זרק את התחזית המקצועית לפח: התקדים המסוכן של נתניהו

לראשונה אי פעם סירבה השבוע הממשלה לאשר את תחזית יעד הגירעון לשנים הבאות, והאשימה את משרד האוצר בהשחרה מכוונת של הנתונים לפני הבחירות ■ ההפך הוא הנכון: האוצר טוען שהגירעון ב-2021 יהיה 4.2% אבל בנק ישראל מעריך שהוא יגיע ל-4.6%

מירב ארלוזורוב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון
ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר האוצר, משה כחלוןצילום: אלכס קולומויסקי

אחת לחצי שנה מציג משרד האוצר בפני הממשלה את התמונה הצפויה של תקציב המדינה לשלוש השנים הבאות. זוהי תחזית הנומרטור, והיא נועדה למנוע חריגה תקציבית בעתיד. מאז שהונהג התיקון בחוק המחייב את הצגת יעדי הנומרטור, וגם מחייב את הממשלה שלא לחרוג מהם, נבלם נוהג פסול: הממשלה התחייבה לפרויקטים גרנדיוזיים, אבל מכיוון שיעד הגירעון לא איפשר להוציא אותם לפועל באותה שנה, היא דחתה את יישומם - וכך יצרה בעיית גירעון מהשנה השנייה ואילך.

החובה לאזן את התקציב למשך שלוש שנים, בהתאם לתחזית הנומרטור, ולא רק למשך שנה אחת, הטילה משמעת תקציבית יוצאת דופן על התנהלות הממשלה גם בטווח הזמן הבינוני. מאז שנכנס חוק הנומרטור לתוקף, לפני כשלוש שנים, ההתנהלות התקציבית של הממשלה עברה מהפך, ונפסקו החלטות הממשלה הנדיבות שאין להן כיסוי תקציבי עתידי.

למה כחלון פרש? | האזינו לאינטרסנטים

0:00
-- : --

בשלוש השנים הללו התקבלו רק החלטות ממשלה שיש להן כיסוי, והתוצאה היא שכמעט ולא מתקבלות יותר החלטות ממשלה בעלות תקציבית משמעותית באמצע השנה - עיקר ההחלטות מתקבל בעת אישור התקציב השנתי. בעקבות זאת זכתה הממשלה לשבחים בעולם. חוק הנומרטור נחשב כיום לאחת ההצלחות החשובות של ניהול התקציב בעידן נתניהו.

עומק הבור

זאת, עד לישיבת הממשלה אתמול (א'). במהלך הישיבה הציג אגף התקציבים במשרד האוצר את התחזית החצי-שנתית המעודכנת ל-2023-2021. לאחר מכן התנהל ויכוח עקר בנוגע לגירעון הצפוי ב-2020 - טווח התחזיות שהעמיד האוצר לשנה הנוכחית היה 4%-2.5%, תלוי מתי תקום ממשלה, מתי הכנסת תאשר את תקציב 2020, ועד מתי הממשלה תתנהל לפי הנוהל של התקציב ההמשכי ב-2020. כשהתברר כי לאיש אין מושג מה יהיה הגירעון השנה - עברו לדון בעיקרי תחזית הנומרטור ל-2021. בשלב הזה הדיון התפוצץ.

כשראו השרים את תחזית הגירעון המעודכנת ל-2021, 4.2%, פרצה סערה. השרים תקפו את פקידי האוצר בטענות שונות, החל בכך שהנתונים אינם ברורים והאוצר אינו מסביר את חישוביו, וכלה בכך שהדיון עקר מכיוון שהממשלה נדרשת לאשר את הנתונים ולא לעשות דבר בנוגע להם. שר הכלכלה, אלי כהן, צעק שהוא אינו מוכן לקבל החלטת ממשלה המאשרת גירעון של 4.2%, וכמובן שמכל עבר הטיחו בפקידי האוצר שהם מביאים בכוונה נתוני גירעון מנופחים במטרה להשחיר את פניה של ממשלת נתניהו.

שיאו של הפיצוץ היה כשראש הממשלה, לפחות להבנת חלק מהמשתתפים, זרק את תחזית הנומרטור לפח. ככל הנראה ראש הממשלה התרעם על כך שתחזית הגירעון ל-2021 היתה 4.2%, והודיע שלפי דעתו הגירעון יהיה 3.3%-3%. מדוע ועל סמך מה? נדע כנראה רק בשבוע הבא, כאשר הדיון על אישור תחזית הנומרטור בממשלה יחודש.

למה? ככה

נתוני האוצר

בפעם הראשונה מאז עבר חוק הנומרטור, הוא לא אושר בממשלה - וללא נימוק מקצועי ממשי. כל שהיה לשרים ולראש הממשלה לומר הוא שאינם מאמינים למשרד האוצר, ושלא מתאים להם שהגירעון ב-2021 יהיה 4.2%. למה? ככה.

ניתן להניח שהעובדה שישראל נמצאת חודש וחצי לפני סבב בחירות שלישי, ושרק לפני שבוע ספגה הממשלה כותרות שליליות לאחר שפורסם כי 2019 הסתיימה בגירעון של 3.7% - חריגה עצומה מיעד הגירעון - היא שדיברה מגרונם של השרים, ובהם ראש הממשלה. בנקודת הזמן הנוכחית זה פשוט יזיק לממשלה להודות שגם השנים הבאות יעמדו בסימן של חריגה עצומה מיעד הגירעון, אז השרים העדיפו להתחמק מלאשר את התחזית.

רק שאי-אישור התחזית לא ישנה את המציאות. תחזית הנומרטור נבנתה על ידי משרד האוצר, לאחר היוועצות עם המועצה הלאומית לכלכלה ועם בנק ישראל. היא לא צריכה היתה להפתיע את השרים מכיוון שהתחזית הקודמת, לפני חצי שנה, דיברה על יעד גירעון של 3.8% ל-2021 לאחר צעדי קיצוץ, ויעד של 4% בלי צעדים כאלה. כלומר, תחזית הגירעון עודכנה ב-0.4% בלבד במעבר בין התחזית הקודמת לתחזית הנוכחית - מה שכנראה מוריד מעל הפרק את הניסיון לייחס לאוצר רצון קונספירטיבי לפגוע בתדמית של ממשלת נתניהו.

יתרה מכך, לפני הצעקות על משרד האוצר - קל היה לשרים להפוך את הפקידות המקצועית של האוצר לשק חבטות שלהם - התייחסה הממשלה ביתר כבוד לנגיד בנק ישראל, אמיר ירון. הנגיד הציג בפני הממשלה את התחזית המקרו-כלכלית הרשמית של בנק ישראל. הבנק המרכזי מדבר כבר זה זמן על "גירעון מבני של 4.5%-4%" שמדינת ישראל מתנהלת על פיו. הצפי שלו הוא ש-2021 תסתיים בגירעון של 4.6%, וזאת לאור ההוצאות הרבות שהממשלה התחייבה להן. עד 2025 בנק ישראל מעריך כי המדינה עלולה להגיע לגירעון של 5.2%-4.7%.

בניין משרד האוצר
בניין משרד האוצרצילום: אמיל סלמן

תיאוריית הקונספירציה של שרי הממשלה, וראש הממשלה בראשם, כאילו האוצר מנסה לחבל במאמצי הליכוד לנצח בבחירות באמצעות השחרת הנתונים הכלכליים, היא לפי בנק ישראל הפוכה מהמציאות. לא רק שמשרד האוצר אינו משחיר נתונים, הוא מייפה אותם - הוא מעריך גירעון של 4.2% בעוד בנק ישראל סבור שהגירעון ב-2021 יגיע ל-4.6%.

אפשר לצעוק על פקידי האוצר עד מחר, ואפשר לסרב לאשר את תחזית הנומרטור - אבל כמו בת יענה הטומנת את ראשה בחול, גם הממשלה לא תוכל לשנות את המציאות המרה באמצעות הטקטיקות הללו. התוואי שבו צועדת ישראל הוא של גירעון מתרחב, ואלה הם הנתונים שמעידים על כך.

במקום להתמודד עם הבעיה, הממשלה העדיפה להרוג את השליח - את פקידי האוצר. רק שהבשורה שבפי השליח היא בשורה מרה אך אמיתית, וצריך להתמודד עמה. לשם כך נועד הנומרטור: לא כדי להוקיע את הממשלה, ולא כדי להשפיע על הבחירות, אלא כדי להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות הממשלתי. גירעון של 4.2% ב-2021 אינו גזירת גורל. אם הממשלה תקבל את ההחלטות הנכונות (והכואבות), ניתן יהיה להגיע לגירעון של 3.3%-3%, כפי שנתניהו הכריז. רק שכדי להגיע לכך צריך להכיר בכך שהתוואי הנוכחי אינו בר-קיימא ומחייב שינוי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker