ישראל 2021 - וידיאו |

ציפי ליבני: אעזור לנתניהו ליישם את המלצות ועדת טרכטנברג

יו"ר האופוזיציה: "השינוי הנדרש הוא דרמתי וזהו תפקידם של נבחרי הציבור"; לבני קראה לשינוי שיטת הממשל: "כל שר הממשלה פועל לטובת סקטור מסוים, והמפלגה הגדולה במדינה עסוקה בלשלם לחלקים הקטנים במדינה כדי שיישארו בממשלה - זה שיטה שמעדיפה את הסקטורים ולא רואה את הציבור"

"זו תהיה טעות עצומה לטפל במחאה החברתית באמצעות ועדות. השינוי הנדרש הוא דרמטי וזהו תפקידם של נבחרי הציבור" - כך אמרה היום יו"ר האופוזיציה, ח"כ ציפי לבני, בנאום הפתיחה של כנס ישראל 2021 של TheMarker.

"אם נידרדר חברתית, נמצא את עצמנו עם המון שבטים שלא מדברים אחד עם השני, מלאי ייאוש או שישראל תשתנה. אני מאמינה שישראל תשתנה, האנשים הצעירים שיצאו לרחוב הם נקודת שינוי, הקיץ הזה הוא נקודת מפנה" אמרה לבני.

יו"ר האופוזיציה תקפה את ראש הממשלה במספר חזיתות, הראשונה שבהן על הקמת ועדת טרכטנברג. לדבריה, "יש שורת החלטות שצריך לקבל אבל זה לא עניין של ועדה אחת. זו תהיה טעות עצומה לתרגם את הדבר העצום הזה לשורת החלטות של ועדה שפועלת עם תקציב נתון כי התקציב לא ייפתח מחדש.

"זה לא עניין לוועדות כי נבחרי הציבור הם שצריכים לעשות את השינוי הגדול. כפי שערב יציאה למלחמה לא ממנים ועדה או ערב שלום לא ממנים ועדה, כך כעת השינוי הנדרש הוא מהותי ודרמטי ומחייב שינוי של השקפת עולם וסדרי עדיפויות, ומי שאמור לקבוע סדרי עדיפויות הם נבחרי הציבור". לבני ציינה כי היא מלאת הערכה לטרכטנבג אך לשיטתה הפתרונות שיציג הם רק חלק קטן ממכלול שצריך להשתנות.

לבני תקפה את ממשלת נתניהו, והסבירה: "אני לא רואה את הממשלה נותנת פתרון אמיתי ורציני ולמחאה ברחוב. המפגינים מילאו את תפקידם, צעקו את צעקתם הכואבת. אבל מכאן אנחנו צריכים לקחת זאת, ולהניח את סדר העדיפות שלנו. אנחנו צריכים להציג חזון ציוני חדש. שנה זו יכולה להיות שנה שבה 50% יקבלו צו ראשון, אבל הם יקבלו פטור מיידי ו-50% ילכו לשרת בצבא.

"השנה יכולה להיות גם אחרת, עם חזון ציוני, גבולות מוכרים ועם חוקה. מדינה שהכלכלה שלה בצמיחה. הנתונים הנפלאים של המדינה יכולים להיות מתורגמים לאיכות חיים של מעמד הביניים שאמור להוביל את המשק, אבל נמאס לו לשאת על גבו את כל המשק. נתניהו נמצא במגרש שהוא לא רוצה להיות בו, ולא מאמין בו. הוא משלם לפוליטיקה החרדית, ובמובן הכלכלי הוא ניאו ליברלי, קפיליסט מובהק שצריך לדבר חברתית, לכן אנחנו צריכים בחירות כבר ב- 2012".

לבני הציעה כיצד מספר צעדים לשינוי המצב הקיים. הראשון שבהם מיסוי. לדבריה, "כשמפחיתים מיסוי ישיר, אבל מעלים מסים עקיפים, זה מצב בלתי נסבל. צריך להחליף את שני צדי המשוואה. הורדת מס ישיר הוא הדת של נתניהו מתחילת שנות ה-2000, אבל צריך לעשות סוויץ עכשיו".

בעיה נוספת אותה העלתה לבני היא נושא החינוך. "צריך להתחיל בחינוך מהגיל הרך, כבר קיים חוק חינוך חובה לגיל הרך, אלא שמדי שנה משרד האוצר מוביל חוק חדש שמקפיא את החוק לשנה הקרובה או עד לחוק ההסדרים הבא. חוק חינוך חובה מייצר שוויון הזדמנויות בין הילדים במרכז ובפריפריה ובין מעמדות שונים - יש הבנה שצריך לעשות זאת, כבר מחר בבוקר".

תיקון שלישי שהציעה לבצע נוגל למינהל מקרקעי ישראל. לדבריה, "צריך לקחת את המונופול שנקרא מינהל מקרקעי ישראל ולהשתמש בו לצרכי יעדים לאומיים. תפקיד המינהל זה לא למקסם רווח דרך קרקעות אלא ליצור העדפה בפריפריה. ניתן לסבסד עלויות פיתוח ולקחת כל קרקע כזו ולאפשר בה דיור בר השגה. בתמ"א 38 ניתן לבנות באחוזי בינוי נוספים למנוע רעידת אדמה כדי למנוע רעידת אדמה חברתית ניתן לקבוע ש-20% מכל פרויקט יהיה לדיור בר השגה".

ליבני מאמינה שהמחאה אינה רק עניין של כסף או עניין כלכלי: "זה לא רק הכלכלה, הצעקה הזו עוסקת באיך ישראל צריכה להיראות, השינוי גדול מהכלכלה. ישראל 2021 צריכה להיות אחרת לגמרי, צריך לקבל החלטות לא רק כלכליות. אלא בשלושה תחומים: מדיני-בטחוני, יהודי דמוקרטי וכלכלי-חברתי. בכל התחומים האלה יש אנשים שאומרים שלא ניתן לשלב, צריך להחליט ביניהם, ולא ניתן לקיים את שלושתם".

לשיטתה, רק שילוב של פתרונות בשלושת התחומים יוכל לשנות את ישראל. היא הסבירה כי "יהודי-דמוקרטי אומר שצריך להפסיק את המונופול של הדת שנמצא אצל החרדים. העקרונות של המדינה לא מתנגשים עם הדת אנחנו מדינה בלי גבולות, ובוקר אחד קם רב ואומר שלא צריך להשכיר דירות לערבים".

בנושא הכלכלי חברתי, אמרה לבני: "אני לא מאמינה שמדובר בבחירה בין קפיטליזם, שנתניהו מייצג בכל הוויתו, נתניהו תומך בשוק חופשי ותחרות לבין דגל אדום והלאמה. בין שני השוליים של התפיסה החברתית כלכלית יש צלע שלישית שמדברת על משק מעורב, וממשלה שמתערבת במידת הצורך. אנחנו צריכים לייצר תפיסה חברתית כלכלית חדשה שבה יש אחריות למדינה על אזרחיה. צריך לא רק לשאול מה המדינה יכולה לעשות בשבילי, אלא חובת המדינה לדאוג לאזרחיה- ויש לקבוע זאת בחוק. סל הזכויות של האזרח צריך להיות מעוגן בחוק כדי שכל הממשלות לדורותיהן יקיימו אותו".

לשיטתה, "שוק חופשי אמור לעזור לאזרח. הפרטה היא טובה אם יש שוק חופשי, אבל לא מפריטים מונופולים ממשלתיים והופכים אותם למונופלים פרטיים. גם אם עושים מיקור חוץ לממשלה, עדיין יש אחריות לספק את אותם שירותים לאזרח. אם יש כשל שוק, גם רגולציה היא לא מילה גסה. אם המחירים בלתי נסבלים ניתן להחזיר פיקוח על מוצרי יסוד. במשק החלב סבסוד היה יכול להיות פתרון ראוי, בנוסף לצעדים של הממשלה".

ליבני מוטרדת ממה שהיא מכנה "בעיית הניהול של המדינה. הסקטור הציבורי מאוד גדול, מינהל מקרקעי ישראל מונופול כמעט בלתי אפשרי, אבל מה אתה עושה כדי לנהל אותו? להפריט ולתת לאחר לנהל את המונופול הוא לא פתרון. תקבע יעדים למונופול ותדע לנהל אותו".

מנגד, הוסיפה לבני כי "כל אזרח צריך לתרום למדינה אם זה בשירות אזרחי, שירות צבאי, תרומה לקהילה- הם צריכים להיות חובה כדי ליצור שוויון והיטמעות".

ליבני תקפה את החינוך החרדי וציינה "לימודי ליבה הם חובה לתקצוב מוסדות לימוד, אם אין ליבה לא יהיה כסף שיוזרם על ידי הממשלה".

לבני הציעה לשנות את שיטת הממשל בישראל כדי למנוע מצב של סחטנות פוליטית. לדבריה, "כל שר הממשלה פועל לטובת סקטור מסוים, והמפלגה הגדולה במדינה עסוקה בלשלם לחלקים הקטנים במדינה כדי שיישארו בממשלה. זו שיטה שמעדיפה את הסקטורים ולא רואה את הציבור העובד, ממעמד הביניים, הציבור הציוני שרוצה לחיות כאן ושילדיו יקבלו חינוך לערכים והם יישארו כאן גם בתנאים הקשים ביותר. זו תפקידה של מנהיגות ולא של ועדות".

אולפן TheMarkerTV: סמי פרץ ורותם שטרקמן מראיינים את ציפי ליבני, יו"ר קדימה

יום אחרי הפגנת הענק בה השתתפו 400,000 איש, נשאלת השאלה האם המפגן שלהם שיצאו לרחובות היה מפגן הסיום של קיץ מאוד סוער או רק תחילתו של שינוי משמעותי?

התשובה שלי מאוד ברורה - זוהי התחלה של עידן חדש. בעיניי, זוהי המחאה הכי חשובה מאז קום המדינה, לא פחות. ישראל ידעה הפגנות, ידעה 400,000 בהפגנות, אבל האיכות המיוחדת של המחאה שינתה בלי היכר שיח דומיננטי מונוליטי, שהתרחש בקרב האליטות וסתר לחלוטין את השיח שהתרחש בציבור.

אם עשרות שנים עסקנו רק בימין ושמאל מדיני, על זה שבטים התכנסו, הלכו לבחירות - אחרי המחאה זה לא יקרה יותר בסדר היום הכלכלי.

מה גורם לך לחשוב שממחר יהיה אחרת?
- השיח הכלכלי החדש. אני עסקתי בנושא הרבה שנים, גם אתה, לא תמיד הסכמנו, כל אחד מביא עמדה אחרת, אבל עסקנו בו באינטנסיביות. האופנה כל הזמן מעכה והדחיקה, הפכה לזרם תת קרקעי סמוי שלא בא לידי ביטוי כמו שמגיע בשיח של פוליטיקאים ותקשורת. צריך לעסוק בכלכלה וחברה בעבודה סיזיפית.

במאבקים צריך לספק הישגים לטווח קצר, בינוני וארוך. איזה הישגים את מרגישה שאנשים שמחו כבר השיגו?

אני לא רוצה לראות הישגים קצרי טווח, אלא בדיוק ההפך. הישג קצר טווח של לסמן "וי" בתביעה פשוט יהרוג את המחאה.

התאגידים שומעים את קולנו.

- המחאה הצליחה, לאין שיעור, הרבה יותר מכדי שיהיה ניתן לכמת בהישג כזה או אחר. יהיו הישגים מיידיים, אבל ההישג המשמעותי הוא כאשר המערכת הפוליטית תשתנה. גם אם מפלגות לא, פוליטיקאים יצטרכו לשים בסדר היום כלכלה. למנהיגים קשה לכנס את השבט סביב מלחמה, וקשה לעשות מה שצריך, אבל אני צריכה להיות מחויבת לציבור ששלח אותי.

עולה השאלה האם יש להגדיל את התקציב ולהגדיל את הגירעון.

אחריות פיסקאלית לא עומדת בניגוד להרחבת בסיס התקציב. יש משהו שחייבים להבין, הציבור צריך להבין, לפעמים חיסכון עולה ביוקר. חסכנו ב-10 שנים אחרונות על רפואה מונעת, הפרטנו שירותי בריאות תלמיד, הפכנו את הרפואה המונעת. 30% מהילדים היום לא מחוסנים בגלל חיסכון בתקציב. תחשוב איזה עלות תהיה ביום שתפרוץ מגיפת פוליו. המדינות של צמצום תקציבי היא שגויה.

אבל לא צריך רק צמצום, אלא גם שינוי סדרי עדיפויות. המשמעות היא שלוקחים ממך ונותנים לאדם אחר. אני מאמינה שיהיה צריך להסיט כספים, אבל לא נראה מפלגות שיוצאות למלחמה.

המצב החדש הופך את העבודה שלנו לרלוונטית מאי פעם, עם סדר יום סוציאלי. למדתי משהו מהשנים בוועדת כספים ושנים של מפגשים עם ראשי אוצר: אם פעם חשבתי שאם יקצצו את תקציב הביטחון בחצי יהיה כסף לחינוך, זה לא כך. האידיאולוגיה של הרזיית המדינה, הרחבת הסקטור הפרטי על חשבון הציבורי היא כמעט דתית - והיא לא האידיאולוגיה שצריכה להשתלט על הדיון הציבורי.

ראש הממשלה קרא למערכת החינוך פרה שמנה שלא נותנת חלב. גם אם יש שפע כסף, האידיאולוגיה של הרזייה וצמצום מדינה היא אידיאולוגיה קלאסית.

מאוחר יותר, יחתום את הכנס ראש הממשלה בנימין נתניהו גם שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ צפוי לשאת דברין במהלך הכנס.

כתבות מומלצות

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

קוסטה ריקה

"בונים פה וילות מטורפות בג׳ונגלים וחברות היי-טק שוכרות חופים לשבוע"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

דובב ויקי

עם 8 סניפים בלבד, האם מג"ד בצנחנים והייטקיסט לשעבר יובילו רשת מסעדות ישראלית ראשונה לבורסה?

הוד השרון

"אין עוד מקום כזה": הקרקע היוקרתית בלב השרון שהציתה מלחמה