זה לא הזמן לדאוג לגירעון בתקציב: המדינה צריכה לשחרר כסף

עכשיו זה הזמן להגביר את השימוש בתקציבים ציבוריים כדי לעורר את הפעילות הכלכלית במשק - ולהקל על סבלם של מי שנפגעים מהמשבר הכלכלי ■ מדיניות אחראית לכאורה של הידוק החגורה וצמצום הגירעון תתרום להעמקת המיתון

משה יוסטמן
משה יוסטמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ימי קורונה באר שבע
ימי קורונה באר שבעצילום: אליהו הרשקוביץ

מדינת ישראל נחלה הצלחה גדולה בתגובתה למגפת הקורונה. האטנו את קצב התפשטות המחלה, וכך איפשרנו למערכת הבריאות להעניק לכל חולה טיפול ראוי, ובמקרה הצורך גם מציל חיים. התפשטות מואצת של המחלה, כמו באיטליה, יכולה להביא לקריסת המערכת הרפואית ולנסיקת שיעורי התמותה, שטיפסו שם ל-7%.

האטת קצב ההתפשטות של המחלה נקנית בהשבתת חלקים ניכרים במשק ובפגיעה קשה בענפים שלמים, בהם התעופה, ההארחה, ההסעדה והבילוי, ובפעילות נגזרת בתחבורה, בקמעונות, בחקלאות ובתעשייה. עסקים רבים נקלעים לקשיים, וחלקם קורסים לבלי קום. עובדים רבים מפוטרים, אחרים מוצאים לחל"ת. רבים מעובדי המגזר הציבורי מוצאים אף הם לחל"ת ממושך, ועובדים זמניים ושעתיים מפוטרים. משפחות רבות נקלעות לאי־ודאות כלכלית, ואלה שאין להן על מה להישען חוות מצוקה מיידית. כמובן, כל זה משתקף גם בירידות מחירים גדולות בשוקי ההון, בישראל ובעולם.

התפשטות הנגיף מחייבת את הממשלה לנווט בזהירות רבה את דרכה בין שתי מטרות: הדרישות להאטה בפעילות המשק, הנגזרות משיקולי בריאות הציבור; והמחיר הכלכלי שזו גובה, שמשמעותה החמרה במצב ככל שמתמשכת תקופת החירום. הממשלה צריכה לדעת מה האיזון הנכון בין שיקולים אלה בזמן אמת.

אי-ודאות רבה אופפת את ההתפשטות המחלה בנוגע לקצב ההתפשטות ושיעורי התמותה, השפעת חילופי העונות, מציאת דרכי טיפול יעילות יותר ופיתוח חיסון בטוח ואפקטיבי. דבר אחד ברור כבר עכשיו: זה לא הזמן לדאוג לאיזון התקציב ומזעור הגירעון. אדרבה, זה זמן להגביר את השימוש בתקציבים ציבוריים כדי לעורר את הפעילות הכלכלית במשק וכך גם להקל על סבלם של מי שנפגעים מהמשבר הכלכלי. גם אם אי־אפשר למנוע לגמרי האטה מסוימת במשק, ככל שנצליח לשטח את עקומת הירידה בפעילות הכלכלית - כך נצמצם את פגיעותיה.

תל אביב במהלך משבר הקורונה
תל אביב במהלך משבר הקורונהצילום: עופר וקנין

זה לקח שאפשר ללמוד מניסיונן של ארה"ב ומדינות אירופה, בהיחלצות מהמשבר הפיננסי הגלובלי של 2008. מדינות שנקטו מדיניות כלכלית מרחיבה נחלצו מהמשבר מהר יותר ושילמו מחירים נמוכים יותר מאשר מדינות שנקטו מדיניות צנע. גם עכשיו, צעדים מרחיבים שנקטה ממשלת ארה"ב בימים האחרונים כבר זכו לאמון השווקים הפיננסיים.

ישראל נכנסה למשבר הקורונה אחרי שנים של מדיניות כלכלית אחראית, שביססה את יציבות המחירים במשק, חיזקה מאוד את השקל מול מטבעות העולם, הורידה את יחס החוב־תוצר לרמה המשדרת חוסן פיננסי וצברה רזרבות ניכרות של מטבע זר. עכשיו אנחנו יכולים ליהנות מהפירות. הזרמת כסף ציבורי למשק, בעיקר בכלים תקציביים, תצמצם את הפגיעה בכוח הקנייה של הציבור ובנזילות של המגזר העסקי. ואם היא גם תחליש את השקל — יהיה בכך כדי לסייע ליצואנים לשרוד תקופה של האטה עולמית.

לא פחות חשוב, מהלך זה יאפשר לממשלה להמשיך לקיים את המשטר הבריאותי המתחייב מאיום הקורונה. דווקא מדיניות אחראית לכאורה של הידוק החגורה וצמצום הגירעון תתרום עכשיו להעמקת המיתון, עם כל הסבל האנושי הנלווה לכך, ותכריח את הממשלה להפסיק מוקדם מדי את הצעדים הבריאותיים המבורכים שנקטה. בתנאים הקיימים, מדיניות כלכלית מרחיבה היא בבחינת פיקוח נפש.

פרופ' יוסטמן הוא דיקן הפקולטה לכלכלה ומינהל עסקים, המרכז האקדמי רופין; ופרופסור לכלכלה (אמריטוס), אוניברסיטת בן־גוריון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker