האם 15 מיליארד שקל יצילו את החינוך - ישראל 2021 - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם 15 מיליארד שקל יצילו את החינוך

השבוע אושרה רפורמת עוז לתמורה בתיכונים והושקו מרכזי המצוינות באוניברסיטאות, בניסיון נוסף לשנות את פני החינוך בישראל; בשנים האחרונות יצאו לדרך לפחות תשע רפורמות - מגני הילדים ועד ההשכלה הגבוהה; המערכת למודת האכזבות מרפורמות שלא צלחו מקווה לא להחמיץ שוב את ההזדמנות

5תגובות

>> רפורמת עוז לתמורה בבתי הספר התיכונים זכתה לתגובות נלהבות בתקשורת. גם יו"ר ארגון המורים רן ארז ושר החינוך היו מרוצים. "התוכנית טובה. היא אינה עוסקת רק בשכר המורים, אלא גם במה שהמורה נותן בתמורה", אמר שר החינוך יוסי שריד, שהביא אותה לאישור ראש הממשלה, אהוד ברק.

לא התבלבלנו. זהו ציטוט מתוך ידיעה ב"הארץ" מינואר 2000 על תוכנית עוז לתמורה, שיישומה החל כפיילוט באותה שנה והופסק לאחר שלוש שנים. השבוע, אחרי משא ומתן ארוך בין ארגון המורים למדינה, הוצגה הרפורמה שוב - במתכונת כמעט זהה לזו המקורית. גם דבריו של נתניהו נשמעו דומים: "המורים יתנו יותר ויקבלו יותר".

בעשור שחלף מאז הניסיון ליישם את הרפורמה בפעם הראשונה נעה מערכת החינוך ללא אופק תכנוני של ממש, קוצצו ממנה כ-4.8 מיליארד שקל ושרים באו והלכו מבלי שהצליחו למשול בה. ההישג הגדול ביותר בעשור היה החתימה על רפורמת אופק חדש עם הסתדרות המורים בתקופתה של שרת החינוך יולי תמיר, שסימנה מפנה לטובה במערכת החינוך היסודית ובגנים.

ואולם בשנתיים האחרונות נראה כי דברים משתנים לטובה. בתקופה זו הצליח משרד החינוך להוציא לפועל רפורמות חשובות שעלותן מסתכמת בכ-15 מיליארד שקל, כולל התקציב שכבר ניתן לטובת מימוש אופק חדש והתוספת התקציבית ליישום הרפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה, אך לא כולל סכומים שעוד יינתנו לצורך מימוש התוכניות הקיימות. אלה יוצרות רצף של שינויים לטיפול ארוך טווח במערכת. חלק גדול מהרפורמות הופיע בהמלצות ועדת דברת, שלא יושמו עד כה בשל התנגדויות שונות ולפתע מיושמות בנחת.

איך זה קרה? הרבה מהגורמים שהתניעו את המערכת קשורים לנכונות וליכולת של האנשים בראשה לבצע שינויים, והכי חשוב לפעול בשיתוף פעולה: מנכ"ל משרד החינוך ד"ר שמשון שושני, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה פרופ' מנואל טרכטנברג ושר החינוך גדעון סער, בתמיכת שר האוצר יובל שטייניץ. בסיבוב הזה גם ארגוני המורים, שטירפדו את יישום דו"ח דברת, פתוחים יותר לשיתוף הפעולה.

יכול להיות שגם לתכנון ארוך טווח יש תפקיד חשוב בשינויים. עם כניסתו לתפקיד הציג סער תוכנית מפורטת של יעדים, שהעיסוק בה במשרדו כמעט אובססיבי. אבל סער אינו מסתפק ברפורמות מבניות. כמה מהמהלכים הפדגוגיים שנקט מתקבלים ברגשות מעורבים. בעיקר אלה הנוגעים לחיזוק ערכים כמו יהדות וציונות בבתי הספר, וכן המהלך האחרון שקבע כי תלמידי התיכונים יאמצו מצבות של חללי צה"ל.

כל הרפורמות שמוביל המשרד בשנים האחרונות חיוניות למערכת החינוך וחבל שלא בוצעו קודם, אף שהיישום של רובן ארוך מאוד ומוקדם לקבוע אם הן יצליחו. גם קשה להרפות מהחשש שגם הפעם נפספס את ההזדמנות, הרי לפחות שתיים מהרפורמות כבר נוסו והופסקו בגלל קיצוצים תקציביים.

המערכת למודת אכזבות מניסיונות שלא צלחו, ולכן היה עדיף שהמדינה תכלול את כל המהלכים תחת רפורמה כוללת אחת, תתחייב לה ותשריין את התקציב הדרוש ליישומה המלא בשנים הקרובות.

עוז לתמורה

יקבלו תוספת שכר, יעבדו יותר שעות

היכן תיושם: בתי ספר תיכוניים

בכר דודו

הסיבה לרפורמה: פחות ממחצית התלמידים במערכת החינוך העל-יסודית מצליחים לקבל תעודת בגרות. מעמד המורה בישראל גרוע בין השאר מכיוון ששכרו נמוך.

התוכנית: העלאת שכר המורים בתיכונים בכ-51% בתמורה לתוספת של כ-16 שעות עבודה שבועיות, שייועדו ללימודים בקבוצות קטנות ועבודה בתוך בית הספר. התוכנית כוללת גם שיפור תנאים פיסיים למורים בבתי הספר, בונוסים על בסיס תפוקות ותוספת שכר נוספת לפי מסלולי קידום והתמקצעות.

יישום: בארבע השנים הקרובות. הרפורמה תחל בשנת הלימודים הבאה ב-50 בתי ספר. בשנה השנייה יצטרפו 150 בתי ספר, ובשנה שלאחר מכן יצטרפו 450 בתי ספר נוספים. בשנת הלימודים תשע"ה (2015) יצטרפו כל התיכונים לרפורמה.

הביקורת: אף שמשרד החינוך התחייב לכך, עדיין לא ברור אם הוא יספיק לפתח עד פתיחת שנת הלימודים הבאה את פינות העבודה למורים, שישארו בבית הספר עד אחר הצהריים. בנוסף, לא ברור מה יהיה התקציב לשם כך, מה יכלול מנגנון ההערכה ומתן התמריצים וכיצד יגיבו המורים למנגנון הבונוסים.

העלות: כ-3 מיליארד שקל בארבע שנים, לא כולל תקציבים לפיתוח תשתיות עבור המורים.

הרפורמה בהשכלה הגבוהה

להחזיר את המוחות

היכן מיושמת: אוניברסיטאות ומכללות

הסיבה לרפורמה: מערכת ההשכלה הגבוהה מתמודדת עם קשיים כתוצאה מקיצוצים בתקציבה בעשור האחרון, שזכה לכינוי "העשור האבוד" וכתוצאה מניהול כושל שהביא את האוניברסיטאות לצבור חובות ענק. בשל כך, נשקפת סכנה של ממש לאיכות המחקר ורמת ההוראה הידרדרה, יש מחסור באנשי סגל, בעיקר צעירים, שרבים מהם עזבו למוסדות מחקר בחו"ל.

אמיל סלמן / ג'יני

התוכנית: השקעה תקציבית בשיפור תשתיות המחקר וקליטת אנשי סגל חדשים. תקציבי האוניברסיטאות והמכללות יוגדלו בשיעור ניכר, בדגש על תקצוב לפי מצוינות במחקר ובהוראה, כדי לעודד את איכותן. יעד נוסף של התוכנית הוא להרחיב את הנגישות להשכלה הגבוהה, בעיקר בקרב המגזרים החרדי והערבי. חלק מרכזי ברפורמה להשכלה גבוהה הוא הקמת מרכזי המצוינות. השבוע הוכרזו הקבוצות שיובילו את שלושת מרכזי המצוינות הראשונים, במטרה להחזיר מוחות לישראל.

יישום: השנה יחלו לפעול ארבעת מרכזי המצוינות הראשונים מתוך 30 שיחלו לפעול בקרוב. תקציב האוניברסיטאות והמכללות גדל השנה.

העלות: 7.5 מיליארד שקל בשש השנים הקרובות. השנה גדל תקציב ההשכלה הגבוהה בכ-620 מיליון שקל במסגרת הרפורמה.

חיזוק החינוך הטכנולוגי

להתניע מחדש את הקטר

היכן מיושמת: בעיקר בתיכונים וחטיבות הביניים, אך תשפיע גם על בתי ספר יסודיים.

הסיבה לרפורמה: קיצוץ בתקציבי החינוך הטכנולוגי פגע ברמת ההוראה וההתנסות של התלמידים במסלולים אלה והביא להידלדלות הלומדים מקצועות מדע וטכנולוגיה. כתוצאה מכך יש מחסור במשק, ובמיוחד בענף ההיי-טק ובצבא, במהנדסים, הנדסאים וטכנאים, ונשמעות תלונות על איכותם של בוגרי מערכת החינוך. שיעור התלמידים שהצטיינו במקצועות אלה נמוך משמעותית משאר המדינות המפותחות.

התוכנית: תוכנית מקיפה המיועדת להגדלת מספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי המקצועי, לצד שיפור איכותם והגדלת שיעור התלמידים המצטיינים בישראל. התוכנית כוללת בין השאר העלאה של שיעור התלמידים שלומדים את מקצועות מדע וטכנולוגיה לבגרות מורחבת, לצד תוספת שעות של מקצועות אלה, הרחבת תוכניות המאפשרות לתלמידים ברשתות חינוך מקצועי לקבל תעודת בגרות, ליווי תלמידים בסיכון לנשירה, עידוד לימודי רובוטיקה בבתי ספר יסודיים ואף לימודי מדע וטכנולוגיה בבתי ספר חרדיים. יישום: התוכנית החלה השנה בעשרות בתי ספר ותורחב בשנים הקרובות.

הביקורת: לצד ההכרה בחשיבות החינוך הטכנולוגי ושביעות הרצון מהתוכנית, המבקרים טוענים כי יש להשקיע גם במקצועות אחרים שנפגעו בקיצוץ כמו מדעי הרוח, מדעי החברה ואמנות.

העלות: כ-270 מיליון שקל בתקציב 2011-2012. התקציב יגדל בעתיד.

תוכנית התקשוב

להגיע למאה ה-21 גם בחינוך

TheMarker

היכן תיושם: בשלב ראשון בבתי ספר יסודיים.

הסיבה לרפורמה: התלמידים נחשפים למחשבים בשלב מאוחר ורובם לא משתמשים בהם בתוך בית הספר. ב-1993 קבע משרד החינוך יעד שלפיו כל עשרה תלמידים בבית הספר יחלקו עמדת מחשב, אך נכון לסוף 2010 יותר ממחצית התלמידים אינם נהנים מיחס זה, ובממוצע כלל ארצי היחס הוא 12.7 תלמידים למחשב. למעשה, בבתי הספר בישראל חסרות יותר מ-36 אלף עמדות מחשב. המצב חמור בהרבה בפריפריה וברשויות ערביות. מחסור זה מייצר פערים דיגיטליים בתוך ישראל וביחס לשאר המדינות המפותחות.

התוכנית: שילוב חומרי לימוד והעשרה דיגיטליים באמצעות התקנת מחשב, מקרן וחיבור לאינטרנט בכל כיתה, וכן הכשרה של המורים. בשלב ראשון יינתנו בחלק קטן מבתי הספר מחשבים ניידים לכל התלמידים. המטרה הסופית היא שלכל תלמיד תהיה עמדת מחשב בכיתה.

יישום: השנה נכנסו לתוכנית 220 בתי ספר יסודיים בצפון ובדרום, ובשנה הבאה יצורפו 670 בתי ספר. הרפורמה תיושם בהדרגה בשנים הקרובות, בהתאם לתקציב.

הביקורת: התוכנית המקורית היתה רחבה יותר, אך תקציבה קוצץ. כרגע ברוב בתי הספר לא יינתן מחשב לכל ילד - הבטחה שמאז שנות ה-90 הממשלה לא מצליחה ליישם, בעוד שבמדינות רבות כבר מיישמים את השלב השני בתוכניות כאלה.

העלות: 420 מיליון שקל בתקציב הדו-שנתי של 2011-2012. העלות תגדל בהמשך.

הערכת מורים

הטובים יתוגמלו, הכושלים יפוטרו

היכן תיושם: בכל מערכות החינוך.

הסיבה לרפורמה: המורים בבתי הספר מקודמים לפי ותק בלבד. מערכות חינוך בעולם שהצליחו להשתפר שילבו כלים להערכת מורים.

התוכנית: במסגרת מעבר מערכת החינוך לניהול לפי תפוקות ומדדים, מורים יוערכו מדי שנה באופן יסודי על פי מחויבותם לעבודה ולתלמידים, רמת הידע שלהם, שיתוף פעולה עם יתר המורים, בניית מערכת שיעור והערכת המנהל ומורים עמיתים. הערכת המורים צפויה להיות מרכיב הכרחי בקידום המורים ובקבלת קביעות ופיטורים. הערכת מורים היא גם חלק מרפורמות עוז לתמורה ואופק חדש, והיא תאפשר למורים להתמקצע, למערכת לתגמל את הטובים ולמנהלים לקבל תמונה מלאה של איכות כוח ההוראה.

יישום: הרפורמה אמורה לפעול בשנים הקרובות. התוכנית החלה כפיילוט בשנת הלימודים הקודמת (תש"ע) שהמשיך השנה. בשנת הלימודים הבאה יתרחב הפיילוט ל-3,000 מנהלים ומורים בבתי הספר היסודיים במחוזות תל אביב ודרום, ובעתיד גם לתיכונים.

ביקורת: לא כולם מרוצים מכך שמשרד החינוך מעוניין לפקח, להעריך ולנקד, בייחוד את כוח האדם. עדיין לא ברור מה תכלול ההערכה וכיצד תתקבל בקרב המורים. אנשי חינוך טוענים כי מנגנוני הערכה כאלה יתקשו להעיד במדויק על תפקוד המורה, ולכן אין להסתמך רק עליהם.

העלות: לא ידועה.

העצמת מנהלים

המנהל הוא הבוס

היכן תיושם: בשלב ראשון בבתי ספר יסודיים, לאחר מכן בתיכונים ובחטיבות הביניים.

הסיבה לרפורמה: למנהלים יש אחריות רבה, אך אין להם מספיק סמכות כדי לעמוד בציפיות מהם. רפורמות לחיזוק שדרות הניהול התבצעו במדינות רבות כאמצעי לשיפור מערכת החינוך. התוכנית נוסתה בעבר בישראל, ומחקרים הצביעו על שיפור בהישגי התלמידים ובשביעות הרצון של המורים והתלמידים בבתי הספר.

התוכנית: הרחבת סמכויות המנהלים, בעיקר לסמכויות ניהול התקציב שלהם והסמכויות הפדגוגיות, שכיום מוגבלות. סמכויות אלה היו עד כה רק בידם של מנהלי משרד החינוך וגורמים ברשויות המקומיות. כל בית ספר ילווה על ידי ועדה שתפקח אחר יישום התוכנית. בוועדה ישתתפו ככל הנראה גם נציגי ההורים, המורים, הקהילה והרשויות המקומיות. מנהלים יקבלו תקציב נוסף שיאפשר להם לקבוע סדר עדיפויות עצמאי. התוכנית תשנה גם את אופן תקצוב מערכת החינוך, כך שהמדינה תקבע רמה מובטחת לכל תלמיד, בניגוד לחלוקה כיום שמבטיחה רמת תקצוב מינימלית לכיתה של 36 תלמידים.

יישום: בשנת הלימודים הבאה יחל היישום כפיילוט במחוזות תל אביב ודרום.

ביקורת: מנהלים מרוצים מהמהלך, אך דורשים סמכויות רבות יותר, בין השאר את הסמכות לפטר מורים.

העלות: עדיין לא נקבעה.

אופק חדש

יחס אישי לתלמידים

היכן מיושמת: גנים, בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים.

הסיבה לרפורמה: כמו בתיכונים, בבתי הספר היסודיים המורים סובלים משכר נמוך ביחס למגזר הציבורי וגם בהשוואה בינלאומית.

התוכנית: שכר המורים עלה בתמורה לתוספת שעות המופנות ללימודים בקבוצות קטנות לטיפוח תלמידים מתקשים ומצטיינים ולשהייה בבית הספר. שבוע העבודה של המורים עלה ל-36 שעות בתמורה לתוספת שכר של 43%-26%. בתוספת הסכם השכר שנחתם באחרונה עם ההסתדרות הכללית, שכרם יגדל עד 50%. בניגוד לעוז לתמורה, אין בתוכנית בונוסים למורים מצטיינים. הרפורמה, שנחתמה ב-2007 בתקופת כהונתה של יולי תמיר כשרת חינוך, מאפשרת למורים לתת יחס אישי יותר לתלמידים בשלב חינוך קריטי, שבו הם רוכשים את בסיס הידע שלהם.

יישום: הרפורמה יצאה לדרך ב-2008. בשנת הלימודים הבאה היא תיושם בכל בתי הספר היסודיים ובמרבית גני הילדים. הרפורמה תיושם בשנה הבאה גם בחלק מחטיבות הביניים, וצפויה לכלול את כל בתי הספר ב-2013.

הביקורת: בדיקה של משרד החינוך העלתה כי הרפורמה מסייעת לבתי הספר היסודיים. עם זאת, יישומה כרוך לעתים בקשיים, ובשנה שעברה נקבע כי השעות הפרטניות אינן מנוצלות בהתאם. לדברי המשרד, כיום שעות אלה ניתנות על פי ההנחיות.

העלות: כ-4 מיליארד שקל. בשנתיים הקרובות המשרד מתקצב את המשך התוכנית ב-620 מיליון שקל.

הסבת אקדמאים להוראה

ההיי-טקיסט נהפך למורה

היכן מיושמת: בכל מערכות החינוך

הסיבה לרפורמה: לתגבר את מערכת החינוך במורים צעירים ואיכותיים, בניסיון להעלות את רמת ההוראה.

התוכנית: בשלוש השנים האחרונות פתח המשרד כמה תוכניות להסבת אקדמאים להוראה ותוכניות לפיתוח כוח האדם במערכת באמצעות עידוד המורים ללמוד לתואר שני בהוראה. בתוכניות אלה המשרד פונה לאקדמאים, עובדי היי-טק ומהנדסים, ומכשיר אותם להוראה בהליך מזורז. כמה מהתוכניות מיועדות לסטודנטים צעירים שמוכשרים להוראה וזוכים להלוואות ומענקים ללימודי תואר שני בהוראה.

יישום: עד כה נוספו למערכת כ-380 מורים אקדמאים ו-50 מהנדסים. אקדמאים נוספים יצטרפו בשנים הקרובות.

הביקורת: עם תחילת יישום התוכניות טענו אנשי חינוך כי הכשרת המורים קצרה מדי ולא מכינה אותם כראוי לתפקיד.

העלות: היקף כל התוכנית מוערך בכמה מיליוני שקלים. העלות משתנה מתוכנית לתוכנית.

פתיחת אזורי הרישום

תחרות גם בחינוך

היכן תיושם: בתי ספר יסודיים וחטיבות בינייים.

הסיבה לרפורמה: הורים מחויבים לרשום את ילדיהם לבית ספר לפי אזורים גיאוגרפיים, ללא אפשרות בחירה, והמעבר לבית ספר אחר קשה מאוד. מתכונת זו אינה מעניקה הזדמנות שווה לכולם, מכיוון שחלק מהתלמידים מגיעים לבתי ספר טובים וחלקם לבתי ספר מוערכים פחות.

התוכנית: ההורים יוכלו לבחור את בית הספר לילדיהם. כך יווצר מנגנון של היצע וביקוש שאמור להשפיע על איכות בתי הספר ולחזק את מערכת החינוך הציבורית.

יישום: בשנת הלימודים הבאה יחל פיילוט בכמה מ-16 הרשויות המקומיות שמעוניינות להשתלב בתוכנית.

הביקורת: אף ש-16 רשויות מקומיות מעוניינות בתוכנית, לא ברור אם השאר רוצות בה ואם הן מסוגלות להתמודד עמה. בנוסף, התוכנית תותאם לכל רשות בנפרד ולא תהיה אחידה. כמו כן, למרות הניסיון של המשרד להגביר את השקיפות במערכת, להורים עדיין אין מספיק נתונים כדי לקבל החלטות כאלה, ויש חשש שהביקוש בחלק מבתי הספר יפחת על סמך החלטות הורים שמבוססות על תחושות ושמועות, ולא על עובדות.

העלות: לא ידועה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#