יזם גייס תרומות לראש העיר ראשל"צ, בילה אתו בחו"ל - וקיבל תוספות בנייה מפליגות

דב צור נעזר בארז מוסצ'ו בבחירות המקומיות, והעירייה בראשותו פעלה לטובת מיזמי נדל"ן שבהם מעורב בעלי מסעדת סוהו, בהם מתחם היקב ההיסטורי. תחקיר "הארץ" מתחקה אחר מערכת היחסים הסבוכה בין נבחר הציבור ליזם

מתחם היקב בראשון לציון
מתחם היקב בראשון לציוןצילום: מוטי מילרוד
לי ירון
שרון פולבר
לי ירון
שרון פולבר

סרי לנקה, תחילת 2014. חודשים ספורים לאחר זכייתו בקדנציה שנייה בראשות העיר ראשון לציון החליט דב צור לטוס לחופשה בת שבועיים ביעד אקזוטי. לטיסה שהמריאה מנתב"ג הצטרף גם חברו של צור ומגייס תרומות עבורו בקמפיין הבחירות: ארז מוסצ'ו, יזם נדל"ן ואיש עסקים, מבעלי מסעדת "סוהו" בעיר. השניים יצאו לחופשה המשותפת, יחד עם בנות זוגם, בזמן שהעירייה בראשות צור היתה נתונה במשא ומתן מתקדם על פרויקט העתיד לשנות את מרכזה של ראשון לציון: רכישת מתחם היקב ההיסטורי בלבה של עיר היין. המטרה: הפיכתו למתחם תיירות ושימור היסטורי, הבהיר אז צור. "לא תתאפשר בנייה גבוהה מכל סוג שהוא", הודגש.

כמה חודשים לאחר שהשניים שבו ארצה, רכש מוסצ'ו, יחד עם אחרים ("מאחורי גבה של העירייה", לטענת צור) את מתחם היקב, שישנה את פניו ללא היכר. "לא עלה אז על דעתי שהוא יהיה הבעלים של היקב", אמר החודש צור בשיחה עם "הארץ". "כששמעתי על ההצעה הרגשתי כאילו תקעו לי סכין בגב. קראתי על ההצעה בעיתון, ארז לא התקשר אלי ולא עדכן אותי. אני פגוע עד עמקי נשמתי ממה שהוא עשה".

הדמיה ובה בנייני מתחם היקב החדשצילום: Pei Cobb Freed & Partners LLP

גם לאחר הרכישה הבהיר ראש העיר כי "לא ייתן לכרישי נדל"ן לפגוע ביקב". אולם בשנתיים שחלפו מאז הפך צור לתומך במיזם הנדל"ני, ונתן אור ירוק לתוספות בנייה משמעותיות. העירייה בראשותו אמנם עמדה על כך שלא יקומו במתחם בניינים גבוהים, אך דווקא אישרה תוכנית כזו ובה 625 יחידות דיור. ומי נהנה מהשינוי הפתאומי בהלך הרוח? שורה של יזמים בהם מגייס התרומות מוסצ'ו.

"הטעות היחידה, ואני מצר עליה, היא שנסעתי איתו לחו"ל", אמר החודש צור. "זו טעות תמימה שאין שום דבר לא חוקי מאחוריה. אבל אני מבין שמבחינת הנראות הציבורית זו טעות".

אך הסיפור אינו מסתכם בבניינים שיהיו הגבוהים ביותר בראשון לציון. תחקיר "הארץ" התחקה אחר מערכת היחסים הסבוכה בין ראש העיר, הסוגר שמונה שנים בתפקיד, והיזם. היא נעה בין המסעדה של מוסצ'ו, הידועה כמקום עלייה לרגל של כל מי שרוצה לראות ולהיראות — למסדרונות העירייה; היא עוברת דרך קבוצת יזמים וגם דרך אנשיו של צור בעירייה ובהם מי שמשמש היום יו"ר הקואליציה של נתניהו, ח"כ דוד ביטן. היא עוברת ממרכז ראשון לציון לסרי לנקה — ובחזרה לארץ. והיא נעה סביב ריב אחד מתוקשר בין דב צור וארז מוסצ'ו, שהם שני העדים העיקריים לקיומו.

דב צור. לדבריו לא היה בניגוד עניינים עם מוסצ'וצילום: מוטי מילרוד

ועולות לא מעט שאלות, בעיקר סביב שלושה מיזמי נדל"ן גדולים של חברות שמוסצ'ו אחד מבעליהן — שהניבו רווחים המוערכים בעשרות מיליוני שקלים. בעיסוקו סביב פרויקטים אלה לא הצהיר צור על ניגוד עניינים עם היזם מאחר שלטענתו לא היה בכך צורך ובחלק מהמקרים בחר שלא להשתתף בישיבות, "רק כדי למנוע לזות שפתיים" כדבריו.

כך היה הדבר בפרויקט אחר של היזם מוסצ'ו, מתחם "LAGO אירועים". אף כי הקרקע במקום יועדה בעיקר למלונאות, בשנים 2012–2013 אישרו צור ומהנדס העיר לבנות שם אלפי מ"ר של מסחר — במה שיעלה משמעותית את שווי הקרקע.

במרחק כמה דקות הליכה מבניין עיריית ראשון לציון פעל בעבר מוקד טלפוני של חברת בזק. לפני כשנתיים רכש מוסצ'ו את הבניין שהיה לפרויקט נוסף שלו בעיר, "לופט 57". הוא הפך את המבנה לבניין מגורים ובו 30 דירות, אף כי לכאורה לא קיבל היתר כחוק לבנייתן. והעירייה? דממה. אף לא סנקציה אחת נגד הבנייה הלא־חוקית. רק לאחר שפורסם בחדשות ערוץ 2 תחקיר על המיזם, פתחו בעירייה בהליכים נגד היזם ולבסוף גם הוגש נגד מוסצ'ו כתב אישום על בנייה ללא היתר. ואולם, מתברר כי בדיעבד אושרה בניית אותן דירות.

היום שניהם מדברים על ריב מתוקשר ביניהם ועל כך שאינם מדברים, זכר לפרשת מכירת מתחם היקב. "אני לא בקשר עסקי או חברי איתו", אמר צור ל"הארץ". מוסצ'ו מוסיף כי הנתק ביניהם "מלמד כי כל טענה מרומזת לניצולי קשרי חברות בהקשרים עסקיים משוללת יסוד".

מיריב לתורם

הריב אולי מסמל את סוף ימי צור ומוסצ'ו, אך כדי להבין את הסיפור צריך לחזור לראשיתם, שמונה שנים אחורה, לאוקטובר 2008. באותם ימים מוסצ'ו היה בראשית דרכו בעולם הנדל"ן ואת מירב הפרסום קיבל על היותו אחד הבעלים של מסעדת סוהו המצליחה. למקום זה באו פוליטיקאים ומפורסמים אחרים, כדי לראות ולהיראות, אך גם כדי להיפגש עם מוסצ'ו. "אנשים עלו לרגל למסעדה לקבל את העצות, אם לא את ההנחיות של ארז. הוא מאוד חזק בעיר. זה אחד המקומות הכי חזקים בעיר", אמר מקור המעורה בפרטים.

"כולם בראשון מכירים את ארז מוסצ'ו", מוסיף ח"כ דוד ביטן לשעבר חבר מועצת העיר ראשון לציון. מי שיגיד לך אחרת הוא אני לא יודע... כולם יודעים מי הוא".

גם חבר מועצה אחר לשעבר, משה שיינפלד, מציג פן של יחסי מוסצ'ו והסובבים אותו: "ארז תמיד היה בקשר עם השלטון ומצא את הדרך להתחבר. די לראות כמה אנשי שלטון פוקדים את מסעדתו כדי להבין מה הם קשרי הון שלטון".

אך באותם הימים היה אדם אחד שלא הרבה לסעוד במקום — חבר האופוזיציה דב צור, שהיה בעיצומו של הקמפיין הרביעי שלו לראשות העיר. המסעדה ומוסצ'ו זוהו באופן מובהק עם יריבו, ראש העיר המכהן אז, מאיר ניצן, זיהוי שבא לידי ביטוי גם בהתנצחויות בין צור למסעדן. "ארז היה התומך הכי נלהב של קודמי בבחירות 2008", אמר צור ל"הארץ". "היחיד שהעז לתלות שלטים על העסק הפרטי שלו נגדי, פעל נגדי בישיבות מועצה ועוד".

ואולם, לאחר שנכנס צור ללשכת ראש העיר בנובמבר 2008, חל מפנה ביחסים בין השניים. "נרגעו השנאות", מתאר צור. "הפכנו לידידים. מעולם לא היינו חברים במובן זה שהוא אורח קבוע בביתי או אני בביתו".

אחת מנקודות המפתח בקשר בין השניים היתה גיוס התרומות לקמפיין 2013, בו לקח מוסצ'ו חלק מרכזי. כבר שנה וחצי לפני הבחירות, במאי 2012, התקבלו תרומות ראשונות הישר מחשבונותיהם של בני משפחת מוסצ'ו ומזה של בן ציון שמחון, השותף במסעדת "סוהו". לא רק בני המשפחה נרתמו למשימה ומהמסעדה נשלחו מסרונים לכל העובדים להצביע צור ביום הבחירות.

היום אומר צור כי מוסצ'ו היה רק אחד התורמים ("היו הרבה אנשים שגייסו עבורי תרומות"), אך עו"ד סורין גנות, חבר מועצה ומי שהיה במשך שני עשורים האדם הקרוב ביותר לצור ושותפו הפוליטי התבטא לפני כשנה וחצי ברוח מעט שונה. "אחד מהבעלים של הסוהו", כתב בפייסבוק, "עמד בראש מטה התורמים של דב בבחירות האחרונות ונחשב לחברו הקרוב".

הדמיה של מתחם היקב החדשצילום: Pei Cobb Freed & Partners LLP

"היינו בשוק"

את פרויקט שימור מתחם היקב כבר היה מי שהקביל למתחם שרונה התל אביבי. בדומה לבתי הטמפלרים במרכז העיר העברית הראשונה, גם היקב שהוקם ב–1887 על ידי הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד, נחשב לסמל מרכזי והיסטורי בעירו. לפני כמה שנים הכריזה אגודת הכורמים, שהיתה בעלת השטח, על מכירתו. העירייה מיד הביעה עניין, והעלתה את הרעיון להפוך את המתחם לאתר שימור בעל אופי תיירותי. לדברי צור, העירייה עצמה ניהלה משא ומתן מול האגודה לרכישת הקרקע תמורת 120 מיליון שקלים.

קבלן ותיק בעיר אומר שהצהרות אלה הרחיקו יזמים שהבינו כי זה יהיה מתחם ללא אופציה נרחבת להקמת מגורים ומסחר ועל כן לא יניב רווחים רבים.

אלא שבאפריל 2014, הגיע הרגע אותו תיאר בדיעבד צור כסיבה לניתוק הקשר עם מוסצ'ו: אגודת הכורמים קיבלה הצעה נוספת, על סך 165 מיליון שקלים, לרכישת המתחם.

מאחורי הצעה זו עמדה חברת "היקב בראשון לציון נכסי דלא ניידי" בה חברים איש הנדל"ן אריאל רוטר, המנכ"ל לשעבר של חברת האחזקות בריטיש ישראל, עמיר בירם וארז מוסצ'ו. "היינו בשוק שארז רכש, חשבנו שהוא משוגע", אמר ל"הארץ" אחד הקבלנים. "זו נראתה תוכנית לא כדאית בכלל. קבלנים בעיר בדקו את התוכנית וויתרו מראש".

ואולם בירם אמר ל"הארץ", כי "כל יזם שרואה את המתחם והקרקע מבין את הפוטנציאל של המקום". לדבריו, העסקה הוצעה לו לראשונה על ידי אגודת הכורמים כבר בתחילת 2013. הוא מוסיף כי הנושא עלה לראשונה מול מוסצ'ו ורוטר די במקרה, בשיחת חולין שהם ניהלו בשלהי 2013. "ארז אמר 'לדעתי אולי אפשר לקנות את זה, בוא נבדוק אפשרות לקנות הכל'", אמר בירם.

בירם מצהיר בתוקף כי טרם הרכישה "לא היה לנו שום סיכום עם העירייה, אפילו לא רמיזה ואפילו לא שביב של דיבור" על הזכויות בקרקע ולטענתו כבר אז התוכנית הסתמנה ככדאית. "כבר אז היא כללה זכויות מגוונות למסחר, דיור מוגן, מגורים וכד אשר הצדיקו להערכתנו בנקל את המחיר ששולם על הקרקע", הוא מסביר. "לפני הרכישה העירייה קידמה תוכנית ל–360 יחידות דיור כך שידענו שיש היתכנות לקידום תוכנית ברוח זו".

המתחם כיום. לפני התוכנית ייבנו בו 625 יחידות דיורצילום: תומר אפלבאום

בתגובה לפניית "הארץ" נטען מטעם מוסצ'ו, כי "אחזקותיו בשותפות מתחם היקב הן 2% בלבד", וכי אינו מוסמך לייצג את השותפות. ואולם על פי מסמכי החברה הרשמיים, מוסצ'ו הוא אחד ממקימי השותפות שרכשה את המתחם (יחד עם בירם ורוטר) ומנהלת את הפרויקט. "זה מספר חודשים אני פועל באופן אינטנסיבי ובאמצעות יועצים ובשיתוף פעולה מלא עם עיריית ראשון לציון והוועדה המקומית לצורך תיאום אופן מימוש הפרויקט, תכנונו ושימור החלקים הרלבנטיים בו", כתב מוסצ'ו עצמו בתצהיר שהגיש בנובמבר 2014.

כך או כך, היקב נמכר לקבוצת היזמים מאחר שלדברי צור, לעירייה לא היתה אפשרות להציע סכום רב יותר ולהשאירו בבעלות ציבורית.

"לעיר אין בעיות תקציב", אמר מקור בעירייה, "אם היו באמת רוצים לקנות אפשר להניח שהיו מוצאים את הכסף".

ואילו בירם אומר כי כלל לא קיבל את הרושם כי הפרויקט נחטף תחת אפה של העירייה. "אחרי שקנינו והפכנו לבעלים תיאמנו פגישה עם ראש העיר", סיפר. בפגישה תיארו בפניו מה תוכניותיהם באשר למקום. "הוא אמר אז בפגישה 'אתם יודעים, שאני ניהלתי על זה משא ומתן', אבל הוא לא אמר את זה ברמה של 'בואנה דפקתם אותי אני כועס עליכם, גנבתם לי את העסקה'", מתאר בירם. "אני לא העמקתי בזה".

זו הנקודה להתעמת עם גרסתו של צור כי למד מדפי העיתון על הצעתו של מוסצ'ו. "צור עדכן אותי באופן אישי על רכישת היקב על ידי מקורבו מוסצ'ו עוד טרם הפרסום בעיתון", אומרת עו"ד ליאל אבן־זהר, היום חברת אופוזיציה המתנגדת לתוכנית, שב–2014 היתה חברת קואליציה שהחזיקה בתיק הפיתוח העסקי והמוזיאונים של העיר. "בזמנו הבעתי תדהמה וצער וביקשתי שנפעל, לכל הפחות, להבטחת ייעוד ציבורי למבנים ההיסטוריים, דבר שלצערי לא קרה".

ואילו חבר האופוזיציה ויו"ר ועדת הביקורת של העירייה, אסף דעבול, אומר כי התעמת ישירות עם צור: "שאלתי אותו איך ייתכן שאתם נוסעים יחדיו לחו"ל ומיד החבר שלך עושה לך עקיצה ב–60 שניות ורוכש את מתחם היקב והוא ענה לי שהוא כועס עליו ולא מדבר איתו".

הוועדה לשינוי הבנייה

זו העת להתייחס לחלק השני במשוואה: השינויים בתוכנית המתחם שאושרו בחודש אוגוסט האחרון בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שבראשה עומד צור. בעוד שלפי התוכנית הקודמת שהיתה בתוקף היו אמורות לקום במתחם בסך הכל עוד תשע יחידות דיור, הוחלט עתה לאשר 375 יחידות שישמשו למגורים והשכרה. כמו כן, בעוד שבתוכנית החלה על המתחם אושרה הקמת 144 יחידות לדיור מוגן — המספר החדש הוא 250 יחידות ובנוסף מחלקה סיעודית בשטח 5,000 מ"ר. גם שטחי המסחר עברו שינוי, הם שולשו.

"כמות גדולה כזו של מגורים, משרדים ומסחר תהרוס את מרכז העיר וכן את המסחר ברחובות הרצל, רוטשילד והסביבה", אומר דעבול. הוא הוסיף, כי מאז החל לפרסם ביקורת על תוכנית מתחם היקב, הוא מקבל איומים ונאלץ להגיש תלונה במשטרה. גם לאבן־זהר יש תהיות: "תמוה ובלתי מובן בעיני כיצד דב צור ויתר על רכישת היקב, כיצד המתחם נרכש על ידי מקורבו 'מתחת לאפה' של העירייה, ומדוע לאחר כל זאת, תוגמלו היזמים בבנייני ענק בשווי של מאות מליוני שקלים ובעשרות אלפי מטרים של מסחר".

התוכנית שאושרה זה עתה אינה הראשונה שבה עולה רצון לשינוי ייעוד הקרקע במתחם היקב. בתקופת מאיר ניצן נבחנה תוכנית להוספת יותר מ–430 יחידות דיור, אך בחינה זו לא הגיעה רחוק ולא קודמה בוועדה המחוזית. למעשה, בוועדה אישרו ל"הארץ" כי מאז 1993 לא אושרה או נדונה כל תוכנית חדשה למתחם היקב. וכך, עם תום כהונת ניצן נותרה תוכנית אחת בתוקף ובה בניית תשע יחידות דיור בלבד.

"אני בשום פנים ואופן לא הייתי מאשר תוכנית כזו", אמר ניצן ל"הארץ" בהתייחסו לתוכנית שאושרה לפני כחודשיים. "היא לא מיטיבה עם תושבי ראשון אלא עם היזמים, זו השורה התחתונה. לא הייתי מסכים לעשרות אלפי מטרים של משרדים ומסחר, זה דבר הזוי".

מנגד, בשיחה עם "הארץ", טען צור דברים הפוכים. "אין כאן תוספת של דירות אלא דווקא הפחתה", אמר והוסיף כי "בכל דיון בנושא היקב היה ברור כי בכל תוכנית עתידית יהיה מספר מסוים של יחידות דיור". לדבריו, שטחי המשרדים, הדיור המוגן ושטחי המסחר "מספקים פתרונות לעלויות הגבוהות של השימור. החשיבות מבחינתי בתמריצים של דיור מוגן, מסחר ומשרדים, הינה בכך שהם לא מחייבים בניית גני ילדים ובתי ספר, שאין לנו מקום לבנותם במרכז העיר".

מי המאשר

חלק נוסף בסיפור הוא שאלת אישור השינוי בתוכנית וחלקו של צור בכך. מסמכים שהגיעו לידי "הארץ" מעידים כי חרף קשריו עם מוסצ'ו, ראש העיר השתתף בישיבת הוועדה המקומית ותמך בפרויקט. בפרוטוקול הישיבה נכתב בין היתר כי "ראש העיר הדגיש את חשיבות הפרויקט מן הפן ההיסטורי שימורי".

לופט 57צילום: אילן אסייג

בשיחה עם "הארץ" אמר צור כי מכיוון שמדובר באחת התוכניות החשובות ביותר עבור העיר הוא מחויב לשבת בדיונים הנוגעים לה, וכי קשריו עם מוסצ'ו לא מהווים מכשול. "ראשית אין כל בעיה של ניגוד עניינים בהקשר של ארז", טען. "יש כללים, יש הגדרות בחוק מה זה ניגוד עניינים. במקרה הזה אין שום בעיה. נקודה. בפקודת העיריות קיימת הגדרה ברורה של ניגוד עניינים. אין ביני ובין ארז יחסים שמקימים ניגוד עניינים לכן אין כל מניעה להשתתפותי בדיונים שנוגעים לעסקיו".

למרות זאת, ציין צור, "בדיונים מסוימים שנגעו לעניינו, כמו 'הלופט' או האגם, נמנעתי מלהשתתף בקבלת ההחלטות לפנים משורת הדין על מנת למנוע לזות שפתיים ולמען הנראות הציבורית, ולא בגלל ניגוד עניינים".

אז מהן אותן הגדרות? בכל האמור ביועץ המשפטי לממשלה, הוא החליט בעבר שלא לקבוע כללים באשר לניגודי עניינים במקרים של קבלת תרומות לשם מימון בחירות ברשות המקומית. ואולם, החלטה זו נוגעת לתרומות של יחידים המוגבלות ל–5,000 שקלים בלבד, ולא מתייחסת לפעילות כספית משמעותית יותר.

ומה באשר למידת הקרבה? בחוות דעת של הוועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות נכתב כי "ניגוד עניינים מתעורר גם במצב בו מדובר בבקשה של קרובו של חבר המועצה, חברו הקרוב או גורם אחר שחבר המועצה קשור עמו בקשרים עסקיים — כל אחד מן המצבים הללו הוא מצב של חשש לניגוד עניינים, ואסור לחבר המועצה להשתתף בדיון, להצביע בנושא או אף לטפל בו מחוץ לישיבות המועצה או הוועדה המקומית לתכנון ובנייה".

יוצא ונכנס

מתחם היקב אינו התוכנית הראשונה בה חברה בבעלות מוסצ'ו זוכה לאישורים מהעירייה המעלים את שווי הקרקע. במערב העיר, על שפת אגם ליד הסופרלנד ומתחם ה"יס פלאנט", הקימה חברת "ניהו בע"מ" שבבעלות מוסצ'ו את מתחם "LAGO", המשמש לשטחי מסחר גדולים ולמרכז אירועים וקונגרסים.

ראשית הפרשה ב–2010, אז החכירה חברה בבעלות מוסצ'ו מהעירייה את הזכויות על חלק מהמתחם ל–15 שנים בפטור ממכרז — פטור שעד היום לא אושר כנדרש על ידי משרד הפנים. המתחם יועד במקור על ידי העירייה ל"ספורט ונופש". הגדרה זו לא היתה עמומה כלל, נכתב כי התכליות שהותרו למגרש הן: "מלון ומרכז כינוסים. יותרו בניית 200 חדרי מלון ושירותים נלווים, אולם כינוסים, מבני ומתקני ספורט ונופש, מתקנים הנדסיים, שירותי אוכל ומסחר". באותה תוכנית נכתב כי "שירותי המסחר המותר במתחמי הפארק השונים הינם רק ענפי המסחר הספציפי המיועדים לשרת ספורטאים, נופשים ומבקרים בפארק".

ואולם, בשנים 2012–2013, עוד טרם ניתוק היחסים בין צור למוסצ'ו, אושר ליזם בישיבות ועדת רשות הרישוי (שאמורה לאשר רק את מה שתואם את התוכנית המקורית), לבנות במתחם שטחי מסחר בהיקף כולל של כ–6,000 מ"ר — כאשר במקום לא נבנה מלון ולא חנויות שישמשו את אורחיו. קודמו של צור בתפקיד, מאיר ניצן, שבתקופתו אושרה התוכנית המקורית אומר כי הכוונה היתה להקים מלון "לספורטאים מחו"ל שיבואו בעונת החורף ואז צריך גם ציוד ספורט, אבל מדובר על מטרים רבועים ספורים של שטחי מסחר".

מתחם האירועים LAGOצילום: אילן אסייג

לדבריו, "מה שאושר זה סטייה מהתוכנית המקורית, ואי אפשר לאשר את זה בוועדת הרישוי, זה מחייב בדיקה מאוד מעמיקה".

"הבקשה תואמת את הוראות התוכנית מבחינת שימושים", נכתב באישור הוועדה בה חברים ראש העיר, מהנדס העיר והיועץ המשפטי. צור לא היה היחיד בדיוני הוועדה לו קשרים עם מוסצ'ו, נכח שם גם היועץ המשפטי דאז רועי בר, שהיחסים בינו לבין היזם עלו בין היתר במסגרת פרשת רונאל פישר. ב–2014 נחקר מוסצ'ו במחלקה לחקירות שוטרים וסיפר כי פישר ביקש ממנו למסור לרועי בר שיש בעניינו חקירה סמויה ולדרוש ממנו תשלום. בחקירתו נשאל מוסצ'ו מדוע פישר בחר דווקא בו כדי לפנות לבר והשיב: "יכול להיות שרונאל ראה אותי יושב עם רועי אצלי במסעדה. לפני האירוע רועי היה בא אלי בערך פעם בחודש או שבועיים למסעדה. אני מטבע הדברים מכיר מלא אנשים ויכול להיות שזו הסיבה שרונאל פנה אלי כשהוא יודע שרועי לקוח במסעדה שלי". מוסצ'ו הוסיף בחקירתו כי סיפר לבר על פגישתו עם פישר במהלך הברית של בנו: "קצת שתיתי כזה, אזרתי אומץ ואמרתי לרועי 'תשמע, אמר לי רונאל שמתנהלת נגדך איזה חקירה', ואז רועי קטע אותי ואמר לי למיטב זכרוני 'עזוב כולם כל הזמן מדברים שטויות, ממציאים המצאות, עזוב אותך'". במח"ש מסרו שהחקירה בעניין מוסצ'ו נסגרה מחוסר ראיות.

במארס 2015 פנתה חברת ניהו לעירייה בבקשה לרכוש את זכויותיה במגרש שהחכירה. ישיבת המועצה שבה עלה הנושא לדיון היתה סוערת. בניגוד לדיונים בוועדת הרישוי, שם ישב ראש העיר ואישר את הבנייה, בדיונים החיצוניים במועצת העיר הוא נמנע מטיפול בנושא מתחם LAGO. וכך, כאשר החל אותו הדיון לפני כשנה וחצי יצא צור מהאולם והותיר את ניהול הישיבה בידי דוד ביטן, אז חבר המועצה והיום ח"כ בליכוד ויו"ר הקואליציה.

"החלטתי לא להשתתף משני שיקולים", הסביר צור ל"הארץ": "שלא יגידו לי 'אתה נסעת איתו לחו"ל', ושלא יגידו לי 'רק רגע בגלל נושא היקב מהצד השני אתה מתנקם בו'". לדבריו, השיקול היחיד שהנחה אותו היה "נראות ציבורית". ח"כ ביטן הסביר אתמול כי "צור ביקש ממני לנהל את הישיבה, הוא אמר שהוא יכול לשבת אבל בחר להיות יותר טוב מטוב".

ואולם, בשלב מסוים, לאחר שכמה מחברי המועצה הביעו התנגדות לתוכנית ושניים מהם עזבו בהפגנתיות את האולם, שב ראש העיר לאולם ודרש להמשיך את הדיון.

מתחם היקב בראשון לציוןצילום: מוטי מילרוד

"ראש העיר נכנס לישיבה", נכתב בפרוטוקול הדיון שציטט מדבריו של צור: "מי שחושב שהישיבה לא בסדר משוחרר ללכת. הישיבה נפתחה ואיש לא ערער עליה... לפיכך הישיבה לא נסגרת והיא ממשיכה, נקיים את הישיבה כולה". צור טען בפני "הארץ" כי חזרתו לאולם לא קשורה לדיון בהסכם הרכישה של מוסצ'ו אלא בניסיון למנוע את הפסקת הישיבה כולה.

להתנהלות זו התווספה ביקורת על תנאי העסקה. "קופת העירייה וכיסם של תושבי העיר נפגעו מהעסקה", טוענת חברת האופוזיציה אבן־זהר. "תנאי העסקה כמו גם המחיר יכלו להיות טובים בהרבה, והעסקה כולה, אשר מלכתחילה היתה בפטור ממכרז, לא היתה צריכה לבוא לעולם במתכונת זו. השאלה אם רועי בר ודב צור היו מנועים מלדון בעסקיו של מוסצ'ו אם לאו, היא כבר שאלה שאליה צריכים להתייחס גורמי החוק".

מטעמו של צור נמסר בהקשר זה כי ההיתר לשימוש מסחרי (שמשמעותו העלאת ערך הקרקע) הביא לדרישה מטעם העירייה כי "היזם ישלם רטרואקטיבית את מלוא מחיר הקרקע בשוויה המלא לייעוד מסחרי. למעשה נפתח מחדש חוזה הרכישה שנעשה לפני מספר שנים והכל כדי שקופת הציבור לא תיפגע". גם מטעם מוסצ'ו הועברו מסרים דומים, לפיהם הוא "לא הגדיל את הזכויות בחלקה שהיו בהתאם לתב"ע המקורית שחלה על המתחם וכן שילם מחיר מלא על הקרקע בהתאם להערכת שווי של אחד מבכירי השמאים במדינה".

מה שקורה בפנים

פרויקט אחר של מוסצ'ו הוא מיזם "לופט 57", הממוקם כמה רחובות מבניין העירייה. שם נבנו ואוכלסו חלקית 30 יחידות דיור. על היתר לשיפוץ החזית חתם ראש העיר עצמו. תחקיר חדשות ערוץ 2 בנושא שפורסם בחודש יולי העלה כי הדירות נבנו ללא היתר. בעירייה טענו אז כי לא ידעו על הבנייה והגישו כתב אישום. אך בישיבה שנערכה מאוחר יותר, בה לא נכח צור, גם אישרו בדיעבד את הבנייה.

צור מצדו אומר כי לא ידע על בניית דירות לכאורה ללא היתר עד שהגיעה פנייה מהתקשורת בנושא. "הטענה כי ניתן לראות עבודות בלתי חוקיות שבוצעו בפנים המבנה המדובר מלשכת ראש העיר מופרכת", אמר ל"הארץ". "אנשי הפיקוח ידעו שמתבצעות עבודות לשיפוץ החזית, אשר קיבלו היתר כנדרש (ב–2013, טרם הריב המתוקשר). הם לא ידעו על העבודות בפנים. צריך לזכור כי לא היו תוספות בנייה אלא רק שינו את פנים הבניין ממשרדים לדירות".

מוסצ'ו מסר בתגובה כי "מדובר בבניין שייעודו מגורים משנת 1967 הבנוי על פי היתרי בנייה כחוק. עבודות השיפוץ הפנימיות שבוצעו במבנה אינן טעונות היתר ואילו השיפוצים בחזיתות קיבלו היתר".

"בדקתי בעצמי"

באשר לשימור מתחם היקב מסר צור: "ברור לכל איש נדל"ן כי אין שימור ללא תמריצים כלכליים שמאפשרים אותו... אני בעברי איש נדל"ן. לא הסתפקתי בדו"חות של השמאים ובדקתי את הנתונים בעצמי, בשביל לוודא שהרווח ליזמים סביר ונסבל ואני לא נותן משהו יותר מדי, במיוחד בהיבטים של יחידות דיור".

בעניין מתחם היקב דוחה מוסצ'ו טענות כי בדיעבד הרוויח משינוי הייעוד. "לפי הידוע, ביחס למתחם היקב הומלץ להחיל בשנת 2000 תוכנית בניין ובה 430 יחידות דיור ו–20 אלף מ"ר למסחר ומשרדים", נמסר מטעמו. "קיימות אינדיקציות לכך שתוכנן היקף זכויות רחב הרבה יותר בהמשך (בשנת 2005), כך שטענה למתן עדיפות היא בגדר פרי הדמיון. באשר לשווי הקרקע במועד זה, לא ניתן להתייחס לכך הואיל וקיימים סימני שאלה רבים. יובהר כי עליית מחירי הנדל"ן ברחבי המדינה השפיעה באופן ניכר על כל הפרויקטים המצויים באזורי ביקוש, לרבות פרויקט היקב".

צור התייחס גם לנעשה בוועדת רשות הרישוי ואמר כי "מדובר בוועדה אשר מאשרת בקשות להיתר רק כשהן תואמות תב"ע. כך היה גם במקרה זה. כפי שצוין כבר, לא היה מצב של ניגוד עניינים בין ראש העיר לארז מוסצ'ו. את האישור להתאמת הבקשה להיתר לתב"ע נותן מהנדס העיר וצוותו סבר שזו הפרשנות הראויה. ליועץ המשפטי אין זכות הצבעה והוא אמור לוודא שהתהליך וההחלטות הינם חוקיים". עוד הוסיפו מטעמו של ראש העיר כי "באותה עת לא היה ידוע על קשר בין רועי בר לארז מוסצ'ו וחזקה עליו שאם יש קשר כזה שיימנע מלהשתתף. אם היה ספק קל שבקלים כי משהו לא תואם באופן מלא את התב"ע זה לא היה בא לדיון ברשות רישוי, אלא מועבר לדיון בוועדת משנה".

באשר להיעדר אישור משרד הפנים נמסר כי "משרד הפנים מאשר הסכמים רטרואקטיבית אחרי חתימתם ואישורם במועצה, מי שממונה על הטיפול באישורים הללו בעירייה זה אגף נכסים וכמובן שלא ראש העירייה מטפל בעניין טכני כזה בעצמו".

עו"ד רועי בר סרב להגיב. אריאל רוטר ועמיר בירם סרבו להציג את הרווחים שצפוי להניב להם הפרויקט ואת הסכמי התשלום לחברה שהיא בבעלות משותפת עם מוסצ'ו.

השכנים של היקב מחכים כבר עשור לפרויקט שנתקע

במרחק כמה רחובות מהיקב של ראשון לציון, עדיין במרכזה של העיר, נמצא מתחם "החייל האלמוני". בתקופת ראש העיר הקודם, מאיר ניצן, קידמה חברת "מעוז דניאל" תוכנית פינוי בינוי במקום, בשיתוף העירייה - לאחר שהתברר כי האזור נמצא בסיכון גבוה להתמוטטות במקרה של רעידת אדמה. ב–2006 הסכימה העירייה לבנות שם 1,052 יחידות דיור ואולם, 10 שנים חלפו והמתחם נותר כשהיה.

בימים אלה דן בית המשפט המחוזי בלוד בעתירה שהגיש בעלי החברה פיני מלכה, שטוען כי התוכנית מתעכבת מאז כניסת צור לתפקיד. ביוני האחרון במסגרת הליך גישור הגיעו הצדדים המקצועיים להסכמות, אך ראש העיר דחה אותן. לאחר שהמגעים שוב לא צלחו התבשרו היזמים על פרויקט גדול שכן אושר: תוכנית הבנייה במתחם היקב. לטענתם מיזם זה למעשה מבטל את התוכנית שלהם בשל הגבלה על מספר יחידות הדיור שניתן לבנות במרכז העיר, האזור בו מצויות שתי התוכניות. במעוז דניאל מיהרו להגיש בקשה לדיון דחוף וצו מניעה זמני לתוכנית היקב.

"על פניו יש רגליים לטענה כי לתוכנית החדשה יש השפעה ישירה או עקיפה על התוכנית במתחם החייל האלמוני", קבע בסוף החודש שעבר שופט המחוזי יעקב שינמן ודיון נוסף בנושא יתקיים בחודש הבא. לטענת ראש העיר הדברים יתבהרו בבית המשפט, ואין כל קשר בין כמות היחידות שאושרה בתוכנית היקב לבין תוכנית החייל האלמוני וניתן לבנות במתחם. עוד ציין צור כי תוכנית החייל האלמוני נדחתה בעבר בוועדת התכנון המחוזית.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"

עבודות על הרכבת הקלה בכיכר רבין, ביולי. "הולכי הרגל, ובמיוחד ילדים או אנשים מבוגרים, נתונים בסיכון יומיומי, סכנת חיים בעיר"

"אני מפחדת על חיי כשאני יוצאת לרחוב": המלחמה של תושבי תל אביב