פי 4 מהתחזיות, בינתיים: נזקי הקורונה למשק יגיעו ל–90 מיליארד שקל

גורמים כלכליים בכירים מעריכים כי הנזק כתוצאה מהמשבר גדול בהרבה מכפי ששוער בתחילה ■ הבכירים קוראים לנתניהו לקצוב את ההשבתה המתוכננת, ומזהירים כי זו תסב למשק את "העלות הכבדה מאז מלחמת יום הכיפורים"

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עובדות בסניף הדואר, ירושלים
עובדות בסניף הדואר, ירושלים. למצולמות אין קשר לכתבהצילום: אמיל סלמן

מחלוקת חריפה בקרב מקבלי החלטות בישראל בנוגע להתמודדות עם מגפת הקורונה. ההמלצה של משרד הבריאות, שנהנית מתמיכת ראש הממשלה, לסגור דה פקטו את המשק - הכרזה על מצב חירום כך שרק עסקים חיוניים, שהם כ-30% ממנו, ימשיכו לפעול - צפויה לקבל אישור בקרוב, תוך הסבת נזק כלכלי אדיר.

ואולם גורמים בצמרת הכלכלה הישראלית מתנגדים בתוקף להמלצה הזו, ומבקרים את העובדה כי פתרונות אחרים, חריפים פחות, אינם נשקלים לעומקם. כאלה הם מודל התגובה של מדינות כמו דרום קוריאה הכולל בדיקות רבות, מעקב אחר נשאים, והטלת סגרים ספציפיים בהתאם לתוצאות המעקב; או המודל יוצא הדופן של בריטניה, שבחרה שלא להילחם במגפה ובמקום זאת היא מגינה רק על מי שעלולים להיפגע ממנה הכי קשה - הקשישים והחולים.

>> למה בישראל אין כמעט מחלימים מהקורונה? האזינו

0:00
-- : --
האינטרסנטים: למה בישראל אין כמעט מחלימים מהקורונה

עיקר הביקורת מתמקדת בעלות הכלכלית העצומה של הטלת סגר על המשק. ההערכה היא כי העלות כבדה כל כך שהמשק לא יוכל לעמוד בה אלא לפרק זמן קצר - חודש, אולי חודש וחצי. אם המגפה לא תחלוף בתום הזמן הזה, לא תהיה ברירה אלא לנסות מדיניות של התמודדות אחרת עמה, מכיוון שהמשק לא יוכל לשאת בעלות הכלכלית הכבדה.

לא יותר מחודש וחצי

על פי ההערכה של גורמים בצמרת הכלכלית, העלות של עצירת הפעילות במשק תהיה הכבדה ביותר מאז משבר מלחמת יום הכיפורים. לדבריהם, העלות למשק של הטלת סגר לתקופה של חודש, אולי חודש וחצי, תהיה אובדן מוערך של 4%–6% תוצר. במקרה זה החוב של ישראל צפוי לזנק ולהגיע ליחס חוב־תוצר של 70% לפחות. סגר ממושך יותר יביא כבר את החוב של ישראל לרמות גבוהות הרבה יותר. עלות הורדת התפוקה של המשק בשני שלישים תהיה אובדן תוצר של 4% לפחות, בהנחה שהסגר יימשך עד אחרי פסח. סגר שיימשך חודש וחצי יגיע כבר ל-6% תוצר, או לאובדן של 80–90 מיליארד שקל.

שירות התעסוקה
שירות התעסוקהצילום: שירות התעסוקה

להערכת הכלכלנים הבכירים, המשק יכול לעמוד במכה כזו, אם אין ברירה לנקוט אותה - ואם אכן הסגר יביא להדברת התפרצות מגפת הקורונה. הניסיון הסיני, שלפחות לעת עתה נראה שהצליח לאחר שהוטל סגר מוחלט על עשרות מיליוני בני אדם למשך כ-50 יום, הוא הבסיס להערכה שסגר הוא האמצעי היעיל ביותר להדברת המגפה. אם ההערכה הזאת נכונה, וסגר של ארבעה עד שישה שבועות יעצור את הקורונה, המשק יוכל לספוג את ההפסד של 80–90 מיליארד שקל. ניתן יהיה גם להתאושש מכך לאחר מכן, בשל תקופת הסגר המוגבלת.

הבעיה הקשה היא שאין ביטחון כי סגר לתקופה מוגבלת יבלום את המגפה. החשש הכבד הוא שסגר של ארבעה עד שישה שבועות לא יספיק, וכי יגיע גל שני של הנגיף. במקרה כזה עלול להידרש סגר של חודשים ארוכים, ללא תקופת סיום ידועה מראש. מכך הגורמים הבכירים מזהירים בכל דרך. להערכתם, המשק לא יוכל לעמוד בתקופת סגר של יותר מחודש עד חודש וחצי בכל מקרה.

"השבתה לכמה חודשים, בלי תקופת סיום ידועה מראש, מביאה אותנו כבר לתרחישים של מלחמת יום הכיפורים", מזהירים המקורות בצמרת הכלכלית. המשק הישראלי צנח אז, בתוך שנתיים, מצמיחה של 12% בשנה לצמיחה של 1.5% - ונקלע לעשור האבוד. זהו אובדן כבד של התוצר, שהמשק יתקשה מאוד להתאושש ממנו.

"זו פגיעה קשה, עם השלכות ארוכות טווח, כי עסקים כבר יפשטו רגל, הון עצום יאבד, ויהיה קשה מאוד להתניע את הכלכלה מחדש. יהיו לכך גם השלכות עצומות על התקציב, מכיוון שההכנסות ממסים יקרסו והמדינה תידרש לתמוך במובטלים ובעסקים. לכן החלטה על סגר ממושך היא החלטה שצריך לקבל רק אחרי שיקול דעת, והבנה של המחיר שכרוך בצעד זה".

שוק מחנה יהודה המתרוקן
שוק מחנה יהודה המתרוקןצילום: אמיל סלמן

בפועל, כבר עתה המשק נמצא בתהליך של דעיכה. ענפים שלמים נסגרו - ובהם מוסדות החינוך; מערכת התיירות, הפנאי וההסעדה; ובתי המשפט. חלק גדול מהעובדים חוששים לצאת מהבית ונמנעים מצריכה. הפגיעה הכלכלית בלתי נמנעת, ועדיין המשק ממשיך לתפקד כל זמן שהממשלה לא מורה לו להפסיק בכך.

"אם המגפה תימשך, לא נמשיך בסגר"

לדברי הגורמים הכלכליים הבכירים, החלטה על סגר מלא של המשק צריכה להתקבל רק לתקופה קצובה - למשל, עד אחרי פסח: אם יתברר כי פרק הזמן אינו מספיק, והמגפה תמשיך להשתולל, לדעתם במקרה כזה יהיה צורך לעצור ולבחון מחדש את המודל שנקטה בו ישראל. על הפרק עומדים מודלים חלופיים כמו המודל של דרום קוריאה, טייוואן, סינגפור או בריטניה.

החוב הציבורי של ישראל

"אפשר ללכת על המהלך הזה לחודש, ולראות אם הוא עובד", אומרים הגורמים הבכירים. "אם המגפה לא תיעצר, אי־אפשר להמשיך בסגר. נצטרך לבחון חלופות מדיניות, לרבות החלופה הבריטית שלא מנסה לעצור את המגפה".

בכל מקרה, התחזיות של הכלכלנים הבכירים בנוגע למשק פסימיות להחריד. כאמור, אובדן תוצר של 4% הוא כנראה כבר בלתי נמנע. כך גם זינוק של שיעור החוב־תוצר ל–70% לפחות במקרה של סגר ממושך מאוד. תהיה גם הרעה ניכרת במצב הפיסקלי של ישראל בשל ירידה בגביית מסים והצורך בכלים פיסקליים לעידוד המשק. לעומת זאת, הצעד של מתן חופשה ללא תשלום (חל"ת) על חשבון ימי אבטלה מקבל שבחים, וכך גם ההחלטות לדחות גביית מסים וארנונה ולדחיית הגבייה של חשבונות החשמל. עם זאת, הבכירים קוראים למצוא פתרון גם למצוקת העצמאים - למשל, תשלום דמי אבטלה מינימליים בגובה שכר המינימום לעצמאים למשך זמן קצוב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker