"אם הממשלה לא תפעל - המעמדות התחתונים יצטרפו למחאה ויפילו אותה"

דב לאוטמן קורא לממשלה לא לבזבז זמן ולהתחיל לפעול מיד כדי לטפל בפערים בחברה, אחרת ההפגנות יפילו אותה. הטיפול בפערים בחינוך, הוא אומר, הוא הדרך הטובה ביותר לעשות זאת

אורן מג'ר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורן מג'ר

>> ראש הממשלה הודיע כי יקים צוות מומחים בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג, שיעביר המלצות לקבינט חברתי-כלכלי מתוגבר של 17 שרים, אשר ירכז את פניות המפגינים ויטפל בהן. דב לאוטמן סבור כי מדובר בבזבוז זמן: "אין מקום לוועדות שיישבו חודשים. צריך לקבל החלטות", הוא אומר בראיון עמו, ומדגיש כי הפערים מסכנים את ישראל: "הגיע הזמן שיבחנו מהי ההשפעה של קיומם על החברה הישראלית ועל ביטחונה".

דב לאוטמן

דב לאוטמן הוא חתן פרס ישראל על מפעל חיים ויו"ר דלתא לשעבר. בשנים האחרונות הוא פעיל בתחום החינוך ומשמש כיו"ר עמותת הכל חינוך שאותה הקים, וחבר בעמותת חינוך ישראלי. לפני כמה ימים השתתף בהפגנה בתל אביב שקראה ליישם רפורמות במערכת החינוך.

מה לדעתך הצית את גל המחאה הנוכחי?

"הפערים התחילו בתחילת שנות ה-90. אני חושב שהיו ראשי ממשלות שטיפלו בענייני החברה יותר מהממשלה הזאת, אבל המצב החמיר בעשור האחרון. זה קיבל את ביטויו כאשר הציבור, כל שכבות הציבור, התחיל להבין שהבעיה האמיתית של החברה הישראלית היא הפערים בה. ההפגנות כרגע הן של ארבעת או חמשת העשירונים העליונים, הן עדיין לא חילחלו לעשירונים התחתונים והם עדיין לא השתתפו, והם ישתתפו כי המצוקה אצלם עוד יותר גדולה. הממשלה חייבת להתחיל לפעול, אחרת ההפגנות יגיעו למעמדות הנמוכים - ובסוף ההפגנות יפילו אותה".

הטענה הרווחת היא שבכל מקרה לא ניתן לטפל בבעיות החברה מעכשיו לעכשיו, שזה ייקח זמן.

"שטויות במיץ עגבניות. ראש הממשלה צריך לטפל בזה בצורה יעילה, כי הידע בשביל לקבל החלטות אמיצות נמצא. אין מה לצבור ידע נוסף: גם אם תמשוך את זה חודשים לא יהיה לך יותר ידע. וגם לא צריך להקים ועדות של 30 שרים ולא ועדות של 15 שרים. יש נושאים שאפשר להחליט לגביהם ב-24 שעות. שייקח קבוצות של אנשי מקצוע שיבחנו את התקציבים שנוגעים בדבר ויציעו כמה הממשלה יכולה להקצות לנושאים החברתיים.

"ממשלת ישראל עלולה להשתמש בתירוץ שהיא מטפלת בנושאים המדיניים ושספטמבר מתקרב, ושהיא לא יכולה להתעסק בזה. אני האחרון לזלזל בתהליך המדיני, אבל הוא לא יכול לבוא על חשבון הזנחה טוטאלית של הנושאים החברתיים. מנהל טוב ומנהיג טוב צריכים לדעת להתעסק בכמה דברים במקביל".

"הפגנת הילקוטים" מול ביתו של שר החינוך היא אולי קול ראשון במאבק שהחל עם מחיר הקוטג' ובמאבק על דיור. המפגינים לא עסקו בחינוך בכלל אלא רק בחינוך לגיל הרך, ובעיקר מההיבט הכלכלי. האם הציבור ויתר על מערכת החינוך הציבורית?

מה אפשר לעשות

"המוחים לא הציבו את זה כתביעה עיקרית, אבל תקצוב דיפרנציאלי למערכת החינוך הם כן דרשו, אם כי הם לא ירדו לפרטים. אנחנו בתנועת הכל חינוך מדברים על הסכנה בפערים בחינוך כבר שנתיים. הגשנו הצעת חוק לכנסת שתעסוק בנושאי הליבה ובתקצוב, עם חמישה חברי כנסת שתומכים, והיא תגיע לוועדת שרים. ועדת השרים תשב באוקטובר, ואם היא תחליט מסיבות קואליציוניות לא לתמוך בה, אנחנו לא נרים ידיים וניאבק עד שהצעת החוק הפרטית תעבור. אולי הממשלה לא תקבל החלטה לתמוך, אבל לפחות לא תטיל משמעת קואליציונית ותאפשר חופש הצבעה".

האם שר החינוך מתחבר למחאה לדעתך? קולו לא נשמע במיוחד עד כה.

"נראה לי שכן, אבל יש לו אילוצים פוליטיים".

אילו דרישות על המוחים להציב בתחום החינוך כדי להביא לצמצום הפערים?

"קודם כל חובת לימודי ליבה: לימודי חשבון, אנגלית ומדעים שבלעדיהם אי אפשר להיכנס למחשב. אין לי בעיה שישיבה תורנית תלמד תורה רוב היום, אבל היא חייבת ללמד לימודי ליבה, זה המינימום. אגב, אם אני הייתי שר החינוך, הייתי עושה את זה מיד.

"תקצוב דיפרנציאלי הוא דבר נוסף: ילד בשדרות נולד עם אותו איי.קיו כמו ברעננה, אבל ילד ברעננה מקבל 70%-80% יותר תקציב מילד משדרות, כי הרשות המקומית מוסיפה תקציבים, שלא לדבר על ההורים מרעננה שמוסיפים בעצמם. בית ספר בשדרות או ביישוב ערבי צריך לקבל יותר מברעננה או בתל אביב. חייב להיות תקציב דיפרנציאלי - זה מחויב המציאות, ובלעדיו מה הפלא שנוצרים פערים.

"ביטול אפליה היא הדבר השלישי: מנהל בית ספר שמפלה תלמידים לא יקבל תקציב ממשרד החינוך. יש סוגי אפליות שונים כמו אפליה של ציונים - יש בתי ספר שלא קולטים תלמיד אם הציון לא מגיע לרמה מסוימת - ויש אפליה עדתית, אזורית, איכותית ועוד".

מהיכן יגיעו הכספים ליישום התוכנית לצמצום הפערים?

"צריך לבחון את העלות מול החיסכון שאפשר להשיג בתקציבים להתנחלויות ולביטחון, או להגדיל את הגירעון כדי לטפל בפערים. לדעתי הפערים הרבה יותר מסכנים את עתידנו מאשר החמאס והחיזבאללה. מותר לנו גם לחשוב על אפשרות של קיצוץ בתקציב הביטחון - אני טוען שהעובדה ש-25% מהילדים בישראל לא מדברים אנגלית ולא למדו חשבון מחלישה את ביטחוננו לא פחות מאשר קיצוץ של כמה מיליארדים בביטחון. כיום גם טנקיסט צריך לדעת להיכנס למחשב. הבעיה היא שיש לנו הרבה מאוד שלא יודעים להיכנס למחשב".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker