בניכוי היוצאים בשאלה, מצבנו גרוע: הכישלון המהדהד של גיוס החרדים

אחרי שנים של גידול מהיר בגיוס החרדים, בשנה האחרונה התהפכה המגמה ■ אם זה לא מספיק, 40% ממי שנספרים כחיילים חרדים הם כנראה בכלל יוצאים בשאלה ■ לאור הגידול בשנתונים החרדיים וההידרדרות בגיוס לשירות אזרחי - אין ברירה אלא להודות בכישלון

מירב ארלוזורוב
חייל חרדי
חייל חרדי (למצולם אין קשר לכתבה)צילום: מוטי מילרוד
מירב ארלוזורוב

השירות האזרחי לחרדים הוא בדיחה. גרף אחד, שמופיע במחקר של אסף מלחי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ממחיש זאת היטב: מאז 2011 ועד 2017 מספר החרדים המתגייסים לשירות אזרחי מידרדר משנה לשנה, והוא אפילו אינו קרוב ליעדים שהוצבו לו. ב–2017, מספר החרדים ששירתו בשירות אזרחי היה שליש מהיעד, ומאז מספרם רק המשיך לרדת.

בשל כך, המכון הישראלי לדמוקרטיה מציע לשקול לבטל כליל את השירות האזרחי לחרדים, או לצמצם אותו לשירות במסלולים ביטחוניים בלבד (משטרה, שב"ס, מד"א וכו').

ואולם הנתון המטריד ביותר בגרף של מלחי הוא דווקא קבוצת ההשוואה: בעוד מספר החרדים המתגייסים לשירות אזרחי מידרדר לאטו, גיוס חרדים לצבא נראה כמו הצלחה מטאורית. בשנים 2011–2017 נסק מספר החרדים המתגייסים לצבא מ–1,282 ל–3070 — זינוק של כמעט פי שלושה תוך שבע שנים. התלילות של גרף הגיוס, מול הדעיכה של גרף השירות האזרחי, העניקה לצה"ל סיבות רבות להשתחץ מול מינהלת השירות האזרחי הכושלת.

מתגייסים חרדים לשירות צבאי ואזרחי

לא עוד. הגרף של מלחי אמנם נעצר ב–2017, אך אם הוא היה ממשיך ל–2018, היינו חוזים בזווית התלולה של גרף הגיוס לצה"ל נשברת. לא ידוע כמה חרדים התגייסו לצה"ל בשנה האחרונה — צה"ל מחזיק את המספר קרוב לחזה כאילו מדובר בלא פחות מסוד מדינה. הסודיות שאופפת את הנתון עוררה לא מעט תמיהות, והן כבר קיבלו את ביטויין בכותרת הראשית של "הארץ" בתחילת השבוע: ככל הידוע, ב–2018 נחל צה"ל כשלון בגיוס חרדים אליו.

הנתון שהגיע לידי "הארץ" הוא שמספר המתגייסים החרדים צלל ל-2,480 בלבד — התרסקות מהדהדת של 20% תוך שנה. מקורות אחרים נוקבים במספרים גבוהים יותר, שנעים בין 2,700 ל–3,000 מתגייסים. בכל מקרה, בראשונה זה קרוב לעשור יש נסיגה במספר החרדים המתגייסים לצבא. על רקע הגידול השנתי הגבוה של השנתונים החרדיים, ועל רקע היומרות של הצבא לעדכן את יעדי הגיוס שלו כלפי מעלה בקצב של 8% מדי שנה — זאת היתה ההצעה של הצבא במסגרת חוק הגיוס, שבעטיו פרץ המשבר שהביא לנפילת הממשלה — ירידה אבסולוטית במספר הגברים החרדים המתגייסים היא כישלון מהדהד.

גרוע מכך, איש אינו יכול לסמוך את ידו כיום על מספר החרדים המתגייסים — שכן לא ברור אם הם באמת חרדים. לפי הצבא, מתגייס חרדי הוא מי שבגיל 14–18 למד לפחות שנתיים במוסד חינוכי חרדי (ישיבה קטנה). הבעיה היא שההגדרה הזו כוללת בתוכה גם את מי שבחרו לעזוב את הדת — יוצאים בשאלה.

כל המומחים מסכימים כי בנתוני הגיוס של צה"ל נספרים גם יוצאים בשאלה. על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, במסמך שפורסם לפני שנה, ההערכה היא שב–2016–2017, 20% מהמתגייסים החרדים היו בפועל יוצאים בשאלה. זו הערכה פשוטה: מדובר במתגייסים שבחרו לשרת ביחידות כלליות, ולא במסלולים הייעודיים לחרדים.

התרסקות המסלולים הייעודיים לחרדים

כיום, חרדים שמתגייסים עושים זאת תוך חשש ניכר מפני הוקעה חברתית. לכן, את שירותם הצבאי הם מקפידים לעשות אך ורק במסלולים שמאפשרים להם לשמר את אורח החיים החרדי שלהם — ומצדיקים את מחיר הגיוס באמצעות הענקת הכשרה לשוק העבודה. שני המסלולים המפורסמים הם המסלול הטכנולוגי שח"ר והמסלול הקרבי נצח יהודה — שניהם פועלים תחת פיקוח רבני אדוק, ושניהם כוללים שנת השלמה שבמהלכה ניתן להשלים השכלה ולרכוש מקצוע.

חיילים חרדים במסלולים השונים

הצבא משקיע מאמצים רבים לקדם את המסלולים הייעודיים לחרדים אף שהם מעוררים לא מעט ביקורת, בעיקר בשל הדרת הנשים מתוכם; ואף שמדובר במסלולים יקרים מאוד — בגלל עלות שנת ההשלמה ומשום שלשח"ר מתגייסים בדרך כלל חרדים בעלי משפחה, שמקבלים מהצבא משכורת מלאה. לכן, התגלית שלפיה כחמישית מהחיילים החרדים, כביכול, כלל לא צריכים את המסלולים הייעודיים, ומעדיפים לשרת ביחידות הצבא הרגילות — מעמידה את פרויקט הדגל החרדי של הצבא באור מגוחך.

ב–2018 מדובר כבר בנורה אדומה מהבהבת: בנתונים שהצבא שומר בסוד גלומה כנראה גם העובדה שמספר המתגייסים למסלולים הכלליים זינק ל–40%. ככל הנראה, מתוך 2,500–3,000 מתגייסים חרדים בשנה זו, 1,100–1,260 משרתים ביחידות כלליות. מדובר בהכפלה תוך שנה של מספר החרדים המשרתים ביחידות כלליות, לצד התרסקות במספר החרדים המתגייסים למסלולי הדגל החרדיים של הצבא. אין דרך לפרש את ההתפתחות הזו אלא כנסיגה חדה בגיוס של מספר הגברים החרדים לצבא, ושל זינוק בגיוס של יוצאים בשאלה. העובדה שהצבא סופר את שתי הקבוצות כאחת עוזרת לו למסך את הכישלון בגיוס החרדים האמיתיים.

"הרמאות הזאת נוחה לכולם"

מה קרה ב–2018 שגרם למציאות הזו? הדעות חלוקות. חלק מההסבר נוגע כנראה לצה"ל עצמו: בשנים האחרונות, הצבא הוביל ארגון מחדש של מערך גיוס החרדים — מהלך שנכשל, ככל הנראה. סיבות אחרות קשורות לוואקום הפוליטי והמאבק על חוק הגיוס.

מעבר לכך, קיימת גם סיבה מתמשכת לירידה בנתוני הגיוס — דעיכת הרצון החרדי להתגייס. אין כיום סנקציות שמופעלות על החרדים, ואת ההטבות שהצבא מציע — שילוב בשוק העבודה — ניתן לקבל גם בהכשרות מקצועיות ייעודיות לחרדים של משרד העבודה. הלחץ הכלכלי והפוליטי שהחרדים היו נתונים בו, ושהביא אותם להתחיל לשקול גיוס לצבא, פחת מאז 2015 — אז חתם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על הסכמים קואליציוניים עם המפלגות החרדיות שנתנו להן את כל מבוקשן.

נזכיר כי במסגרת חוק הגיוס — זה שבגללו נקלענו למשבר הפוליטי הנוכחי — הצבא התחייב להגדיל את יעדי הגיוס החרדיים שלו ל–5,737 ב–2027. ואולם המספרים הנוכחיים של גיוס החרדים מעוררים ספק גדול ביכולת להגיע ליעד הזה. כרגע, למרות המאמצים הגדולים והמשאבים האדירים שהצבא משקיע במסלולי הגיוס החרדיים, הם כנראה אינם מצדיקים את עצמם.

חייל חרדי
חייל חרדי (למצולם אין קשר לכתבה)צילום: דובר צהל

הדבר מעורר את שאלת ההכרחיות של המסלולים האלה, לנוכח ההצלחה של הגיוס דווקא בשוליים של החברה החרדית — ספרדים מתונים, חרדים מודרניים ובעיקר יוצאים בשאלה. שתי העמותות המטפלות ביוצאים בשאלה בישראל טוענות כי הצבא מחמיץ את הפוטנציאל הזה. "בעוד המדינה משקיעה משאבים עצומים בניסיון לשכנע את החרדים שלא רוצים להשתלב, היא זונחת דווקא את אלו שרוצים", אומרים בעמותת הילל. משה שנפלד, מראשי עמותת "יוצאים לשינוי", אומר: "הרושם שנוצר אצלנו הוא שהגענו למצב שבו היוצאים בשאלה הם אלו שמתחזקים את האשליה שפרויקט שילוב החרדים מתקדם.

"באיזשהו מובן, הרמאות הזאת נוחה לכולם. היוצאים בשאלה שמתחפשים לחרדים מקבלים חלק מהזכויות שלהם; מפעילי התוכניות מקבלים תקציבים מהמדינה; וקובעי המדיניות יוצרים אשליית הצלחה של התוכניות. מי שמפסיד בסוף הוא בעיקר המדינה, שמשקיעה המון כסף בתקצוב מסלולים ייחודיים לחרדים, בזמן שתקצוב של אותם שירותים במסגרת המסלולים הרגילים של כלל החברה הישראלית יעלה הרבה פחות ויהיה יעיל הרבה יותר".

מדובר צה״ל נמסר: "הנתון בעניין מספר המתגייסים החרדים בשנת הגיוס 2018 (שהחלה ביולי 2018 והסתיימה ביוני 2019) עדיין לא סוכם".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ