החברה שיכולה לשנות את כל דו"ח השכר

עובדי התעשייה האווירית אינם בהכרח ה"חזירים" הגדולים ביותר במגזר הציבורי, אלא שבחברה מועסקים 28% מכלל העובדים בחברות הממשלתיות, והם אחראים על 30% מהוצאות השכר בחברות ■ 2018, שהסתיימה בהפסד, היתה שנה של עליית שכר בכל הפרמטרים

חגי עמית
חגי עמית
מל"ט של התעשייה האווירית
מל"ט של התעשייה האוויריתצילום: התעשייה האווירית
חגי עמית
חגי עמית

"קראתי את כתבתך בנוגע לחריגות השכר בתע"א. מובא שם הציטוט: 'רבע מהעובדים בתעשייה האווירית נמצאים עם דירוג מנכ"ל ומשנה למנכ"ל'. תגיד לי, אתה מבין בכלל על מה אתה מדבר?! איזה דירוג מנכ"ל?! מדובר במהנדסים עם ותק של כ–15 שנים ומעלה, שמפתחים את המוצרים המתקדמים בעולם. אתה יודע באיזה שכר מדובר? אולי 20 אלף שקל ברוטו! מהנדסים (הרבה מהם עם תארים שניים), אלו שמפתחים את כיפת ברזל, מטיסים לוויינים לחלל ועוד המון דברים שמכתב זה קצר מלהכיל, יכלו להכפיל את שכרם בכל חברה פרטית".

את הפנייה הזו קיבלנו בסוף נובמבר מקורא נזעם, בעקבות כתבה שביקרה את חריגות השכר בתעשייה האווירית. מובן מאליו שאין ויכוח על הצורך של העורף הישראלי בכיפת ברזל, או של מערכת הביטחון הישראלית במל"טים שמייצרת החברה הביטחונית הממשלתית הגדולה ביותר.

אין גם דרך להתמודד עם הטענה כי אותם מהנדסים שמרוויחים שכר גבוה יכלו להרוויח הרבה יותר אילו היו פונים למגזר הפרטי. חשוב רק להזכיר כי נכון להיום, עובדים אלו אינם מתמודדים בתנאי השוק הפרטי ושומרים על מקום עבודתם מכל משמר, מתוך הבנה שמדובר בנכס שלא כדאי לוותר עליו. 66.5% מעובדי התעשייה האווירית מועסקים כיום במסגרת הסכם קיבוצי המקשה על הגמישות הניהולית של הנהלת החברה. כפי שלמדה הנהלתה על בשרה בשנתיים האחרונות, כל ניסיון של התייעלות בחברה כרוך במשא ומתן ממושך עם ועד חזק.

השכר עלה

מה שכן אפשר לומר בעקבות דו"ח השכר בחברות הממשלתיות ל–2018, הוא כי אילו היתה התעשייה חברה פרטית או חברה ציבורית הנסחרת בבורסה, ספק גדול אם בעלי המניות שלה היו נותנים לה להמשיך להתנהל במתכונת יחסי העבודה הרווחים בה כיום.

עובדי התעשייה האווירית אינם בהכרח ה"חזירים" הגדולים ביותר במגזר הציבורי. שיעור הוצאות השכר בדואר ישראל ובנמלים, לדוגמה, מתוך המחזור של החברות הללו, גבוה הרבה יותר מאשר בתעשייה האווירית. אבל בתעשייה האווירית מועסקים 28% מכלל המועסקים בחברות הממשלתיות, ו–30% מסך הוצאות השכר בכלל החברות הממשלתיות (שהם 5.6 מיליארד שקל), מתבצעות בחברה. וזאת בזמן שמחזור החברה הוא רק 18% מסך המחזור של החברות הממשלתיות. המשמעות של נתונים אלו היא שהתעשייה האווירית היא החברה האחת שיכולה לשנות את מראהו של כל דוח השכר בחברות הממשלתיות.

אלא שהדו"ח שמפורסם היום מעיד כי 2018, שאותה סיימה התעשייה האווירית בהפסד, לא היתה שנה של התייעלות מבחינת החברה: שכר העובדים עלה בכל הפרמטרים; עלות השכר הממוצעת בחברה היתה 30.3 אלף שקל בחודש, לעומת 29.3 ב–2017; השכר ברוטו הממוצע בחברה עלה ל–24.4 אלף שקל בחודש; והשכר הפנסיוני הגיע ל–17.7 אלף שקל בחודש. התוצאה של נתונים אלו היא ש42.2% מהמחזור של החברה מופנה להוצאות שכר. לשם השוואה, בחברה הביטחונית הגדולה השנייה של המדינה — רפאל — הוצאות השכר הן 33% מהמחזור בלבד.

מי שמחפש בשורה טובה, ימצא ששיעור קרובי המשפחה בקרב העובדים בחברה ירד מ–14.3% מכלל העובדים ב–2017 ל–13% ב–2018. עם זאת, שיעור קרובי המשפחה בקרב העובדים הנקלטים עלה מ–2.6% ל–3.5%.

2018 החלה בהובלת המנכ"ל הקודם של החברה, יוסף וייס. המנכ"ל הנוכחי, נמרוד שפר, שנכנס לתפקידו לקראת סוף השנה, ייבחן על בסיס התוצאות והוצאות השכר של 2019, שיתפרסמו רק בעוד כחודשיים. בימים אלו, ההנהלה נמצאת במשא ומתן עם ועד העובדים בנוגע להסכם הצמיחה החדש של החברה, שאמור לכלול בתוכו התייעלות ביחסי העבודה.

ועד רב עוצמה

עתידו של המו"מ הזה כרוך גם במצב הפוליטי, שכן באמצע דצמבר ראינו שוב הדגמה לכוחו של הוועד הזה. היה זה בעקבות ניסיונה של הנהלת החברה לקדם את הנפקת התעשייה האווירית — מהלך שהיא מקווה כי יסייע לה להביא להתייעלות כוח העבודה של החברה. בתחילת נובמבר עוד קיבלה ההנהלה ממשרדו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מסרים שלפיהם הוא יעשה ניסיון לקדם את המתווה להנפקת 25% ממניות תע"א. אלא שאז הגיעו הפריימריז על ראשות הליכוד, שבהן התמודד נתניהו עם גדעון סער. שבוע לפני הבחירות הללו נפגש נתניהו עם יו"ר ועד עובדי תע"א, יאיר כץ (בנו של חבר הכנסת מהליכוד, חיים כץ). כץ מייצג מאות מתפקדי ליכוד העובדים בחברה ומשתייכים לוועד. נתניהו אינו ידוע כתומך נלהב של עבודה מאורגנת.

למרות זאת, מיד אחרי הפגישה יצאה הודעה מלשכת ראש הממשלה בזו הלשון: "הנהלת התעשייה האווירית העלתה את הנושא בפני ראש הממשלה, והתקיים עד כה דיון מקדים בנדון. ראש הממשלה קבע שהמשך התהליך ייעשה בתיאום עם ועד העובדים ובשיתוף עמו — כפי שנהגו בהנפקות קודמות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker