עד 4 מיליארד שקל בחודש: תחזית לחצי מיליון מקבלי דמי אבטלה - "למשק יהיה קשה לעמוד בזה"

התוכנית של משרד האוצר מעניקה למגזר העסקי רק מעט אוויר לנשימה ■ אך בשעה שממשלות בעולם מתחייבות להוצאות ענק, בישראל מגרדים כספים בהיעדר תקציב עדכני, נמנעים מהפחתת שכר במגזר הציבורי, וממשיכים להחמיר את המגבלות שמוטלות על האזרחים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עובדי בית חולים בהונגריהצילום: Zsolt Szigetvary/אי־פי

האם גלגלי המשק ימשיכו לנוע חרף משבר הקורונה? על פי תחזיות קשות ומעודכנות של הביטוח הלאומי - מספר מקבלי דמי האבטלה במשק (כתוצאה מחל"ת או פיטורים) יגיע לחצי מיליון עד סוף החודש. לשכות התעסוקה מדווחות כי נכון לשעה 12:00 חצה מספר הנרשמים את 207 אלף - 70% מהם לחל"ת. החשש הוא שאם המצב הנוכחי יימשך לאורך זמן, התחזיות יוכפלו. כעת לפי ההסכם עם המגזר הציבורי יצאו העובדים לחופשה על חשבון ימי המחלה שלהם. החשש הוא שאם יעמיק ויתארך המשבר גם הם יצטרפו למעגל החל"ת.

פחות מ-24 שעות אחרי שמשרד האוצר הציג חבילת צעדים להתמודדות עם ההשלכות הכלכליות של המשבר, ותחזיות קודרות בדבר הפגיעה הצפויה של צעדי המנע שנקטה הממשלה עד כה - פירסם אתמול משרד הבריאות המלצות חדשות, המהדקות את ההגבלות על הציבור, וכוללות סגירה של חנויות שאינן "חיוניות".

"יש גורמים בממשלה שרצו להטיל הסגר מלא כבר לפני שבוע, ובוודאי בימים האחרונים, אבל אם המשבר יימשך אחרי אפריל, במתכונת של הסגר חמור יותר מזה שיש כעת - אין לי ספק שלמשק יהיה קשה מאוד לצאת מהמצב הזה", אמר אתמול מקור כלכלי בכיר. חבילת הצעדים שהציג שלשום משרד האוצר להתמודדות עם המשבר אמורה להעניק מעט אוויר לנשימה למשק עד פסח - אבל לאנשי המשרד ברור שיידרשו צעדים נוספים בהמשך.

חבילת הצעדים של האוצר "היא בהחלט בכיוון הרצוי", אמר אתמול נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. עם זאת, ירון הוסיף כי "חשוב ליצור רשת ביטחון משמעותית ומוגדרת בתקציב, שתאפשר מרחב פעולה לסיוע משמעותי לביצוע הפעולות הנדרשות לטיפול במשבר".

התוכנית שהציג שלשום שר האוצר, משה כחלון, אינה כוללת התחייבות להוצאה תקציבית מסוימת, אף שבמשרד האוצר הכריזו כי הצרכים של מערכת הבריאות לטיפול בחולי קורונה יסופקו. במשרד האוצר אומרים כי צרכים אלה ימומנו, בין השאר, מהחיסכון שיושג מביטול של פעילויות מתוכננות כגון הסעות תלמידים לבתי הספר, או נסיעות לחו"ל בתפקיד של עובדי המדינה.

ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידורצילום: אמיל סלמן

עם זאת, הגישה שקיבלה ביטוי בדברי הנגיד על "רשת ביטחון משמעותית ומוגדרת בתקציב" גורסת כי חשוב להעביר לציבור מסר שעל פיו הממשלה תפתח את הארנק שלה לא רק להוצאות בתחום הבריאות, אלא תשקיע תקציבים גם בטיפול בנזקים שגורם המשבר למגזר העסקי, כפי שעשו כמה ממשלות בעולם, שהתחייבו להזרים הון עתק לכלכלה הריאלית ולשווקים הפיננסיים.

על פי גישה זו, מחויבות ממשלתית ברורה לסיוע תקציבי - גם אם הסכום המלא לא יהיה ידוע - תסייע להפחית את האי־ודאות בקרב עסקים, ותאותת להם שגם הממשלה מוכנה להיכנס אל מתחת לאלונקה. הוצאת עובדים במגזר הציבורי לחופשה, שעליה הוכרז אמש, יוצרת תדמית של השתתפות בנטל מצד הממשלה. במערכת הכלכלית יש מי שקוראים לצעדים נוספים במגזר הציבורי, כגון הפחתת שכר - כאות לסולידריות עם העובדים שנפגעו במגזר הפרטי.

אין תקציב? אין בעיה

בינתיים, מרחב הפעולה של הממשלה מוגבל בגלל היעדר תקציב מדינה מאושר. במצב זה, מוגבלות הוצאות הממשלה ל-1/12 מתקציב 2019 בכל חודש. בחודשיים הראשונים של 2020, ההוצאות היו נמוכות בכ-10 מיליארד שקל מהתקרה המותרת, וסכום זה נועד לשמש את הממשלה להחזר חובות בהמשך השנה, וגם כרזרבה להוצאות בלתי־צפויות.

חקיקת תקציב מדינה חדש תארך כמה חודשים גם אם תוקם בקרוב ממשלה חדשה. אחת האפשרויות שעלו להתמודדות עם המשבר בינתיים היא שבירה של מנגנון התקציב ההמשכי. ההגבלה על הוצאות הממשלה בהיעדר תקציב מאושר קבועה בחוק יסוד: משק המדינה, בסעיף משוריין שאפשר לשנותו רק בתמיכה של 61 מחברי הכנסת לפחות. בעקבות המשבר, ובכפוף למצב הפוליטי, לא מן הנמנע שאפשר יהיה להשיג רוב כזה, כדי להגדיל את ההוצאה בסכום מסוים שייקבע.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון ושר האוצר משה כחלוןצילום: אמיל סלמן

בינתיים, הממשלה מנסה לעקוף את מגבלות התקציב ההמשכי באמצעות נקיטת צעדים שמימונם אינו נעשה בהוצאה ממשלתית - ובהם דחייה של הכנסות ממסים והרחבת הזכאות לדמי אבטלה, הממומנים דרך המוסד לביטוח לאומי. במשרד האוצר מעריכים כי אם מספר העובדים בחל"ת ימשיך לעלות, העלות של דמי האבטלה שישלם הביטוח הלאומי עשויה לעלות עד לכ-4 מיליארד שקל בחודש - יותר מהעלות שבה נשא הביטוח הלאומי על תשלום של דמי אבטלה במשך 2019 כולה, שהיתה כ-3.9 מיליארד שקל.

להשאיר מנוע פועל

גורמים כלכליים בממשלה ממשיכים בניסיונות קדחתניים לשקף למקבלי ההחלטות את העלויות של צעדי מנע. הדילמה אינה פשוטה: צעדים דרסטיים לבלימת ההתפשטות של הנגיף יורידו את מספר הנדבקים, ויכולים אולי למנוע מצב שבו מערכת הבריאות תוצף בנקודת זמן כלשהי בחולים במספר העולה על יכולות הטיפול שלה - ולא תוכל לספק, למשל, טיפול במכונות הנשמה לכל החולים שידרשו זאת.

עם זאת, צעדים דרסטיים גם יאריכו את תקופת המשבר - ויעמיקו את הנזק הכלכלי. נזק זה אינו גדל באופן ליניארי: ככל שתקופת ההשבתה של המשק מתארכת, הנזק לכל יום השבתה עלול לגדול, למשל מפני שעסקים מסוימים יאבדו את התקווה לחזור לפעילות, או לא יוכלו להשיג אשראי נוסף.

הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, אמר אתמול בראיון ברשת ב' של תאגיד השידור כאן כי לצד המחויבות לשמור על בריאות הציבור, עולה השאלה "כמה חונקים את המשק כדי לעשות את זה". לדבריו, "אם נגיד שכולם נשארים בבתים ואף אחד לא עובד - לא נצליח לעמוד בזה כלכלית. רק אתמול נוספו עשרות אלפי אנשים למעגל האבטלה. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו לאנשים אין כסף למצרכים בסיסיים, ומאות אלפים מפוטרים".

במסגרת מאמציו לרסן צעדי מנע נוספים שמקדם משרד הבריאות, הפיץ שלשום משרד האוצר הערכות חדשות של הכלכלנית הראשית במשרד, שירה גרינברג, לגבי פגיעת המשבר במשק. ההערכות כוללות לא רק את ההשפעות של ההאטה הכלכלית העולמית על ישראל, אלא גם את אלה של הצעדים שנקטה הממשלה. גרינברג מעריכה כי הצעדים שהוכרזו עד שלשום, לצד ההשפעות העולמיות, יקטינו את צמיחת המשק השנה בכ-3% מהתמ"ג. מכיוון שתחזיות הצמיחה למשק ערב המשבר צפו צמיחה של כ-3% השנה, משמעות ההערכה של גרינברג היא שהצמיחה השנה תהיה אפסית, ואף שלילית - עוד לפני שננקטו צעדים נוספים.

גרינברג מעריכה גם כי הכנסות המדינה יצללו בעקבות ההתפתחויות בכ-1.2% מהתמ"ג, שהם כ-17 מיליארד שקל, או כ-5% מההכנסות השנתיות. התחזיות שלה מבוססות על השבתה של כחמישה שבועות - עד אחרי פסח. במקביל לכך, במשרד האוצר ובבנק ישראל מעריכים כי בתרחיש של הסגר מלא, הנזק לתוצר יזנק ל-80–90 מיליארד שקל (כ-6% מהתמ"ג).

סמנ"כלית הגמלאות בביטוח הלאומי, אורנה ורקוביצקי, אמרה: "במסגרת התקנות לשעת חירום שייחקקו, ייקבע מי כי מובטלים שכבר קיבלו דמי אבטלה לפני המשבר, ותקופת הזכאות שלהם עומדת להיגמר - ימשיכו לקבל דמי אבטלה". המנכ"ל, מאיר שפיגלר, הוסיף: "בקשתנו להאריך את הזכאות התקבלה. ההארכה תהיה של כמה חודשים, וייתכן שתעשה בכמה פעימות".

שפיגלר אמר כי ייפגש היום עם יו"ר כחול לבן, בני גנץ, כדי להציג לו את פעילות הביוטח הלאומי במשבר. לדבריו, "אנחנו מתכוננים גם לפשיטות רגל - שעדיין לא נהפכו לבעיה משמעותית, אבל ייתכן שנצטרך להתמודד עמן בעתיד הלא רחוק. אנחנו מאורגנים כבר לתת מענה מיידי לעובדים בעסקים שייקלעו לפשיטת רגל. אנחנו גם מקדמים מאוד את הטיפול באזרחים הוותיקים. שמנו לנו למטרה להימנע ממצב שבו יהיה מישהו שזכאי לסיעוד ולא יקבל אותו. ישבנו כמה פעמים עם חברות הסיעוד, ודרשנו שיוודאו שכל זכאי לשעות סיעוד בביתו יקבל את מלוא השעות. אנו גם משתפים פעולה עם משרד הרווחה ומרכזי היום כדי להבטיח כי כשיוחלט שאין לצאת מהבית אלא לצרכים חריגים, הזכאים למנות חמות יקבלו אותו מדי יום לבתיהם".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker