תשלום עבור שירות צבאי - חובה לאומית - ישראל 2021 - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תשלום עבור שירות צבאי - חובה לאומית

יש הרגשה שאין שוויון בנטל שיוצרת קרע בין אלה שמשרתים לבין אלה שלא משרתים

6תגובות

עד היום השירות הצבאי - זכות וחובה של כל הצעירים והצעירות במדינה - נעשה ללא תשלום. בעבר, מעטים היו אלה שלא התגייסו, כך שלא היה טעם לגבות מכולנו מסים כדי לשלם לעצמנו עבור שירות החובה. ואולם כיום, במצב שבו כמחצית מהאוכלוסייה לא מתגייסת לשירות צבאי או אזרחי, על המדינה לחשוב מחדש על הצורך לתגמל באופן כספי את המשרתים.

ההרגשה הדומיננטית של הצעירים הממלאים את חובתם האזרחית ומתגייסים לשירות היא של "פראיירים". אלה שלא מתגייסים מקבלים יתרון משמעותי של כשלוש שנים שבהן הם יכולים להתחיל ללמוד באוניברסיטה, או לחלופין, לעבוד ולעשות לביתם. יש הרגשה שאין שוויון בנטל, שיוצרת קרע בין אלה שמשרתים לבין אלה שלא משרתים, ועשויה להביא לשנאה ולסלידה כלפי קבוצות האוכלוסייה שלא משרתות בצבא, בעיקר חרדים וערבים. מצב עניינים זה מחייב שינוי.

הצעת החוק שהוגשה באחרונה על ידי ח"כ אבישי ברוורמן היא צעד חשוב ביותר בכיוון הנכון, והיא ראויה הן מבחינה מוסרית והן מבחינה כלכלית. ברוורמן מציע להעניק למשרתים תגמול חודשי בגובה שכר המינימום משנת שירותם השנייה, כאשר 75% מהסכום יועבר לקרן להשכלה גבוהה או להכשרה מקצועית, ו-25% ישולם כשכר חודשי.

העלות התקציבית של מהלך זה היא כ-2 מיליארד שקל בשנה. זה אמנם סכום לא מבוטל, אך בפרישת היישום המלא של החוק על פני כמה שנים הדבר אפשרי בהחלט. בהסתכלות רחבה - אין מדובר בעלות אסורה (פרוהיביטיבית), כאשר מנגד עומד תיקון של עוול היסטורי.

נשיא ארה"ב לשעבר, פרנקלין רוזוולט, קידם לפני מותו את ה-GI BILL, חוק שמימן לחיילים משוחררים בתום מלחמת העולם השנייה את הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות. כתוצאה מכך פני ההשכלה הגבוהה בארה"ב השתנו, כוח אדם רב ומיומן הוכשר והכלכלה האמריקאית זינקה לשיאים חדשים. מבחינה חברתית, קידום הצעת החוק של ברוורמן יכולה לעזור לשקם במידת מה את השסעים העמוקים שנוצרו בחברה הישראלית ב-60 השנה האחרונות. כך ההשתמטות תיהפך לכדאית פחות ונטל השירות יוקל עד מאוד.

מנקודת המבט של האזרחים הערבים יוסרו שני החסמים המרכזיים שמונעים מהם את השירות. הראשון, ה"שירות הלאומי" יוחלף ב"שירות אזרחי". שינוי זה יעודד גם את מי שאינו חלק מהלאום היהודי להצטרף לשירות. השני, יישום החוק לגבי המשרתים בשירות האזרחי יוצא מידי משרד הביטחון (דבר שמלכתחילה לא היה הגיוני), ויועבר לידי משרד שיותר רלוונטי לנושא, כמו משרד הרווחה.

מנקודת המבט של החרדים, יוסר התמריץ השלילי שקיים כיום לגבי גיוס. אני משער שיש כיום תלמידי ישיבות רבים שנמצאים בישיבות מהסיבה הפשוטה שזה משתלם יותר מאשר שירות צבאי או אזרחי. החוק המוצע יטה את הכף לזכות השירות הצבאי או האזרחי.

על הממשלה והעומד בראשה לגלות רגישות לרחשי הלב של הציבור, לאזור עוז ולקדם את הצעת החוק הראויה הזו.

הכותב הוא פרופסור בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#