המדינה נכנסת לשנה שנייה של שיתוק פוליטי - וכעת גם לשיתוק תקציבי

גם אם תוקם ממשלה במהירות לאחר הבחירות הבאות, תקציב המדינה יאושר בכנסת רק לקראת המחצית השנייה של 2020 ■ בינתיים תמשיך הממשלה לפעול בידיים קשורות ■ מ-1 בינואר היא תיאלץ גם להסתפק בתקציב המשכי, שבו יקוצצו סעיפים רבים

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים2

ראש הממשלה, בנימין נתניהו
ראש הממשלה, בנימין נתניהוצילום: אוהד צויגנברג

השיתוק הפוליטי בישראל, המוביל את המדינה למערכת בחירות שלישית בתוך פחות משנה, צפוי להתחיל לתת את אותותיו באופן מוגבר גם במישור התקציבי. הממשלה תצטרך להתנהל ללא תקציב מאושר - ובצמצום רב - במשך חודשים ארוכים ב-2020.

גם בתרחיש האופטימי ביותר, אם אכן תקום ממשלה במהירות לאחר הבחירות הקרובות, היא תוכל להגיש את תקציב המדינה לכנסת ולזכות באישורה לתקציב רק לקראת סוף המחצית הראשונה של 2020. בתרחיש ריאלי יותר, אישור התקציב יידחה לקיץ לכל המוקדם.

לפי החוק - אם הכנסת החדשה לא תשנה אותו - לרשות הממשלה החדשה שתקום יעמדו 100 ימים מיום כינונה לשם חקיקת התקציב. החוק מסייג זאת ומוסיף כי אם הממשלה תזדרז ותניח את הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת בתוך 54 יום מכינונה, יעמדו לרשותה לשם חקיקתו 45 יום ממועד ההנחה.

בדרך לתקציב המשכי

בתקציב ההמשכי שייכנס לתוקף בתחילת ינואר הקרוב, תורשה הממשלה להוציא מדי חודש 1/12 מתקציבה ב-2019, בהצמדה למדד המחירים לצרכן. החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, ינהל את חלוקת הכספים כדי לווסת את ההוצאות בין חודשי השנה.

רוני חזקיהו, החשב הכללי במשרד האוצר
רוני חזקיהו, החשב הכללי במשרד האוצרצילום: עופר וקנין

תשלומי השכר לעובדי המדינה והקצבאות לציבור יימשכו כסדרם, ואילו הוצאות רבות אחרות צפויות להיפגע - מכיוון שחזקיהו יידרש לשמור על גודלה של מסגרת התקציב מ-2019 חרף הגידול השוטף באוכלוסייה ובחלק מההוצאות.

חלק מההוצאות שיהיה על משרד האוצר לשקול - ובהן המימון לסל התרופות, או לתוכניות חברתיות חשובות - נוגעות לחיי אדם. ההתלבטויות שיונחו לפתחו של חזקיהו יהיו קשות, והפגיעה בסעיפים חשובים בתקציב ודאית כמעט. 

אם וכאשר משרד האוצר יגיש לממשלה החדשה תקציב ל-2020, אפשר יהיה להשתמש בו כאינדיקציה להוצאות שאפשר יהיה להוציא בסופו של דבר בשנה כולה. במקרה כזה, באגף החשב הכללי עשויים לפעול ברוחו של התקציב העתידי עוד לפני אישורו הסופי בכנסת, כפי שהיה למשל ב-2015.

הרפורמות נשכחו, הגירעון גבוה

בכל מקרה, השיתוק שאחז במערכת הפוליטית בשנה האחרונה - מאז פיזור הכנסת ה-20 בדצמבר 2018 - צפוי להימשך. ממשלת המעבר מוגבלת ביכולתה לבצע צעדים רבים. שינויים בתקציב כמעט שלא יתאפשרו בהליך הרגיל; הרפורמות שהממשלה ניסתה לקדם לפני כמעט שנה כבר כמעט נשכחו - ובהן שינוי מבני במשק החלב, למשל; ותפקידים רבים בשירות הציבורי יהיו מאוישים בממלאי מקום, כגון תפקידי פרקליט המדינה ומפכ"ל המשטרה, או לא להיות מאוישים כלל, כגון תפקיד המשנה לנגיד בנק ישראל - שאותו אמורה למנות הממשלה בהמלצת הנגיד.

השיתוק הפוליטי גם יקשה מאוד על ההתמודדות עם הגירעון. עד כה, ממשלת המעבר כמעט ולא עשתה דבר כדי להקטין את הוצאותיה או להגדיל את הכנסותיה, למרות חריגה של יותר מ-10 מיליארד שקל בגירעון הצפוי ב-2019. התקציב ההמשכי משכפל את תקציב 2019 הגרעוני - אבל אם צמיחת המשק תימשך לפי התחזיות, הגירעון עשוי להצטצמם: הוצאות הממשלה לא יגדלו לעומת 2019, ואילו ההכנסות ימשיכו לצמוח בקצב מתון. מתחילת 2019, ההכנסות צומחות בקצב נמוך מזה שתוכנן בתקציב.

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, אמר היום (ה') בכנס הכלכלי השנתי בצפון לתאגידים, שקיימו בחיפה משרד עורכי הדין ש' פרידמן ו-PwC ישראל, כי המצב שבו הגירעון יצטמצם רק בגלל הגידול טבעי של ההכנסות ממסים ובגלל ההקפאה של הכנסות הממשלה - אינו רצוי. לדבריו, "במקום שהגירעון יושפע ויוכתב ממדיניות ממשלה, זה ייעשה בצורה טכנית שתפגע בשירותים לאזרחים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker