ההארה של אלוהי המדד - כך בחרתי לעסוק בחינוך

בכנס ישראל 2021 נשא דברים מופז וגודל הפאתוס שעלה מדבריו רק הדגיש את עוצמת הריק שהותיר; חבריי ואני פועלים יחד מאז הקיץ האחרון לשפר את החינוך בישראל

גילי רומן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גילי רומן

בעוד כמה ימים אני אמור לקבל באופן רשמי וחגיגי את התואר הראשון שלי במנהל עסקים. היום, שנה אחרי, זה נראה אירוע מעט סוריאליסטי. בקיץ הקודם, עם רגע סיום התואר - פניתי לכיוון שונה בתכלית. רציתי לעסוק בעשייה עם משמעות חברתית וידעתי שהעולם העסקי הוא לא המקום לכך.

על אף שנהניתי ביותר מלימודיי והפקתי מהם ידע וכלים חשובים מאוד, ככל שהזמן התקדם ונחשפתי עוד לעולם העסקי, הגעתי להבנה עגומה ומטרידה. התובנה היתה ועודנה שקיימת לקות אדירה, מכריעה בתפיסת העולם הכלכלית-עסקית השלטת.

צילום: תומר אפלבאום

תפיסה המושתת על עקרון שורת הרווח, בה המדד היחידי להצלחה - הוא הכסף. חד וחלק, בלי להתבלבל עם שום מורכבות ניהולית או להתבייש במשמעות חברתית הרסנית.

העסק הוא עולם כלכלי מנותק מהחברה, כך הסתמן בקרב רוב החברות השולטות והמובילות, אין לו קשר לאנשים, קהילה, סביבה או אפילו השאת ערך של אמת לצרכן. יש בו רק שורת רווח. מדד אחד ואין בלתו.

הפתרון לכל בעיה גם הוא נעוץ במקור אחד, התחרות. התחרות, שיש לה ללא ספק חשיבות רבה, הפכה להיות הראי היחידי דרכו העולם העסקי מסתכל על עצמו. היום אנחנו מזהים ניצנים של חזרה בתשובה במגזר העסקי. בכנס ישראל 2021 זכינו לשמוע את דב סיידמן שמדבר בלהט ובהכרה מלאה על הצורך לחבר את העסק לקהילה, את הניהול לאנשים ואת הכלכלה לחברה. התעניינתי ושמחתי על דבריו, אך לא נפעמתי מהתגלית. הרי, עד כמה אפשר להתרגש מן המובן מאליו?

כמה נאומים לפני מר סיידמן, נשא דברים המשנה החדש לראש הממשלה, השר הטרי ללא התיק, ח"כ שאול מופז. אורך הטייטל וגודל הפאתוס שעלה מדבריו רק הדגישו את עוצמת הריק שהותיר אחריו בזירה הפוליטית. ריקון הערך של האמת, הייצוגיות, הדיון הפומבי והשליחות הציבורית זעק לשמיים. אנשים נעו באי נוחות בכיסאם, כיוון שנראה כי הרצון לאחוז בכיסא ולהבטיח את המקום בשלטון חזק מכל והשתלט על העשייה הציבורית.

שאול מופז

אך מופז אינו לבד בצמרת הפוליטית שלנו, זהו מנהגם של מנהיגינו. אני יודע זאת כי זהו השיעור הראשון שלמדתי בתואר השני שאני עושה במדיניות ציבורית. בשיעור למדנו ושבנו ללמוד זאת מאז שוב ושוב, כי מטרה יחידה, ראשונה במעלה, יש לנבחרי הציבור והיא, מקסום היבחרות.

לא תיקון חברתי, לא מניעת עוולות, לא שליחות אישית, אלא רק השאיפה להיבחר ולהחזיק בתפקיד. פעם נוספת נתקלתי במדד אחד שתפס חזקה והרס כל חלקה טובה במערכת החברתית המשמעותית של חיינו. ושוב, התחרות, בריאה ככל שהיא יכולה להיות, הפכה להיות חזות הכל, הפריזמה היחידה לבחינה והנתיב הבודד לפתרון הבעיות. למעשה, כלל לא הייתי צריך את השיעור הזה באקדמיה בכדי לדעת זאת.

כבר שנים מספר אני מעורב מאד במערכת הפוליטית, רובן בפעילות התנדבותית בכנסת ישראל. ראיתי כה מקרוב את ההצטמקות המספרית של חברי הכנסת חדורי האמונה בדרך ובעלי הדחף לעשייה משמעותית למען החברה הישראלית. מדד ההיבחרות הפך כה דומיננטי במערכת הפוליטית שמבקשים מאתנו להתרגש מכל פוליטיקאי שאינו משרת את המדד ועצמו, אלא בוחר לשרת את הציבור. האבסורד הזה הרחיק אותי אט אט גם מהזירה הזו.

היום אני במאבק על המעוז האחרון שיכול לשנות את החיים שלנו במדינה הזו, מערכת החינוך. המקום בו מעוצבת התודעה העסקית, הפוליטית והחברתית של אזרחי ישראל. הזירה היחידה שעוד מסוגלת לחנך למורכבות וליצור חברה שמושתתת על ערך של אמת, על ערך שהעסקים משיאים לקהילה וערך שנבחרים מביאים לציבור. חינוך שאינו מתמקד בהסללה צרה ובחד ממדיות של הצלחה.

זהו מאבק קשה, כיוון שהמערכות הפוליטיות והעסקיות, המערכות שכשלו בסגידתן למדד הצלחה אחד, עושות כל שביכולתן ליצור מערכת חינוך בדמותן. אנו נאלצים לראות כיצד הציונים והתחרות הופכים להיות המדד העליון של החינוך הישראלי.

הגיעה אלינו הארה עסקית לבתי הספר הפותרת את תסבוכות הלמידה והחינוך, מדד הישגים. לא זכינו אפילו לייבוא של החלקים הטובים בעסקים ופוליטיקה, את חיזוק המשאב האנושי, את המחקר והפיתוח, את השאיפה לחדשנות ודינמיות, את הדיון האקטואלי והשליחות האישית. היום מצפים למשוך מורים מצויינים למערכת בהבטחה שיזכו להעלות את ישראל שלושה מקומות באיזו טבלה בין לאומית.

זאת, כאשר הם נידונים לעבוד במקום שהפך לסד החונק יצירתיות ומדכא העמקה וסקרנות, של כל השותפים ללמידה. השינוי המתהווה במערכת אינו מתיימר לפתור את בעיותיה הגדולות, להעניק השראה לאנשי החינוך, להביא את בתי הספר למאה ה-21 או לפתח תכנים מעשירים ושיטות לימוד מרתקות.

יש לנו מדד אחד, שיטה אחת ואיתם ננצח. ציונים ותחרות. כאשר הצבנו אותם בראש, המערכת כולה ישרה קו. יש לי אמונה קטנה בדרך הזו, אני אף רואה בה פוטנציאל הרסני של ממש. אך הפעם אין לי כוונה לחכות להארה שתבוא עוד כמה שנים או לשבת ולקטר בארוחות שישי בערב.

חבריי ואני, פעילי החינוך, פועלים יחד מאז הקיץ האחרון לשפר את החינוך בישראל. להוביל שינוי של אמת, שינוי מורכב וקשה, מנער ומאתגר. שינוי שיציב כאן מציאות שתחליף את הלקויות העסקיות והפוליטיות המחפירות ולא תאמץ אותן ותשלים איתן.

אין לנו מדד אחד, לא היבחרות ולא שורת רווח. אנו עוסקים בשיתוף פעולה ולא בתחרות. איננו רוצים להכניע את העושים במלאכה, אלא לעזור להם לפרוח. לא נגיע למסיבות עיתונאים עם דגלי ניצחון מונפים. אבל הניצחון שלנו יהיה הניצחון של כולם.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

נתניה פרוייקט גינדי

חשבתם שהדירות בישראל יקרות? חכו ל"מס מגדלים" של 20 אלף שקל לדירה

שכונת הדר בחיפה

"אפסיד 400 שקל בחודש למשך עשור, אבל זה יתאזן": המשקיעים החדשים בנדל"ן

RUSSIA EV CHARGERS

שוד הנחושת: מה קרה ל-7,000 טונות של המתכת - ולמה זה צריך להדאיג אותנו

ג'ניפר דודנה

התגלית שלה שינתה את העולם. איך צריך להשתמש בה?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אילוסטרציה קולג' סטודנטים

מה היא הדרך להשיג חיים טובים? הנוסחה שמזעזעת את הצעירים

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"