"הרגשתי שאיבדתי את החיים": הרגע שבו הכל קורס, וצריכים להתחיל מחדש - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הרגשתי שאיבדתי את החיים": הרגע שבו הכל קורס, וצריכים להתחיל מחדש

חלקם ראו את זה מגיע, אחרים הופתעו: העובדים שנאלצו לשלם בפרנסתם על ההחלטה לסגור את המפעלים שבהם עבדו, מתארים את הרגע שבו נזרקו למציאות חדשה, במקרים רבים ללא השכלה ועם מספר מועט של חלופות ■ "בסוף נופלים על הרגליים" ■ פרויקט ראש השנה

19תגובות
הפגנת עובדים במפעל נגב קרמיקה
אליהו הרשקוביץ

באוקטובר 2017, רגע אחרי שהסתיימו חגי תשרי, יצאה הודעה על סגירת מפעל נגב קרמיקה בירוחם ופיטורי 120 עובדים — מהלך שלווה בהפגנות ומחאות של העובדים, ללא הועיל. דוד פינקר, שעבד במפעל 32 שנה, לא ישכח את היום שבו קיבל את ההודעה על פיטוריו. "עשו לנו תרגיל", הוא אומר, "קצת לפני החגים הודיעו לנו שסוגרים את המפעל כדי לשפץ את הציוד. בזמן הזה ההנהלה הגישה תוכנית הבראה לוועד. היינו צריכים לחזור לעבודה ביום ראשון, אבל יומיים לפני שלחו על הבוקר מכתבי שימוע לפני פיטורים לכל העובדים. במקביל, הביאו 60 בריונים למפעל, בשעה חמש בבוקר, כשרק שוער ומנהל משמרת היו שם. כשהעובדים הגיעו לשם, הבריונים כבר היו בפנים....



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#