיים יוגבלו מאותה הסיבה. גם מוסדות התרבות ואירועי האומנות, פרטיים או ציבוריים, צפויים לעוד חודשים ארוכים של השבתה. איש לא ימלא כעת אולמות ויסכן את היושבים בהם, וממילא תקנות האוסרות התקהלות פוסלות פעילות כזאת.

בתחום האירועים והתרבות מועסקים עשרות אלפי עובדים, חלק ניכר מהם פרילנסרים. עובדים אלו נמצאים במצוקה מאחר ובניגוד לשכירים אינם זכאים לדמי אבטלה. הביטוח הלאומי מאפשר לחלק מהשחקנים והאנשים העוסקים בהופעות להגיש בקשה לדמי אבטלה, אבל חלק הארי של העוסקים בתחום — מפיקים, תאורנים, נגנים ועוד — נמצאים ללא פתרון.

פיננסים: מיתון יוביל להתייעלות

מי שעמדו במרכז המשבר של 2008, נמצאים כיום רק בסיכון "בינוני" לאבד את עבודתם, על פי הערכות ארגון העבודה העולמי. ואולם ההוצאות המרוכזות של עובדים לחל"ת או לחופשה מוקדמת מבתי ההשקעות וחברות הביטוח מרמזות על הבאות. מיתון יביא בהכרח לצורך של החברות הפיננסיות להתייעל — ספציפית באמצעות צמצום בכוח האדם.

לפי הלמ"ס, בתחום השירותים הפיננסיים בישראל עובדים כ–128 אלף איש. לפי הסקר שערכה הלמ"ס, כ–14% מהם בחל"ת ו–41% עובדים מהבית. הקפיצה במוצאים לחל"ת מהתחום הפיננסי הגיעה היתה בגל השני, כלומר אחרי ה–16 במארס. חלק מהחברות הפיננסיות הגדולות הוציאו את העובדים לחל"ת רק מאחר ו"ניצלו" את האפשרות לצמצם בהוצאות כוח האדם, אבל ההערכה היא שכ–20% מהעובדים שהוצאו לחל"ת לא יוכלו לשוב למקום העבודה שלהם.

מסקר הלמ"ס עולה כי מבין העסקים המעריכים שהפגיעה בפדיונם היא החמורה ביותר (76%–100%) בולט ענף הפיננסים (כ–27%) והוא שני לענף המסחר הקמעוני (34.3% מהעסקים). 27% מהנשאלים בסקר הלמ"ס מהתחום הפיננסי אמרו שיוכלו להתמודד עם המצב רק אם יימשך עד חודש ימים. 16% אמרו שיוכלו להתמודד עם המשבר גם במידה ויימשך שלושה חודשים.

מתחם הבורסה ברמת גן. כרבע מחברות הפיננסים העידו שאם המצב יימשך מעל חודש, הן יתקשו להמשיך את פעילותן
מתחם הבורסה ברמת גן. כרבע מחברות הפיננסים העידו שאם המצב יימשך מעל חודש, הן יתקשו להמשיך את פעילותןצילום: תומר אפלבאום

מתחילים וצעירים: קשיים להיכנס להיי־טק

הפגיעה בכוח העבודה לא תהיה רק במי שכבר עובדים בחברות, אלא גם במי שצריכים להשתלב ולהיקלט בהן. משבר 2008 יצר באירופה בעיקר אבטלה של צעירים — מי שהתקשו להתחיל את הקריירות שלהם, להיכנס לחברות במשרות סף ולהתחיל לצבור ניסיון בתחום אותו למדו.

כפי שפורסם ב–TheMarker, אחרי החג צפויים להתחיל תהליכי התייעלות גם בחברות ההיי־טק. בשנה האחרונה נעשה בישראל מאמץ רב להרחיב את מעגל המועסקים בענף, במטרה לעמוד בביקוש לעובדים, וכן כדי לשפר את כושר ההשתכרות והמיומנות של העובדים בישראל. בשנים האחרונות התקשו עובדים מתחילים להיקלט בתעשיית ההיי־טק, שהעדיפה עובדים בעלי ניסיון. בכירים העוסקים בתחום הכשרת העובדים להיי־טק חוששים כי התופעה תחריף כעת, וכי מי שעשו מסלולי הסבה, יתקשו למצוא עבודה.

לפי סקר הלמ"ס, כבר כעת שיעור המפוטרים מחברות היי־טק בעקבות משבר הקורונה הוא הגבוה ביותר מכל הענפים במשק — 2.8%. רק כ–11% מעובדי ההיי־טק הוצאו לחל"ת, והענף מוביל בשיעור העובדים מהבית — כ–49%. הנתונים מחזקים את התחזית כי בתעשיית ההיי־טק יבחרו בפיטורים על פני חל"ת, ויעשו שימוש במשבר כדי לרענן את כוח האדם ולהתייעל.

טיפוח וכושר: יתקשו להחזיק מעמד

ההערכה היא כי תחומים הקשורים בטיפוח וכושר — חדרי כושר, מכוני מניקור־פדיקור, מספרות ומכוני עיסוי — יישארו סגורים עוד זמן רב. אלה תחומים שבהם פועלים הרבה מאוד עסקים קטנים המעסיקים כל אחד מספר מועט של עובדים או פרילנסרים. עסקים אלה יהיו בבעיה, מאחר וסביר להניח שהם עדיין צריכים לשלם שכר דירה והוצאות — למרות שאינם עובדים. כמו כן, אין להם עומק כיס שיאפשר להם להישאר סגורים לאורך זמן.

בני המזל: חינוך, בריאות ושירות ציבורי

ארגון העבודה העולמי מציין כי העובדים שיפגעו הכי פחות מהמשבר הם עובדי החינוך, הבריאות והרווחה והשירות הציבורי. רבים מעובדים אלה מקבלים משכורתם מקופת המדינה המצטמקת. חלקם, כמו אנשי צוות רפואי ורווחה, נמצאים בחזית המאבק בקורונה — אבל אחרים עובדים הרבה פחות מבעבר. מדינת ישראל, כמו מדינות אחרות, תצטרך לגבש תוכנית להתמודדות וייעול החינוך והשירות הציבורי. השאלה הגדולה היא אם היא תעשה זאת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker