ללמוד לקח מאירלנד, לקחת דוגמה מגרמניה - ישראל 2021 - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ללמוד לקח מאירלנד, לקחת דוגמה מגרמניה

2תגובות

חינוך מקצועי לצעירים והכשרה מקצועית למבוגרים הם הבסיס ליציבות וצמיחה כלכלית. אחד המאפיינים הבולטים למצבן הכלכלי הרעוע של מדינות PIGS (פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד), הוא חינוך מקצועי נחות, בלתי מחושב ובלתי מושקע.

אירלנד, שהיתה הכוכב הכלכלי התורן של אירופה עד המשבר העולמי ושכלכלתה קרסה, היא דוגמה מובהקת בתכנון מערך הכשרה מקצועית לקוי. לעומת זאת, כלכלת גרמניה היא דוגמה חיובית, בין השאר, בזכות השקעה במערכת הכשרה מקצועית יעילה. ואכן, בוגרי המערכת משתלבים בשוק העבודה, משלמים מסים והם חלק חשוב בהנעת גלגלי המשק הגרמני. הנה "אני מאמין" משולש בתחום החינוך וההכשרה המקצועית:

אני מאמין כלכלי: על ישראל לשפר את הביטחון הכלכלי שלה באמצעות ריענון מערך החינוך וההכשרה מקצועית ויצירת מנגנון דינמי הרגיש לשינויים הכלכליים - המקומיים והגלובליים. ישראל חייבת לטפל באוכלוסיות המיעוט שלה, דוגמת חרדים וערבים, ולשלבן בשוק העבודה. מקבלי ההחלטות חייבים לעבור שינוי מחשבתי ולהבין כי מי שמניע את גלגלי המשק ומוביל את הצמיחה הוא מגזר המסחר והשירותים, שיוצר כשני שלישים מהתוצר העסקי ומעסיק כ-70% מהמועסקים במשק. בעשור האחרון יצר מגזר זה כ-400 אלף מקומות עבודה חדשים לעומת כ-20 אלף בלבד בתעשייה. חייבים לדאוג לתוכניות הכשרה מקצועית למגזר זה.

אני מאמין רגולטורי: בישראל אין כיום חקיקה ברורה ואחידה בנושא חינוך והכשרה מקצועית; יש לנו צבר הוראות ישנות ובלתי אחידות שאינן מתאימות לשינויים הטכנולוגיים ולצורכי המשק כיום. יש להוביל ליצירת חוק מודרני אחיד וברור בתחום החינוך המקצועי, שיקבע מסגרת ברורה להליכי בקרה וגבולות גיזרה לרגולטור הממשלתי. חוק כזה יאפשר לכל ארגון או תאגיד חינוכי, פרטי או ציבורי, לפעול בחסותו תוך הגדרת תנאי סף ברורים ושוויוניים.

על חוק כזה לאחד את כל מסלולי ההכשרה המקצועית, החל מהכשרה מקצועית לנוער בבתי הספר העל יסודיים וכלה במסלולי לימוד לצורך קבלת דיפלומת טכנאי והנדסאי. עליו לאפשר דינמיות ופתיחות לשינויים המתחוללים במשק, כך שיתאפשר עדכון מהיר של תוכניות לימודים, ופתיחתו כלפי יוזמות של תאגידים פרטיים או ציבוריים כדי לפתח ולהרחיב את פעילותם בתחום החינוך המקצועי.

חוק זה צריך לעגן את כינונה של מועצה עליונה לחינוך והכשרה מקצועית, שבה יהיו חברים נציגי ארגוני המעסיקים ונציגי ארגוני העובדים, שתהיה בעלת סמכות לכוון את מדיניות ההכשרה ותכניה על פי צורכי המשק. חוק זה צריך גם לעגן את הקמתה של קרן לפיתוח, עידוד ותמיכה בחינוך המקצועי. הקרן תעודד ותתמוך במחקר בתחום החינוך המקצועי, בהקמת מרכזי הכשרה מקצועית, ציבוריים ופרטיים, וברכישת ציוד ייעודי למרכזי ההכשרה.

אני מאמין חוקתי: זוהי זכות יסוד חוקתית, על-חוקית, שבה זכאים האזרחים לקבל שירותי הכשרה מקצועית והזדמנות שווה כדי לאפשר להם להשתלב במעגל העבודה במשק. זכות יסוד זו משתמעת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק.

הנתונים הכלכליים מצביעים על מצבה הכלכלי האיתן של ישראל, שלפיהם במאזן התשלומים של ישראל ל-2010 נוצר עודף של כ-6.7 מיליארד דולר, זאת בהמשך לעודף של כ-7.1 מיליארד דולר ב-2009. אם ישראל שואפת להידמות יותר לגרמניה ופחות לאירלנד, עליה לנתב חלק מעודפים אלה למערך הכשרה מקצועית משוכלל וחדשני יותר.

הכותב הוא סמנכ"ל ליחסי ממשל, כנסת וחקיקה באיגוד לשכות המסחר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#